בדיקת קורונה במינכן, גרמניה / צילום: Matthias Schrader , Associated Press
"התעלומה הגרמנית" הפכה בשבוע האחרון לנושא הדיון הלוהט ברחבי היבשת. עד כה 123 בני אדם מתו בגרמניה מתוך 29 אלף חולים (שיעור תמותה של 0.4%), לעומת 6,077 באיטליה (9.5%), 2,311 בספרד (6.5%), 860 בצרפת (4.5%) ו-335 בבריטניה (5%). בעוד שברחבי אירופה נשברים שיאי תמותה ממגפת קורונה, גרמניה צולחת עד כה את המשבר עם מספר קורבנות נמוך יחסית. למרות שמומחים רבים, כולל גרמנים, מזהירים כי מוקדם מדי להסיק מסקנות גורפות לגבי המצב במדינה, שבה ההתפרצות המשמעותית אירעה אחרי איטליה וספרד, וכי הנתונים הקיימים לגבי תחלואה ותמותה עלולים להיות ראשוניים ולא מדויקים.
תיאוריות רבות הוצגו בשבוע האחרון כדי להסביר את התופעה החריגה: החל מחיסון אוכלוסיית מזרח־גרמניה לשחפת בימי הקומוניזם (טיעון שרופאים דוחים כלא־רלוונטי), דרך מיעוט הקשרים החברתיים של הגרמנים או הגיל המבוגר של האיטלקים (למעשה, הגיל החציוני בגרמניה גבוה בשנתיים מזה של איטליה) ועד לסברה שהגרמנים נשמעים להנחיות יותר טוב מאחרים (הם לא, יעידו הפארקים בברלין ובמינכן בימי שמש).
למעשה, כל הסימנים מצביעים על כך שאין "מרכיב סודי" במאבק נגד הקורונה. הגרמנים נוקטים בדיוק את אותן שיטות עליהן ממליץ ארגון הבריאות העולמי, אותן שיטות שאומצו גם במדינות אחרות כולל ישראל, פשוט יש להם את המשאבים והמערכות כדי לבצע אותן בצורה יעילה ומקיפה.
"האסטרטגיה שלנו למאבק במחלה לא השתנתה בחודש האחרון וממשיכה להיות זהה: בדיקה אפידמיולוגיות ובידוד של חולים וחשודים כחולים, טיפול מיטבי בחולים הזקוקים לכך והרחבת התשתיות הרפואיות כך שיוכלו להתמודד עם מספר גדול של חולים", תיאר אתמול פרופ' לותאר וילר, מנהל מכון רוברט קוך - הסוכנות הפדרלית האחראית למאבק במחלות זיהומיות בגרמניה.
טובים ביחס ל־OECD
לגרמניה יש מערכת בריאות הנחשבת טובה גם ביחס למדינות אירופית אחרות, לפי מדדי ה־OECD לגבי מספר רופאים, מספר מיטות טיפול נמרץ ואיכות הטיפול. יש בה מערכת ציבורית ואוניברסיטאית אך גם מערכת פרטית ענפה ברמה גבוהה מאוד, והמדינה היא יעד בינלאומי לתיירות רפואית, מה שמשחק תפקיד בימים אלה שבהם התיירות נפסקה כמעט כליל ומיטות רבות פנויות. יש לה גם רשויות בריאות מבוזרות, ולכל מדינת מחוז יש את כוח האדם שלה, שבימים אלה מתגייס כדי לאתר, לבודד ולטפל בחולי ונשאי הקורונה.
בניגוד למצב באיטליה, וייתכן שגם בספרד, בהן המחלה ככל הנראה התפשטה באופן נרחב "מתחת לרדאר", "לגרמניה היה את היתרון לגלות את המקרים הראשונים שהגיעו מאיטליה כבר מהתחלה", אמר פרופ' כריסטיאן דורסטן, ראש המחלקה הווירולוגית במרכז הרפואי "שאריטה" בברלין, שיחד עם פרופ' וילר מייעץ לממשלה בברלין בנוגע למדיניות הנחוצה למאבק.
בגרמניה, החקירות האפידמיולוגיות הן באחריות הרשויות, ומסלולים של חולים אינם מפורסמים בתקשורת בשל שיקולי פרטיות. כל חולה שאותר עד כה נבדק באופן מהיר, והרשויות ברחבי גרמניה יצרו קשר עם מעגל הנדבקים האפשרי, ואז בדקו אותו באופן קבוע להופעת התסמינים. בניגוד למצב באיטליה ובספרד, הרשויות לא איבדו שליטה על הכלי החשוב הזה, ובעזרתו שלחו לבידוד־ביתי חשודים במחלה ולבידוד בבית חולים מי שנדבקו והיו באוכלוסיית סיכון או דרשו טיפול.
"איטליה ככל הנראה עורכת בדיקות בעיקר לאנשים המגיעים כבר לבית החולים", אמר פרופ' דורסטן בראיון בסוף השבוע לשבועון "די צייט", "זה בגלל שאין מספיק בדיקות לכולם. אז החולים נשארים בבית בהתחלה, אפילו אם יש להם סימפטומים. הם הולכים לבית החולים רק אם מצבם מחמיר, ומגיעים אליו כבר עם קוצר נשימה וישר מאושפזים בטיפול נמרץ, שם הם נבדקים בפעם הראשונה". "זו הסיבה", הסביר, "שהגיל הממוצע של המאובחנים באיטליה גבוה כל כך לעומת המצב אצלנו בגרמניה (63 שנים מול 45 שנים, לפי הנתונים האחרונים). אני מניח שיש הרבה איטלקים צעירים שנדבקו שכלל אינם מזוהים. זה גם מסביר מדוע שיעור התמותה שם גבוה יותר" .
מה שמסייע לבידוד ולחקירות האפידמיולוגיות הגרמניות היא האפשרוות לקיים בדיקות מהירות ורבות, לפעמים כמה בדיקות ברצף, לאותם אנשים החשודים כחולים. בניגוד למצב בדרום־קוריאה, גרמניה לא מאמינה בבדיקות כלליות לאוכלוסייה (למרות שרופאי משפחה יכולים לשלוח חולים חשודים לבדיקות באופן עצמאי), אלא רק של קבוצות שחשוב לבדוק - חולים, מגעים של חולים ואנשי צוות רפואי.
150 אלף בדיקות קורונה
לפי ההערכות, גרמניה יכולה לבצע כ־13 אלף בדיקות ביום, וכבר ביצעה יותר מ־150 אלף בדיקות. "יש לנו בגרמניה יכולת גבוהה מאוד לקיים בדיקות, אולי יותר טובה בהשוואה לכל המדינות האחרות", אמר פרופ' וילר, "יכולנו לזהות את האפידמיה כאן בגלל שבדקנו כל כך מהר, ואנחנו מגדילים בהדרגה את יכולת הבדיקות שלנו".
לצד צעדים אלו, ישנו הטיפול הרפואי עצמו. כבר בתחילת המשבר הודיע שר הבריאות הגרמני, יינס שפאהן, כי בגרמניה יש כ־28 אלף מיטות טיפול נמרץ. מדובר בשיעור עצום מכלל המיטות (בישראל כולה היו לפני המשבר כ־300 מיטות טיפול נמרץ, לפי יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, א"א), אך הממשלה פועלת בשבועות האחרונים להגדילו עוד יותר. בתי חולים מאולתרים נבנים במרכזי ערים, למשל במתחם הקונגרסים הגדול של ברלין במערב העיר.
בנוסף, ממשלת גרמניה נקטה צעד קריטי, שאולי שידר חוסר־סולידריות לשכנותיה האירופית אך שיפר את מוכנותה למגפה, כשהחליטה כבר בימי ההתפרצות הראשונים לאסור כל יצוא של ציוד רפואי - ממסכות ועד למכונות הנשמה. הממשלה בברלין מוציאה כעת מיליארדים על הצטיידות בציוד נחוץ נוסף, כולל מכונות הנשמה המיוצרות בגרמניה. היא גם פרסמה קריאה לחברות כלי הרכב, שהשביתו את פעילותן, לנסות ולעבור לייצר מנשמים.
כתוצאה מכך, בהשוואה למדינות אירופה האחרות, החולים הגרמנים ככל הנראה נבדקים באופן תדיר יותר, ואז מקבלים טיפול רפואי תומך כשהם כבר מפגינים תסמינים ראשונים. "אני רוצה להתקשר לחולים בסיכון כל יומיים ולשאול אותם איך הם נושמים, כדי שלא יגיעו כבר במצב חירום למיון ויזדקקו מיד לטיפול נמרץ", אמר פרופ' דורסטן.
הכל תחת שליטה?
אך כל הצעדים האלה אינם מבטיחים כי המגפה תישמר תחת שליטה בגרמניה. המומחים המובילים אינם ממעיטים בסכנה הנשקפת מהמגפה הנוכחית, ובמיוחד מהעובדה כי עם גל תחלואה מסיבי - אפילו היכולות הגרמניות עלולות לקרוס. לכן, הם קיבלו בברכה את ההחלטה הפוליטית שהתקבלה ביום ראשון, לפיה יוחמרו צעדי הסגר על תושבי גרמניה. בבוואריה קוראים לזה "איסור יציאה מהבית", בברלין קוראים לזה "איסור מגע", אך המשמעות היא זהה - הפחתת האינטראקציות האנושיות כדי לא לאפשר לנגיף להתפשט. מדובר, אגב, בסגר חמור פחות מזה המוצע בישראל, משום שהתחבורה הציבורית ממשיכה לפעול, כמו גם חלק מהמשק, והתושבים יכולים לצאת מהבית להתעמלות, בין השאר.
מכון רוברט קוך עידכן כי עקב אחרי שיעור היציאה מהבית והקשרים בין אנשים על ידי ניתוח מידע סלולרי שהועבר אליו מחברת הטלפוניה "טלקום". בניגוד למצב בישראל, המידע עבר אנונימיזציה, אך מאפשר למומחי המרכז לבדוק - ברמת האוכלוסייה - את הירידה בתנועה ואת ההפחתה בקשרים החברתיים. "ראינו ירידה, אך לא מספקת", הודיע המכון, "ולכן יש צורך בצעדים נוספים".
נכון לעכשיו, המאבק הגרמני מספק סימני הצלחה מוקדמים, שעדיין אינם ודאיים. "אנחנו רואים מגמה של השטחת העקומה בגרמניה", אמר אתמול פרופ' וילר, "אבל רק מחר (רביעי) נוכל לדעת אם אכן מדובר במגמה אמיתית". בינתיים, צעדי הסגר רק הוחרפו, והאוכלוסייה נקראת, כמו באירופה כולה, להישאר בבית כדי לעצור את התפשטות המגפה.
"הבזוקה הגרמנית": גירעון של 156 מיליארד דולר, לראשונה מזה עשור
ממשלת גרמניה אישרה אתמול גירעון של 156 מיליארד אירו בתקציב השנה הקרובה, שיוקדשו למאבק בקורונה ובהשלכות הכלכליות של המגפה. הכלכלה הגדולה באירופה מתכוונת לראשונה מזה שמונה שנים לנהל תקציב לא־מאוזן, בנוסף לצעדים אחרים שנועדו לסייע לחברות ולבנקים גרמניים.
תקציב החירום שאושר אתמול (ב'), נועד למתן את השפעות המשבר על הכלכלה הגרמנית. "אנחנו עומדים בפני ה'אמא של כל המיתונים'", הזהיר לפני האישור ראש המכון לכלכלה מקיל (IfW). מכון מחקר מרכזי אחרי (Ifo) חישב כי הנזק לכלכלה הגרמנית עשוי לעמוד על כ־700 מיליארד אירו בשנה הקרובה. תקציב החירום נועד לשדר לעסקים, וגם לתושבים, כי הממשלה תתמוך בהם ו"תעשה כל מה שנדרש" כדי למנוע משבר כלכלי, כפי שאמר שר האוצר אולף שולץ. "שלפנו את הבזוקה", אמר שר הכלכלה פיטר אלטמאייר. שווי תקציב החירום הוא בערך 5% מהתל"ג הגרמני.
במסגרת התקציב, חברות קטנות (עד חמישה עובדים), עצמאיים, אחיות ואמנים יקבלו מענק של עד 15 אלף אירו על פני שלושת החודשים הבאים. בעלי דירות לא יוכלו באופן זמני לסלק דיירים מדירותיהם, אפילו אם הדיירים לא יכולים לשלם בגלל משבר הקורונה. יתקיים סבסוד מסיבי של שבוע עבודה מקוצר בעבור מעסיקים, במטרה למנוע פיטורים במשק הגרמני ועוד. "אנחנו לא רוצים לאבד אפילו משרה אחת כתוצאה מהמשבר הזה", אמר אלטמאייר. המדינה גם תשעה את חוקי פשיטת הרגל כדי לאפשר לחברות לקבל תמיכה ממשלתית.
במקביל, ממשלת גרמניה הקימה קרן סיוע בשווי של כ־600 מיליון אירו, שמטרתה לתמוך בחברות גרמניות גדולות. מתוך הקרן - 400 מיליארד יוקדשו לערבויות, 100 מיליארד להשקעה בחברות במשבר ועוד 100 מיליארד כתמיכה בבנק ממשלתי שיציע אשראי זול לחברות במשבר.