גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחרי הסארס כולם ידעו שזה רק עניין של זמן עד שמגפה חדשה תתפתח בסין. ידעו ושתקו

אחרי הסארס, זה היה ברור לכולם שזה רק עניין של זמן עד שמגפה קטלנית חדשה תתפתח בשווקים החיים ● למרות זאת, סין נתנה להם לפעול ובהמשך נכשלה באיתור ההתפרצות, בעוד שאירופה ישבה בחיבוק ידיים ● התוצאה: אירופה מגלה כי כדי לנצח את המגיפה תוצרת סין, צריך לאמץ מדיניות סינית

שוטר סיני מנווט רחפן כדי לפקח על האזרחים / צילום: Associated Press
שוטר סיני מנווט רחפן כדי לפקח על האזרחים / צילום: Associated Press

בתוך חודש בלבד, אירופה נעה לעבר סין מרחק פוליטי וחברתי רב יותר מזה שסין עשתה לעבר אירופה במשך עשרות שנים: חופש התנועה הוגבל כמעט בכל מדינות היבשת; באיטליה מאיימים במאסר או בקנס של 4,000 אירו על מי שנוסעים לבית השני שלהם; בספרד כבר חילקו הרשויות 100 אלף קנסות לעברייני קורונה ועצרו מאות בני אדם; אפילו בגרמניה ניסחה הממשלה (ובינתיים גנזה) חוק שמאפשר לעקוב אחרי הטלפונים של חשודים כחולים.

שלל חוקים חדשים המצמצמים את חופש הפרט ("איסור מגע", קוראים לזה בגרמניה) הועברו בפרלמנטים ברחבי היבשת. הם דומים יותר לחוקים שהדמוקרטיות הליברליות האירופיות ביקרו בעבר כ"הפרת זכויות אדם", ופחות לערכים שקידמו מאז מלחמת העולם השנייה. במקום להיות מוקד לביקורת, הפכה סין למודל לחיקוי.

ל"סיניזציה" של אירופה גרם נגיף הקורונה והמגפה שהוא מחולל. העולם מסתכל עכשיו בהערכה על סין וסינגפור ולא על איטליה או ספרד, וההבדלים העיקריים כרגע הם ברמת הביצוע - ולא בתשתית החוקית או במה שנחשב למותר ואסור.

אם בספרד גוברים המקרים של בריחת חולי קורונה מבתי חולים וגוזלים משאבים משטרתיים יקרים, אז השיטה הסינית של מעקב מתמיד אחרי המרחב הציבורי באמצעות מצלמות כבר לא נראה כל כך מופרך; אם בגרמניה מאיימים בקנסות על יותר משני אנשים שהולכים יחד, השיטה הסינית של ניקוד על תרומה או פגיעה בחברה כבר לא נראית כל כך מוזרה.

לפני חודשיים בלבד, העולם הזדעזע לראות שוטרים סינים מכים במקלות ברחוב אזרח שהיה חשוד כחולה קורונה שיצא מביתו. לפני שבועיים זה קרה ליד תחנת רכבת במרכז תל אביב.

התעלמות שיטתית מהסכנות

סין לא הינדסה גנטית את נגיף ה-SARS-CoV-2 במעבדה ללוחמה ביולוגית, ואז שחררה אותו במכוון כדי למוטט את המערב. אבל במידה מסוימת, היא כן. לא בכוונה, לא בזדון, אבל על ידי התעלמות שיטתית מהסכנות לבריאות הציבור שבשווקי בעלי החיים בערים הסיניות, ומגנונים לא-מספיקים למניעת מגפות.

מאז שמחלת ה"סארס" התפרצה ב-2002, היה ברור לכל כי שווקי בעלי החיים והרצון הסיני לאכול חיות שאינן נאכלות במקומות אחרים - כולל הצבת ארגזים של חתולי זבד, עטלפים, פנגולינים, כלבים חיים ועוד שלל יונקים לצד עופות וזוחלים - הוא מתכון ליצירת מוטציות מסוכנות של נגיפים וחיידקים זואונוטיים המהווים סיכון לבני אדם.

שווקים אלה, וגם חוות הרבעה שבהן חלק מהחיות הללו גודלו באופן מסחרי לצורכי אכילה, המשיכו לפעול ללא מפריע אחרי שהסארס נעלם מהמפה ב-2003. מאז, מדענים מכל העולם חיכו לאיום הזואונוטי הבא, ואף העריכו שהוא יגיע מסין, בין השאר בגלל מספר השווקים והאנשים בה. הם רק לא היו בטוחים אם זו תהיה מוטציה של סארס, נגיף שפעת חדש או משהו אחר. בסוף נפל הפור על האפשרות הראשונה. כבר יותר מעשור שלא הייתה שאלה אם זה יקרה, אלא רק מתי זה יקרה ובאיזו חומרה.

וכאשר התסריט הזה אכן התרחש בנובמבר 2019, אז הנגיף קפץ לבני אדם ככל הנראה משוק בעלי חיים בווהאן, נכשלה סין בהתמודדות עם דיכוי ההתפרצות הראשונית שלו. מנהלי בתי חולים איימו על רופאים שדיווחו על תמותה חריגה מדלקת ריאות, הרשויות צנזרו את הרשתות החברתיות אזכורים על מחלות נשימה. המקרים הראשונים הושתקו והביאו למצב שבו סין נאלצה בסוף דצמבר להתמודד עם התפרצות בסדר גודל עצום בווהאן. היא אמנם עצרה אותה על ידי שימוש בתוכניות מגירה מוכנות מראש, על ידי שלטון מרכזי שהצליח לגייס בשעת חירום את התעשייה והצבא ואפילו את האזרחים, אבל במחיר אלפי קורבנות בסין עצמה. במבחן התוצאה, הווירוס "שברח" מווהאן התפשט ברחבי העולם והדביק כבר 450 אלף בני אדם.

כפועל יוצא מכך, הולך ומתברר כי רק צעדים בסגנון סין מסייעים להילחם בנגיף. כלומר, אחרי שהוא מתפשט ברמה מסוימת באוכלוסייה והרשויות מאבדות שליטה על מעגלי ההדבקה, רק סגר מוחלט עם חיטוי מסיבי ומאמץ אדיר, רק בתי חולים שמוקמים תוך שבוע ורק עודף מכונות הנשמה, יכולים ביחד להביא לשליטה בהתפרצות ולהפחתה במספר הקורבנות. בעזרת גושפנקא רשמית של ארגון הבריאות העולמי, הצעדים הסיניים - עד לרמת האפליקציה שמראה לכל אדם אם מותר לו או אסור לו לנסוע באוטובוס - הם צו השעה. זהו הכוח המניע את השינויים שרואים באירופה בחודש האחרון. לתושבים ביבשת זה אולי נראה כמו התנהלות איטית אבל בפרספקטיבה היסטורית, זה שינוי אדיר שמתרחש בטווח זמן של כמה שבועות בלבד.

מוכר בדרכו לשוק המזון בגוואנגשאו / צילום: וינסנט יו, Associated Press

אירופה ישבה בחיבוק ידיים

האחריות להתפרצות היא כמובן גם על המערב. בכל אותן השנים מאז מגפת ה"סארס", מאז שהלך והתחוור כי העולם נמצא בסיכון מנגיף או חיידק חדש שיגיע ככל הנראה מאסיה, מאפריקה או מהמזרח התיכון, ישבה אירופה בחיבוק ידיים. חלק מהמאבק העולמי התמקד בנגיף השפעת, בחשש שמוטציה חדשה תצא מאסיה ותגרום למגפה דומה לשפעת הספרדית של 1918. לא רבים, מלבד פעילי זכויות בעלי חיים ומי שנלחמים בציד לא חוקי, שמו בראש סדר היום את סגירת השווקים בסין. סין הלכה והתקדמה, הלכה והשתכללה, והמרחק בין העטלפים הנגועים לבירות אירופה, דרך האוכלוסייה המקומית והתזונה שלה, הלך והתקצר בעזרת שדות תעופה ונתיבי אוויר חדשים.

אולי אין בזה כל חדש. כשהאירופאים פלשו לאמריקה הלטינית בספינות עמוסות חיילים (קונקיסטדורים), הם התקבלו בתחילה לרוב בזרועות פתוחות. כשהחלו לכבוש ולבזוז ולנסות לקחת עבדים, החיידקים והנגיפים שנשאו עמם אחרי מאות שנים של חיים אירופיים קרובים לבעלי חיים עשו את העבודה בשבילם. מול החסינות האירופית, האוכלוסייה המקומית מתה כמו זבובים ממחלות כמו שפעת וסוגי חיידקים שונים. כמו אז גם עכשיו. הילידים בני יבשות אמריקה רצו חרוזי זכוכית ורובים וחטפו שפעת. האירופאים רצו טקסטיל ופלסטיק וייצור זול והמוני, וחטפו קורונה. אז, בעבר, זה היה "הזמן של אירופה". המגפה הנוכחית אולי מסמנת שהגיע זמנה של סין.

עוד כתבות

ארה''ב הפכה את פרמידת המזון / איור: Shutterstock

ארה"ב הפכה את פרמידת המזון: בשר בראש, דגנים בתחתית. ומה קורה בישראל?

שר הבריאות האמריקאי הפך את הפירמידה, שמכילה המלצות תזונה לצרכן ● בתפריט: הרבה יותר חלבון ומעט דגנים ● מומחים עימם שוחחנו מברכים על הגבלת מזון מעובד, אך מלינים על דחיקת קטניות ודגנים מלאים ● וגם: המודל שאותו אימץ משרד הבריאות הישראלי

שלי שמיר-קינן / צילום: איל יצהר

מנכ"לית משרד הפרסום באומן-בר-ריבנאי עוזבת "לפרק הבא"

שלי שמיר-קינן, מנכ"לית משרד הפרסום מבית פובליסיס, עוזבת אחרי 4.5 שנים ● היא תוחלף ע"י שני שאול-ואנגוש, שכעת תהיה אחראית על משרדים - באומן-בר-ריבנאי וליאו ברנט

אילן ישועה בדיון במשפט נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים / צילום: איל יצהר

ענקית הסייבר ממשיכה ברכישות בישראל: קונה את סראפיק של אילן ישועה ב-420 מיליון דולר

ענקית אבטחת המידע האמריקאית קראודסטרייק קונה את חברת הסייבר של מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה ושותפו אביחי כהן ● סראפיק גייסה עד כה 37 מיליון דולר בלבד, בין היתר מקראודסטרייק עצמה ● היא עוסקת באבטחת דפדפנים ותהווה מוצר משלים למערכת ההגנה על מוצרי הקצה של קראודסטרייק

לווינים של גילת רשתות לוויין / צילום: גילת

נהנית מסנטימנט חיובי: מה מקפיץ את מניית גילת לוויינים

חברת ציוד תקשורת הלוויינים השלימה זינוק של כ-170% בשנה האחרונה, ונסחרת כבר בשווי של מעל 1.2 מיליארד דולר ● המומנטום החיובי במניה מגיע על רקע הזמנות גדולות שגילת דיווחה עליהן בחודשים האחרונים

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מתלבטים באיזה פיקדון לשים את הכסף? אלו הפערים בין הבנקים

הריבית על הפיקדונות בדצמבר בבנקים הגדולים והקטנים נעה בטווח רחב יחסית, בין 3.6% ל-5.5% ● הריבית הממוצעת על הלוואה צרכנית ירדה ל-8.96% - הרמה הנמוכה ביותר שנרשמה מזה שנה וחצי

מרין לה פן / צילום: ap, Harry Nakos

יהיה קלון? המשפט שיכריע את גורלה הפוליטי של לה-פן נפתח בצרפת

מנהיגת מפלגת "האיחוד הלאומי" הורשעה במרץ האחרון במעילה בכפסי ציבור ונגזרו עליה חמש שנות קלון שבהן אסור לה להתמודד או להתמנות לתפקיד ציבורי ● השאלה הגדולה במשפט, שנפתח היום בערכאה גבוהה יותר, תהיה לגבי משך תקופת הקלון, והאם מרין לה-פן תוכל להתמודד בבחירות הקרובות לנשיאות בצרפת שיתקיימו בשנה הבאה

ראש ממשלת יפן סנאה טאקאיצ'י / צילום: ap, Eugene Hoshiko

יפן בדרך לבחירות בזק: הבורסה קופצת, המטבע והאג"ח צונחים

ראש ממשלת יפן שוקלת להכריז על בחירות כבר בחודש הבא, כדי לבצר את שלטונה ● בזמן שהין צולל לשפל והתשואות מזנקות, מדד הניקיי קפץ ב–3% על רקע הציפיות להמשך המדיניות הכלכלית המרחיבה

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

גורם ביטחוני מעריך: אלו הסיכויים שאיראן תתקוף את ישראל

טראמפ באיום נוסף: "אם איראן תוציא להורג מוחים - נפעל בעוצמה חזקה מאוד" ●  סעודיה, עומאן וקטאר אומרות מאחורי הקלעים לבית הלבן כי ניסיון להפיל את המשטר האיראני יטלטל את שווקי הנפט ● ממשל טראמפ צפוי להודיע היום על מעבר לשלב השני בהסכם לסיום המלחמה בעזה ● סטיב וויטקוף נפגש במהלך סוף השבוע עם יורש העצר האיראני רזא פהלווי ● עדכונים שוטפים 

מערכת ההגנה האווירית ברק MX / צילום: תע''א

3 שנים אחרי שנרכשה בחצי מיליארד דולר: המדינה שהשלימה את פריסת מערכת ההגנה של תע"א

מערכת ההגנה המתקדמת שנרכשה ב־2022 בתמורה לכחצי מיליארד דולר נפרסה בבסיס "סידי יחיא", ותתמודד עם איומים בטווח של עד 150 ק"מ ● במקביל, שיתוף הפעולה עם התעשייה הביטחונית הישראלית מתרחב על רקע זינוק של כ־30% בתקציב הביטחון המרוקאי בתוך שנתיים

מנכ''ל אורמת טכנולוגיות, דורון בלשר / צילום: ניר סלקמן

מנוע צמיחה חדש לאורמת: חשמל לחוות שרתים במאות מיליוני דולרים

החברה חתמה על חוזה למכירת חשמל ל-20 שנה עם Switch מתחום הדאטה סנטרים, המוערך ב-200 מיליון דולר ● המנכ"ל: שוק הדאטה סנטרים שמוקמים הוא עצום והעלייה בביקוש לחשמל בארה"ב מאוד גבוהה

דיירי הבניין עדיין מפונים. המבנה המדובר בת''א / צילום: אנגל אינווסט

בזכות טיל איראני: כך נעלמו ההתנגדויות לפרויקט תמ"א

פרויקט תמ"א בשכונת כוכב הצפון בתל אביב נתקע במשך שנים בשל התנגדות של שלושה דיירים ● פגיעת טיל סמוכה במהלך המלחמה הובילה לפינוי הבניין בעקבות נזק מההדף, וכעת להסרת ההתנגדויות ולקיצור לוחות הזמנים בכחצי שנה

דרכונים / צילום: Shutterstock

דירוג הדרכונים החזקים: לאילו מדינות חדשות הישראלים לא יכולים להיכנס בלי ויזה?

חברת הייעוץ הנלי ושות' פרסמה את הדירוג השנתי המעריך "חוזק" של דרכונים לאומיים לפי מספר המדינות שניתן להיכנס אליהן ללא הוצאת ויזה ● לפי הדוח, ישראל איבדה גישה חופשית לשש מדינות, אך עלתה למקום ה-18 בדירוג ● ומי במקום הראשון?

HBO MAX בישראל / צילום: Shutterstock

HBO MAX נכנסת היום לישראל. כמה זה יעלה לכם?

לצד הסדרות המוכרות של שחקנית הטלוויזיה האמריקאית, חבילת התוכן תכלול גם סרטים חדשים, תכני ילדים, אולימפיאדת החורף ועוד ● הישראלים יכולים לרכוש מנוי ישירות באתר hbomax.com, דרך האפליקציה של HBO Max ודרך הוט או yes

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

לראשונה בישראל: בנק לאומי גייס אג״ח ייחודי ממשקיעים זרים

הבנק השלים היום גיוס אגרות חוב מגובות משכנתאות ממשקיעים אירופאים בהיקף של כ-2.8 מיליארד שקל ● הגיוס בוצע על רקע המשך מגמת הצמיחה של הבנק ולצורך גיוון מקורות המימון שלו, ומצטרף למגמת גיוסי אג"ח בחו"ל של הבנקים

דרור בין מנכ''ל רשות החדשנות / צילום: חנה טייב

450 מיליון דולר ל"מוצר מוחשי": כך מנסה רשות החדשנות לעודד יזמים לוותר על חלום הסייבר

השיעור הגבוה למדי של יזמים ישראלים שבוחרים להקים או לעבוד בחברת סייבר הביא להצלחות כבירות בתחום - אבל הוא הגיע בהכרח על חשבון הקמה של סטארט-אפים חדשים בתחומי תעשייה אחרים ● כעת מודיעה רשות החדשנות כי הפעילה בשנה באחרונה תוכנית לעידוד השקעה בחברות שמייצרות מוצרים מוחשיים

בארה"ב בטוחים: לישראל יש יד בהיחלשות המשטר האיראני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם:  בוול סטריט ג'ורנל טוענים שהמלחמה עם ישראל היא אחת הסיבות העיקריות לחולשה של המשטר האיראני, הצצה לנשק שצה"ל תפס אחרי ה-7 באוקטובר וההחלטה הפרו-ישראלית של אגודת ההיסטוריה האמריקאית • כותרות העיתונים בעולם

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ופז / צילום: יח''צ

את ממדאני הוא כבר ניצח: האם ההימור של זוהר לוי על נדל"ן בניו יורק ישתלם?

ראש עיריית ניו יורק ניסה לנצל את זכיית סאמיט של לוי במכרז לרכישת 5,100 יח"ד, כדי לעורר את סוגיית הדיור המפוקח ● האם הרכישה והורדת הריבית בארה"ב יצדיקו את השקעות הענק?

סילבן שלום / צילום: מרק ישראל סלם-ג'רוזלם פוסט-פול

"מכאיב לנפגעות": הדרישה לא לאשר את מינוי סילבן שלום ליו"ר התעשייה האווירית

באיגוד מרכזי הסיוע פנו ליו"ר הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות, בדרישה שלא לאשר את מינויו של סילבן שלום ליו"ר התעשייה האווירית ● זאת, "חרף העובדה כי הוא פרש מן החיים הפוליטיים על רקע טענות להטרדות מיניות מצידו" ● יצויין כי לשלום אין הרשעה פלילית וכי כלל לא נפתחה נגדו חקירה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; המניות הדואליות זינקו, מדד הביטוח ירד ב-1.5%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.4%, מדד הביטוח ב-1.4% ● אורמת עלתה בכ-4% בעקבות הסכם למכירת חשמל לחברת סוויץ' לתקופה של 20 שנה ● גילת עלתה בעקבות הזינוק אתמול בוול סטריט ● מניית מבטח שמיר ירדה ב-4.5%, קבוצת אקרשטיין ב-3.8%

תמיר פרדר, אסטרטג השקעות ראשי, רימונים / צילום: ענבל מרמרי

מנהל ההשקעות שמשוכנע שהגיע הזמן "לבנות את התיק אחרת"

תמיר פרדר, אסטרטג השקעות ראשי בבית הסוכן רימונים, פעיל בשוק ההון כבר 35 שנה ● אחרי 3 שנים טובות הוא מזהיר מפני האופטימיות בשווקים: "בתמחור לשלמות אין מקום לטעויות", וממליץ לצאת מגבולות וול סטריט: "תשואת החסר תימשך"