נתניהו וכחלון בישיבת הממשלה / צילום: אלכס גמבורג
זה לקח כמה ימים אבל הממשלה השיקה בשבוע שעבר תוכנית סיוע למשק. שר האוצר וראש הממשלה דיברו על סיוע בהיקף של מיליארדים, הבטיחו דמי אבטלה לכל היוצאים לחל"ת, ודחייה בתשלומי מסים לעצמאים שיקבלו גם מענק של 6,000 שקל, מה שבדיעבד התברר שהוא יותר הלוואת גישור ממענק בפועל.
כתבנו כאן בתחילת השבוע שאלה צעדים חשובים בכיוון הנכון. עזרה ראשונה. אבל תוכנית חילוץ למשק? לא ממש. ככל שעובר הזמן מתברר עד כמה מדובר בטיפה בים.
בחינת הסיוע הישראלי בפרספקטיבה בינלאומית מגלה שישראל נמצאת בתחתית הסיוע במונחי תמ"ג לנפש. מעליה נמצאות בריטניה, גרמניה, צרפת ואפילו ארה"ב, שעד כה נטתה להגיב באיחור למשבר. ממשלת בריטניה השמרנית "זרקה לפח 40 שנות כלכלת שוק", כפי שכתב אתמול ה'גארדיאן', והתחייבה לממן 80% משכר המובטלים ללא הגבלת זמן ולהקציב 330 מיליארד ליש"ט תקציב חירום לחילוץ המשק הבריטי.
בממשל טראמפ הרפובליקאי מדברים על תוכנית חילוץ בגובה שני טריליון דולר או 10% מהתמ"ג - בזמן שבישראל מתעסקים עדיין עם קרן של 5 מיליארד שקל, פחות מחצי אחוז תוצר. חמור מכך, ללא תקציב מדינה, האוצר מוצא את עצמו נאלץ לקצץ 10-15% בהוצאות הממשלה (למעט הבריאות והביטחון) כדי לממן את המשבר.
לעשות למשק Restart
את השבוע הכלכלי המלא הראשון בצל הקורונה סיכמו במשרדים הכלכליים בירושלים בסך הכל בקורת רוח, למרות העלייה הדרמטית במספר דורשי העבודה החדשים. עד כמה שזה יישמע קר ואכזר, מבחינתם מדובר בתגובה "נורמלית" לאירועים.
השאלה הגדולה היא כיצד להחזיר את המשק לפעילות לאחר חג הפסח - גם בתרחיש שבו מגיפת הקורונה לא תחלוף עד אז. המשק חייב לחזור לפעילות כי האלטרנטיבה היא נזק כלכלי בלתי מתקבל על הדעת. לכן נדרשת תוכנית משמעותית הן ברמה האסטרטגית והן מבחינה תקציבית. הממשלה תצטרך לעשות למשק Restart ולמלא חלל עצום בביקושים שנוצר בעקבות ההשבתה, מאות אלפי הישראלים שנותרו ללא מקורות הכנסה והמיליונים שחוששים לפרנסתם.
הטראומה של מלחמת יום כיפור עומדת לנגד כלכלני בנק ישראל והאוצר כל העת. סגר של חודש וחצי זה משהו שהמשק יכול לעמוד בו - אבל מה הלאה? כדי לענות על השאלה הזו כל המשרדים הכלכליים, ראש הממשלה וגם משרד הבריאות יצטרכו להכין תוכנית חילוץ לאומית שלא נראתה כמוה. העובדה שאין תקציב מאושר ואין ממשלה נבחרת לא עומדת לעזרתם.