גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בחסות הקורונה: מה עומד מאחורי השינויים בלוח השידורים של תאגיד "כאן"?

לאחר שנחשף ב"גלובס" כי בתאגיד ניסו להוציא לחופשה כפויה עשרות עובדים מבלי שהייתה חובה לעשות זאת, כעת מתברר כי גם בלוח השידורים נעשו שינויים שרבים בארגון מתקשים להסביר את מניעיהם

קרן נויבך / צילום: ענבל מרמרי
קרן נויבך / צילום: ענבל מרמרי

האם ייתכן שגופים בתעשיית המדיה והתוכן משתמשים במשבר הקורונה כדי לבצע בחסותו צעדים שמסייעים להם כלכלית, וללא קשר ישיר למשבר הקשה שפוקד את הענף?

אחד הגופים שצורת התנהלותו מעלה סימן שאלה בנושא הוא תאגיד השידור הציבורי. לאחר שנחשף ב"גלובס" כי בתאגיד ניסו להוציא לחופשה כפויה עשרות עובדים מבלי שהייתה חובה לעשות זאת, כעת מתברר כי גם בלוח השידורים נעשו שינויים שרבים בארגון מתקשים להסביר את מניעיהם.

שתי תוכניות שנחשבות "בעייתיות" להנהלת התאגיד, התוכנית "סדר יום" של קרן נויבך ו"בחצי היום" עם אסתי פרז, ישודרו בפורמטים מצומצמים. התוכנית "קלמן וליברמן" שלפני תוכניתה של נויבך, דווקא קיבלה שדרוג: שלוש שעות שידור במקום השעתיים הקבועות. נויבך ופרז (שתי הנשים היחידות בתאגיד שמשדרות בשעות היום) "יסתפקו" בתוכניות מקוצרות ולא רציפות: סדר יום תשודר השבוע פעמיים בלבד ובחצי היום שלוש פעמים, ובשבוע הבא הן יתחלפו - כך שסדר יום תשודר שלוש פעמים.

העמדה הרשמית לגבי צמצום הנוכחות של התכניות על לוח השידורים היא שהמהלך נעשה במסגרת משבר הקורונה שבעטיו מצמצמים צוותים. אבל באופן מפתיע תוכניות אחרות, יקרות לא פחות, לא צומצמו. כאמור, התוכנית קלמן וליברמן אף הוארכה, והתוכנית "שלי וגואטה" לא נפגעה, ומדובר בתוכנית עתירה בכוח-אדם: שני מפיקים ושני עורכים על שני מגישים שנמנים על הטלנטים היותר יקרים בתאגיד.

לבדוק את האג'נדה

מה אם כך גרם להסרת התוכניות? כדאי אולי לבדוק את התכנים שמוגשים בתוכניות ובאג'נדה שהן מביאות. בתוכנית "סדר יום" מטפלת העיתונאית קרן נויבך בסוגיות פוליטיות-כלכליות והשלכותיהן על הפרט, ובעיקר על האוכלוסיות המוחלשות. התוכנית ואנשיה אמנם זכו בפרסי עיתונות, אולם האייטמים המשודרים דורכים לעתים תכופות על היבלות של גורמים פוליטיים, ובעבר עוד כששודרה ברשות השידור נעשו לא מעט ניסיונות לפגוע בתוכנית ובאנשיה - לפטר עורכים, להוסיף מגישים "ממתנים" וכדומה. למרות זאת, במהלך 12 השנים שבהן סדר יום משודרת, היא מעולם לא הוסרה מלוח השידורים.

גורמים המקורבים לתאגיד אינם מופתעים מהפגיעה בתוכנית "סדר יום". לדבריהם, כבר תקופה ארוכה נעשים ניסיונות להצר את צעדיה. כתבים בתאגיד מעידים כי מקשים עליהם לעבוד ולספק חומרים לתוכנית, ומי שכן עושה זאת ננזף.

"בתקופת רשות השידור הייתה לפחות ועדת תוכן והיה צריך אישור כדי לשנות לוח שידורים" אומר גורם בכיר המקורב לתאגיד, "היום רק קובלנץ (אלדד קובלנץ, מנכ"ל התאגיד, ע.ב.ל) מחליט על הלוח, ולכן הוא מקדם את מי שמתאים לו, ומי שלא נפגע".

נויבך ופרז אינן היחידות שנפגעו ממגיפת הקורונה; כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס", בשבוע שעבר הוחלט על הוצאת עשרות עובדים, לרבות עיתונאים, לחופשה כפויה. נסביר כי בניגוד לאמצעי התקשורת המסחריים שמתמודדים עם פגיעה קשה בהכנסותיהם כתוצאה מהמשבר, תקציבו של התאגיד לא נפגע, כי פעילותו נגזרת מתוקף תקציב של המדינה המוקנה על-פי חוק, והתנודות בשוק אינן משפיעות עליו. יותר מכך, התקנות לשעת חירום שאמצה הממשלה מגדירות את התאגיד כמפעל חיוני הרשאי להמשיך להעסיק את מלוא עובדיו.

קשה להבין אם כך את ההחלטה כפי שהתקבלה, ולא פחות קשה להבין את ארגון העיתונאים והוועד שיישרו בשלב הראשון קו עם המהלך, ורק בסוף השבוע האחרון, לאחר שהדברים פורסמו, התעשתו ושלחו מכתב להנהלה, בו הם דורשים ממנה לחזור בה מהכוונה להוציא לחופשות כפויות. ניתן רק לקוות שמדובר בחבלי לידה של הארגון, שבשבועות האלה עובר לעבוד במתכונת עצמאית ובמנותק מההסתדרות.

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "בצל משבר הקורונה משתנה לוח השידורים והציוותים בתאגיד. התוכנית בהגשתם של גאולה אבן-סער וירון ברובינסקי בוטלה, וגאולה, שהיא עובדת תאגיד, תגיש עם קובי מידן במקום לוסי אהריש. אין קשר להשתתפותה של אהריש באירועים שאינם קשורים לתאגיד".

עוד נמסר מהתאגיד: "עד כה לא הוצא אף עובד של התאגיד לחל"ת. נוכח המצב שוּנו לוח השידורים ותוכניות התאגיד, אנו משדרים רצוף ברדיו ובטלוויזיה מחמש בבוקר ועד חצות. רצועות שידור הורחבו, וצומצמו צוותי העבודה במטרה לשמור על בריאות העובדים ולאפשר שידור חיוני ורציף לציבור בישראל. צוותי התוכניות 'סדר יום' ו'יומן הצהרים', כמו גם תוכניות אחרות, עברו לעבודה חלקית מהבית. 

"התאגיד פועל על-פי הנחיות משרדי הבריאות והאוצר ובשיתוף מלא עם ועדי העובדים, שנציגיו משתתפים בישיבות בנושא המשבר והשלכותיו. אנו לומדים את המצב ונבצע התאמות, בהתאם להנחיות הממונה על השכר באוצר, המתעדכנות מעת לעת".

עוד כתבות

צוות המייסדים של מנטי רובוטיקס / צילום: Mentee Robotics

ישטוף כלים ויעשה כביסה? אמנון שעשוע משיק רובוט דמוי אדם

הרובוט המכונה "מנטיבוט", פותח במסגרת חברה שהקים שעשוע לפני כשנתיים עם פרופ' ליאור וולף, שבעבר היה חוקר בינה מלאכותית במטא ● מדובר ברובוט דמוי אדם המיועד לבצע מטלות בסיסיות במשקי הבית או במחסנים תעשייתיים

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

"עשיתי דברים מסוכנים": המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

חברת ארמיס / צילום: שלומי יוסף

ארמיס רוכשת חברת סייבר ישראלית ב-150 מיליון דולר

סילק מפתחת פלטפורמה המאפשרת למנהלי אבטחת מידע לזהות ולתעדף שלל חולשות ואף לתקן אותן ● לאחר הרכישה, ארמיס תטמיע את הפלטפורמה של החברה בתוך המערכות והפלטפורמה שלה

רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק. זו לא בועה, אבל יש סיבה לדאגה / צילום: ap, Seth Wenig

תגובת השוק למתקפה באיראן מוכיחה שהמניות אינן בבועה

העליות והמורדות בימי שישי ושני בוול סטריט הקלו זמנית על החששות לגבי היווצרות בועה אפשרית ● המשקיעים אולי נותנים הערכות שווי גבוהות על מניות, אבל הם עדיין מסוגלים לקבל החלטות מנומקות

ד''ר משה כהן / צילום: תמונה פרטית

האם בקרוב יוקם בית ספר נוסף לרפואה במיקום מפתיע?

ד"ר משה כהן פועל בימים אלה מול המל"ג להגשמת החזון שלו -  בית ספר בינלאומי לרפואה באילת, בהשקעה של 250 מיליון שקל ● התוכנית כוללת שיתוף־פעולה הדוק עם אוניברסיטאות בעולם וחיזוק לבית החולים יוספטל ● האם יצליח היכן שרייכמן נתקל בהתנגדות, ומי המלונאי שרתם לגיוס הכסף?

שלט של גינדי שמציעה פטור ממס רכישה / צילום: כדיה לוי

המבצעים למכירת דירות: מי באמת הנהנה העיקרי?

הקיפאון בשוק הנדל"ן גורם ליזמים להציע הנחות בכל מיני צורות על דירות, אך האם הקונים באמת מרוויחים בהם?

שירי הייסר ואסף גריס, מנכ''לים משותפים בראובני-פרידן

תקציב הפרסום של ישראכרט, 25 מיליון שקל, עובר לראובני פרידן

ב–12 השנים האחרונות טופל תקציב ישראכרט בקבוצת פובליסיס וכעת הוא יעבור לראובני פרידן ● היקף התקציב של חברת כרטיסי האשראי עומד על כ–25 מיליון שקל בשנה

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

ביידן בקריאה לקונגרס במאמר מיוחד: "לאשר בדחיפות את הסיוע הביטחוני לישראל ולאוקראינה"

הנשיא האמריקני הבהיר: "זה לא הזמן לנטוש את ידידותינו, לא מתקבל על הדעת שנעמוד מנגד" • על המתקפה האיראנית אמר ביידן: "איראן רוצה למחוק את המדינה היהודית היחידה מעל המפה" • עוד הזהיר הנשיא: "ארה"ב עלולה להיגרר למלחמה, אסור שנניח להגנה של ישראל להיחלש"

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

ישראל וארה"ב בוחנות נשק חדש נגד איום הכטב"מים האיראני

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ארה"ב וישראל בוחנות מערכות נשק מיקרו־גל ולייזר נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● בזמן שיירוט באמצעות כיפת ברזל, למשל, מוערך בכ־30 אלף דולר, עלות יירוט באמצעות לייזר היא זניחה

אווטאר של חברה וירטואלית ב־Replika / צילום: מתוך אתר החברה

לא רק ChatGPT: שישה כלי AI שכדאי להכיר

בשוק יש היום שורה של צ'אטבוטים ייעודיים למשימות נקודתיות ● אלה יכולים לסייע הן בחיים האישיים והן בחיים המקצועיים - מכתיבת קורות חיים, דרך חבר וירטואלי ועד שיווק

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

חיקוי ירוד וזול: זהו הכטב"ם שאיראן שיגרה לעבר ישראל

שאהד 136 נחשב גם לחיקוי ירוד של המל"ט המתאבד הארופ, מתוצרת התעשייה האווירית, שלפי הערכות מחירו עומד על כ־700 אלף דולר ● לצורך ההשוואה, מחיר שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

סימנים ראשונים מעידים - תרחיש הבלהות של המשק עשוי להתממש

האינפלציה בפברואר הגיעה לקצב של 2.7% - מעל מהציפיות המוקדמות ● החשש המרכזי הוא ממגמה שלילית שתביא לחריגה מהיעד של בנק ישראל, כפי שצופים יותר ויותר גופים בשוק ● וכשזה המצב, קשה לראות את הריבית יורדת בקרוב

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; יו"ר הפד: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

נאסד"ק ירד ב-0.1% ● פאוול:"השגת יעד האינפלציה תיקח יותר זמן משחשבנו" ● טראמפ מדיה צללה ב-14% ● בנק HSBC ממליץ על מניית AMD ● שווי השוק של טסלה ירד בכ-40% מתחילת השנה ● השקעת ענק למיקרוסופט בחברת AI מאיחוד האמירויות ● איתן בן אליהו ימונה ליו"ר ננו דיימנשן ● באופנהיימר חיוביים לגבי פאלו אלטו ונטפליקס

קיבוץ כפר עזה. עלות שיקום הנזק מוערכת ביותר מ־5 מיליארד שקל / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

יותר מ־5 מיליארד שקל: ממדי הנזק בעוטף עזה נחשפים

נזקים ביישובי העוטף, שמוערכים במיליארדי שקלים, נחשפו בהצעת המחליטים של הממשלה שאושרה היום ● מספר דורשי העבודה זינק והפגיעה בחקלאות מוערכת במאות מיליונים ●  שיקום הבתים טרם החל בשלב זה

חנן מור / צילום: אייל טואג

חנן מור מכר מניות ב-2 מיליון שקל, המניה נפלה ב-37%

המשקיעים של חברת הנדל"ן שנמצאת בהסדר חוב הרימו גבה כשראו את בעל השליטה לשעבר מוכר מניות, בהיקף של 78% ממחזור המסחר ביומיים, מה שהפיל את המניה ● ניתן להניח שמור היה מוכר עוד לולא עו"ד גינדס שביקש שיעצור

יצחק קרויזר, עוצמה יהודית / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האם שיעורי הגיוס באוכלוסייה הכללית נמצאים במגמת ירידה?

האם שיעורי הגיוס יורדים בחברה הכללית כפי שטוען ח"כ יצחק קרויזר? פירקנו לגורמים ● המשרוקית של גלובס

אוקראינה עברה מהצלחה צבאית לכישלון. זה יכול לקרות גם לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: המציאות העגומה של ההגנה האווירית באוקראינה עלולה לקרות גם לישראל, סין הולכת על קו דק במזרח התיכון ואפל מבצעת עדכון למערכת אחרי סערת האימוג'י של דגל פלסטין ● כותרות העיתונים בעולם 

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

מדפי דבש בסופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

בשמן זית, בדבש ובקרוב ביין: המותג ישראלי, התוצרת - אירופית

החיבה לתוצרת מקומית, לובי חקלאי חזק וחסמי יבוא, מציפה את המדפים במותגים ותיקים שמשווקים "בלנד": ערבוב מותג ישראל עם תוצרת אירופית, מבלי לחשוף מאיזו מדינה הוא מגיע ● את השיטה הפופולרית שעובדת בעיקר בשמן ובדבש, רוצה הממשלה להרחיב כעת גם ליין

מארק קיובן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המיליארדר שהתחיל כמוכר שקיות אשפה חושף כמה מסים שילם ואומר: "אני שמח"

"אני משלם את מה שאני צריך. ארה"ב עשתה הרבה בשבילי, ואני גאה להחזיר לה במסים כל שנה", אומר המיליארדר מארק קיובן, שצפוי שלם מס של 275.9 מיליון דולר על הרווחים שלו ב-2023