גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ספר על השפעת הספרדית ב-1918 מתגלה כרלוונטי גם לימינו

"וירוס, עולם בצל מגפת השפעת בשנת 1918" שראה אור מחדש בהוצאת מטר, רלוונטי באופן מצמרר

וירוס, עולם בצל מגפת השפעת בשנת 1918  / צילום: עטיפת הספר
וירוס, עולם בצל מגפת השפעת בשנת 1918 / צילום: עטיפת הספר

המקבילה הספרותית בימים אלה לאלכוג'ל ולנייר טואלט, להבדיל, היא ההברקה המול"ית של הוצאת מטר, שהשכילה לזהות את רוח הזמן ולהוציא מחדש השבוע, במהירות מרשימה, ספר שראה אור בעברית כבר ב-2000, "וירוס, עולם בצל מגפת השפעת בשנת 1918".

ג’ינה קולטה, הכתבת לענייני מדע בניו יורק טיימס, פרסמה ב-1999 ספר על השפעת הספרדית של 1918. הכותבת עצמה התייחסה בספרה לאזוטריות היחסית של הנושא באותם ימים: "כיום נראה לי מוזר שמעולם לא הייתי מודעת לעובדה שמגפה איומה התפשטה בשנת 1918 בעולם כולו, והותירה אחריה הרס ומוות. אלא שהתברר לי שאינני יחידה בבורותי בנושא. הייתי סטודנטית במכללה ולמדתי מיקרוביולוגיה כמקצוע ראשי. אפילו נרשמתי לקורס בווירולוגיה. אך המגפה הזו לא הוזכרה".

השפעת הספרדית גרמה למותם של יותר מ-40 מיליון בני אדם והייתה לאחת המגפות הקטלניות בהיסטוריה האנושית. "מגפת השפעת של שנת 1918 היא אחת התעלומות הגדולות בהיסטוריה", כותבת קולטה. "גיליתי את המגפה במקרה כאשר כתבתי כתבה לניו יורק טיימס. בעקבות מאמר מעניין מאוד שהופיע בכתב העת Science, שעסק בניסיון הראשון להחיות מחדש את הקוד הגנטי של הווירוס.

"במבט לאחור, נבצר ממני להבין את בורותי בנושא. מגפת השפעת של 1918 מעמידה בצל כל מגפה אחרת שהייתה במאה ה־20. המגפה הייתה כה קטלנית, שאם וירוס דומה היה מכה בעולם כיום, הוא היה הורג בתוך שנה אחת בלבד בני אדם רבים יותר מאלה שהיו מתים ממחלות לב, כל סוגי הסרטן, שבץ, מחלות ריאה כרוניות, איידס ומחלת אלצהיימר גם יחד. היא גרמה בשנה אחת ויחידה למותם של אמריקאים רבים יותר מאלה שמתו בשדה הקרב במלחמת העולם הראשונה, במלחמת העולם השנייה, במלחמת קוריאה ובמלחמת וייטנאם גם יחד".

כפי שאפשר להבין, זה לא ספר שעושה טוב על הנשמה, אבל הוא מרתק, מטלטל וגם יוצר הקבלה מצמררת בין המגפה ההיא לזו העכשווית. גם אז הגיעה המגפה מסין, גם אז נפוצו שמועות ותיאוריות קונספירציה, כולל הטענה שהנגיף הוא תוצאה של לוחמה ביולוגית (שאז, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, יוחסה לגרמנים). גם אז קיוו שהקיץ הממשמש ובא ידביר את המחלה (והיא אכן נפסקה, אך חזרה לאחר מכן ביתר שאת).
חלק מהפרקים מוקדשים להיסטוריה של המגפות, מהמוות השחור באירופה ועד שפעת העופות, שפעת החזירים ונגיף האיידס. אבל הדגש הוא על סיפורם של החוקרים שנלחמים במגפה. אלה מוצגים כמעין שרלוק הולמסים מדעיים, שמנסים לפצח תעלומה רפואית מתוך התבוננות בראיות, חיבור פיסות מידע שנראות לא קשורות זו לזו והסקת מסקנות, וזה מרתק.

עם זאת, לעיתים הספר נוטה לניסוחים דרמטיים מדי, כמעט היסטריים. בחלקם ציטוטים של כותבים בני התקופה ("רוח הרפאים של האימה הילכה בכל מקום, וגרמה למשפחות רבות להתאחד מחדש, מכיוון שלבני המשפחה לא נותר דבר לעשות פרט לשהייה בבית"). המדענים מנסים "להציל את האנושות", הווירוס מכונה "מפלצת" ו"רוצח המונים". אולי שלא בימי מגפה צריך להגביר את הדרמה כדי לעורר עניין בנושא, מי יודע.

ומה אפשר ללמוד מסיומה של המגפה? השפעת הספרדית התפשטה בעולם כולו בתוך כמה חודשים, ונעלמה באותה דרך מסתורית כפי שהופיעה. האם שפעת קטלנית חדשה תיראה בדיוק כמו זו של שנת 1918, שואלת המחברת בדברי הסיום, שנקראים כמעט כמו נבואה:

"האם ייתכן שבמפגש תמים בסין, בין עוף אחד לילד, ייוולד ברגע מסוים זן חדש של שפעת קטלנית? האם ייתכן שבשעה שאנחנו נחים על זרי הדפנה, שבעי רצון מעצמנו ומהישגינו, מגפה חדשה מגייסת כוחות לקראת יציאה למלחמה? אלא שהפעם אנחנו חמושים בהבנה טובה יותר של אירועי העבר, וכך מסוגלים לעמוד במגפה הבאה ביתר הצלחה". הלוואי.

עוד כתבות

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שני, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכ"ד כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים