גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

1,500 בקשות הוגשו להלוואות בערבות המדינה, למה רק עשרות בודדות אושרו?

ביקוש ער נרשם להלוואות לסיוע להתמודדות עם משבר הקורונה, אך במערכת הבנקאית מתריעים כי לא מדובר בסיוע מספיק וכי על האוצר לתת כלים נוספים כגון ביטול תשלומים ממשלתיים, וכן מעולם התמיכות והקצבאות

רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי
רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי

הביקוש להלוואות בערבות המדינה גבוה בהרבה ממה שהיה מוכר בקרן הקודמת, אך עדיין נמוך מאוד ביחס להיקף העסקים שנפגעים ממשבר הקורונה. אבל לדברי גורם במערכת הבנקאית התנאים והפרמטרים שהמדינה קבעה לזכאות יובילו לכך שחברות יחסית גדולות ייהנו מהסיוע על חשבון העסקים הקטנים, שהם אלה שצריכים עזרה רבה ושנושאים על גבם את עיקר הפעילות במשק. הוא מתריע כי נכון לעכשיו נראה שקרן הסיוע הייעודית לעסקים קטנים ובינוניים בשל התפשטות נגיף הקורונה לא תספק את המענה הנדרש לעסקים קטנים רבים מאוד שנקלעו לקשיים קונקרטיים במיוחד בימים אלה.

הביקוש לקרן להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה החדשה, שהמדינה משיקה בימים אלה במטרה לסייע לעסקים להתמודד עם ההשלכות התזרימיות של משבר הקורונה זוכה לביקוש ער בהרבה, של עד פי ארבעה, מהקצב המוכר בקרן הראשונה שיצאה לדרך ב-2016. ככל הידוע עד אתמול בבוקר הוגשו כ-1,342 בקשות של חברות לקבלת הלוואה שכזו, כשקצב הגשת הבקשות עומד על כ-300 בקשות ליום.

במסלול הקורונה קצב בקשת ההלוואות גדל פי ארבעה

בשוק הפיננסי מספרים כי מתוך כ-1,500 בקשות שהוגשו עד אתמול בערב אושרו עד כה "רק כמה עשרות בודדות של בקשות". עד סוף השבוע שעבר המספר עמד על פחות מ-20, כשיש גם "מספר לא גבוה של עסקים שבקשתם להלוואה כבר נדחתה, אך שמספר זה כנראה יטפס בימים הקרובים מאחר ויש להניח שמי שהגיש בקשה מהירה כבר בימים הראשונים הוא כנראה עסק מסודר יותר". יחד עם זאת, מציינים אותם גורמים מעורים, הרוב המכריע של הבקשות עדיין בשלב הבדיקה והבחינה - שלב שלוקח זמן, כאשר במערכת הבנקאית מעריכים כי שיעור הדחייה יעלה בימים הקרובים.

בכל מקרה, מתריעים גורמים במערכת הבנקאית, הסיוע האפקטיבי שהמדינה מספקת באמצעות הקרן החדשה הוא כזה ש"לא רציני לחשוב שהוא יספק מענה לצרכים הרבים בשוק". על האוצר לתת כלים נוספים מעולם דחיית או ביטול תשלומים ממשלתיים כגון מסים או ארנונה, וכן מעולם התמיכות והקצבאות. אחרת, הם מזהירים, הקרן הנוכחית שנוסחה כך שתיווצר העדפה דה-פקטו לעסקים יחסית גדולים, לא תאפשר לעסקים קטנים רבים מדי.

בהקשר זה אמר היום גורם מהמערכת הבנקאית כי "בסוף כל החברות הגדולות והמסודרות עם מחזורי העסקים הגדולים, כלומר החברות הבינוניות בגודלן, תנצלנה מהר יותר את כל הקרן, ולעסקים הקטנים לא יישאר. לכן בבנקים ממליצים על הקמת שתי קרנות ייעודיות שאחת מהן פונה רק לעסקים קטנים. מה שקורה הוא מישמש שישאיר את העסקים הקטנים בצד, כשהעסקים הבינוניים יקבלו את עיקר הקרן ולא יהיה מה לתת ממנה לעסקים הקטנים. זו טעות מבחינה משקית".

מנגד, בהתייחס לביקורת הנשמעת במערכת הבנקאית על הקלות והגמשות שהוכנסו לתנאי קבלת האשראי טוענים באוצר כי המערכת הבנקאית חייבת להיות שותפה בחלק מהסיכון, ולא רק המדינה. עוד אומרים באוצר כי בניגוד לטענות, גם אם תהיה העדפה לעסקים בינוניים, הרי שנקבעה הוראה שמגבילה את היקף האשראי לעסקים אלה לעד 50% מסך הקרן.

לוח זמנים מקוצר והגדלת ערבות המדינה

ב-9 במרץ פתח האוצר "מסלול סיוע ייעודי לעסקים הקטנים והבינוניים, במסגרת ההסכמים הקיימים מכח פעילותה של הקרן לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה עם השותפויות הפיננסיות שנבחרו להפעלתה של קרן זו". בשל ההיקף הגבוה מאוד (והגדל) של העסקים שנזקקים עתה לסיוע תזרימי דחוף בשל ההשבתה שנגרמה במטרה להקל על ההתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה, המדינה מספקת בקרן החדשה הטבות גדולות מאלו שהיו בקרן הראשונה שיצאה לדרך ב-2016. אתמול אישרה ועדת הכספים בכנסת העברת 4 מיליארד שקל לקרן.

בקרן החדשה נקבע לוח זמנים מקוצר יחסית לקבלת החלטה על בקשה להלוואה של עד 14 ימי עסקים ממועד הגשת הבקשה (חמישה ימים לגוף המתאם ועוד תשעה ימים לבנק שמעמיד את האשראי) כשההלוואות תהיינה עד 8% מהמחזור השנתי של העסק או עד 20 מיליון שקל (לפי הנמוך מביניהם). בנוסף נקבעו הקלות שבהן הפחתת הפיקדון שנדרש העסק להפקיד בבנק המלווה מ-25% בקרן הראשונה ל-5% מההלוואה בקרן החדשה (ולאחר שעד אתמול דובר על שיעור פיקדון של 10% מההלוואה בקרן החדשה), הגדלת ערבות המדינה ל-85% מההלוואה משיעור של 70% בקרן הראשונה, והארכת תקופת ה"גרייס" על קרן ההלוואה (דחיית מועד תחילת התשלום להחזר קרן ההלוואה) לעד 12 חודשים לעומת עד שישה חודשים בקרן הראשונה. בנוסף, בקרן החדשה יש גם פטור מעמלות לווה, עמלות מלווה, אגרת פתיחת תיק ודמי השתתפות לבדיקה כלכלית. יחד עם זאת, בקרן החדשה המדינה מאפשרת לעסקים בעלי מחזור של עד 400 מיליון שקל לשנה וזאת לעומת מגבלת מחזור שנתי של 100 מיליון שקל שהייתה בקרן הקיימת להלוואות בערבות המדינה לעסקים קטנים ובינוניים.

לצעדים אלה משמעות אדירה על הקרנות ועל הבנקים המלווים. אמנם מדובר בהרחבה ניכרת של החברות שרשאיות ויכולות לפנות לקרן החדשה ולקבל הלוואה בערבות המדינה, אבל, מאחר וגודל הקרן מוגבל, כשהיקפה עומד עתה על 6 מיליארד שקל (4 מיליארד שקל שאושרו בשלב ראשון בוועדת הכספים ויתרת הכספים מהקרן הראשונה) כשהיא יכולה לגדול בעוד 4 מיליארד שקל, הרי שנראה שהיא מגבירה את התחרות על האשראי שהבנקים יתנו, תחת הגנת מדינה של עד 12% מההלוואות שיינתנו (לעומת מגבלה של 9% בקרן הראשונה).

זאת ועוד, ההלוואות בקרן צריכות לעמוד בפרמטרים עסקיים "רגילים" שלפיהם הן לא ניתנות כמענק אלא רק לגופים שעוברים חיתום ושיוכלו להשיבן בבוא העת. על כן, כאמור, הרחבת ההקלות לקבלת הלוואות גם יובילו לכניסתן למרוץ על האשראי של חברות בינוניות ואפילו מעבר לזה, שבהכללה מנוהלות מסודר בהרבה מאשר העסקים הקטנים ולכן תוכלנה להקדים ולנצל את הקרן.

עד אתמול דובר על כך שעסק שירצה לקבל הלוואה בערבות המדינה יידרש להפקיד 10% מההלוואה ואילו אתמול זה שונה ל-5% כשבמקביל הוארכה תקופת הגרייס כאמור לעד שנה. הקלות אלה משפיעות ישירות על שיקולי החיתום בהלוואה של הבנקים כשהם מגדילים את הסיכון עבור נותן ההלוואה. מציאות זו, יחד עם הגדלת הרף לקבלת ההלוואה גם לגופים גדולים יחסי, יובילו לשתי תוצאות - שהחיתום יהיה יותר קפדני וכך יהיה שיעור דחיית בקשות הלוואה גבוה בהרבה מכפי שניתן היה שיהיה, או שתהיה העלאת מחירי ההלוואות, כלומר הריביות (וסביר ששילוב של השתיים).

"עסקים קטנים הם לא עסקים מסודרים"

בהקשר זה אומר היום אותו גורם מהמערכת הבנקאית כי "הבנקים אדישים לסוג הלווה שייקח מהם הלוואה. על הבנקים לשקלל מי ישיב את הכסף, מתוך דאגה לבעלי המניות שלהם ולציבור בעלי הפקדונות אצלם. בהקשר זה יש להבין כי עסקים קטנים הם לא עסקים מסודרים - לוקח להם זמן להבין איפה הם נמצאים והם גם לא מחזיקים במנהל כספים אלא נזקקים לרואי חשבון חיצוניים ולשורה ארוכה של מסמכים שאין להם ביום-יום, כמו למשל תחזית תזרים מזומנים".

"אבל", ממשיך ואומר אותו גורם, "בכל זאת יש משהו שמטריד את הבנקים, שהם בבואה של המשק ושלכן הם רוצים שהמערכות יפעלו נכון ויופנו למקום הבעייתי. כך, התפיסה הרווחת במערכת היא שהמצוקה הכי קשה היא בעסקים הקטנים ולא בעסקים הבינוניים, מה גם שהעסקים הקטנים הם אלה שמניעים את המשק כשהם לא מחזיקים ביכולות כמו החברות הגדולות בהרבה להתנהל עם הבנקים". 

עוד כתבות

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"