שר המשפטים אמיר אוחנה / צילום: שלומי יוסף
בית המשפט השלום בתל אביב דחה את בקשת עורך דינו של שר המשפטים אמיר אוחנה לסלק על הסף את תביעת ניר חפץ נגדו ללא צורך בהגשת כתב הגנה מטעמו. הרשם נאשף קייס קבע כי על שר המשפטים אמיר אוחנה להגיש כתב הגנה ובו יתייחס לעובדות ולגופה של התביעה של חפץ נגדו, בטרם יוחלט אם עומדת לאוחנה חסינות המצדיקה דחיית התובענה. בכך קיבל קייס את עמדת עורך דינו של חפץ, עו"ד אילן סופר.
בבקשת הסילוק על הסף כתב אוחנה באמצעות עו"ד שלומי וינברג כי "מדובר בתביעת סרק שהוגשה ממניעים תקשורתיים ותו לא, בניסיון לייצר עילה יש מאין, וברור גם למשיב עצמו כי מדובר בתביעה משוללת כל יסוד".
כזכור, לפני מספר חודשים חפץ הגיש תביעה בסך חצי מיליון שקל נגד שר המשפטים אמיר אוחנה ותביעה נוספת בסכום זהה נגד הפרשן הפוליטי של גלי צה"ל יעקב ברדוגו. על פי התביעה, שהוגשה באמצעות עורכי דינו רון אביב ואילן סופר, אוחנה ביצע עוולות נזיקיות שונות כלפי חפץ "לרבות לשון הרע קשה וחמורה, פגיעה בפרטיותו ועוד, תוך שנתבע חותר למקסם את נזקי התובע, מתוך כוונת זדון ברורה וטהורה ובלא כל צידוק".
הרקע לתביעה הוא דבריו של שר המשפטים אוחנה במליאת הכנסת לפני שלושה שבועות, במסגרתם חשף אוחנה תרגיל חקירה שנעשה לניר חפץ בתיק 4000 תוך הפרה בוטה של צו איסור הפרסום.
על פי התביעה, "פרסום זדוני זה של הנתבע שודר בשידור ישיר וחי בערוץ הכנסת, ושוב ושוב במהדורות החגשות, הווא ממשיך להופיע בשלל אתרים חדשותיים ברשת האינטרנט וברשתות החברתיות". חפץ בתביעתו מציין כי "בשעה שבוצע הפרסום הזדוני כבר עמד בתוקפו צו איסור הפרסום אשר חל בין היתר על תוכן הדברים שנכללו בפרסום הזדוני".
לטענת חפץ מדובר "בהפרה בוטה, גלויה ומפורשת של צו שיפוטי, בחשיפה - ביודעין - של פרטים חסויים ופוגעניים, וזאת מעל הבמה הנכבדה, הנישאת והנצפית ביותר במדינת ישראל".
כתב התביעה מתבסס גם על דברי פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה שגינו את דברי השר אוחנה. לטענת חפץ, אוחנה פרסם אודותיו לשון הרע כאשר טען כי מסר עדות שקרית, מדויקת ותפורה, וכי מדובר בניצול זדוני ומכוון של חסינות חברי הכנסת.
לצד זאת, חפץ דורש פיצוי בגין פגיעה בפרטיות "בכך שהפיץ מידע שלא נועד לפרסום, תוך שהוא יודע בוודאות - ולמצער בדוחק, בדרגת סבירות גבוהה ביותר - כי זה אסור בפרסום. הנתבע הפר חובת סודיות שנקבעה בצו איסור פרסום, שהינו בבחינת דין, וזאת בניגוד להוראות לחוק הגנת הפרטיות".
לטענת באי כוחו של חפץ, בכך פגע השר אוחנה באופן חמור, קשה ומכוון בפרטיותו של התובע. מלבד זאת נטען בתביעה כי מגיעים לחפץ פיצויים בגין עוולת הרשלנות, עוולת התרמית והשקר המפגיע והפרת חובה חקוקה.
בבקשת הסילוק טען אוחנה כי "כלל עילות התביעה חוסות תחת החסינות הקבועה בחוק חסינות חברי כנסת, זכויותיהם וחובותיהם".
לטענתו עומדת לו ההגנה בסעיף הראשון לחוק הקובע כי "חבר הכנסת לא ישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה בעל פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה - בכנסת או מחוצה לה - אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת".
לטענת אוחנה, דבריו נאמרו "במסגרת זכותו, ויש שיאמרו אף חובתו כשר משפטים, לבקר פעולות פסולות לשיטתו של רשויות האכיפה. יהיו אף מי שיאמרו כי אלמלא היה עושה כן, היה חוטא לתפקידו כשר משפטים, וכשלוחו של הציבור בנושאים אלו".
אוחנה מוסיף וטוען כי דבריו מעל בימת הכנסת עסקו בשיטות החקירה הפסולות ולא כדי לפגוע בחפץ. אוחנה מוסיף כי כתב התביעה בורר משפטים בודדים של שניות מועטות ומשמיט את עיקר נאומו, כדי להציג תמונה מסולפת ומעוותת של דבריו.
עוד טוען אוחנה כי חפץ בתביעתו לא צירף את צו איסור הפרסום על תרגיל החקירה הפסול שנעשה לו כנספח לתביעה, ובשל כך יש לסלק את התביעה על הסף.