גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השב"כ זיהה אתכם בטעות כבעלי סיכון לחלות בקורונה? זו הסיבה

השב"כ מבצע מעקב אחר חולי קורונה במטרה להזהיר אנשים שבאו איתם במגע באמצעות הודעת סמס ● עם זאת נראה כי המערכת לא מדייקת בזיהוי ● מומחים מזהירים כי עלולים לעבור שבועות עד שהמערכות ייכנסו לפעולה מלאה ומדויקת, וכי הן ניתנות לניצול לרעה

ישראלים עם מסכות בתל אביב / צילום: Ammar Awad, רויטרס
ישראלים עם מסכות בתל אביב / צילום: Ammar Awad, רויטרס

האם האמצעים הדיגיטליים שמפעיל השב"כ בשרות משרד הבריאות מפספסים חולים מצד אחד, ומדווחים באופן שגוי על חולים לכאורה מצד שני?

המערכת שמפעיל השב"כ משמשת לצורך מעקב אחר נשאי וחולי קורונה, במטרה להזהיר אזרחים איתם באו החולים במגע.

אזרחים דיווחו היום ברשתות החברתיות על מקרים שבהם אזרחים שלא קיבלו שום הודעת סמס חשדו שהם נדרשי בידוד, אך לא קיבלו כל הודעה רשמית -זאת עד שפנו בעצמם למשרד הבריאות וקיבלו הנחיה להיכנס לבידוד. מנגד, התקבלו דיווחים על כך שאזרחים מקבלים הודעות על חובה להיכנס לבידוד ללא הצדקה, וללא מתן פרטים שיאפשרו להם לוודא כי אכן מסלולם הצטלב עם נשא קורונה.

באחד המקרים התברר כי הטעות שגרמה לזיהוי אזרח כחולה, ובעקבות כך נשלחה הודעה להכנס בידוד לכל מי שבא עמו במגע - נבעה מטעות הקלדה במעבדה שבה בוצעה הבדיקה, ושתוצאותיה השגויות הועברו בטעות לשב"כ.

"סביר מאוד שייקחו כמה ימים, ואפילו כמה שבועות, עד שהמערכת תכנס לפעולה מיטבית"

מלבד מקרה זה בו אותר מקור התקלה, דווחו כאמור מקרים שבהם אזרחים שיודעים שנחשפו לנשאים לא קיבלו הודעה כלל. גורמים בכירים בענף הסייבר מסבירים כי מדובר בתקלות סבירות, בעיקר בהפעלה ראשונית של מערכת מורכבת מסוג זה, וכי הם מניחים כי המערכת צפויה להשתפר בימים או בשבועות הקרובים.

גורם נוסף מסביר כי הטעות אפשרית בהחלט. כבר בשבוע שעבר הזהיר אותו גורם "מפני זיהוי שגוי של חייבי בידוד, למשל בשל העובדה שהמערכת המדוברת לא יודעת למדוד גובה". הגורם הסביר כי האופן שבו עובדת המערכת הוא ש"מכשיר שלא קיבל סמס או הוציא שיחה באותו רגע הוא במצב שידור נמוך, ולכן סטיית התקן שלו גבוהה ויכולה להגיע לטווח של 100-200 מטר".

עוד הסביר הגורם כי בנסיבות החירום הקיימות לא ניתן לצפות שהמערכת תדע לנקות טעויות בזיהוי: "אין כרגע, במצב חירום שנמצאים בו, יכולת להתחיל לנקות טעויות ממאגר הנתונים (data base), כמו למשל במקרה שרופא נמצא ליד חולה, וקופצת לגביו התראה. פשוט אין זמן להתעסק בזה".

מקור בכיר אחר בעולם הסייבר הסביר כי סביר מאוד שייקחו כמה ימים, ואפילו כמה שבועות, עד שהמערכת תכנס לפעולה מיטבית: "החברות הכי גדולות בעולם מונות כמה מאות אלפי עובדים, והטמעת מערכות ממוחשבות בהן עשויה להימשך אפילו חודשים. לכן סביר מאוד שייקח זמן לכייל ולבצע התאמות במערכת שמופעלת לראשונה על כ-10 מיליון מנויים.

"אוכלוסיות שונות מתנהגות באופן שונה זו מזו, ופועלות עם מערכות תמסורת אחרות, ולכן מפעילי מערכות המעקב לומדים כל הזמן את ההתנהגות שלהן. כל הזמן יש תקלות שצריך לבדוק. זו לא דרמה אם לוקח למערכת שבוע-שבועיים להגיע לפעולה אפקטיבית".

גורמים זדוניים יכולים לזייף הודעות

גם בועז דולב, מנכ"ל חברת הסייבר קלירסקיי ולשעבר ראש מערך האינטרנט הממשלתי, מתריע על חוסר הדיוק במערכת. לדבריו, "איכון סלולרי מתבצע על ידי קביעת מרחק של המכשיר הסלולרי ממספר אנטנות השידור.

"לא מדובר במרחק מדויק, בוודאי לא ברזולוציה של מטרים, ולכן סביר שיהיו טעויות באיתור". הבעיה לדברי דולב היא שחסר כרגע מנגנון לתיקון הטעויות ו"למעשה, למי שקיבל את ההודעה הזו אין בידיו אפשרות לבדוק אם נפלה טעות, וכתוצאה יורדת רמת האמינות של ההודעות".

דולב מזהיר עוד כי בשל המבנה של המערכת הטכנולוגית למשלוח הודעות סמס, "יוכלו גורמים זדוניים להתחזות ולשלוח הודעות כאלו לאנשים ולהכניס אותם לבידוד". הסיבה לכך היא טכנולוגית.

בישראל כיום, ניתן לשנות את שדה ה-'מאת' בהודעת סמס, וזוהי לדברי דולב "פירצה שקוראת לגנב, ומאפשרת זיוף של מקורות סמסים בקלות על ידי גורמים זדוניים. לכן, יש צורך לייחד הוראה מפורשת שהופכת זיוף שכזה ללא חוקי".

נוסף על כך מתריע דולב כי "אם אין מידע על מיקום ושעת החשיפה, אדם לא יוכל לערער על ההכנסה לבידוד. כך למשל, אם אדם מפעיל את הסטורית המיקומים באנדרואיד, יש לו מעקב עצמי אחר תנועותיו, ועקרונית, במידה ונפלה טעות, הוא יוכל להוכיח שלא היה במקום. אבל אם אין מידע על מיקום ושעת החשיפה, אי אפשר לערער".

לעובדה זו יש לדברי דולב חשיבות עצומה. "פעולות הממשלה בעניין המעקבים חייבות לעורר אמון, אך על מנת לעורר אמון - חייבים לתת לאזרח מקבל ההודעה אמצעים ויכולת בסיסית לוודא כי אכן היה באותו מקום וזמן, וכי ההודעה לא נשלחה אליו בטעות".

לצד הביקורת, מפרט דולב מהם לדעתו האמצעים הדרושים כדי לפתור חולשה זו של המערכת. דולב מסביר כי יש מספר משתנים שחייבים להיכנס אל תוך ההודעה: תאריך (לועזי ועברי), שעה, מיקום - הכולל עיר, אזור, כתובת ואם אפשר שם עסק, מספר חולה שהאדם היה בקרבתו.

בנוסף, הוא מציע שהממשלה תציע שירות שיאפשר לוודא אמינות הסמסים. זאת למשל באמצעות "קוד זיהוי ייחודי שדרכו ניתן יהיה להתקשר ולשמוע את הודעת הסמס בהקראה קולית מול מספר רשמי של משרד הבריאות, וכמובן טלפון להתקשרות במקרה שחלה טעות במיקום".

"פועלים לתכלית אחת בלבד - הצלת חיי אדם"

מהשב"כ נמסר בתגובה כי "הסיוע הטכנולוגי שנתבקש השב"כ לספק למשרד הבריאות נועד לתכלית אחת בלבד - הצלת חיי אדם. לטובת העניין הוקם צוות מצומצם של אנשי שירות אשר מתמחים בתחום טכנולוגי זה. צוות זה פועל במסירות ובתחושת שליחות סביב השעון על מנת לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות הנגיף.

"במסגרת תהליך העבודה בין השב"כ למשרד הבריאות מתקיימים הליכי פיקוח ובקרה על מנת לדייק ככל שניתן את התוצרים, וזאת תוך הקפדה חסרת פשרות על צנעת הפרט. מאז תחילת הפעילות המשותפת של שב"כ ומשרד הבריאות, הועברו נתונים בקנה מידה רחב היקף של אזרחים אשר שהו ללא ידיעתם בקרבת חולים מאובחנים.

"שב"כ פועל אך ורק על בסיס הנתונים של החולים המאובחנים כפי שמועברים ממשרד הבריאות. על פי גורמי המקצוע במשרד הבריאות, יש בפעילות המשותפת תרומה משמעותית למאבק בצמצום התפשטות הנגיף ולשמירה על בריאות הציבור".

עוד כתבות

טלוויזיה עם ממיר Apple TV / צילום: Shutterstock.com

איגודי העובדים והיוצרים בטלוויזיה חוששים: פרויקט פרישת הסיבים יוביל בעקיפין לביטול חובת הפקות המקור

איגודי עובדים של יוצרי תוכן טלוויזיוני פנו אל שר התקשורת בבקשה לבחון את השינוי הצפוי בחוק התקשורת ● לטענתם רפורמת הסיבים תאפשר שידור של תוכן על גבי פלטפורמות שאינן מחויבות לשידור הפקות מקור מקומיות

אריק קוטלר / צילום: כפיר זיו

ארקו מזנקת: מכתב כוונות לקראת מיזוג עם חברה אמריקאית, לפי שווי פעילות של 1.5 מיליארד דולר

במסגרת העסקה המתוכננת, יתמזגו ארקו והחברה הבת הפרטית GPM אל חברת Haymaker Acquisition Corp, שהונפקה בשנה שעברה בנאסד"ק כחברת SPAC

הפגנת עובדי ענף התיירות מול משרד האוצר / צילום: יוסי זמיר

מסתמן: המדינה תציג מתווה סיוע מיוחד לסוכני הנסיעות הגדולים

לפי ההערכות, כ-30 משרדים וחברות נסיעות, המגלגלים מחזור של 100 מיליון שקל ויותר בשנה, אמונים על 80% מהפעילות בכלל הענף ● לעסקים הללו, לא ניתן כל סיוע עד כה

הפגנת המחאה בכיכר רבין על חוסר הטיפול של הממשלה במשבר הכלכלי / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הבטיחו עד 7,500 שקל, נתנו 1,500, והעצמאים זועמים: "עוד מעט נהפוך למוצג ארכיאולוגי"

עצמאים רבים הופתעו לגלות באזור האישי שלהם באתר רשות המסים, כי הם זכאים למענק של 1,500, 2,000 או 3,000 שקל ולא ל-7,500 שקל, כפי שחשבו שיקבלו ● "בינתיים שיאפשרו לעצמאים לקבל מענק לפי הכסף שהם הרוויחו לפני המשבר ולא בשנים היסטוריות. למה שלא ישוו ל-2008?"

חנן מלצר/ צילום: שלומי יוסף

שידורי העליון: למה השופט מלצר בוחר לשדר דיון שאף אחד לא ביקש לראות

נשיאת העליון השופטת אסתר חיות קבעה לפני מספר חודשים פיילוט במסגרתו ישודרו כעשרה דיונים מבית המשפט העליון ● השופט חנן מלצר החליט לשדר בשידור חי דיון שעוסק בתשלומי ביטוח, על אף שלא התקבלה אף בקשה לשדרו

בשוק הפרטי מפתחים אפליקציות לניטור מגעים / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

נסו לעקוב: האפליקציות שמאפשרות ניטור קורונה יותר מדויק מהשב"כ

אף מדינה דמוקרטית לא מפעילה בימי הקורונה את השירותים החשאיים שלה כדי לבצע איכונים סלולריים לאזרחים. אז למה ישראל כן? ● "גלובס" מציג את האלטרנטיבות המדויקות יותר שפותחו בארץ ובעולם, וחוסכות לאנשים בידוד מיותר

מאבטח / אילוסטרציה: שאטרסטוק

נדחתה תביעה של שומר: הנימוק - קיבל דמי פרוטקשן

בית הדין לעבודה דחה תביעה לפיצוי לאחר פיטורים של מאבטח במתחם ירי וקיבל את טענת הנתבעת כי "הנחיצות בתובע הייתה כדי לדעת שכשאתה מעסיק אותו אין ונזליזם ואתה מקבל תעודת ביטוח שבמידה ותהיה פריצה מה שייגנב יוחזר"

בעז בן-צור / צילום: שלומי יוסף

עורך הדין החדש שנתניהו רוצה לצרף, העדה בתיק 1000 והשאלה האתית שעלולה לצוץ

רה"מ מעוניין לצרף לצוות ההגנה שלו את עו”ד בעז בן צור ומנהל עימו מגעים • אולם לטענת גורמים ששוחחו עם “גלובס”, העובדה שבן צור הוא עורך דינה של העוזרת האישית לשעבר של ארנון מילצ’ן, שצפויה להיות עדת מפתח מטעם התביעה, עלולה להיחשב ניגוד עניינים ולפסול אותו

עסקים סגורים בתל אביב, מתקשים לפתוח לאחר הסגירה הארוכה / צילום: כדיה לוי, גלובס

כמה מובטלים באמת יש ואיך יעבוד מנגנון דמי האבטלה החל מעכשיו

מנגנון דמי האבטלה החדש שגובש באוצר והגיע לידי גלובס קובע כי התמיכה תיפסק לחלוטין בשיעור אבטלה של 7.5% • ובינתיים גופי המדידה השונים מתקשים להחליט מה שיעור האבטלה האמיתי

ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון, שלומית ווגמן־רטנר / צילום: יונתן בלום, גלובס

הרשות לאיסור הלבנת הון: "יש הכרח להשלים את הסדרת תחום המטבעות הדיגיטליים בישראל"

32 מדינות בעולם כבר התירו בחוק מתן שירותים במטבעות דיגיטליים, על פי דוח שפרסם כוח המשימה הבינלאומי למאבק בהלבנת הון ● אף שישראל נמנית עם מדינות אלה, לחוק אין משמעות כל עוד לא אושר בכנסת צו איסור הלבנת הון החדש

מנכ"ל משרד הבריאות הנכנס חזי לוי / צילום: סרטון לע"מ

מנכ"ל משרד הבריאות, חזי לוי: "אנחנו מנסים להימנע מסגר כללי"

באשר לאיסור על פתיחת חדרי הכושר אשר נדחה לבסוף על ידי ועדת הקורונה בכנסת, אמר לוי "ועדת הכנסת החליטה לצערי מה שהחליטה, ואנחנו נכבד את זה. המניע שלנו הוא למנוע הדבקה, ללא הזדקקות לסגר כללי"

הפגנת העובדות והעובדים הסוציאלים / צילום: ניב אהרונסון, וואלה! חדשות

למרות המשבר החברתי החמור: אין פתרון לשביתת העובדות והעובדים הסוציאלים

שביתת העובדות והעובדים הסוציאלים נמשכת זה השבוע השני • המחלוקת בינם לבין משרד האוצר: גובה התוספת לשכר, מבנה המשרה והתקציב ל"מוגנות" מפני אלימות • יו"רית האיגוד: "מדובר בשיח מעליב, אם צריך נמשיך את השביתה עוד חודשים ארוכים"

אופיר אקוניס / צילום: איל יצהר

אקוניס: יש מגמת ירידה בהידבקות, אני מציע להפסיק לפזר תרחישי אימה

הדברים נאמרו במהלך ישיבה ממשלתית שדנה בהמשך משבר הקורונה ובתוכנית הסיוע הכלכלית שהוצגה בשבוע שעבר ● לשמע הדברים, שטייניץ התפרץ ואמר: הנתונים מראים שאנחנו עדיין במקומות הגבוהים בעולם בתחלואה

מיה פיזוב, מודי רוזן, בן רבינוביץ׳, השותפים בקרן ההון סיכון Amiti Ventures / צילום: Amiti Ventures, יח"צ

קרן ההון סיכון אמיתי גייסה קרן שלישית בהיקף 110 מיליון דולר

הקרן השלישית כבר השקיעה בשני סטארט-אפים ● הקרן מתמקדת בהשקעות בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים

קריית מודיעין / הדמיה: שיכון ובינוי

שיכון ובינוי זכתה במכרז משרד הביטחון להקמת בסיס קריית המודיעין בנגב

קריית המודיעין תשתרע על שטח של 2,500 דונם ותוקם בסמוך לפארק התעשיה עומר שבנגב ● שיכון ובינוי תתכנן, תקים, תתפעל ותתחזק את הקרייה למשך 26 שנים, בעלות מוערכת של 5-6 מיליארד שקל להקמה (עד 2026) ועוד כ-7 מיליארד שקל עבור התפעול והתחזוקה במשך כ-20 שנה

יועז הנדל / צילום: כדיה לוי, גלובס

קשת ורשת להנדל: הממשלה לא נקטה ולו פעולה אחת אופרטיבית לסיוע לשוק היצירה

לאחר ששר התקשורת ביקש מפלטפורמות השידור להירתם למען היצירה הישראלית שנפגעה ממשבר הקורונה, שלחו לו הערוצים המסחריים מכתב ובו דרישה לשחרור 35 מיליון שקל - כספי 'מכרז' שנמצאים בידי המשרד מזה שלוש שנים

פיג’ו e–208 / צילום: יח"צ

הקורונה, החדשות הטובות של ענף הרכב וההזדמנות שישראל עומדת לפספס

הסגר הוביל לצניחה של עשרות אחוזים בזיהום והנתון הזה מתמרץ מדינות רבות לתמוך ברכבים ירוקים ● האוצר יעדכן בחודש הבא את מדיניות המס, אבל ההיסטוריה מוכיחה שנמשיך כנראה לשלם מס של 38 אלף שקל בממוצע על כל רכב חדש ● כתבה ראשונה בסדרה

משה ברקת / צילום: איל יצהר, גלובס

רשות שוק ההון פונה למוסדיים ונערכת למשיכה מקרנות ההשתלמות

במסגרת תוכנית הסיוע הממשלתית לנפגעי משבר הקורונה, פנתה רשות שוק ההון לגופים בשוק כדי להיערך ליישום מיידי של הקלה על משיכות מקרנות השתלמות ● בכוונת המדינה לאפשר למי שהוצאו לחל"ת או פוטרו ומי שהכנסתם נפגעה למשוך מהקרן 10,500 שקל לחודש במשך חצי שנה, מבלי לשלם מס

תליוני צלבי קרס מוזהבים של אתר Shein  / צילום: צילום מסך מתוך אינסטגרם

"אין לנו תירוץ": אתר הקניות shein הסיר תליוני צלבי קרס מוזהבים

אתר המכירות שמתמחה בעיקר בבגדים, תכשיטים ואקססוריז ומוכר מאד גם בישראל פרסם התנצלות מלווה בסמיילי עצוב עם דמעה: "פשוט אין לנו תירוץ להעדר הרגישות שלנו"

קריסטלינה איבנובה גורגייבה-קינובה, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Charles Platiau, רויטרס

קרן המטבע הבינלאומית מנמיכה שוב תחזיות צמיחה למזרח התיכון

לאחר שחזתה באפריל נסיגה של 3% בכלכלות המזה"ת וצפון אפריקה על רקע מגפת הקורונה, קרן המטבע מגדילה עכשיו את ההערכה הקודמת וקובעת כי כלכלות האזור יתכווצו ב־5.7% ● זאת גם על רקע התנודתיות במחירי הנפט הדומיננטיים באזור זה