גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

1,500 בקשות הוגשו להלוואות בערבות המדינה, למה רק עשרות בודדות אושרו?

ביקוש ער נרשם להלוואות לסיוע להתמודדות עם משבר הקורונה, אך במערכת הבנקאית מתריעים כי לא מדובר בסיוע מספיק וכי על האוצר לתת כלים נוספים כגון ביטול תשלומים ממשלתיים, וכן מעולם התמיכות והקצבאות

רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי
רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי

הביקוש להלוואות בערבות המדינה גבוה בהרבה ממה שהיה מוכר בקרן הקודמת, אך עדיין נמוך מאוד ביחס להיקף העסקים שנפגעים ממשבר הקורונה. אבל לדברי גורם במערכת הבנקאית התנאים והפרמטרים שהמדינה קבעה לזכאות יובילו לכך שחברות יחסית גדולות ייהנו מהסיוע על חשבון העסקים הקטנים, שהם אלה שצריכים עזרה רבה ושנושאים על גבם את עיקר הפעילות במשק. הוא מתריע כי נכון לעכשיו נראה שקרן הסיוע הייעודית לעסקים קטנים ובינוניים בשל התפשטות נגיף הקורונה לא תספק את המענה הנדרש לעסקים קטנים רבים מאוד שנקלעו לקשיים קונקרטיים במיוחד בימים אלה.

הביקוש לקרן להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה החדשה, שהמדינה משיקה בימים אלה במטרה לסייע לעסקים להתמודד עם ההשלכות התזרימיות של משבר הקורונה זוכה לביקוש ער בהרבה, של עד פי ארבעה, מהקצב המוכר בקרן הראשונה שיצאה לדרך ב-2016. ככל הידוע עד אתמול בבוקר הוגשו כ-1,342 בקשות של חברות לקבלת הלוואה שכזו, כשקצב הגשת הבקשות עומד על כ-300 בקשות ליום.

במסלול הקורונה קצב בקשת ההלוואות גדל פי ארבעה

בשוק הפיננסי מספרים כי מתוך כ-1,500 בקשות שהוגשו עד אתמול בערב אושרו עד כה "רק כמה עשרות בודדות של בקשות". עד סוף השבוע שעבר המספר עמד על פחות מ-20, כשיש גם "מספר לא גבוה של עסקים שבקשתם להלוואה כבר נדחתה, אך שמספר זה כנראה יטפס בימים הקרובים מאחר ויש להניח שמי שהגיש בקשה מהירה כבר בימים הראשונים הוא כנראה עסק מסודר יותר". יחד עם זאת, מציינים אותם גורמים מעורים, הרוב המכריע של הבקשות עדיין בשלב הבדיקה והבחינה - שלב שלוקח זמן, כאשר במערכת הבנקאית מעריכים כי שיעור הדחייה יעלה בימים הקרובים.

בכל מקרה, מתריעים גורמים במערכת הבנקאית, הסיוע האפקטיבי שהמדינה מספקת באמצעות הקרן החדשה הוא כזה ש"לא רציני לחשוב שהוא יספק מענה לצרכים הרבים בשוק". על האוצר לתת כלים נוספים מעולם דחיית או ביטול תשלומים ממשלתיים כגון מסים או ארנונה, וכן מעולם התמיכות והקצבאות. אחרת, הם מזהירים, הקרן הנוכחית שנוסחה כך שתיווצר העדפה דה-פקטו לעסקים יחסית גדולים, לא תאפשר לעסקים קטנים רבים מדי.

בהקשר זה אמר היום גורם מהמערכת הבנקאית כי "בסוף כל החברות הגדולות והמסודרות עם מחזורי העסקים הגדולים, כלומר החברות הבינוניות בגודלן, תנצלנה מהר יותר את כל הקרן, ולעסקים הקטנים לא יישאר. לכן בבנקים ממליצים על הקמת שתי קרנות ייעודיות שאחת מהן פונה רק לעסקים קטנים. מה שקורה הוא מישמש שישאיר את העסקים הקטנים בצד, כשהעסקים הבינוניים יקבלו את עיקר הקרן ולא יהיה מה לתת ממנה לעסקים הקטנים. זו טעות מבחינה משקית".

מנגד, בהתייחס לביקורת הנשמעת במערכת הבנקאית על הקלות והגמשות שהוכנסו לתנאי קבלת האשראי טוענים באוצר כי המערכת הבנקאית חייבת להיות שותפה בחלק מהסיכון, ולא רק המדינה. עוד אומרים באוצר כי בניגוד לטענות, גם אם תהיה העדפה לעסקים בינוניים, הרי שנקבעה הוראה שמגבילה את היקף האשראי לעסקים אלה לעד 50% מסך הקרן.

לוח זמנים מקוצר והגדלת ערבות המדינה

ב-9 במרץ פתח האוצר "מסלול סיוע ייעודי לעסקים הקטנים והבינוניים, במסגרת ההסכמים הקיימים מכח פעילותה של הקרן לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה עם השותפויות הפיננסיות שנבחרו להפעלתה של קרן זו". בשל ההיקף הגבוה מאוד (והגדל) של העסקים שנזקקים עתה לסיוע תזרימי דחוף בשל ההשבתה שנגרמה במטרה להקל על ההתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה, המדינה מספקת בקרן החדשה הטבות גדולות מאלו שהיו בקרן הראשונה שיצאה לדרך ב-2016. אתמול אישרה ועדת הכספים בכנסת העברת 4 מיליארד שקל לקרן.

בקרן החדשה נקבע לוח זמנים מקוצר יחסית לקבלת החלטה על בקשה להלוואה של עד 14 ימי עסקים ממועד הגשת הבקשה (חמישה ימים לגוף המתאם ועוד תשעה ימים לבנק שמעמיד את האשראי) כשההלוואות תהיינה עד 8% מהמחזור השנתי של העסק או עד 20 מיליון שקל (לפי הנמוך מביניהם). בנוסף נקבעו הקלות שבהן הפחתת הפיקדון שנדרש העסק להפקיד בבנק המלווה מ-25% בקרן הראשונה ל-5% מההלוואה בקרן החדשה (ולאחר שעד אתמול דובר על שיעור פיקדון של 10% מההלוואה בקרן החדשה), הגדלת ערבות המדינה ל-85% מההלוואה משיעור של 70% בקרן הראשונה, והארכת תקופת ה"גרייס" על קרן ההלוואה (דחיית מועד תחילת התשלום להחזר קרן ההלוואה) לעד 12 חודשים לעומת עד שישה חודשים בקרן הראשונה. בנוסף, בקרן החדשה יש גם פטור מעמלות לווה, עמלות מלווה, אגרת פתיחת תיק ודמי השתתפות לבדיקה כלכלית. יחד עם זאת, בקרן החדשה המדינה מאפשרת לעסקים בעלי מחזור של עד 400 מיליון שקל לשנה וזאת לעומת מגבלת מחזור שנתי של 100 מיליון שקל שהייתה בקרן הקיימת להלוואות בערבות המדינה לעסקים קטנים ובינוניים.

לצעדים אלה משמעות אדירה על הקרנות ועל הבנקים המלווים. אמנם מדובר בהרחבה ניכרת של החברות שרשאיות ויכולות לפנות לקרן החדשה ולקבל הלוואה בערבות המדינה, אבל, מאחר וגודל הקרן מוגבל, כשהיקפה עומד עתה על 6 מיליארד שקל (4 מיליארד שקל שאושרו בשלב ראשון בוועדת הכספים ויתרת הכספים מהקרן הראשונה) כשהיא יכולה לגדול בעוד 4 מיליארד שקל, הרי שנראה שהיא מגבירה את התחרות על האשראי שהבנקים יתנו, תחת הגנת מדינה של עד 12% מההלוואות שיינתנו (לעומת מגבלה של 9% בקרן הראשונה).

זאת ועוד, ההלוואות בקרן צריכות לעמוד בפרמטרים עסקיים "רגילים" שלפיהם הן לא ניתנות כמענק אלא רק לגופים שעוברים חיתום ושיוכלו להשיבן בבוא העת. על כן, כאמור, הרחבת ההקלות לקבלת הלוואות גם יובילו לכניסתן למרוץ על האשראי של חברות בינוניות ואפילו מעבר לזה, שבהכללה מנוהלות מסודר בהרבה מאשר העסקים הקטנים ולכן תוכלנה להקדים ולנצל את הקרן.

עד אתמול דובר על כך שעסק שירצה לקבל הלוואה בערבות המדינה יידרש להפקיד 10% מההלוואה ואילו אתמול זה שונה ל-5% כשבמקביל הוארכה תקופת הגרייס כאמור לעד שנה. הקלות אלה משפיעות ישירות על שיקולי החיתום בהלוואה של הבנקים כשהם מגדילים את הסיכון עבור נותן ההלוואה. מציאות זו, יחד עם הגדלת הרף לקבלת ההלוואה גם לגופים גדולים יחסי, יובילו לשתי תוצאות - שהחיתום יהיה יותר קפדני וכך יהיה שיעור דחיית בקשות הלוואה גבוה בהרבה מכפי שניתן היה שיהיה, או שתהיה העלאת מחירי ההלוואות, כלומר הריביות (וסביר ששילוב של השתיים).

"עסקים קטנים הם לא עסקים מסודרים"

בהקשר זה אומר היום אותו גורם מהמערכת הבנקאית כי "הבנקים אדישים לסוג הלווה שייקח מהם הלוואה. על הבנקים לשקלל מי ישיב את הכסף, מתוך דאגה לבעלי המניות שלהם ולציבור בעלי הפקדונות אצלם. בהקשר זה יש להבין כי עסקים קטנים הם לא עסקים מסודרים - לוקח להם זמן להבין איפה הם נמצאים והם גם לא מחזיקים במנהל כספים אלא נזקקים לרואי חשבון חיצוניים ולשורה ארוכה של מסמכים שאין להם ביום-יום, כמו למשל תחזית תזרים מזומנים".

"אבל", ממשיך ואומר אותו גורם, "בכל זאת יש משהו שמטריד את הבנקים, שהם בבואה של המשק ושלכן הם רוצים שהמערכות יפעלו נכון ויופנו למקום הבעייתי. כך, התפיסה הרווחת במערכת היא שהמצוקה הכי קשה היא בעסקים הקטנים ולא בעסקים הבינוניים, מה גם שהעסקים הקטנים הם אלה שמניעים את המשק כשהם לא מחזיקים ביכולות כמו החברות הגדולות בהרבה להתנהל עם הבנקים". 

עוד כתבות

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

אווטאר של חברה וירטואלית ב־Replika / צילום: מתוך אתר החברה

לא רק ChatGPT: שישה כלי AI שכדאי להכיר

בשוק יש היום שורה של צ'אטבוטים ייעודיים למשימות נקודתיות ● אלה יכולים לסייע הן בחיים האישיים והן בחיים המקצועיים - מכתיבת קורות חיים, דרך חבר וירטואלי ועד שיווק

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

תחנת הכוח צומת של OPC אנרגיה / צילום: באדיבות החברה

החליטו שלא להחליט: הסחבת שמעכבת הקמת תחנת כוח חדשה

ברוב של שמונה מול שישה החליטה היום הממשלה להחזיר את התוכניות לדיונים בות"ל בנוגע להקמת תחנת הכוח ריינדיר ● ההחלטה הזו מתווספת לסחבת תמוהה של רשות החשמל שבמשך שנה לא פרסמה אסדרה לשלוש תחנות כוח שהקמתן דווקא כן אושרה

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, איל יצהר

בדיקת רשות ניירות ערך והשאלה: מה שמותר לנתן חץ ולדוד פורר, אסור לאחים אמיר?

האחים יוסי ושלומי אמיר משופרסל התקפלו השבוע בפני הרגולטור והחילו על עצמם "וולונטרית" את ההגבלות של בעלי שליטה ● אבל האחים אמיר הם לא היחידים שהתנהלו כמו בעלי שליטה ללא ההגבלות, אז מדוע דווקא הם תפסו את תשומת-הלב של רשות ניירות ערך?

חנן מור / צילום: אייל טואג

חנן מור מכר מניות ב-2 מיליון שקל, המניה נפלה ב-37%

המשקיעים של חברת הנדל"ן שנמצאת בהסדר חוב הרימו גבה כשראו את בעל השליטה לשעבר מוכר מניות, בהיקף של 78% ממחזור המסחר ביומיים, מה שהפיל את המניה ● ניתן להניח שמור היה מוכר עוד לולא עו"ד גינדס שביקש שיעצור

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

ישראל וארה"ב בוחנות נשק חדש נגד איום הכטב"מים האיראני

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ארה"ב וישראל בוחנות מערכות נשק מיקרו־גל ולייזר נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● בזמן שיירוט באמצעות כיפת ברזל, למשל, מוערך בכ־30 אלף דולר, עלות יירוט באמצעות לייזר היא זניחה

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

כפר ערב אל-עראמשה / צילום: איל יצהר

הותר לפרסום: 6 לוחמים נפצעו קשה בגליל, 8 נוספים במצב בינוני וקל

אדם נפצע אנוש, שניים נפצעו קשה, ארבעה במצב בינוני והשאר קל בפגיעה ישירה בערב אל-עראמשה ● דיווח: בארה"ב מעריכים שישראל תבצע תקיפה מצומצמת בשטח איראן • איראן: "כל תקיפה של ישראל בשטחנו תיענה בתגובה חזקה ונחרצת" • בגליל המערבי: נפילות בשטחים פתוחים אחרי כ-5 שיגורים מלבנון, לא ידוע על נזק או על נפגעים • הפעילות במרכז הרצועה: כוחות הנח"ל חיסלו מחבל באמצעות רחפן • עדכונים שוטפים

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

טיל איראני ליד ים המלח, ששוגר לעבר ישראל ויורט / צילום: Reuters, ALON BEN MORDECHAI

איראן אוזרת אומץ ולוקחת הימור מסוכן בעימות גלוי מול ישראל

ההתקפה של טהראן על ישראל סימנה שינוי אסטרטגי בעימות בין המדינות ●  מלחמת הצללים הפכה לעימות ישיר, ולא ברור עדיין מה יהיה הצעד הבא ● ברקע, הלחץ על איראן להוכיח כי היא מובילה את 'ציר ההתנגדות' מתגבר

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות