שמועות קורונה 38 / צילום: גלובס
בימים אלה הרשת מוצפת במידע לגבי הקורונה, שחלקו שגוי ואפילו מסוכן. לפני שאתם משתפים, בדקו את המידע באתרים של גורמים מוסמכים כמו אתר משרד הבריאות ואתר ארגון הבריאות העולמי, והיוועצו במומחים אמיתיים לרפואה ומדע כמו מכון דוידסון וארגון מדעת. נתקלתם בפוסט חשוד? שלחו אותו אלינו לבדיקה: hamashrokit@globes.co.il.
"7 ילדים מתו בסנגל מחיסון ניסיוני לקורונה"
הסבר: בסנגל לא נערך ניסוי בחיסון ולא מתו ילדים. השמועה נולדה מתקרית שבה נעצר מוכר קוסמטיקה בבירת סנגל דקר. הוא גורש מאחד הבתים אחרי שנטען שהציג את עצמו כשליח משרד הבריאות, וסרטון של המהומה הופץ ברשת. לא היו ברשותו חיסונים.
המקור לטענה: פייסבוק| ישראל, 10 באפריל 2020
מי בדק: AFP בסנגל |להרחבה
תמונה: מוסלמים מפרים לכאורה את הוראות הבידוד בישראל
הסבר: התמונה צולמה בדובאי. לפני שהופצה בישראל, פוסטים אחרים ייחסו אותה בטעות גם לפקיסטן.
המקור לטענה: חשבון הפייסבוק של איתמר בן גביר | ישראל, 14 באפריל 2020
מי בדק: המשרוקית |להרחבה
"בארה"ב נעצר הכימאי צ'רלס ליבר שמכר את הנגיף לסין"
הסבר: פרופ' צ'רלס ליבר הוא ביוכימאי בכיר מאוניברסיטת הרווארד, שאכן עבד עם אוניברסיטת ווהאן. אבל הוא נעצר בשל דיווח כוזב על מימון שקיבל מסין, ואין לו קשר לנגיף הקורונה החדש.
המקור לטענה: פייסבוק| ישראל, 10 באפריל 2020
מי בדק: Snopes |להרחבה
"מגן דוד אדום מזמין אנשים שהבריאו מקורונה לתרום דם לחולים"
הסבר: תרומת פלסמה מאנשים שפיתחו נוגדנים היא שיטת טיפול מוכרת. בישראל מנסים להשתמש בה לטיפול בחולי קורונה קשים, בהיעדר תרופה או חיסון אחר. לכן משרד הבריאות ומד"א מנסים ליצור קשר עם חולים שהחלימו.
המקור לטענה: ווטסאפ | 3 באפריל 2020
מי אישר: מגן דוד אדום |להודעת הארגון
נתניהו טען בסרטון ש"קורונה היא קשקוש"
הסבר: נתניהו לא דיבר על המחלה עצמה, אלא על החשש להידבק בה בקלפי. בהמשך ההקלטה הוא מדגיש שקורונה "זה לא קשקוש" אלא "בעיה גדולה מאוד".
המקור לטענה: פייסבוק| ישראל, 1 באפריל 2020
מי בדק: המשרוקית |להרחבה
"עישון קנאביס הורג קורונה"
הסבר: אין כל בסיס מדעי לטענה כי עישון צמח הקנאביס, או החומר הפעיל שבו, מסייעים בריפוי או במניעה של מחלת הקורונה.
המקור לטענה: פייסבוק | ישראל, 24 במרץ 2020
מי בדק: המשרוקית |להרחבה
מסמך: "צו הסגר על אזור ירושלים"
הסבר: המסמך מזויף. משרד הבריאות הודיע רשמית שהוא "פייק ניוז".
המקור לטענה: ווטסאפ | ישראל, 23 במרץ 2020
מי הכחיש: משרד הבריאות |להודעת המשרד
"האקדמיה ללשון עברית אישרה לקורונה שם עברי: נזרת"
הסבר: האקדמיה ללשון מושבתת בשל מצב החירום, והכחישה שאושר שם כזה. המילה "נזרת" הוצעה בדיון פתוח בדף הפייסבוק של אסף אשתר.
המקור לטענה: ווטסאפ | ישראל, 20 במרץ 2020
מי הכחיש: האקדמיה ללשון העברית |להודעת האקדמיה
"חימום הגוף בשתיית מים, חשיפה לשמש, סאונה וכדומה מרפא קורונה"
הסבר: לא ניתן להעלות את טמפרטורת הגוף באמצעים חיצוניים. ככל הידוע, הטמפרטורה הדרושה כדי להרוג את נגיף הקורונה גבוהה בהרבה מהסיבולת של הגוף האנושי.
המקור לטענה: פייסבוק, ווטסאפ | ישראל ומדינות אחרות, מרץ 2020
מי בדק: המשרוקית |להרחבה
"גרגור מים עם מלח מונע או מרפא קורונה"
הסבר: אין כל בסיס מדעי לטענה. נכון להיום לא קיימת תרופה לנגיף הקורונה.
המקור לטענה: פייסבוק | ישראל, 18 במרץ 2020
מי בדק: המשרוקית |להרחבה
טבלה: "במדינות אחרות בתי משפט ופרלמנטים פועלים למרות הקורונה, ואילו בישראל הם נסגרו"
הסבר: בתי המשפט בישראל לא נסגרו, אלא פועלים במתכונת מצומצמת. כך קורה גם במדינות אחרות שמוזכרות בטבלה. ההגבלות על פעילות הפרלמנטים שונות ממדינה למדינה. לא התקבלה לסגור את הכנסת.
המקור לטענה: פייסבוק | ישראל, 18 במרץ 2020
מי בדק: המשרוקית |להרחבה
"מנהל בית החולים איכילוב נדבק בקורונה ומאושפז"
הסבר: מנהל איכילוב פרופ' גמזו לא נדבק בקורונה. האדם המצולם בפוסט אינו גמזו. המשטרה חוקרת מי הפיץ את השמועה.
המקור לטענה: פייסבוק | ישראל, 16 במרץ 2020
מי בדק: המשרוקית |להרחבה
"תערובת קינמון, ציפורן וזנגביל מרפאת קורונה"
הסבר: אין כל בסיס מדעי לטענה. נכון להיום לא קיימת תרופה לנגיף הקורונה.
המקור לטענה: פייסבוק | ישראל, 17 במרץ 2020
מי בדק: המשרוקית |להרחבה
" אכילת שום מרפאת קורונה"
הסבר: אין כל בסיס מדעי לטענה, והיא הופרכה פעמים רבות על ידי גופים מדעיים וארגוני בדיקת עובדות בעולם.
המקור לטענה: פייסבוק, ווטסאפ | ישראל ומדינות אחרות, מרץ 2020
מי בדק: המשרוקית |להרחבה
"מי שלא מפחד משפעת לא צריך לפחד מקורונה"
הסבר: המחלה החדשה COVID-19 נגרמת מנגיף שונה מצינון ומשפעת, והתסמינים ושיעורי התמותה ממנה גבוהים יותר בכל הגילאים. השפעת אכן הורגת מאות אלפים בשנה, אבל זה מפני שכיום נגיפי השפעת נפוצים הרבה יותר.
המקור לטענה: בועז טופורובסקי, טוויטר | 9 במרץ 2020
מי בדק: המשרוקית |להרחבה
"המגפה לא פוגעת בילדים ונוער. אין מקרה אחד שאנחנו יודעים עליו"
הסבר: צעירים יכולים להידבק בנגיף הקורונה ולהדביק אחרים. עם זאת, הנתונים מראים שצעירים נוטים לפתח סימפטומים חריפים הרבה פחות ממבוגרים.
המקור לטענה: בנימין נתניהו, שידור בפייסבוק | 7 במרץ 2020
מי בדק: המשרוקית |להרחבה
"בצל חתוך קולט והורג את נגיפי הקורונה"
הסבר: אין כל בסיס מדעי לטענה כי בצל חתוך סופח אליו חיידקים או וירוסים ויכול לסייע בהחלמה מווירוס הקורונה או מכל זיהום חיידקי או נגיפי אחר.
המקור לטענה: פייסבוק, ווטסאפ | ישראל ומדינות אחרות, מרץ 2020
מי בדק: המשרוקית |להרחבה
"בכל העולם מאשפזים חולי קורונה בבתי"ח מיוחדים מחוץ ליישוב"
הסבר: מדינות כמו אוסטרליה, בריטניה, צרפת וגרמניה מטפלות בנדבקים בחדרי בידוד בבתי חולים רגילים. יש מדינות, ובראשן סין, שהקימו מרכזי בידוד ייעודיים, אבל לא תמיד מחוץ למרכזי אוכלוסייה.
המקור לטענה: יאיר לפיד, סרטון בפייסבוק | 20 בפברואר 2020
מי בדק: המשרוקית |להרחבה
"אפשר להרתיח מסכות פנים ולהשתמש בהן שוב"
הסבר: ארגוני הבריאות מזהירים שההרתחה מזיקה למסכה, ולא מומלץ לעשות בה שימוש חוזר. בנוסף, המסכות לא מונעות מאדם להידבק, והן מומלצות רק לחולים שעלולים להדביק אחרים.
המקור לטענה: רשתות חברתיות | סין, פברואר 2020
מי בדק: בודקי העובדות של סוכנות AFP | להרחבה
"שתיית תמיסה של חלקיקי כסף מרפאת קורונה"
הסבר: צריכת חלקיקי כסף לא משפיעה על נגיף הקורונה, והיא מסוכנת לבריאות. חלקיקי כסף זעירים נמצאים בין השאר בדאודורנט, ואסור לשתות אותם
המקור לטענה: רשתות חברתיות | מדינות שונות, פברואר 2020
מי בדק: בודקי העובדות של סוכנות AFP | להרחבה