זוג קשישים בקניות בשוק / צילום: Oded Balilty, Associated Press
הקורונה פוגעת בחוסכים לטווח ארוך בישראל. מאומדנים שהגיעו לידי "גלובס" עולה כי החיסכון לטווח ארוך של הציבור בישראל איבד מתחילת מרץ 2020 כ-12%-15% מהיקפו, כאשר על פי האומדן הרווח בקרנות הפנסיה החדשה המקיפה כנראה מדובר בתשואות יותר גבוהות בממוצע בכ-2% בגלל האג"ח המיועדות, כך שהן כנראה רשמו מתחילת מרץ ועד סוף יום המסחר של ה-18 לחודש תשואה שלילית של כ-10% עד 13%.
כך מעריכים גורמים בשוק החיסכון הפנסיוני בישראל, שהעריכו כי המסלולים הכלליים ואלה המרכזיים לגילאי עד 50 (לא כולל מסלולים מתמחים כגון המנייתיים, שספגו ירידות חדות בהרבה), סבלו קשות מהירידות בשווקים והביאו לאובדן של אחד מכל שבעה וחצי שקלים שמנוהלים עבורם. אותם גורמים מציינים כי ביום המסחר של ה-19 למרץ היו עליות שכנראה מתקזזות עם הירידות שנרשמות היום.
הירידות החדות של חודש מרץ החלו למעשה כבר במחצית השנייה של חודש פברואר. בסיכומו של חודש פברואר השילו גופי הניהול בשוק הגמל כ-2%-2.5% בממוצע, כשעל פי הערכות היה מדובר על תשואות שליליות של יותר מ-4% בממוצע במחצית השנייה של החודש שעבר. בשקלול העליות של ינואר השנה נראה כי עד כה ב-2020, לקראת סוף הרבעון הראשון השנה, שוק הגמל רשם תשואות שליליות בסדר גודל שנאמד במינוס 13.5%-16.3% בממוצע ענפי.
למציאות זו משמעות גדולה בעולמות החיסכון של הפנסיה הצוברת והם אינם משפיעים על עולמות הפנסיה "של פעם" ובראשם הפנסיה התקציבית - שניתנת לעובדים שהחלו לחסוך כך עד השנים 1998-2002 (בתלות בגוף אליו הצטרפו) וששם התנאים הפנסיוניים לא משתנים גם היום.
עם זאת, מדובר בירידות מהירות שבעבר נלוותה להן עליה מהירה כשהתיקון הגיע לא אחת במהירות כמו הירידות. דוגמא טובה לכך הייתה ב-2008, שנת המשבר הכלכלי הגדול, אז רשמו שוקי קופות הגמל לתגמולים וקרנות ההשתלמות תשואות שליליות של מינוס 17.9% ושל 18.3% בהתאמה. או אז דובר על תשואות שליליות יוצאות דופן ואף חסרות תקדים בעולמות הפנסיה הצוברת, שבה החוסך מקבל קצבה חודשית שתלויה ישירות בסכום שצבר לאורך שנות החיסכון, ללא הבטחה כלשהי לנגזרת ודאית משכרו. גם ב-2008 הירידה נרשמה בעיקר בכמה חודשים, כשבחודשים ספטמבר ואוקטובר השילו הקופות 5.5% ו-7.8% בהתאמה, והקרנות איבדו כ-5.5% ו-8% בכל אחד מהחודשים האמורים. ואולם, ב-2009 רשמו הקופות והקרנות האמורות עליות של 28.4% ושל 29.5%, בהתאמה.
ומה לגבי משיכות כספים בגמל ובהשתלמות, בעיקר של כספים נזילים שניתן למשוך ללא קנסות למיניהם? בשוק מספרים על התבגרות של החוסכים הישראלים. אם ב-2008 היו משיכות ערות מאוד של כספי חיסכון פנסיוני ובכל זה כספי ההשתלמות והגמל הרי שהפעם יש גידול קל בלבד במשיכות, שגם הוא נראה שנרגע בימים האחרונים. עם זאת, ישנה מגמה מורגשת של שינויי מסלול השקעה, ממסלולים כלליים ומנייתיים למסלולים שבימים כתיקונם נתפסים כסולידיים יותר ותנודתיים פחות.
מנגד, שוק קרנות הנאמנות ממשיך להתכווץ בשל ירידות השערים בשווקים ובשל הפדיונות הרבים שנרשמים בשל חששות הציבור, כשגורמים בשוק מעריכים כי מגמת הפדיונות מואטת לאחר שהכסף ה"רך" כבר יצא מהשוק בפדיונות הכבדים של מיליארדי השקלים ליום שנרשמו מוקדם יותר החודש. על פי נתוני אתר רשות ניירות נוהלו על ידי בסוף יום חמישי החולף נכסים בשווי של 259.2 מיליארד שקל. מדובר בירידה ניכרת של 28% ביחס להיקף השיא שנרשם השנה בשוק הקרנות, ב-23 בינואר, ושעמד על שווי צרפי של כ-359.3 מיליארד שקל לכל השוק.
כך, קטגוריית קרנות מניות בארץ החזיקה בסוף השבוע שעבר בנכסים בשווי כולל של פחות מ-27.9 מיליארד שקל, לעומת שווי של קצת יותר מ-48 מיליארד שקל בתחילת השנה - קיטון חד של כ-42%. בקרנות מניות בחו"ל חלה ירידה בשיעור דומה, של 38%, מנכסים של יותר מ-57.8 מיליארד שקל אי שם בינואר לנכסים בהיקף של 37.5 מיליארד שקל היום.
ומה לגבי הקרנות האג"חיות והמשולבות? אתר רשות ניירות ערך מגלה כי כיום יש קרנות "אג"ח בארץ - מדינה" שוות כ-35.2 מיליארד שקל, בעוד ששקרנות "אג"ח בארץ - חברות והמרה" שוות כ-49 מיליארד שקל, ואילו קרנות "אג"ח בארץ משולבת - כללי", שהן הקטגוריה הגדולה ביותר, הן בשווי של פחות מ-61.3 מיליארד שקל. כל זאת לעומת רמות שווי מצרפיות של 44.2 מיליארד שקל, של 64 מיליארד שקל ושל 89 מיליארד שקל, שהיו לקטגוריות אלה בתחילת השנה, בהתאמה. כלומר, קיטון בשווי הקטגוריות הללו של 20.3%, של 23.4% ושל 31.1%, בהתאמה.
מנגד יש את הקרנות הכספיות שמה שקרה איתן הדגים את החשש הרב שפשה בקרב ציבור המשקיעים. בקרנות הכספיות יש היום נכסים בשווי של כ-28.9 מיליארד שקל, קצת פחות מהיקף של 30.1 מיליארד שקל שהיה בתחילת השנה. אך לא רק זאת, בקרנות הכספיות דווקא היה גידול כאשר שיא הנכסים השנתי בקרנות הללו נרשם בשיא גל החששות, בין ה-5 ל-9 בחודש מרץ האדום, אז הקרנות הכספיות היו בהיקף של יותר מ-32 מיליארד שקל.
כמו כן, עיבוד נתוני הרשות מגלה כי היקף הקרנות הפסיביות, הקרנות שעוקבות אחר מדדים ולא מנסות להכות אותם, עמד בסוף השבוע שעבר על 95.6 מיליארד שקל, שהיוו כ-36.9% מכל שוק הקרנות. זאת לעומת שווי מצרפי של יותר מ-136 מיליארד שקל שהיה בקרנות המחקות ובקרנות הסל לקראת סוף ינואר. אז דובר על כך שבקרנות הפסיביות היוו כ-38% מכל שוק הקרנות.