גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בבנק ישראל דוחפים להחזיר את המשק לשגרה אחרי פסח, בכל מחיר (כמעט)

בנק ישראל יציג בימים הקרובים לרה"מ תוכנית שתחייב הרחבה תקציבית והגדלת הגירעון, וצפויה לכלול צעדים לתמיכה במגזר העסקי ועידוד הביקושים במשק • הנגיד בשיחות פנימיות: "משבר הקורונה מחייב פעולות בסדרי גודל חדשים"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: רפי קוץ וגדעון שרון
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: רפי קוץ וגדעון שרון

"אנחנו במשבר בסדר גודל שלא הכרנו בעשרות השנים האחרונות. הוא מערער הרבה אקסיומות מקובלות והוא מחייב פעולות בסדרי גודל חדשים", כך אמר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בדיונים שנערכו בימים האחרונים בממשלה. ירון מאמין כי למרות שהאינטרס העליון במשבר הוא שמירה על בריאות הציבור, הרי ש"בלי כלכלה גם לא תהיה בריאות".

על רקע זה מקדם בנק ישראל עם האוצר תוכנית חילוץ למשק שתוצג בימים הקרובים לממשלה. התוכנית מיועדת לספק אופק ודאות לסקטור הפרטי באמצעות תמיכה ממשלתית בהיקף חסר תקדים. בין האמצעים הנשקלים: רשת ביטחון לעסקים, הרחבת הפטור ממסים ומהלכים ממשלתיים ליצירת ביקושים במשק.

בבנק ישראל מבינים שהצלחת התוכנית תלויה במידה מכרעת בקבלת ברכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ובשיתוף הפעולה של הכנסת, שבלעדיו לא ניתן יהיה לאשר את תקציב החירום שיידרש.

משנה כיוון: הנגיד נגד צמצום הגירעון - "משבר שלא היכרנו"

לפני כחודשיים, כשהחלו הדיווחים הראשונים מסין על התפרצות מגפת הקורונה, מינה הנגיד ירון צוות מעקב בראשות המשנה שלו, אנדרו אביר. לפני שבוע, על רקע ההחרפה במשבר מונו עוד שלושה צוותי-על בתוך הבנק למעקב אחרי השווקים, המערכת הבנקאית והמשק.

האתגר הגדול הראשון שבו טיפל הבנק היה בשווקי המט"ח. תפקיד הליבה של בנק ישראל במשברים כאלה הוא לוודא שהשווקים מתפקדים ושיש נזילות. הגופים המוסדיים נדרשו להגדיל בטחונות על נגזרים בחו"ל, ולפתע נוצר בשוק מחסור אדיר בדולרים. שער הדולר החל לזנק מול השקל ונוצרה בעיית נזילות קשה.

הצעדים שבהם נקט הבנק היו דרסטיים - רכישת אגרות חוב ממשלתיות בשוק המשני בהיקף של מיליארדי שקלים (צעד שלא נעשה מאז משבר 2008), והעמדת מסגרת להלוואות קצרות במט"ח למערכת הפיננסית בהיקף 15 מיליארד דולר תוך ניצול יתרות המט"ח הענקיות שהבנק המרכזי צבר בשנים האחרונות (צעד שלא נעשה בעבר).
העבודה העיקרית של הנגיד בימים האחרונים הייתה בדיונים הפנימיים בממשלה. בישיבות המרתוניות האלה הסביר הנגיד, שדווקא הוא - זה שקרא לממשלה עד למשבר לצמצם את הגירעון - משוכנע שצריך לעשות עכשיו בדיוק להיפך, משום שמדובר במשבר שכמותו לא הכרנו עד היום.

בניגוד למשבר 2008, הפגיעה איננה מוגבלת למערכת הפיננסית אלא בכל הכלכלה הריאלית. היא פוגעת בשרשראות הייצור ובהיצע, ובאותה מידה מרסקת את הביקושים, למשל של הצרכנים שנשארים בבית וחוששים להוציא כסף מפחד שיאבדו את פרנסתם.
באוצר הגדירו בשלב הזה תוכנית השבתה חלקית של המשק עד אחרי פסח. ירון תמך ללא סייג בעמדת האוצר, שאסור להשבית את המשק לחלוטין - בשונה מדרישת משרד הבריאות שתמך בסגירה הרמטית - ולחץ לאפשר לכמה שיותר ענפי תעשייה להמשיך לפעול.

העלויות צפויות להיות כבדות: נזק של 50 מיליארד שקל לתוצר, גירעון של 7% ויחס חוב תוצר שיזנק לסביבות ה-70% (לאחר שנדרש עשור שלם כדי להוריד אותו לרמתו הנוכחית של 60%). ירון גם תומך בצעדים שנעשו עד כה לתמיכה בעסקים, בעמצאים ובמאות אלפי העובדים שיצאו לחל"ת. אבל הוא משוכנע שהממשלה תידרש לעשות הרבה מעבר לכך כדי לחלץ את המשק מהמשבר שאליו נקלע.

חבילות סיוע הממשלתיות להתמודדות עם קורונה

העתיד הקרוב: המשק חייב לחזור לפעול במאי

החשש הגדול של הנגיד הוא מה יהיה בחודש מאי, אחרי שהתוכנית תסתיים, בהנחה שמגפת הקורונה עוד תהיה כאן. אפילו אם קצב ההדבקות יירד לאפס - החשש מחידוש ההדבקות עלול להאריך את השיתוק במשק לזמן בלתי מוגבל. המשק יצטרך לשוב לפעילות, תוך שילוב אמצעי בטיחות ואכיפה קפדניים שיצמצמו ככל הניתן את הסיכון להדבקות, קצת בדומה להגברת האבטחה בקניונים בעקבות פיגועי אינתפיאדת אל-אקצה.

ירון, שנמצא בקשר רצוף עם נגידי בנקים מרכזיים אחרים, מכיר את תוכניות הסיוע הגרנדיוזיות שעליהן הכריזו בארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה ושאר מדינות המערב. כפי שהראתה בדיקה השוואתית שערך "גלובס" נמצאת ישראל הרחק מאחורי מדינות אחרות במערב בהיקף התקציב שהתחייבה להעמיד על-מנת לחלץ את המשק שלה ממשבר: כך למשל התחייבה בריטניה להזרים למשק המקומי כ-330 מיליארד ליש"ט (15.9% תוצר) ובארה"ב שוקלים להכפיל את חבילת החילוץ לטריליון דולר - כ-10% תוצר. ממשלות גרמניה, ספרד וצרפת הכריזו על הרחבות תקציביות בהיקפים של 12% עד 14% תוצר.
ההשוואה בין חבילות החילוץ שעליהן הכריזו לבין זו של ישראל איננה מדוייקת לדעתו, משום שאינה מביאה בחשבון את העובדה שרכיב מרכזי בסיוע הממשלתי בחו"ל הובטח כהלוואות ולא כמענקים, ומצד שני בחבילת הסיוע הישראלית גם את העלות הכבדה של תשלומי דמי האבטלה.

ועדיין, ירון טען בדיונים כי ישראל תצטרך לעשות עוד צעדים רבים כדי לחלץ את העגלה התקועה מהבוץ.

הנגיד סבור שהצעדים צריכים להיות בררניים. הוא אינו תומך, למשל, ברעיון האמריקאי של שליחת צ'ק בסך 1,000 דולר לכל משפחה, אלא מאמין באמצעים ממוקדים יותר לתמיכה בסקטור העסקי. רשת ביטחון לעסקים, פטור גורף ממסים וצעדים ממשלתיים כמו סיוע ישיר ותמריצים להגברת הביקושים במשק - כל הרעיונות האלה נמצאים על השולחן ונבחנים על-ידי הצוותים בבנק ישראל ובאוצר. החשיבות של התוכנית היא גם במסר שהיא משדרת לציבור, בנראות, ובמתן האופק שיאפשר לסקטור העסקי לחשב את צעדיו.

לתוכנית הזו אין סיכוי להתממש ללא גיבוי מהדרג הפוליטי. ממשלת המעבר הנוכחית איננה יכולה לחרוג ממסגרת תקציב 2019 (402 מיליארד שקל) , ולכן יישום התוכנית יחייב שיתוף פעולה פרלמנטרי בין קואליציה ואופוזיציה, בהנחה שלא תוקם ממשלה רחבה. ירון מקפיד יותר מכל על ערוץ הקשר והאמון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמצידו מפרגן לנגיד ואף כינה אותו אתמול איש מקצוע מהשורה הראשונה.

המערכת הבנקאית: שמרנית, אבל יציבה וערוכה למאני טיים

גורם אחר שבנק ישראל מפקח עליו, ושעליו הוא גם בונה רבות שיסייע למשק בשעת המשבר - הוא המערכת הבנקאית. בשבועות האחרונים ראשי בנק ישראל מספר פעמים עם אנשי המערכת הבנקאית וקראו להם לספק אשראי ופתרונות אחרים ללווים ולקוחות אחרים שנקלעו לקשיים. במקביל, הפיקוח על הבנקים יצא בשורת הקלות והוראות ייחודיות לתקופה זו, ובהן הקלה על מתן שירותים מרחוק למול סגירת רוב הסניפים לעבודה מול הציבור.

על כל פנים, בבנק המרכזי מאמינים כי המערכת הבנקאית ערוכה למשבר ותעמוד בו, כשבסביבת הבנק המרכזי מסבירים כי "חלק ממבחני הקיצון שבחנו את המערכת הבנקאית כללו מגפה עולמית, אולי לא בסדרי גודל כאלה". על כן, נראה כי בבנק המרכזי מאמינים שלהוציא פאניקה מיותרת, יש למערכת הבנקאית תיק אשראי איכותי והיא יציבה, ואין בעיה של הלווים הגדולים כפי שהיה בעבר, ויש למערכת עודפי הון. "בעבר ירדו על המערכת הבנקאית שהיא שמרנית מדי, אבל המצב הנוכחי והיציבות של הבנקים מלמדים במאני טיים למה זה היה נכון", אומר גורם בכיר ומעורה.

היבט אחר של המשבר הוא המערכת המוסדית, בנעליה כמנהלת החיסכון לטווח ארוך של הציבור בישראל. בימים אלה סופגים מסלולי החיסכון לטווח ארוך ירידות חדות. התפיסה הרווחת בבנק המרכזי ומחוצה לו, היא שמתישהו תגיע היציאה מהאירוע הנוכחי, כך שסביר שמה שנלמד מניסיון העבר יפעל גם הפעם - והוא שמשקיע לטווח ארוך ושלא צריך את הכסף מחר, יראה התאוששות יפה בסופו של דבר. 

עוד כתבות

מטבע כסף ייחודי של הבנק המרכזי הליטאי, שיהיה ניתן לרכישה תמורת סדרה של שישה מטבעות LBCoin  / צילום: רויטרס

הבנק המרכזי של ליטא מנפיק מטבע דיגיטלי לאספנים

ליטא עומדת להפוך השבוע למדינה הראשונה בגוש האירו שבה יונפק מטבע דיגיטלי על ידי בנק מרכזי ● מטבעות LBCoin מיועדים להפוך לפריט אספנים, ולא לשמש אמצעי תשלום

הבמאי ספייק לי / צילום: AP - Chris Pizzello

ספייק לי, סוג של נביא: "קראתי לאנשים להתעורר עוד לפני שזה נהיה אופנתי"

זו הייתה אמורה להיות השנה של הבמאי ספייק לי ● אלא שאז הגיעו הקורונה, מותו של ג'ורג' פלויד והמהומות הקשות בארה"ב וטרפו הכול ● "אני קראתי לאנשים להתעורר עוד לפני שזה נהיה אופנתי"

לא כולם מעוניינים בוועד עובדים / צילום: שאטרסטוק

חתמתם על זכרון דברים? תצטרכו לשלם דמי תיווך

בית משפט השלום פסק כי מסמך זכרון דברים בין רוכש או למוכר נכס יכול להיחשב להסכם שמחייב דמי תיווך

אתר חברת Costar. שישה עשר מיליון מבקרים בשנה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

החברות שמשנות את "משפך השיווק" של פרסום הנדל"ן

בעולם השיווק נהוג לדבר על "משפך השיווק" - התהליך שלקוח פונטציאלי עובר מהשלב שבו אינו מכיר כלל את המוצר ועד שהוא קונה אותו ● טכנולוגיות מגוונות משנות בשנים האחרונות את המשפך המסורתי הזה, ומאפשרות לאנשי השיווק בעולם הנדל"ן לשפר, לנטר ולנהל תהליכים אלו בצורה חכמה ויעילה תוך חיסכון במשאבי זמן ותקציב

יאיר אסולין / צילום: איל יצהר, גלובס

"פייסבוק נטמעה בסדר הישן. הבחירה שלה בצד של המדינות היא טרגדיה בעבורה"

הסופר והוגה הדעות יאיר אסולין מדבר בראיון ל”גלובס” על המהפכה של המאה הנוכחית לעומת קודמתה, השינוי התפיסתי שהתאגידים מפספסים וגם היחס של הציבור אליהם: "ברגע שיבינו שגוגל למשל היא שחקן פוליטי כמו המדינה, המונחים שבהם נשפוט אותה ישתנו, וזה יקרה מהר מאוד"

כאוס / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

שרשרת כשלים, העדר שקיפות והנחיות סותרות: כל הדרך לכאוס של גל הקורונה השני

איך התדרדרה ישראל לפתחו של גל שני עם מאות נדבקים בקורונה מדי יום וציבור שאיבד אמון? ● פרופ' ורדה ליברמן, מומחית בעלת שם עולמי לקבלת החלטות, חושבת שהאשם הוא בחוסר השקיפות: "בתנאים של שקיפות אפשר היה להודות במה שלא יודעים ולהסביר את השיקולים מאחורי ההנחיות"

ישראליות בוול סטריט / אילוסטרציה: Shutterstock

חברות ישראליות בוול סטריט נפגעות מכשל השוק בביטוח נושאי משרה

הסערה בשוק ביטוח הדירקטורים, שפוגעת בחברות הציבוריות הנסחרות בארה"ב ובאוסטרליה, מכה באופן חמור הרבה יותר בחברות הציבוריות הישראליות

יועז הנדל / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

דרמה בשוק התקשורת: משרדי הממשלה במהלך לביטול הפיצול בין ספק לתשתית אינטרנט

טיוטת חוק ההסדרים קובעת לראשונה שיש לפנות למהלך כזה, ולקבוע תקנות מעבר לשם כך

מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה / צילום: Associated Press

מיזם חדש של מיקרוסופט: דאטה על שוק העבודה והכשרות חינם

החברה תאפשר גישה למידע על החברות שגייסו הכי הרבה והמקצועות המבוקשים, בהתבסס על הדאטה של לינקדאין

שלומי יחיאב / צילום: איל יצהר

"200 אלף סטודנטים יצאו לחל"ת או פוטרו. לרבים מהם אין רשת ביטחון"

שיחה אישית ומקצועית עם שלומי יחיאב, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, מדבר על המצב הקשה של הסטודנטים, מבקר את האוניבסיטאות שלא ייצרו בזמן פתרונות חלופיים למבחנים, ומזהיר: "ראשי האוניברסיטאות הבטיחו שהשנה תסתיים במועדה, ואם הקו האדום הזה ייחצה, נפעל באגרסיביות"

ג'וזפה קונטה, ראש ממשלת איטליה, אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה / צילום: Associated Press

הגרף היומי: ישראל מול איטליה וספרד, להסתכל על הנתונים ולא להאמין

182 נדבקים חדשים בקורונה ביממה באיטליה, 388 בספרד ו-492 בגרמניה ● איך הגענו לכמעט 1,000 נדבקים ביום בישראל, איך זה נראה בגרפים ומה אפשר ללמוד מאירופה?

אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר / צילום: שלומי יוסף

"ברודוס רוצים את התייר הישראלי למרות הקורונה. אבל כבר ברור שלא נטוס ביולי או באוגוסט"

"בבולגריה, קפריסין, מונטנגרו ובקרואטיה אומרים לנו, 'תביאו את התייר הישראלי אנחנו נסתדר עם הקורונה'", אומר מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס ● מדוע השבוע האחרון היה גורלי במיוחד לענף התעופה והתיירות, ומדוע דין מי שחזר מרודוס לא דומה למי שחזר מארה"ב? ● צ'ק אין לסופ"ש

הבורסה בתל אביב/ צילום: שלומי יוסף

פוקס יוצאת דופן: משבר הקורונה כיווץ את היקף הדיבידנדים שחולקו בתל אביב השנה

מנהל מחלקת מחקר מניות בלאומי שוקי הון סבור כי "זו תקופה שבה מחלקים פחות דיבידנדים, בשל חוסר הוודאות והרצון של החברות לשמור כסף בקופה, כדי שלא יצטרכו לגייס בהמשך בעלויות גבוהות יותר"

חיים כצמן, בקניון פרומנדה של אטריום בוורשה 
 / צילום: יח"צ

לא קרא את המפה? מה עומד מאחורי ההסתבכות הפיננסית האחרונה של חיים כצמן

ירידה של 60% במניית ענקית הנדל"ן הגלובלית גזית גלוב בחודשים האחרונים הובילה את בעלת השליטה בה, נורסטאר של כצמן, למצב פיננסי מאתגר ● כעת מוציא כצמן לפועל "תוכנית חילוץ" שתמומן מקופת גזית גלוב ● אפשר היה לחשוב על אפשרויות  אחרות לשימוש בכספי החברה

באר יעקב / צילום: איל יצהר, גלובס

אושרה: תוכנית להתחדשות עירונית בשטח של 95 דונם בבאר יעקב

לפי התוכנית הבנייה תהיה לגבהים מקסימליים של 24 קומות ● כן כוללת התוכנית 30 דונם עבור מבני ציבור ו-40 דונם של שטחים פתוחים

קנייה ווסט / צילום: רויטרס, Kevin Lamarque

קניה ווסט הכריז: אני רץ לנשיאות ארה"ב

הראפר שנחשב לתומך קולני בנשיא ארה"ב טראמפ הודיע בטוויטר על כוונתו ● זמן קצר לאחר מכן אלון מאסק צייץ בתגובה: "יש לך את התמיכה המלאה שלי"

כרובית אפויה קרה. לא מוכרחים שניצלונים וסלט פסטה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מתכונים לפיקניק משודרג: יש חיים מעבר לשניצלונים וסלט פסטה

בפעם הבאה שאתם יוצאים לפיקניק, תפתיעו עם כרובית אפויה קרה וגספצ'ו על המפה המשובצת ● פרויקט מיוחד

אמדוקס ברעננה / צילום: איל יצהר

נבהלתם מהפיטורים בחברות הגדולות? הגרוע מכל עוד לפנינו

גל המפוטרים הבא והמשמעותי יותר לא יגיע מהחברות הגדולות, אלא מהעסקים הקטנים והבינוניים ● איך זה שאנחנו לא רואים זאת עדיין? כי רבים עדיין לא שבו מהחל"ת של הגל הראשון ● ומה עושה המדינה? עושה, אבל לא מספיק ובטח לא בשביל העסקים הקטנים והבינוניים

דגל מיסיסיפי / צילום: AP Photo, AP

מוציאים את הדיבוק: הרדיקלים מפרקים באיחור את כוחות הדרום

השבוע, 155 שנה לאחר תבוסת הדרום במלחמת האזרחים האמריקאית, דגל הדרום הורד סוף–סוף מן התורן ● אבל מלחמת האזרחים מעולם לא הייתה יותר אקטואלית

קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית / צילום: שאטרסטוק

האוניברסיטאות מבטלות את המבחנים בקמפוסים ותוקפות את אלקין

בוועד תקפו את השר הממונה זאב אלקין וטענו כי הוא מסרב לדון במתווה שהציעו, שיאפשר לקיים את הבחינות גם באופן מקוון וגם במתכונת מצומצמת בקמפוסים ● מהשלכות המהלך: חלק מהסטודנטים שיעברו לשיטות הערכה מקוונות, ציונם לא יהיה מספרי אלא "עובר" או "לא עובר"