גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הסכמים בעלי משמעות תקציבית עצומה נחתמו ללא עבודת מטה ראויה"

מבקר המדינה שמר את הביקורת החדה ביותר שלו לפרשת תוספות השכר לשוטרים ולסוהרים ולגמלאי כוחות הביטחון, פרשייה שצמרת האוצר עסקה בה במחצית השנייה של 2018

משטרת ישראל בקלפיות ברחבי הארץ / צילום: דוברות המשטרה
משטרת ישראל בקלפיות ברחבי הארץ / צילום: דוברות המשטרה

את הביקורת החדה ביותר שומר מבקר המדינה לפרשת תוספות השכר לשוטרים ולסוהרים ולגמלאי כוחות הביטחון, פרשייה שצמרת האוצר עסקה בה במחצית השנייה של 2018. גם במקרה הזה, אגב, הביקורת היא בעיקר כלפי צעדים שנעשו בעבר, בתקופתן של ממשלות קודמות. המחדל העיקרי בעיני המבקר נעוץ בעובדה שבמשך שנים ממשלות ישראל לא היו מודעות לחוב הענקי שעלול להיווצר למדינה, ומשום כך לא פעלו לנטרל את הבעיה בזמן. המלצתו היא לפיכך לממשלה לערוך דיון שנתי בהתחייבויות כאלה, כפי שנעשה בדירקטוריון של תאגיד עסקי.

בנובמבר 2018 אישרה ממשלת ישראל הסכם שמרחיב תוספת שכר המשולמת מאז 2007 לאנשי הקבע בצה"ל - גם לשוטרים, הסוהרים וגמלאי המשטרה השב"ס, השב"כ והמוסד. באוצר מעריכים את העלות התקציבית של התוספת בכ-22 מיליארד שקל בשנים 2035-2019. כדי לממן את העלות האדירה הזו, אישרה הממשלה קיצוץ רוחבי בבסיס התקציב של משרדי הממשלה בשיעור של 1.38% החל משנת 2018 וקיצוץ נוסף בשיעור של 0.2% החל משנת 2020.

הפרשה החלה בשנים 2006 ו-2007 כשהאוצר הסכים לשלם תוספת שכר מיוחדת לקצינים ולנגדים בצה"ל. מאחר שבצה"ל - בשונה מהמשטרה, השב"ס וזרועות הביטחון האחרות - ניתן לפטר משרתי קבע כמעט ללא מגבלות נקבע שהתוספת תהיה בגין היעדר ביטחון תעסוקתי. אף שהממשלה לא החליטה להכיר בתוספת כתוספת קבועה, צה"ל שילם אותה בפועל גם לגמלאים (שאינם סובלים כידוע מהיעדר ביטחון תעסוקתי). ב-2010 עתרו גמלאי שירותי הביטחון (השב"כ והמוסד) לבית הדין לעבודה וביקשו לקבוע כי גם הם זכאים שהתוספת האמורה תיכלל גם במשכורתם הקובעת. בית הדין קיבל את עתירתם והערעור שהגישה המדינה לבית הדין הארצי לעבודה - נדחה. ביולי 2018 נקבע כי יש לשלם לגמלאי השב"כ והמוסד תוספת בפנסיה התקציבית בשל היעדר ביטחון תעסוקתי, רטרואקטיבית, כלומר החל ממועד תחילת תשלום התוספת לחיילי צה"ל. הניצחון המשפטי של גמלאי השב"כ והמוסד שיפר מאד גם את סיכוייהם של השוטרים והסוהרים (פעילים וגמלאים) לקבל את התוספת - ואלה עתרו במקביל לקבלתה.

המבקר ממקד את הביקורת שלו על התנהלות המדינה משלב מתן התוספת ב-2006 ובשנים שחלפו מאז. לדבריו מדובר בהתנהלות המייצגת "תמונת מצב בעייתית". לדבריו "הסכמים בעלי משמעות תקציבית עצומה נחתמו ללא עבודת מטה ראויה כפי שלכאורה היה בהסכם על תוספת השכר בגין היעדר ביטחון תעסוקתי עם צה"ל. יתרה מכך, עקב תקלה מתמשכת מצד המדינה המתקיימת לטענתה מזה שנים, התוספת הקבועה משולמת לאנשי הקבע ולגמלאי הקבע אף שלא אושרה בממשלה.

חלקה של ממשלת נתניהו-כחלון בפרשה החל למעשה לאחר שהמדינה הפסידה בערעור. למרות ההפסד המשפטי עמדה בפני הממשלה האפשרות לעתור לבג"ץ נגד פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה. ואולם לצורך שיפור סיכויי הזכייה בעתירה נדרשה הממשלה לקבל החלטה המגדירה כי התוספת לאנשי הקבע איננה שייכת לסוג תוספות השכר שחלים עליהן כללי ההצמדה.

בישיבת ממשלה שנערכה ב-5 בספטמבר 2018 תמך שר האוצר כחלון בעמדת הדרג המקצועי במשרדו שדחף לקבלת החלטה בממשלה שתאפשר למנוע את תשלום תוספת השכר לשוטרים ולסוהרים. ואולם, השר לביטחון פנים גלעד ארדן הציג את התנגדותו להצעה בנימוק שהיא מפלה לרעה את השוטרים והסוהרים מול אנשי הקבע בצה"ל. ראש הממשלה בנימין נתניהו התחמק מהכרעה לא פופולארית והורה לשני השרים "להסדיר את הסוגיות הנתונות במחלוקת בתוך 45 יום".

כחודש וחצי אחר כך, ב-16 באוקטובר סיכמו כחלון וסגנו יצחק כהן עם השר ארדן וצמרת פיקוד המשטרה, בתחנת משטרה בנתניה, על מתווה לתשלום תוספת היעדר הביטחון לכלל השוטרים. הדרג המקצועי באוצר (שבאופן חריג ותקדימי לא היה שותף לגיבוש המתווה) הצביע על נקודות בעייתיות במתווה ובעקבות הערותיו הוכנסו שינויים מסוימים ולאחר מכן הוגש המתווה לאישור הממשלה בנובמבר 2018.

"עלות המתווה, אשר הסתכמה בכ-22 מיליארד שקל, הביאה לסיומו של תהליך אשר החל ב-2006 ונידון בבתי המשפט משנת 2010, וזאת בסד זמנים דחוק של כשלושה חודשים ובעלות כלכלית ניכרת", כותב המבקר. "משרד מבקר המדינה ממליץ לממשלה באמצעות שר האוצר לקיים הליך של הפקת לקחים מהליך אישור ההסדר. כן ממליץ משרד מבקר המדינה למשרד האוצר למפות רשימת סוגיות ונושאים המצויים בהליכים משפטיים או בעלי פוטנציאל לחשיפה כלכלית רחבה, לגבש לגבי נושאים אלו מצע לדיון על המשמעויות הכלכליות ודרכי פעולה אפשריים, ולהביאם לדיון באופן עתי בפני הממשלה לשם קבלת החלטות מדיניות ומתכונת מעקב אחר יישום החלטות אלו". 

עוד כתבות

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון