אם ובנה הולכים ברחוב עם מסיכות בצל בהלת הקורונה / צילום: צ'ליני ת'יראסופה, רויטרס
"חלק ניכר מעסקיו של א' הינם בחו"ל ועתה, נוכח המצב - איבד א' את יכולתו לעבוד בחו"ל, הן נוכח העובדה כי אין הוא יכול לטוס והן נוכח העובדה שמרבית הפרויקטים שעליהם הסתמך הוקפאו ו/או בוטלו. כמו כן, ישנו גל של פיטורין בכל הענפים המשפיע אף על עסקיו של א', וקיימת אי-ודאות כלכלית תהומית" - כך כותב לבית הדין הרבני אחד מאנשי העסקים והאמידים במשק, בשורת בקשות שהגיש במסגרת סכסוך הגירושים שלו מול אשתו. במסגרת הבקשות השונות מבקש איש העסקים את פירוק השיתוף בדירת המגורים של בני הזוג, במיוחד נוכח משבר הקורונה הכופה על כולם לשהות יחד באותו בית, וכן להפחית את סכום המזונות שהוא משלם לאישה מדי חודש (לא מזונות הילדים), בסך 20 אלף שקל, ל-10,000 שקל.
הבקשות הללו של איש העסקים המוכר מצטרפות לשלל בקשות המוגשות בשבועות האחרונים לבתי המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הרבניים ובמסגרתם מבקשים צדדים להתחשב במשבר הקורונה במסגרת הסכסוך. בין היתר הוגשו לבית המשפט בקשות להפחתת מזונות, בקשות לשינויים בזמני השהות עם הילדים ובקשות לזירוז הליכי גירושים ברבני. הבקשות השונות, וההחלטות הבודדות שניתנו עד כה, מציירות תמונת מצב עגומה של משפחות במצוקה ושל בתי משפט מאותגרים, שנאלצים להתאים את ההחלטות שלהם למציאות המשונה שנכפתה על העולם.
במקרה של איש העסקים המוכר, הטענה המרכזית המאפיינת את בקשותיו היא כי ההחלטה לגבי המזונות ניתנה כאשר מצב עסקיו היה שפיר, ומשבר הקורונה, שמשפיע כלכלית על כל עסק בארץ וברחבי העולם, עוד לא נראה באופק. בעקבות משבר הקורונה נקלע אותו איש עסקים למצב של אי-ודאות כלכלית, אליו נקלעו עסקים רבים אחרים.
האישה מתעקשת על מאזרטי
עוד טוען איש העסקים, באמצעות עורכי הדין רועי סידי, ענת דניאל קופמן ואביעד שנון ממשרד סידי עורכי דין, כי יש הצדקה להפחית את מזונות האישה גם בשל העובדה כי בתקופה זו - ימי משבר הקורונה והשבתת מוסדות החינוך - ילדיהם הקטנים מצויים בבית, יחד עם אימם ואיתו, "והמשק רובו ככולו מושבת, באופן שאין לאישה הוצאות לטובת תרבות פנאי, וכן הקניונים והחנויות סגורים באופן שאין לה הוצאות על מיני מותרות נוספות".
באשר לבקשה לפירוק השיתוף ברכוש, מבקש איש העסקים מתן צו לפירוק השיתוף בדירה בהקדם, בייחוד על רקע הבידוד שנדרש מאזרחי מדינה בעקבות משבר הקורונה. בין היתר טוען איש העסקים כי לאור העובדה שהאישה אינה מתכחשת לרצונה בגירושים ובמכירת דירת המגורים ולהפריד את מגורי הצדדים - יש להורות על פירוק השיתוף מאחר שלטענתו האישה ממאנת לפעול בשיתוף-פעולה לצורך כך. "ובפרט אמורים הדברים, נוכח המצב בארץ בתקופה הקרובה, בה יהא על הצדדים לשהות יחד בדירת המגורים עת לילדיהם אין מוסדות חינוך, והמדובר בסיר לחץ של ממש, אפילו לאנשים הנשואים באושר, ובפרט במצב הנוכחי, ואף מסיבה זו, יש ליתן צו לפירוק השיתוף לאלתר".
בנוסף הגיש אותו איש העסקים מוכר תגובה לבקשה שהגישה האישה לבית המשפט כי הוא יעמיד לשימושה רכב מסוג מזארטי, ואף יעביר אותו לבעלותה. לטענת איש העסקים הוא העמיד לרשות האישה, על חשבונו, שורה של רכבים חלופיים - בהם ג'יפ וולוו - ואולם היא מתעקשת אך ורק על רכב מסוג מזארטי.
בהקשר למשבר הקורונה, כותב הגבר בתגובתו כי עזות-מצח שאין כדוגמתה לטעון בעת הזו, עת כל המדינה מושבתת ועסקיו אף הם בקריסה, כי ייגרם לאישה נזק מהותי רק בשל העובדה שהועמדו לרשותה מספר רכבים חלופיים (על אף שהוא לא מחויב לעשות כן), לרבות וולוו וג'יפ, אך אלה לא מזארטי.
האב לא יראה את ילדיו עד סוף המשבר
ענייניו של איש העסקים טרם הוכרעו, אך במקרים אחרים המגיעים אל בתי המשפט ובתי הדין הרבניים מתחילות להינתן החלטות שלעתים מייצרות מציאות קשה במיוחד. כך למשל במקרה של בני זוג בהליכי גירושים שנקבעו זמני שהות של כל אחד מהם עם הילדים, התבקש בית הדין להקפיא את ההסדרים הללו עד לתום משבר הקורונה - וכך עשה. בהחלטה שניתנה בשבוע שעבר קבע בית הדין הרבני האזורי בפתח-תקווה כי "לאור מצב החירום שהוכרז במדינה עקב מגפת הקורונה, בית הדין סבור כי אין מקום כעת לקיומם של הסדרי שהות מחוץ לבית, ועל הילדים להישאר עם אימם בבית, כפי הוראות משרד הבריאות". אז איך האב ישמור על קשר עם ילדיו? בית המשפט קבע כי "האב יהיה עם ילדיו בקשר טלפוני יומיומי, ככל הניתן, ועל האם לאפשר לאב ליצור עם הילדים קשר שכזה ללא הפרעה".
עוד נקבע בהחלטה הקצרה שמבטלת באחת את כל המפגשים של האב עם ילדיו לתקופה בלתי ידועה, כי "לאחר שיסתיים מצב החירום, יוחזרו הסדרי השהות להתקיים כפי שהוחלט בעבר".
במקרה אחר שהגיע לבית המשפט לענייני משפחה דווקא התלוננה אם על כך שהאב לא הגיע לאסוף את ילדיהם לבית הוריו (הסבא והסבתא) שם הוא מתגורר, ביום הקבוע במסגרת ההסדר ביניהם, תוך שהיא שוכחת לציין כי סיבת אי-התייצבותו הייתה כי הוא נמצא בבידוד בשל חשש כי נדבק בווירוס הקורונה. האב הנדהם הגיב בחריפות על טענה זו לבית המשפט וכתב כי היה ידוע לאם כי הוא נמצא בבידוד בשל חשש שנדבק בווירוס הקורונה, וכן על כך שאביו (הסב) התלונן יום קודם לכן כי הוא אינו מרגיש טוב, ונלקחו ממנו בדיקות לבחון האם נדבק בווירוס הקורונה.
"החשש להידבקות גבוה מאחר שאביו של המשיב (הסב, א' ל"ו) עובד בבית החולים איכילוב", כתב האב לבית המשפט. עוד כתב האב לבית המשפט כי "צר למשיב (האב, א' ל"ו) כי במקום להפגין סולידריות ואנושיות במצב הקשה שבו נמצאת המשפחה (מדינת ישראל והעולם בכללותו), בחרה המבקשת לפנות לבית המשפט, לייצר דרמה מיותרת ולא לספר את האמת. נדמה כי דווקא תקופה מורכבת זו מציבה את כל ההורים בתקופת מבחן, וצומת דרכים שבה יש לבחור אילו ערכים חשובים יותר ואילו פחות. נדמה כי הגשת בקשה כל-כך שלילית ומשתלחת על רקע הנסיבות שפורטו, לא מיטיבה עם המשפחה שלפנינו, וודאי שלא עם הילדים".
האב הוסיף וציין כי בינתיים התקבלו תוצאות הבדיקה של הסב, והתברר כי אינו חולה קורונה, ואף הציע זמני שהות שונים ורחבים יותר מאלה שהיו נהוגים "מאחר שפגישות עבודה שהיו קבועות מתבטלות אחת אחר השנייה".
עוד הוסיף האב כי הוא מחויב לעדכן שאמו, העובדת בקופת חולים "מכבי", תעבוד החל מהשבוע במחלקה מיוחדת שהוקמה לבדיקות נשאים של נגיף הקורונה, וכך היא והסבא העובד בבית החולים איכילוב חשופים יותר מהאוכלוסייה הכללית להידבקות בנגיף הקורונה.
השופטת מירה דהן מבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב קיבלה את הצעת האב בנוגע להסדרי הראייה "נוכח מצב החירום", ואף מצאה לציין כי "חזקה על הורי הקטינים כי הם דואגים לשלומם ובריאותם, ועליהם לשתף פעולה בתקופה זו, חרף המחלוקות ביניהם", תוך שהיא ממליצה להם להגיע להסדר בנוגע לזמני השהות עד תום תקופת החירום.
בעניין אחר שהגיע לבית המשפט לענייני משפחה בעקבות משבר הקורונה, ביקש גבר המצוי בעיצומו של סכסוך גירושים מול אשתו (וניסיון לשלום בית ביניהם) כי עיקול שהוטל לבקשת האישה על זכויותיו בקרנות השתלמות בחברת "הראל" יומרו לעיקול על נכסים אחרים נוכח ההפסדים שנרשמו בקרנות ההשתלמות לאור משבר הקורונה.
מחלוקות רבות נוספות שהגיעו אל בית המשפט נוגעות לשינויים בזמני השהות של הילדים עם הוריהם הפרודים בעקבות השבתת מערכת החינוך וכן במהלך חופשת הפסח, ואחרות נוגעות לשינויי - הפחתה או הגדלה - של סכומי המזונות שנקבעו טרום משבר הקורונה. מה שבטוח זה שמשבר הקורונה מהדהד ומכה בעוצמה גם במערכות היחסים הרגישות ממילא של זוגות והורים גרושים ופרודים בישראל.
"אנו עדים למעשי בריונות של כאלה המצויים בסכסוך גירושים ומנסים לנצל לרעה את המשבר"
כמה דרמטית ההשפעה של משבר הקורונה על דיני המשפחה עוד מוקדם לומר, אך המציאות המשתנה בכל תחומי החיים לא פוסחת גם על התחום הזה. לדברי עורכי דין בתחום, הערכאות המשפטיות מוצפות בגל של בקשות בעקבות המשבר. האם כל המקרים המגיעים כיום לבתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים, ומוטבעת עליהם חותמת קורונה, מוצדקים? לא בטוח.
לדברי עו"ד יהודית מייזלס, מעורכות הדין המוכרות בדיני משפחה, "יש מקרים שבהם המחלוקת המשפטית בין ההורים על רקע משבר הקורונה היא אמיתית ונובעת מהסיטואציה החדשה שאליה נקלעו, אולם בהחלט ניכר שיש מקרים שבהם אחד, או שני הצדדים, מנסים לנצל את המשבר להשגת הישג או יתרון משפטי כלשהו. בתי המשפט, תוך זמן קצר, למדו לזהות ניסיון של אחד ההורים להשגת יתרון יחסי בצל משבר הקורונה, והשופטים מתייחסים לכל סוגיה בזהירות שלטעמי היא ראויה לציון, בעיקר במקרים שבהם טובת הילד ובריאותו נמצאים במרכז".
עוד לדברי מייזלס, "משבר הקורונה חולש על כל תחומי התא המשפחתי ויש לו היבטים כלכליים, הוריים ואחרים. גם עורכי הדין וגם בתי המשפט נדרשים לתת מענה ודאי יחסית לתקופה של חוסר ודאות ולנסות לחשוב על פתרונות יצירתיים. זוהי שעת מבחן וצומת חשוב שבהם אפשר לבחור בפתרונות קונפליקטואליים, אולם אפשר וצריך גם לחפש פתרונות יצירתיים הנתמכים בשכל ישר ובהיגיון בריא".
לדברי עורכי הדין רועי סידי וענת דניאל קופמן ממשרד סידי עורכי דין המתמחה בדיני משפחה ותיקי גירושים מורכבים, "משבר הקורונה השפיע רבות על העבודה בתחום דיני המשפחה, ובמסגרת הליכי גירושים קיימים יש גל של פניות ובקשות הקשורים בעניין הסדרי ראייה, הפחתת מזונות בשל במשבר הכלכלי, בקשה להפרדת רכוש לאלתר בשל הבדלי גישה לגבי אפיקי השקעה במצב סיכון גבוה זה, ואף בקשות לפירוק שיתוף במטרה להפריד מגורים בהקדם אפשרי כיוון שהסיטואציה של שהייתה יחד תחת קורת גג אחת 24/7 בעקבות הקורונה, מאוד קשה לצדדים המצויים במשבר. בתי המשפט ובתי הדין עוד לומדים את המשבר ובוחנים כיצד להגיב".
קופמן מוסיפה כי "נרשמה עלייה במקרי התלונות במשטרה, לרבות תלונות סרק, במטרה להפריד מגורים בין צדדים בסכסוך בדרך חסרת תום-לב. ההשלכות של המשבר עדיין אינן ברורות, וככל שהמשבר יתמשך השלכותיו יהיו משמעותיות יותר ויתפרסו על פני תחומים נרחבים יותר, לרבות חלוקה רכוש, שווי נכסים, הערכת שווי עסקים ומוניטין אישי, ואופן חלוקת הפנסיות שעכשיו בקריסה".
ואיך משפיעות תקנות החירום שפורסמו ומגבילות את בתי המשפט לדיוני חירום בלבד על הדיונים בענייני משפחה? לדברי עו"ד דניאל פרידנברג ממשרד הופמן-פרידנברג, המתמחה בדיני משפחה וירושה, "אומנם בתי המשפט ובתי הדין נסגרו, אולם המזכירויות מתפקדות במתכונת של מקרי חירום - מתכונת שאומנם אינה מאפשרת פתיחת תיקים חדשים, אולם ככל שמדובר בעניינים דחופים נקבע בפירוש בתקנות החירום כמקרים שינותבו לשופט תורן".
פרידנברג מוסיף כי "המשמעות המעשית של תקנות החירום היא שלא ניתן לפתוח כיום הליכים בעניינים של סכסוכים כספיים או נושאים שאינם דחופים. עם זאת, לצערנו בימים האחרונים אנחנו עדים למעשי בריונות של קומץ קטן מאוד של כאלה המצויים בסכסוך גירושים אשר מנסים לנצל לרעה את תקנות החירום לטובתם, כדי לסכל את הקשר של הילדים עם ההורה השני בטענות כמו 'אסור להסתובב בחוץ', 'חשש הדבקה בקורונה' וכדומה. במקרים שכאלה ניתן ואף חובה לפנות לערכאה שיפוטית ע"מ שזו תדאג לטובתם של הילדים. כך הוא הדבר גם במקרים של סעדים דחופים בשל הברחת רכוש, אלימות או כל סעד אחר שמקים צורך התדיינות שאינן ניתן לדיחוי".
לדברי פרידנברג, "האתגר הנוכחי בתחום דיני המשפחה הוא כפול: האחד - התמודדות עם צדדים כוחניים שמבקשים לנצל לרעה את המצב ולבצע מחטפים. במקרים שכאלה יש לפנות לערכאה משפטית בהליך מתאים; השני - הסתגלות האוכלוסייה למצב החדש שמטבע הדברים מגביר את הצורך לקיים הידברות בריאה ולהפחית את האמוציות".