משרדי WeWork בתל אביב / צילום: שירן כרמל
עידן (שם בדוי), עובד בסטארט-אפ שבו מועסקים 20-30 עובדים. בשבוע שעבר הוא זומן לשיחה עם מנהלי החברה וקיבל את הבשורה - לאור המצב הכלכלי הוחלט לקצץ את שכר העובדים בכ-20%. עידן לא לבד, אלפי עובדי הייטק קיבלו הודעות דומות בשבועיים האחרונים. וגם הם כמובן לא לבד - לשכות התעסוקה מתמלאות באנשים ושיעור האבטלה מזנק, וגם בחברות ההייטק נערכים להתמודדות עם המשבר ואי הוודאות, כשחלקן בחר להתמודד עם המצב - לפחות נכון לעכשיו - באמצעות קיצוצי שכר.
גורמים רבים בתעשיית ההייטק - בעיקר משקיעים ויזמים - מספרים כי נכון לעכשיו מעט מאוד סטארט-אפים הוציאו לפועל תוכניות פיטורים משמעותיות. עם זאת, חלק מהסטארט-אפים כבר הוציאו עובדים לחופשה ללא תשלום, ורבים מהם ביצעו קיצוצי שכר רוחביים. הדברים דינמיים והם מתפתחים משבוע לשבוע, כך שבהחלט ניתן להעריך כי בשבועות הקרובים יוצאו לפועל צעדים יותר דרסטיים.
מי שעוקבת באופן שבועי אחר המגמות בתחום כוח האדם היא קרן ההון סיכון ויולה. הקרן ערכה עד כה שלושה סקרים בקרב 50 סמנכ"לי כספים מחברות בגדלים שונים, שמראים את ההתפתחות המהירה של המגמות. אם לפני שבועיים רק 1% מהחברות אמרו שהן עומדות לפטר עובדים, לפני שבוע המספר הזה קפץ ל-5%. נתונים מעודכנים שויולה פרסמו השבוע מעלים, כי כשליש מהחברות כבר ביצעו קיצוץ כוח אדם ראשוני ורבע מהחברות ביצעו התאמות שכר.
הסקר גם צופה פני עתיד - יותר מ-80% מהחברות מעידות שהן מתכננות לבצע התאמות שכר או פיטורים עד סוף אפריל. כלומר, עד כה ראינו רק את התגובה הראשונית של החברות, וניתן להעריך כי גל פיטורים יגיע בשבועות הקרובים. הרוב המוחץ של החברות נמצא כמובן בהקפאת גיוסים.
גורמים בתעשייה מעריכים כי קיצוצי השכר מתבצעים במאות חברות והם בשיעור ממוצע של 20%, אך מספרים כי במקרים קיצוניים הקיצוץ יכול להגיע אף עד 50%. בחלק מהסטארט-אפים שכר המנהלים מקוצץ בשיעור גבוה יותר מזה של העובדים, סביב 30%, כך לפי אותם גורמים.
בחלק קטן מהסטארט-אפים הקלו את הגלולה המרה באמצעות הענקת אופציות נוספות לעובדים, במטרה להדק את הקשר בין העובדים לעתידה של החברה. בחברות שתחום הפעילות שלהן שותק או צומצם משמעותית, הצעדים היו משולבים.
כך, חברה גסטי, שפועלת בתחום התיירות, הוציאה לחופשה ללא תשלום של חודשיים כ-40 עובדים, קצת יותר מ-10% מעובדיה; ל-40 עובדים נוספים קוצץ השכר ב-20% ושכר ההנהלה קוצץ ב-30%.
תעשייה לא הומוגנית עם בעיות מגוונות
הרוב המוחץ של הסטארט-אפים מתמודד עם ירידה בהכנסות. חלק מהם מכיוון שתחום הפעילות שלהם משותק (למשל תיירות) אבל השאר משתי סיבות עיקריות: האופרטיבית - לא ניתן להיפגש עם אנשים כחלק מתהליך המכירה או התקנה של המוצרים; הכלכלית - לקוחות נערכים למשבר כלכלי ולכן מקפיאים הוצאות שהן לא חובה.
בקרן ההון סקויה, מהקרנות המובילות בעולם, פרסמו כבר לפני כשלושה שבועות מכתב ליזמים שלהן, ובו תיארו את המצב כ"ברבור שחור". בקרן הנחו את היזמים להכין תוכנית הוצאות ובקשר לכוח האדם כתבו להם: "כדאי להעריך באופן ביקורתי אם אתם יכולים לעשות יותר באמצעות פחות כוח אדם, ולהעלות את הפרודוקטיביות". עוד הזהירו בקרן מפני אופטימיות כוזבת.
ואכן, בשבועיים האחרונים שוקדים יזמים ומנהלי חברות ישראלים (וגם בחו"ל) על התאמת התוכניות שלהן לחודשים הקרובים, בליווי של המשקיעים ודירקטוריון החברה.
הסטארט-אפים, רובם הפסדיים, בוחנים את מבנה ההוצאות, חוזים את קצב שריפת המזומנים שלהם ובונים בהתאם תוכנית הוצאות לשנה הקרובה. הוצאות כוח האדם הן חלק מהותי מכלל הוצאות החברה. המשבר הנוכחי גם הפחית באופן כפוי ומשמעותי את שאר הוצאות החברה, למשל על כנסים, טיסות והוצאות שיווק, ולכן הצעד הבא הוא לקצץ בשכר העובדים.
תעשיית הסטארט-אפים היא לא הומוגנית, וההשפעה על החברות משתנה בהתאם לתחום הפעילות אך גם השלב שבו הם נמצאים. כך, סטארט-אפים בשלבים ראשוניים, שעיקר פעילותם הוא פיתוח, נפגעו פחות מהמשבר הגלובלי, אם כמובן יש להם כסף בקופה. מנגד, חברות בשווי מאות מיליוני דולרים וחדי הקרן, שנהנו מרמות שווי גבוהות בשנים האחרונות, עלולים להיות מושפעים לרעה, גם מכיוון שפעילותם גלובלית יותר מאשר סטארט-אפים צעירים, וגם מכיוון שהמשקיעים עשויים להתמודד עם ירידת ערך ולכן ירצו לייעל את פעילותם.
נקודה חיובית היא שהסטארט-אפים והקרנות נערכו למשבר אפשרי ורבים מהם הצטיידו במזומנים. זה כמובן עניין של תזמון - חלקם היה בשלבי גיוס או תיכנן לגייס בחודשים הקרובים, ואלו צפויים להתמודד עם קשיים. ועדיין, ברור לכל הסטארט-אפים, מלבד אולי אלו שנהנים מהמשבר, כי לא יעמדו בתחזיות לשנת 2020.
הדילמה בין האינטרס הלאומי לעסקי
עם זאת, הבחירה האם לקצץ שכר או לפטר עובדים היא דילמה לא פשוטה. "יש פה דילמה משמעותית בין האינטרס הלאומי ברמת המקרו, שבא ואומר - עדיף לתעשייה שהשכר יירד, אבל נישאר בתעסוקה מלאה, לבין האינטרס של חלק מהחברות שמעדיפות פיטורים על פני הורדת שכר", אומר רונן ניר מקרן ויולה.
לדבריו, "יש מנהלי פיתוח שמעדיפים להימנע מקיצוץ שכר כדי לא לאבד את העובדים הטובים שלהם לחברות בינלאומיות, שממשיכות לגייס עובדים. אני מבין את הדילמה, אבל אני חושב שיש פעמים שעדיף קיצוצי שכר כי הם מאפשרים להישאר עם כוח האדם ולהיות בעמדת הסתערות על השוק, כשהמצב ישתפר".
חשש נוסף שעלה בשיחות שערכנו הוא שמנהלים מוציאים עובדים לחל"ת במקום להתמודד עם פיטורים של עובדים בינוניים, בגלל חוסר הרצון להתמודד עם פיטוריהם. כך, משלים את העובדים במקום לשלוח אותם לחפש עבודה אחרת. חשוב להדגיש, זה לא נכון לגבי כל המקרים, שבחלקם הגדול מתבצעים במצב שבאמת יש צורך בעובדים לאחר שהפעילות העסקית תתאושש.
"לפיטורים יש השלכות על החברה ועל המורל של העובדים", אומרת עינת גז, מנכ"לית ומייסדת חברת פאפאיה גלובל, שפיתחה מערכת ניהול כוח אדם גלובלית. "נכון לעכשיו לא ביצענו קיצוץ בשכר כי זה לא הרגיש לנו נכון, אבל אי-אפשר לפסול אפשרות כזאת. צריך לתמוך בעובדים ולהיות אנושיים, לא רק לעשות אופטימיזציה לשורת הרווח", היא אומרת.
פאפאיה גלובל גייסה באחרונה 45 מיליון דולר, כך שהיא לא נמצאת תחת מחנק פיננסי. "לסטארט-אפ צריך להיות בין 18 ל-36 חודשים בין גיוס לגיוס, וכל אחד צריך לבדוק כעת שהוא עומד בזה. כנראה שאף אחד מאיתנו לא יצמח השנה פי שניים או שלושה, כמו שסטארט-אפים אוהבים לצמוח. הבעיה שאנשים הם הוצאה מהותית בעבורך. מצד אחד אתה צריך לצמצם הוצאות ומצד שני אתה צריך אותם כדי לצמוח", אומרת גז.
ג’ון מדבד, מנכ"ל קרן ההון סיכון OurCrowd אמר ל"גלובס": "יש בימים האחרונים הרבה הקיצוצים בכוח אדם, הוצאה לחל"ת, והפחתות שכר של 10%-30%. כמה חברות פורטפוליו שלנו אפילו החלו במהלך של פיבוט, או שינוי קל בכיוון העסקי שלהן. חברות חכמות משתמשות במשבר כדי לחדד את הצעת הערך שלהן".
מדבד נשמע אופטימי והעריך כי האקוסיסטם הישראלי יתגבר על המשבר - "אנחנו בישראל בנויים יותר למשברים, החברות הישראליות יותר יעילות כספית - הן יודעות להסתפק בפחות ולהשיג יותר. יש בישראל מספיק הון חכם וקשרים עם הענקיות הרב-לאומיות, שבכל מקרה לא יפסיקו להשקיע כאן. גם בימים אלה אפשר לראות בכל שבוע עוד 2-4 השקעות חדשות".
הגאות בתעשיית ההייטק בשנים האחרונות הובילה גם לגידול בשכר העובדים, עד כדי פגיעה ביכולת של הסטארט-אפים לצמוח בשל הוצאות השכר הגבוהות. קיצוצי השכר הנוכחיים אמורים להיות זמניים, עד לסוף המשבר, אך אף אחד לא יודע אם ומתי זה יהיה. גורמים בתעשייה מציינים כי הקיצוצים דווקא מחזירים אותנו לרמות השכר השפויות והרצויות לדבריהם.
האם חברות בינ"ל ירוויחו מהמצב?
בשנים האחרונות עלה השכר בישראל משלוש סיבות עיקריות: חברות בינלאומיות כמו אמזון, שהעלו את רמות השכר והתנאים שהציעו לעובדים; ביקוש גבוה לעובדים, הן בגלל כניסה של חברות בינלאומיות נוספות והן בגלל הצמיחה המהירה של תעשיית ההייטק; ומחסור בהיצע עובדים בגלל מספר נמוך מדי של בוגרי החוגים הרלוונטיים באקדמיה.
סטארט-אפים נאלצו להתחרות על טאלנטים מול חברות עם כיסים מרופדים, ועדות לקושי שלהם לעשות זאת ניתן לראות בכך שרבים בחרו להקים מרכזי פיתוח נוספים במזרח אירופה. האמירה "אין שום סיבה שיוצא 8200 ירוויח שכר של 30 אלף שקל בתפקיד הראשון שלו", חזרה על עצמה בכמה שיחות עם גורמים בתעשייה.
מי שעשוי ליהנות ממה שקורה בסטארט-אפים הן חברות מבוססות יותר, מרכזי הפיתוח הזרים, חברות ותיקות ויציבות ואולי גם חדי קרן בתחומים שלא נפגעים מהמשבר. כך, במיקרוסופט הודיעו כי הם ממשיכים לגייס עובדים וכי יש להם 200 משרות פנויות. גם צ’ק פוינט הודיעה כי היא לא עוצרת גיוסים וכי היא לא מתכוונת לפטר עובדים על רקע המשבר.
תחום הסייבר נהנה מהמשבר בגלל הפיכת תהליכי עבודה רבים יותר לטכנולוגיים, וחברה נוספת בתחום שממשיכה לגייס עובדים היא ארמיס, שבאחרונה השליטה בה נרכשה על ידי קרן אינסייט האמריקאית. גם חברת מאנדיי, שפיתחה מערכת לניהול פרויקטים, ממשיכה לגייס עובדים, ואילו חברת השבבים אפלייד מטריאלס האמריקאית הודיעה כי לא תקצץ שכר עובדים, גם אם נבצר מהם לעבוד בימים אלו.
למעשה, חברות שיש להן את החוסן הפיננסי מנסות לנצל את המשבר ואת קיצוצי השכר כדי להעסיק עובדים מוכשרים ברמות שכר נמוכות ממה שהן רגילות לשלם.
עם זאת, גורם בתעשיית ההייטק שמכיר היטב את ענקיות הטכנולוגיה אמר: "התהליך הזה מחולק לשניים - בהתחלה החברות האמריקאיות מנסות לנצל את המצב כדי לגייס עובדים יותר בזול, אבל אז מגיעות התוצאות הכספיות והסניפים המקומיים מקבלים הוראה מהמטה לקצץ עובדים. בשלב הזה הן יתחרטו שגייסו את העובדים החדשים. זה צפוי לקרות גם במקרה הזה, אנחנו כמה שבועות לפני פרסום הדוחות הכספיים ואז נוכל לדעת טוב יותר לאן זה הולך".
גורם אחר אמר: "ניתן להעריך כי יהיו פיטורים - העובדים מקבלים כעת שכר פרימיום, זה לא שווה למעסיקים, החברות לא יכולות להיות נדיבות לנצח ולכן זה לא יימשך, לא בארץ ולא בעולם".
"המדינה צריכה לעזור לסטארט-אפים להחזיק את הראש מעל המים"
בחסות הריבית האפסית בשווקים, הרבה מאוד כסף זרם בשנים האחרונות לקרנות הון סיכון וסטארט-אפים, שרבים מהם נהנים היום מקופות מזומנים דשנות. עם זאת, הכול זה שאלה של תזמון, וחלק מהסטארט-אפים היו בעיצומם של סבבי גיוס או תיכננו לבצע כאלו בחודשים הקרובים. בנוסף, סטארט-אפים הם הפסדיים ברובם והם צומחים מהר מאוד מבחינת כוח אדם, כך שגם המדושנים שבהם צריכים לעשות התאמות בתקופת משבר. במקביל יש סטארט-אפים צעירים יותר, שגייסו עד כה מיליוני דולרים בודדים. מצד אחד, חלקם הגדול עדיין לא הגיעו לשלבי מכירות כך שהפגיעה בהם מצומצמת יותר, אך מצד שני הם זקוקים לעבודה מול הלקוחות כחלק מתהליכי הפיתוח.
חלק מהסטארט-אפים הצעירים ממתינים כבר זמן ממושך למענקים מרשות החדשנות. נציגים של 100 חברות, שמשתתפות בתוכניות של רשות החדשנות, פנו בשבוע שעבר בבקשה לעזרה. הבעיה היא שלרשות החדשנות יש מגבלות תקציביות, מאחר שאין ממשלה קבועה.
"חברות רבות שמשתתפות בתוכניות השונות של הרשות ייאלצו כבר בקרוב לפטר עובדים וחלקן אף עלולות להיסגר, אם לא יבוצעו בטווח המיידי מספר צעדים ושינויים במתוכנת הקיימת של התוכניות", כתבו נציגי החברות, אורלי הראל, מנכ"לית חברת סרנוס, ויוסי רבינוביץ, מנכ"ל חברת קוואי.
בחברות מבקשים מהמדינה לסייע להם באמצעות דחיית תשלומים, כמו ביטוח לאומי ומסים, וכן מתן הוראה לבנקים להגדיל את האשראי עבורם. בנוסף הם מבקשים להעביר תקציב זמני לרשות החדשנות, שיאפשר את העברת תקציבים לחברות, כך שבעקיפין המדינה עלולה להפסיד יותר כסף. מרשות החדשנות הם מבקשים לשנות את מדיניות התשלומים לחברות, מתשלומים רבעוניים לחודשיים.
מי שמנסה לעזור ליזמים הוא ח"כ יזהר שי (כחול לבן), בעבר משקיע הון סיכון (ובעל טור קבוע ב"גלובס" במשך כעשור). שי כינס שיחת ועידה עם כ-20 יזמים כדי לשוחח איתם על המשבר ולייעץ להם.
לדברי שי, "תמיכה בתעשיית החדשנות חייבת להיות חלק מהתוכנית הכלכלית לטיפול במשבר, משום שכשיסתיים המשבר, אנחנו חייבים מנועי צמיחה מהירים ומשמעותיים - ההייטק יהיה החשוב שבהם. הסטארט־אפים יהיו אלה שייצרו מקומות עבודה חדשים ויסייעו למשק להחלים, חברות הצמיחה הגדולות יותר יקלטו אלפי עובדים חדשים ואילו החברות הזרות יחזרו להיות עוגן לתעסוקה ולשיתופי פעולה בינלאומיים". שי הדגיש כי "לא מדובר במדיניות רווחה, אלא בפתרון אסטרטגי שיסייע לענף ולמשק", ואמר כי הוא "פועל כבר עכשיו כדי להבטיח את המשך התקצוב של מיזמים צעירים על ידי רשות החדשנות ואף להגדיל אותו".
עופר עתיר, מנכ"ל חברת טאקארו, סיפר בשיחת הווידאו על האתגרים עמם צריכים להתמודד סטארט-אפים: "פנינו למשרד הכלכלה כדי שיעזור לנו עם מענקים, אך אין שם תקציבים שמיועדים לעזור בשיווק. מענקים אנחנו גם לא יכולים לקבל, כי אין תקציב; כשפניתי לבנק, התבקשתי להוכיח שיש לי הכנסות. אם המדינה לא תעזור לחברות להחזיק את הראש מעל המים, כל ההשקעות בהן יירדו לטמיון במהירות הרבה יותר גבוהה ממה שאנשים חושבים".
יזם אחר, יוג'ין גרינברג - מנכ"ל קליק-אינס, טען כי חל"ת יכביד על המדינה בצורה בלתי רגילה בגלל המשכורות הגבוהות בהייטק. הוא גם הזהיר מפני תגובת שרשרת למהלך מקיף של פיטורין, מכיוון שאנשים לא יוכלו לעמוד בתשלומי המשכנתא שלהם, מה שעלול להוביל להפסדים של הבנקים, כך שבעקיפין המדינה עלול להפסיד יותר כסף מאשר אם תסייע לסטארטאפים היום.
אורי ברקוביץ'