גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השב"כ זיהה אתכם בטעות כבעלי סיכון לחלות בקורונה? זו הסיבה

השב"כ מבצע מעקב אחר חולי קורונה במטרה להזהיר אנשים שבאו איתם במגע באמצעות הודעת סמס ● עם זאת נראה כי המערכת לא מדייקת בזיהוי ● מומחים מזהירים כי עלולים לעבור שבועות עד שהמערכות ייכנסו לפעולה מלאה ומדויקת, וכי הן ניתנות לניצול לרעה

ישראלים עם מסכות בתל אביב / צילום: Ammar Awad, רויטרס
ישראלים עם מסכות בתל אביב / צילום: Ammar Awad, רויטרס

האם האמצעים הדיגיטליים שמפעיל השב"כ בשרות משרד הבריאות מפספסים חולים מצד אחד, ומדווחים באופן שגוי על חולים לכאורה מצד שני?

המערכת שמפעיל השב"כ משמשת לצורך מעקב אחר נשאי וחולי קורונה, במטרה להזהיר אזרחים איתם באו החולים במגע.

אזרחים דיווחו היום ברשתות החברתיות על מקרים שבהם אזרחים שלא קיבלו שום הודעת סמס חשדו שהם נדרשי בידוד, אך לא קיבלו כל הודעה רשמית -זאת עד שפנו בעצמם למשרד הבריאות וקיבלו הנחיה להיכנס לבידוד. מנגד, התקבלו דיווחים על כך שאזרחים מקבלים הודעות על חובה להיכנס לבידוד ללא הצדקה, וללא מתן פרטים שיאפשרו להם לוודא כי אכן מסלולם הצטלב עם נשא קורונה.

באחד המקרים התברר כי הטעות שגרמה לזיהוי אזרח כחולה, ובעקבות כך נשלחה הודעה להכנס בידוד לכל מי שבא עמו במגע - נבעה מטעות הקלדה במעבדה שבה בוצעה הבדיקה, ושתוצאותיה השגויות הועברו בטעות לשב"כ.

"סביר מאוד שייקחו כמה ימים, ואפילו כמה שבועות, עד שהמערכת תכנס לפעולה מיטבית"

מלבד מקרה זה בו אותר מקור התקלה, דווחו כאמור מקרים שבהם אזרחים שיודעים שנחשפו לנשאים לא קיבלו הודעה כלל. גורמים בכירים בענף הסייבר מסבירים כי מדובר בתקלות סבירות, בעיקר בהפעלה ראשונית של מערכת מורכבת מסוג זה, וכי הם מניחים כי המערכת צפויה להשתפר בימים או בשבועות הקרובים.

גורם נוסף מסביר כי הטעות אפשרית בהחלט. כבר בשבוע שעבר הזהיר אותו גורם "מפני זיהוי שגוי של חייבי בידוד, למשל בשל העובדה שהמערכת המדוברת לא יודעת למדוד גובה". הגורם הסביר כי האופן שבו עובדת המערכת הוא ש"מכשיר שלא קיבל סמס או הוציא שיחה באותו רגע הוא במצב שידור נמוך, ולכן סטיית התקן שלו גבוהה ויכולה להגיע לטווח של 100-200 מטר".

עוד הסביר הגורם כי בנסיבות החירום הקיימות לא ניתן לצפות שהמערכת תדע לנקות טעויות בזיהוי: "אין כרגע, במצב חירום שנמצאים בו, יכולת להתחיל לנקות טעויות ממאגר הנתונים (data base), כמו למשל במקרה שרופא נמצא ליד חולה, וקופצת לגביו התראה. פשוט אין זמן להתעסק בזה".

מקור בכיר אחר בעולם הסייבר הסביר כי סביר מאוד שייקחו כמה ימים, ואפילו כמה שבועות, עד שהמערכת תכנס לפעולה מיטבית: "החברות הכי גדולות בעולם מונות כמה מאות אלפי עובדים, והטמעת מערכות ממוחשבות בהן עשויה להימשך אפילו חודשים. לכן סביר מאוד שייקח זמן לכייל ולבצע התאמות במערכת שמופעלת לראשונה על כ-10 מיליון מנויים.

"אוכלוסיות שונות מתנהגות באופן שונה זו מזו, ופועלות עם מערכות תמסורת אחרות, ולכן מפעילי מערכות המעקב לומדים כל הזמן את ההתנהגות שלהן. כל הזמן יש תקלות שצריך לבדוק. זו לא דרמה אם לוקח למערכת שבוע-שבועיים להגיע לפעולה אפקטיבית".

גורמים זדוניים יכולים לזייף הודעות

גם בועז דולב, מנכ"ל חברת הסייבר קלירסקיי ולשעבר ראש מערך האינטרנט הממשלתי, מתריע על חוסר הדיוק במערכת. לדבריו, "איכון סלולרי מתבצע על ידי קביעת מרחק של המכשיר הסלולרי ממספר אנטנות השידור.

"לא מדובר במרחק מדויק, בוודאי לא ברזולוציה של מטרים, ולכן סביר שיהיו טעויות באיתור". הבעיה לדברי דולב היא שחסר כרגע מנגנון לתיקון הטעויות ו"למעשה, למי שקיבל את ההודעה הזו אין בידיו אפשרות לבדוק אם נפלה טעות, וכתוצאה יורדת רמת האמינות של ההודעות".

דולב מזהיר עוד כי בשל המבנה של המערכת הטכנולוגית למשלוח הודעות סמס, "יוכלו גורמים זדוניים להתחזות ולשלוח הודעות כאלו לאנשים ולהכניס אותם לבידוד". הסיבה לכך היא טכנולוגית.

בישראל כיום, ניתן לשנות את שדה ה-'מאת' בהודעת סמס, וזוהי לדברי דולב "פירצה שקוראת לגנב, ומאפשרת זיוף של מקורות סמסים בקלות על ידי גורמים זדוניים. לכן, יש צורך לייחד הוראה מפורשת שהופכת זיוף שכזה ללא חוקי".

נוסף על כך מתריע דולב כי "אם אין מידע על מיקום ושעת החשיפה, אדם לא יוכל לערער על ההכנסה לבידוד. כך למשל, אם אדם מפעיל את הסטורית המיקומים באנדרואיד, יש לו מעקב עצמי אחר תנועותיו, ועקרונית, במידה ונפלה טעות, הוא יוכל להוכיח שלא היה במקום. אבל אם אין מידע על מיקום ושעת החשיפה, אי אפשר לערער".

לעובדה זו יש לדברי דולב חשיבות עצומה. "פעולות הממשלה בעניין המעקבים חייבות לעורר אמון, אך על מנת לעורר אמון - חייבים לתת לאזרח מקבל ההודעה אמצעים ויכולת בסיסית לוודא כי אכן היה באותו מקום וזמן, וכי ההודעה לא נשלחה אליו בטעות".

לצד הביקורת, מפרט דולב מהם לדעתו האמצעים הדרושים כדי לפתור חולשה זו של המערכת. דולב מסביר כי יש מספר משתנים שחייבים להיכנס אל תוך ההודעה: תאריך (לועזי ועברי), שעה, מיקום - הכולל עיר, אזור, כתובת ואם אפשר שם עסק, מספר חולה שהאדם היה בקרבתו.

בנוסף, הוא מציע שהממשלה תציע שירות שיאפשר לוודא אמינות הסמסים. זאת למשל באמצעות "קוד זיהוי ייחודי שדרכו ניתן יהיה להתקשר ולשמוע את הודעת הסמס בהקראה קולית מול מספר רשמי של משרד הבריאות, וכמובן טלפון להתקשרות במקרה שחלה טעות במיקום".

"פועלים לתכלית אחת בלבד - הצלת חיי אדם"

מהשב"כ נמסר בתגובה כי "הסיוע הטכנולוגי שנתבקש השב"כ לספק למשרד הבריאות נועד לתכלית אחת בלבד - הצלת חיי אדם. לטובת העניין הוקם צוות מצומצם של אנשי שירות אשר מתמחים בתחום טכנולוגי זה. צוות זה פועל במסירות ובתחושת שליחות סביב השעון על מנת לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות הנגיף.

"במסגרת תהליך העבודה בין השב"כ למשרד הבריאות מתקיימים הליכי פיקוח ובקרה על מנת לדייק ככל שניתן את התוצרים, וזאת תוך הקפדה חסרת פשרות על צנעת הפרט. מאז תחילת הפעילות המשותפת של שב"כ ומשרד הבריאות, הועברו נתונים בקנה מידה רחב היקף של אזרחים אשר שהו ללא ידיעתם בקרבת חולים מאובחנים.

"שב"כ פועל אך ורק על בסיס הנתונים של החולים המאובחנים כפי שמועברים ממשרד הבריאות. על פי גורמי המקצוע במשרד הבריאות, יש בפעילות המשותפת תרומה משמעותית למאבק בצמצום התפשטות הנגיף ולשמירה על בריאות הציבור".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● המניות הדואליות חוזרות בפערים קטנים ● הבוקר: ירידות באסיה, עליות קטנות בחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל נסחר ביציבות, 3.14 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● אמזון עקפה את וולמארט והפכה לחברה הגדולה בעולם לפי הכנסות ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

CNN: תקיפה של ארה"ב באיראן אינה צפויה בקרוב

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות