מהגרי עבודה מחכים בתור לכניסה ללשכת האוכלוסין והגירה בת"א / צילום: תמר מצפי
בשגרה, הפריחה הכלכלית המבורכת של מדינת ישראל מביאה אתה גם אתגר משמעותי בתחום ההגירה הלא חוקית. מטבע הדברים, התפרצות הקורונה והמשבר הכלכלי מייצרים השפעה הפוכה וגורמים לאובדן הכנסה של חלק ניכר השוהים שלא כדין וכתוצאה מכך גם לביטול התמריץ הכלכלי להמשך שהייה בישראל.
אך בניגוד למשבר כלכלי "רגיל", סגירת נתיבי התעופה עלולה להשאיר אוכלוסייה זו בישראל בעל כורחם. חמור מכך, שהותם של למעלה ממאה וחמישים אלף מסתננים ומהגרים ללא מעמד, במצב של השבתת המשק, עלולה לייצר משבר חברתי ואף בטחוני חמור מאוד. לאוכלוסייה זו אין רשת ביטחון, קשרי משפחה או חסכונות משמעותיים כיוון שמרבית הכסף נשלח למדינות המוצא והם אף אינם זכאים לדמי אבטלה או חל"ת, בניגוד לאזרחים. כך שבמקום שמעז יצא קצת מתוק, לפחות בתחום ההגירה הלא חוקית, עול הטיפול באוכלוסייה גדולה זו ייפול על כתפי המדינה בעלות עתק, בזמן משבר כלכלי חסר תקדים.
מכאן שעל רשויות המדינה להפנים כי סיוע בעזיבה מרצון בתקופה הזו חורג מהאינטרס הישראלי הכללי להגן על מדיניות ההגירה. זה גם משתלם כלכלית בטווח המיידי והעלות נמוכה משמעותית מהאלטרנטיבה של המשך שהייתם בישראל. התמריץ לחזרה יכול להיות גם חיובי עבור המהגרים עצמם וגם עבור מדינות המוצא כמו הפיליפינים. פערי ההכנסה האדירים הופכים גם מענק הגירה צנוע לצינור חמצן שיאפשר לחוזרים להתקיים בכבוד בחיק משפחתם לתקופה לא מבוטלת, במקום שהייה בתנאי קיצון וללא הכנסה בישראל. בנוסף, אותן מדינות ייהנו מהכנסת מטבע זר, בתקופה של משבר כלכלי עולמי ובשעה שהן מאבדות את ההכנסה שמגיעה מכספי מהגרים שנשלחים אליהן מרחבי העולם בשגרה.
המקרה של אריתריאה מובהק עוד יותר, כיוון שלמעלה משליש מהתל"ג של המדינה מגיע מכספי מהגרים. בעוד שתזרים זה עלול להיפגע קשות מהמשבר, ישראל מחזיקה למעלה מ- 300 מיליון שקל בפיקדון שהופקד על ידי מעסיקי מסתננים, בהתאם ל"חוק הפיקדון". את החוק יזמנו במרכז למדיניות הגירה ישראלית, על מנת לתמרץ את יציאתם של המסתננים מישראל. החוק הוכח כבר כיעיל בעידוד עזיבה וכיום הוא משמש ככלי המרכזי וכמעט בלעדי להבטחת יציאתם של מסתננים מישראל. חזרתם של אזרחיה יביא לשחרור כספי הפיקדון ויכול להפוך לאינטרס ישיר של הממשלה האריתראית ואף להביא לשיתוף פעולה מוגבר יותר עם החזרתם.
במקום זאת, ארגוני הסיוע למסתננים דורשים בתגובה למשבר כי המדינה דווקא תשחרר את כספי הפיקדון לטובת המסתננים, שישתמשו בו כאן בישראל. אם הצעתם תתקבל חלילה, שחרור הכספים עלול לזרוק לטמיון מאמצים של שנים בתחום הרחקת המסתננים מישראל.
ברור כי אין לקבל בקשה זו, ועל משרדי הפנים והחוץ לנצל את המומנטום ולהשקיע משאבים משמעותיים כדי לקדם חזרה מרצון, תוך שיתוף פעולה עם נציגויות מדינות המוצא. צעדים אלו צריכים לכלול הקמת מקומות שהייה מרצון בבידוד לתקופת הכנה ובדיקות קורונה שיבטיחו כי החוזרים אינם נושאים את הנגיף. בנוסף, יש לשכור טיסות צ'ארטר על חשבון המדינה כדי לחפות על סגירת קווי התעופה וכמובן, מענק יציאה שיהפוך חזרה זו משתלמת לכל הצדדים, במיוחד לישראל. עבור מקרי קיצון, יש להעניק תלושים עבור קניית מזון ומצרכים בסיסים בלבד, אך אין לפתוח פתח אדיר לניצול המשבר על מנת להשתקע בישראל.
צו השעה דורש פעולה זריזה שתנצל את ההזדמנות שנקרתה לפתחנו ותמנע משבר חמור מאוד, לטובת כל הצדדים המעורבים.
הכותב הוא מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית