גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: בקשה קטנה מגנץ ומנתניהו - שתהיה ממשלה מצומצמת

בימים טרופים אלה שבהם אנחנו נדרשים לקיצוץ וייעול, נכון שמנהיגינו יסכימו לפחות על נחיצותה של ממשלה קטנה ויעילה

בני גנץ במליאת הכנסת הריקה בצל הקורונה / צילום: גדעון שרון, דוברות הכנסת
בני גנץ במליאת הכנסת הריקה בצל הקורונה / צילום: גדעון שרון, דוברות הכנסת

ב-11 במרץ 2014 התקבל בכנסת תיקון לחוק יסוד: הממשלה, שבו הוגבל מספר השרים בממשלה ל-19. בדברי ההסבר לתיקון (המכונה גם תיקון הגברת המשילות) צוין כי לממשלה גדולה מדי יש חסרונות, ובהם קשיים בתפקוד ובקבלת החלטות של הרשות המבצעת, צמצום יתר של

מספר חברי הכנסת הנושאים בעבודת החקיקה והפיקוח על עבודת הממשלה וכן בזבוז כספים ופגיעה באמון הציבור ברשות המבצעת.

עם זאת, בשל קשיים פוליטיים והעדפת הטווח הקצר, בשנת 2015 הועברה הוראת שעה, המתירה באופן "חד-פעמי" לחרוג ממגבלת חוק היסוד. לאחר הבחירות באפריל 2019 קודמה הוראת שעה דומה, שמטרתה הייתה להתעלם שוב, באופן "חד-פעמי" מהמגבלה בחוק היסוד. אולם, בסופו של דבר פוזרה הכנסת והוחלט על בחירות חדשות, כך שחקיקת הוראת השעה לא הושלמה.

בימים אלו מתנהל בישראל מאבק במגפת הקורונה, הגורמת לנזקים כבדים, הן במישור בריאות הציבור והן בהשפעות הכלכליות של הסגרים, אובדן ההכנסות והעלות של הבדיקות והטיפולים הרפואיים. על רקע המשבר, התרחשו נפילות דרמטיות בשוקי ההון וחלק ניכר מחסכונות הציבור נמחק. מקומות עבודה רבים אבדו וענפים אחדים במשק התכווצו בעשרות אחוזים ויתקשו לחזור להיקפם הקודם. מספר המובטלים מזנק. הנפילה בפעילות הכלכלית במשק תגרום לירידה חדה בהכנסות הממשלה ממסים. במקביל, הוצאות הממשלה גדלות כתוצאה מהעלות הנוספת המושתת על מערכת הבריאות, מהצורך לסייע למגזרים שונים במשק שנפגעו במיוחד מהמשבר, ומהגידול הבלתי-נמנע בהוצאות הרווחה (דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, ועוד). כלומר, הגירעון התקציבי - הפער בין הוצאות הממשלה להכנסות שלה - יגדל מאד. ייווצר הכרח לקצץ במהלך השנים הקרובות בהיקף השירותים הממשלתיים לאזרחים (חינוך, בריאות, רווחה, ביטחון, וכו') וכנראה גם יועלו שיעורי המס. כמעט כל אזרחי ישראל ירגישו היטב, במישור האישי, את ההשפעות הכלכליות החריפות של משבר הקורונה.

במקביל לטיפול במשבר הקורונה, מתמודדת ישראל בימים אלו עם הניסיון להקים ממשלה חדשה, בעקבות הבחירות שנערכו בתחילת מרץ 2020. מלאכת הרכבת הממשלה הוטלה על גנץ, אך קיים סיכוי סביר שבסופו של דבר הממשלה תורכב על-ידי נתניהו, ויתכן מאד ששניהם יקימו יחד ממשלה משותפת - "ממשלת חירום".

יש לי בקשה קטנה, אותה אני רוצה להפנות לח"כ בני גנץ ולראש הממשלה בנימין נתניהו: אל תשנו את חוק יסוד הממשלה פעם נוספת. הוא טוב, נכון וראוי. אין שום הצדקה מתקבלת על הדעת בתקופה קשה זו לממשלה עם יותר מ-19 שרים. ממשלה גדולה יותר הינה מסורבלת, משיתה עלות מיותרת לחלוטין על הציבור בישראל, וגם מספקת שירות פחות טוב לאזרחים. כמו כן, היא מחלישה את המשילות, ואינה מאפשרת ניצול יתרונות לגודל וממשקים טבעיים בין תחומי אחריות. יש פחות פיקוח פרלמנטרי על עבודת הממשלה, וכתוצאה מכך גם יותר חקיקה פרטית מיותרת וחסרת תכלית.

מספר רב של משרדים ושל שרים מחייב גם הרבה לשכות שר ולשכות מנכ"ל, הרבה מזכירות, הרבה יועצי תקשורת, הרבה נהגים, הרבה אנשי ביטחון - הרבה עלויות מיותרות המושתות על הציבור בישראל. זהו גם שימוש לא מושכל ולא יעיל בכישוריהם ובזמנם של אנשים מצוינים, שיכלו לתרום רבות למשק ולכלל הציבור אילו היו מועסקים במקום עבודה אחר.

האם ניתן לחלק את תחומי האחריות של משרדי הממשלה ל-19 משרדים בלבד, כולל משרד ראש הממשלה? ועדות שונות, אשר בחנו בעבר את הגודל האופטימלי של הממשלה והמבנה הרצוי של משרדיה, המליצו על כך שמספר המשרדים יהיה אף פחות מ-19. במדינות אירופאיות רבות, ביניהן שוויץ, שוודיה, הולנד, פינלנד ואוסטריה, ישנם פחות מ-15 שרים.

ההצעה העדיפה ביותר בעיניי היא רשימת המשרדים הבאה: ראש הממשלה, אוצר, ביטחון, חוץ, פנים, משפטים וביטחון פנים, בריאות, דיור ותחבורה (כולל רמ"י ומינהל התכנון), הגנת הסביבה, אנרגיה ומים, כלכלה (כולל תיירות, מדע, תקשורת, חקלאות, עבודה), חינוך, תרבות וספורט, ומשרד לענייני רווחה (כולל קליטה, אזרחים ותיקים, ושוויון חברתי). דתות - יסופח לפנים, או לתרבות וספורט, או לראש הממשלה; בטיחות בדרכים - יסופח לדיור ותחבורה או למשפטים וביטחון פנים; פריפריה, נגב וגליל - יסופח לפנים או לכלכלה (או יחולק ביניהם); נושאים אסטרטגיים, ירושלים ומורשת, שיתוף פעולה אזורי, ענייני מודיעין - יחולקו בין חוץ, ביטחון, ראש הממשלה. בסך הכל 14 משרדים (כולל משרד ראש הממשלה). אפשר למנות 5 שרים נוספים לתפקידים מיוחדים (ללא משרד משלהם), או לתפקיד של שר שני באחד מ-14 המשרדים (הסדר שקיים בחלק מהמדינות האירופאיות). אפשר גם להסתפק ב-14 שרים (לא חייבים להגיע למגבלה של 19).

ח"כ גנץ וראש הממשלה נתניהו, האם בימים מטורפים אלו, של מאבק בנזקי נגיף הקורונה, תשכילו להתעלות על השיקול הפוליטי קצר-הטווח? האם תדאגו להקל קצת את העומס הכלכלי המוטל על הציבור הרחב? האם תצליחו להרכיב ממשלה קטנה יותר ויעילה יותר? אני מאד מקווה שכן. כדאי כמובן שתזכרו כי ממשלה קטנה יותר תפחית את הסיכוי להידבקות מנגיף הקורונה (ומכל נגיף אחר) של היושבים סביב שולחן הממשלה. 

הכותב כיהן ככלכלן הראשי במשרד האוצר, וכיום הוא ראש פורום קהלת לכלכלה

עוד כתבות

עבד אל-מלכ אל-חות'י, המנהיג הרוחני של החות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מסלול הנשק של החות'ים נחשף, והסנקציות עולות מדרגה

בצל הפסקת האש בתימן, הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ הכלכלי על ארגון הטרור החות'י באמצעות סנקציות על ספינות, חברות ואנשי מפתח - כמו הקפאת נכסים ואיסור ביצוע עסקאות עימם ● זאת כדי לבלום את הרשת הכלכלית החות'ית לייצור אמל"ח, בין היתר בסיוע חברות שבסיסן בסין

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבןן מירן, המינוי של טראמפ לפד, הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי.מורגן

דור עיני וחיים דנון / איור: גיל ג'יבלי

יבואנית הרכב יוצאת להנפקה: המספרים נחשפים וגם תכנון המס

המספרים בהנפקת UMI נחשפים: תגייס לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, ותחלק דיבידנד של 270 מיליון שקל לבעלים, משפחות עיני ודנון ● בשוק מסבירים את המהלך, שנקט לאחרונה גם רמי לוי, ב"דילוג" על תשלום מס חברות

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

מפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

היסטוריה: החל פינוי התעשייה המזהמת במפרץ חיפה

חברת תשתיות אנרגיה הממשלתית תפנה 9 מיכלי נפט שנמצאים היום ב"חוות דלק" הממוקמת ברצועה מדרום לשדרות דגניה בקריית חיים - כצעד ראשון ● הפינוי המלא ייקח כשנה וחצי, ובסופו תיפתח רצועה חדשה המובילה לחוף

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "כול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

הנפקת ריסקיפייד, אוגוסט 2021 / צילום: CRC MEDIA

הנפקת הסייבר הגדולה של השנה מגיעה לוול סטריט. ואיפה הישראליות בתחום?

הנפקת נטסקופ, שתצא לדרך השבוע בניו יורק, נבחנת בזכוכית מגדלת ע"י תעשיית הסייבר כולה ● אחרי שנים שבהן חברות ישראליות ובינלאומיות העדיפו להימכר לרוכשים אסטרטגיים ולא לצאת לבורסה - ואלו שכן הונפקו בעיקר מאכזבות - בשוק מקווים לנקודת מפנה

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

ג'רי גרינפילד (מימין) ובן כהן, מייסדי בן אנד ג'ריס / צילום: ap, Eric Kayne

מייסד בן אנד ג'ריס מתפטר: "משתיקים את משימתנו החברתית"

ג'רי גרינפילד, אחד משני המייסדים של מותג הגלידות הפופולרי בן אנד ג'ריס, עוזב את החברה בטענה כי היא איבדה את עצמאותה - ומאשים את חברת האם יוניליוור ב"השתקת משימתה החברתית" ● חלק מהמחלוקות קשורות גם לביקורת על המדיניות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ויחסו למלחמה בעזה

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

זמן קצר לפני שנתניהו הצהיר כי ישראל בדרך ל"משק סגור", התקבל בממשלה מסמך חדש שמבשר על העמקת הבידוד הכלכלי ● הנציבות האירופית הודיעה כי תקדם את השעיית הסכם הסחר החופשי מול ישראל באופן רשמי ● בינתיים, גורמים בכירים מספרים כי נציגי מודי'ס ביקרו בארץ בשבוע שעבר והביעו חששות מהמגמה השלילית

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם