המוסד לביטוח לאומי / צילום איל יצהר
עתירה נוספת לבג"ץ בעקבות משבר הקורונה, והפעם בדרישה לתשלום דמי האבטלה לכלל העובדים אשר הוצאו לחופשה ללא תשלום או פוטרו בשל המשבר לפני חג הפסח. "חג הפסח הוא תקופה שבה משק-הבית הישראלי מוציא סכומים גבוהים מן הממוצע על-מנת לחגוג את החג בהתאם לדת היהודית. בשנה זו הרבה מהוצאות אלה אף יהיו גבוהות מן הרגיל, מאחר שתלמידי ישראל הוצאו לחופשה עקב משבר הקורונה כשבועיים לפני התאריך הצפוי, כך שהוצאות המשפחות על מזון צפויות לגדול אף יותר. בנסיבות אלה, אי-תשלום דמי האבטלה עד לתאריך 7.4.20 לא יאפשר למשפחות רבות לחגוג את החג, וזאת על אף שגם האפשרות להתארח אצל בני משפחה אינה עומדת על הפרק השנה - שהרי ישנה חובת הישארות בבתים", נכתב בעתירה.
עוד צוין בעתירה כי אי-תשלום דמי האבטלה עד לתאריך 7.4.20 עלול לגרום נזק כבד הן לזכאים לדמי אבטלה ברמה האישית, הן לבריאות הציבור ואף למשק כולו.
העתירה הוגשה לבג"ץ היום (ה') באמצעות משרד עורכי הדין מיכאל דקר, המעסיק כ-30 עובדים בימי שגרה, וביניהם עורכי דין, עובדי מינהלה ומזכירות, ועוד. עיסוקו העיקרי ורוב הכנסתו הם בדיני הגירה לישראל וממנה. בחודש מרץ 2020, עם התפשטות מחלת הקורונה בישראל, הוטלו הגבלות על בתי עסק שונים בהדרגה, ביניהן הגבלות על כניסת זרים לישראל. הגבלות אלה הקטינו באופן משמעותי את היקף עבודת המשרד, מאחר שכאמור עיקר עיסוקו הוא הגירה לישראל, כמו גם ייצוג מול רשות האוכלוסין וההגירה - שני תחומים שנפגעו באופן משמעותי עם הטלת ההגבלות.
בעתירה צוין כי בלית-ברירה, רוב עובדי המשרד הוצאו לחופשה ללא תשלום מיום 15 במרץ. לטענת העותר, "העובדים הגישו זה מכבר את בקשתם לדמי אבטלה בהתאם לדין, אולם לחרדתם התחוור להם כי נראה שהמוסד לביטוח לאומי יעביר את התשלום בגין דמי האבטלה לחודש מרץ בתאריך 12.4.20 בלבד, בעוד שליל הסדר חל ביום 8.4.20. משמע - התשלום יועבר ארבעה ימים לאחר ליל הסדר, ובכך ייוותרו מאות אלפי זכאים לגמלה ללא יכולת לחגוג את חג הפסח, וביניהם את עובדי העותר".
העובדים, נטען, פנו אל מנהלי המשרד במצוקתם ושיתפו אותם בחששותיהם, ומנהל המשרד בתגובה פנה אל המוסד לביטוח לאומי וביקש כי דמי האבטלה ישולמו קודם לחג הפסח. לטענת העותר, עד עתה לא ניתן מענה לפנייה.
על רקע הנתונים לפיהם מספר המובטלים בישראל הוא למעלה מ-500,000 איש, ועוד היד נטויה, כותב עו"ד מיכאל דקר בעתירתו כי "המצב שנוצר הוא מצב חריג, ובו בין-לילה ממש, מאות אלפי משפחות מצאו את עצמן ללא מקור הכנסה קבוע, כאשר יקבלו קודם לחג הפסח יקבלו משכורת שהיא מחצית מהכנסתם הרגילה, ללא כל התראה או אפשרות להיערך לחג. עם פרוץ המשבר, הבטיח מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי כי התשלומים ישולמו בתחילת חודש אפריל, אולם בפרסומים מימים ספורים לאחר מכן התברר כי לא כך הדבר".
רעם ביום בהיר
עוד צוין בעתירה כי "הרציונל העומד בבסיס הוראות החוק לתשלום דמי אבטלה בתקופה של חופשה ללא תשלום, הוא האפשרות לתת לעובד מקור הכנסה לקיום בכבוד בעת שהוא ממתין לחזרתו לעבודה, וזאת בשונה ממטרת תשלום דמי אבטלה למפוטרים, אשר נועדו ליתן להם שהות לחפש עבודה ללא לחץ כלכלי".
העותר מוסיף כי בזמנים כתיקונם, הודעה על הוצאה לחל"ת אינה מגיעה לעובד - או למעביד - כרעם ביום בהיר, אלא ניתן להתכונן אליה מראש ואף לשקול את האפשרויות השונות בטרם קבלת החלטה, אשר פעמים רבות צפויה חודשים מראש. לעומת זאת, במציאות הנוכחית של משבר הקורונה, המשבר ניחת על המעסיקים והעובדים כאחד במפתיע, כאשר המצב הסלים תוך ימים ספורים ממצב שהיה "עסקים כרגיל" עד לסגר כמעט מוחלט של המשק, דבר אשר לא אפשר לעובדים או למעסיקים להתכונן אליו ולו ברמה הבסיסית ביותר.
"על כן, אי-תשלום דמי אבטלה קודם לחג הפסח עלול לגרום לעובדים רבים, אשר יהיו במצוקה כפולה ומכופלת בשל הוצאות החג, לשקול מחדש את הכדאיות של חל"ת לעומת פיטורים, והם עלולים למשוך את הסכמתם להוצאתם לחל"ת ולדרוש את פיטוריהם על-מנת לקבל את זכויותיהם כמפוטרים, אשר הראשונה בהן היא דמי הודעה מוקדמת, ובכך לגרום לקריסת עסקים רבים, אשר יחריף את המשבר הכלכלי מנזקי הקורונה ויחטא לעצם המהות והתכלית של תשלום דמי אבטלה לעובדים בחל"ת", נכתב בעתירה.
עתירה זו מצטרפת למספר עתירות שהוגשו בשבועות האחרונים נגד הממשלה ומוסדותיה בטענה כי עליהם לשפות את העסקים על נזקיהם ולפצותם על תשלומי חופשות המחלה לעובדים שנדרשו לשהות בבידוד ועל הוצאות נוספות שנגרמו להם בעקבות משבר הקורונה.