גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחרי הסארס כולם ידעו שזה רק עניין של זמן עד שמגפה חדשה תתפתח בסין. ידעו ושתקו

אחרי הסארס, זה היה ברור לכולם שזה רק עניין של זמן עד שמגפה קטלנית חדשה תתפתח בשווקים החיים ● למרות זאת, סין נתנה להם לפעול ובהמשך נכשלה באיתור ההתפרצות, בעוד שאירופה ישבה בחיבוק ידיים ● התוצאה: אירופה מגלה כי כדי לנצח את המגיפה תוצרת סין, צריך לאמץ מדיניות סינית

שוטר סיני מנווט רחפן כדי לפקח על האזרחים / צילום: Associated Press
שוטר סיני מנווט רחפן כדי לפקח על האזרחים / צילום: Associated Press

בתוך חודש בלבד, אירופה נעה לעבר סין מרחק פוליטי וחברתי רב יותר מזה שסין עשתה לעבר אירופה במשך עשרות שנים: חופש התנועה הוגבל כמעט בכל מדינות היבשת; באיטליה מאיימים במאסר או בקנס של 4,000 אירו על מי שנוסעים לבית השני שלהם; בספרד כבר חילקו הרשויות 100 אלף קנסות לעברייני קורונה ועצרו מאות בני אדם; אפילו בגרמניה ניסחה הממשלה (ובינתיים גנזה) חוק שמאפשר לעקוב אחרי הטלפונים של חשודים כחולים.

שלל חוקים חדשים המצמצמים את חופש הפרט ("איסור מגע", קוראים לזה בגרמניה) הועברו בפרלמנטים ברחבי היבשת. הם דומים יותר לחוקים שהדמוקרטיות הליברליות האירופיות ביקרו בעבר כ"הפרת זכויות אדם", ופחות לערכים שקידמו מאז מלחמת העולם השנייה. במקום להיות מוקד לביקורת, הפכה סין למודל לחיקוי.

ל"סיניזציה" של אירופה גרם נגיף הקורונה והמגפה שהוא מחולל. העולם מסתכל עכשיו בהערכה על סין וסינגפור ולא על איטליה או ספרד, וההבדלים העיקריים כרגע הם ברמת הביצוע - ולא בתשתית החוקית או במה שנחשב למותר ואסור.

אם בספרד גוברים המקרים של בריחת חולי קורונה מבתי חולים וגוזלים משאבים משטרתיים יקרים, אז השיטה הסינית של מעקב מתמיד אחרי המרחב הציבורי באמצעות מצלמות כבר לא נראה כל כך מופרך; אם בגרמניה מאיימים בקנסות על יותר משני אנשים שהולכים יחד, השיטה הסינית של ניקוד על תרומה או פגיעה בחברה כבר לא נראית כל כך מוזרה.

לפני חודשיים בלבד, העולם הזדעזע לראות שוטרים סינים מכים במקלות ברחוב אזרח שהיה חשוד כחולה קורונה שיצא מביתו. לפני שבועיים זה קרה ליד תחנת רכבת במרכז תל אביב.

התעלמות שיטתית מהסכנות

סין לא הינדסה גנטית את נגיף ה-SARS-CoV-2 במעבדה ללוחמה ביולוגית, ואז שחררה אותו במכוון כדי למוטט את המערב. אבל במידה מסוימת, היא כן. לא בכוונה, לא בזדון, אבל על ידי התעלמות שיטתית מהסכנות לבריאות הציבור שבשווקי בעלי החיים בערים הסיניות, ומגנונים לא-מספיקים למניעת מגפות.

מאז שמחלת ה"סארס" התפרצה ב-2002, היה ברור לכל כי שווקי בעלי החיים והרצון הסיני לאכול חיות שאינן נאכלות במקומות אחרים - כולל הצבת ארגזים של חתולי זבד, עטלפים, פנגולינים, כלבים חיים ועוד שלל יונקים לצד עופות וזוחלים - הוא מתכון ליצירת מוטציות מסוכנות של נגיפים וחיידקים זואונוטיים המהווים סיכון לבני אדם.

שווקים אלה, וגם חוות הרבעה שבהן חלק מהחיות הללו גודלו באופן מסחרי לצורכי אכילה, המשיכו לפעול ללא מפריע אחרי שהסארס נעלם מהמפה ב-2003. מאז, מדענים מכל העולם חיכו לאיום הזואונוטי הבא, ואף העריכו שהוא יגיע מסין, בין השאר בגלל מספר השווקים והאנשים בה. הם רק לא היו בטוחים אם זו תהיה מוטציה של סארס, נגיף שפעת חדש או משהו אחר. בסוף נפל הפור על האפשרות הראשונה. כבר יותר מעשור שלא הייתה שאלה אם זה יקרה, אלא רק מתי זה יקרה ובאיזו חומרה.

וכאשר התסריט הזה אכן התרחש בנובמבר 2019, אז הנגיף קפץ לבני אדם ככל הנראה משוק בעלי חיים בווהאן, נכשלה סין בהתמודדות עם דיכוי ההתפרצות הראשונית שלו. מנהלי בתי חולים איימו על רופאים שדיווחו על תמותה חריגה מדלקת ריאות, הרשויות צנזרו את הרשתות החברתיות אזכורים על מחלות נשימה. המקרים הראשונים הושתקו והביאו למצב שבו סין נאלצה בסוף דצמבר להתמודד עם התפרצות בסדר גודל עצום בווהאן. היא אמנם עצרה אותה על ידי שימוש בתוכניות מגירה מוכנות מראש, על ידי שלטון מרכזי שהצליח לגייס בשעת חירום את התעשייה והצבא ואפילו את האזרחים, אבל במחיר אלפי קורבנות בסין עצמה. במבחן התוצאה, הווירוס "שברח" מווהאן התפשט ברחבי העולם והדביק כבר 450 אלף בני אדם.

כפועל יוצא מכך, הולך ומתברר כי רק צעדים בסגנון סין מסייעים להילחם בנגיף. כלומר, אחרי שהוא מתפשט ברמה מסוימת באוכלוסייה והרשויות מאבדות שליטה על מעגלי ההדבקה, רק סגר מוחלט עם חיטוי מסיבי ומאמץ אדיר, רק בתי חולים שמוקמים תוך שבוע ורק עודף מכונות הנשמה, יכולים ביחד להביא לשליטה בהתפרצות ולהפחתה במספר הקורבנות. בעזרת גושפנקא רשמית של ארגון הבריאות העולמי, הצעדים הסיניים - עד לרמת האפליקציה שמראה לכל אדם אם מותר לו או אסור לו לנסוע באוטובוס - הם צו השעה. זהו הכוח המניע את השינויים שרואים באירופה בחודש האחרון. לתושבים ביבשת זה אולי נראה כמו התנהלות איטית אבל בפרספקטיבה היסטורית, זה שינוי אדיר שמתרחש בטווח זמן של כמה שבועות בלבד.

מוכר בדרכו לשוק המזון בגוואנגשאו / צילום: וינסנט יו, Associated Press

אירופה ישבה בחיבוק ידיים

האחריות להתפרצות היא כמובן גם על המערב. בכל אותן השנים מאז מגפת ה"סארס", מאז שהלך והתחוור כי העולם נמצא בסיכון מנגיף או חיידק חדש שיגיע ככל הנראה מאסיה, מאפריקה או מהמזרח התיכון, ישבה אירופה בחיבוק ידיים. חלק מהמאבק העולמי התמקד בנגיף השפעת, בחשש שמוטציה חדשה תצא מאסיה ותגרום למגפה דומה לשפעת הספרדית של 1918. לא רבים, מלבד פעילי זכויות בעלי חיים ומי שנלחמים בציד לא חוקי, שמו בראש סדר היום את סגירת השווקים בסין. סין הלכה והתקדמה, הלכה והשתכללה, והמרחק בין העטלפים הנגועים לבירות אירופה, דרך האוכלוסייה המקומית והתזונה שלה, הלך והתקצר בעזרת שדות תעופה ונתיבי אוויר חדשים.

אולי אין בזה כל חדש. כשהאירופאים פלשו לאמריקה הלטינית בספינות עמוסות חיילים (קונקיסטדורים), הם התקבלו בתחילה לרוב בזרועות פתוחות. כשהחלו לכבוש ולבזוז ולנסות לקחת עבדים, החיידקים והנגיפים שנשאו עמם אחרי מאות שנים של חיים אירופיים קרובים לבעלי חיים עשו את העבודה בשבילם. מול החסינות האירופית, האוכלוסייה המקומית מתה כמו זבובים ממחלות כמו שפעת וסוגי חיידקים שונים. כמו אז גם עכשיו. הילידים בני יבשות אמריקה רצו חרוזי זכוכית ורובים וחטפו שפעת. האירופאים רצו טקסטיל ופלסטיק וייצור זול והמוני, וחטפו קורונה. אז, בעבר, זה היה "הזמן של אירופה". המגפה הנוכחית אולי מסמנת שהגיע זמנה של סין.

עוד כתבות

ניתוח חברה / צילום: איור: גיל ג'יבלי

איך הפכה אחת מקבוצות המזון הגדולות והמסתוריות בישראל ללהיט בבורסה

עם שליטה של עשרות אחוזים בשוק הבשר, הדגים והשימורים, נטו מלינדה ביססה את מעמדה כאחת מקבוצות המזון הגדולות והוותיקות בישראל ● בשנה האחרונה היא הפכה למניה חמה בתל אביב עם זינוק של כ־115% בשווי, אבל האם היא עדיין הזדמנות השקעה? ● מדור חדש

רפי בן עמי, המנכ''ל החדש של מיטרוניקס / צילום: מיכה לובטון

אחרי שאיבדה 95% מהשיא: זה המנכ"ל החדש של מיטרוניקס

רפי בן עמי, שכיהן עד לאחרונה כמנהל הפעילות של חברת השבבים אפלייד מטיריאלס ישראל, נקרא להוציא את חברת הרובוטים לניקוי בריכות מהמשבר אליו נקלעה ● הוא יחליף בתפקיד את שרון גולדנברג, מנכ"ל החברה ב-4 השנים האחרונות

עו''ד אלדד כורש / צילום: איל יצהר

חמש שנים אחרי שהצטרף למשרד פישר, עו"ד אלדד כורש עוזב

כורש עזב ב־2021 את משרד עמית, פולק, מטלון והצטרף למשרד פישר עם למעלה מ־40 עורכי דין, אשר לפחות חלקם צפויים לעזוב איתו ● משרד פישר: "הוחלט שכורש ושותפיו ייפרדו מהפירמה" ● כורש: "החלטה משותפת ולא פשוטה, אך בנסיבות העניין היא ההחלטה הנכונה"

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות תטיל קנס של 25 מיליון שקל על יפאורה וליימן שליסל

הממונה על התחרות פרסמה להערות הציבור הודעות מוסכמות על כוונות החיוב שהוטלו במסגרת הסכמות עם יפאורה תבורי וליימן שליסל בגין הפרת חוק המזון והפארם ● הסכום מצטרף לסכומי אכיפה של למעלה מ-142 מיליון שקל שהוטלו על הספקים הגדולים

"חביבת השווקים": בעולם מתרשמים מהכלכלה הישראלית

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: בלומברג מחמיאים לכלכלה הישראלית, איראן מגדילה את ארסנל הטילים שלה, וחמאס מתחזק בעזה ● כותרות העיתונים בעולם 

רוברט אנטוקול מנכ''ל ומייסד פלייטיקה / צילום: יח''צ אוהד רומנו

סבב פיטורים שני בפלייטיקה השנה: עלול להשפיע על מאות אנשים

חברת הגיימינג הישראלית יוצאת לסבב פיטורים נוסף בשבועות הקרובים, שעשוי להשפיע על מאות עובדים - ככל הנראה בין10% ל-20% מתוך מעל ל-3,000 ● הקיצוצים בחברה החלו כבר ב-2022, אז הועסקו בחברה מעל ל- 4,000 איש ● בחברה הסתפקו בתגובה קצרה: ״בהתאם למדיניות החברה, איננו נוהגים להתייחס לנושאים מסוג זה"

אקזיט / אילוסטרציה: Shutterstock

עובדת עם קטאר וסעודיה: החברה האמריקאית שקנתה את לוקוסוויו הישראלית בחצי מיליארד דולר

חברת לוקוסוויו, שפיתחה מערכות לניהול בניית תשתיות חשמל וגז, נמכרה ב-525 מיליון דולר באקזיט מרשים, לאחר שגייסה 75 מיליון דולר ● הרוכשת היא חברת אייטרון, ספקית מערכות תוכנה וחומרה לניהול תשתיות אנרגיה ומים

יו''ר רפאל, ד''ר יובל שטייניץ; יו''ר אלרון ונצ'רס, ליסיה בכר־מנוח; ומנכ''ל אלרון, יניב שניידר / צילום: מקסים דינשטיין

קרב החלל הראשון כבר מאחורינו. מה צפוי בהמשך?

הסטארט־אפ Moonshot Space נחשף בכנס הדיפנסטק של אלרון ונצ'רס, והמייסד שחר בהירי הציג את עתיד הלוחמה בחלל ● ראשי רשת Be טסו לתערוכת הקוסמטיקה Cosmoprof בהונג קונג והשיגו שת"פ חדש ● וגם: מי תהיה סמנכ"לית השיווק הגלובלית של הסטארט־אפ הישראלי Dreemz ● אירועים ומינויים

פטריק דרהי, בעלי הוט / צילום: איל יצהר

המפץ הגדול בשוק הסלולר: מה הוביל למחיר השיא של הוט מובייל?

הוט מובייל נמצאת על המדף ומשכה מספר הצעות רכישה ממתחרות וממשקיעים חיצוניים ● התחרות על החברה הגיעה לשיא לאחר שחתמה על מזכר עקרונות עם פלאפון לפי שווי של מעל ל-2 מיליארד שקל ● איך אישור העסקה עשוי להשפיע על השוק ועל המחירים בישראל?

פטריק דרהי, בעלי הוט מובייל ואילן סיגל, מנכ''ל פלאפון / צילום: רמי זרנגר

"שחקנית של מחיר": המכשול של פלאפון בדרך לרכישת הוט מובייל

פלאפון חתמה על מזכר עקרונות לרכישת חברת הסלולר מהוט תמורת 2.1 מיליארד שקל ● רשות התחרות עלולה להתנגד למהלך, שכן הוט מובייל נתפסת כחברה התורמת להורדת מחירים בשוק

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי / צילום: דוברות בנק ישראל

בנק ישראל משחרר את החבל: הבנקים יוכלו להגדיל את הדיבידנדים שיחלקו

הבנק הבינלאומי הודיע כי יחלק דיבידנד בסכום של 75% מהרווח הנקי ברבעון, חלקו מעודפי הרווח שלו ● בנק ישראל: "בנק עם עודפי הון גבוהים יכול לחלק דיבידנד נוסף, בכפוף לדרישות ההון ולשמירה על יחסי הון הולמים התואמים את סביבת הסיכונים הנוכחית"

עו''ד עמית בכר, ח''כ חנוך מילביצקי, יצחק עמית, נשיא ביהמ''ש העליון / צילום: יצחק עמית, נשיא ביהמ''ש העליון, נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת, כדיה לוי

בג"ץ נתן זריקת עידוד ללשכת עוה"ד, שעשויה לחטוף מכה ממקום אחר

השופטים הקפיאו את החוק שקיצץ את דמי החבר שגובה הלשכה ואסר עליה לממן בהם את פעילותה הציבורית ● בלשכה נזהרים מחגיגות כל עוד גורל החוק לא הוכרע ● יוזמיו כבר מתכננים את הצעדים הבאים נגד הלשכה, ויו"ר ועדת החוקה קורא לעוה"ד שלא לשלם את דמי החבר

איתן יוחננוף / צילום: איל יצהר

"יוקר המחיה מדכא מכירה. פער של 100% במחיר לעומת אירופה לא נובע רק מתמחור"

אם שואלים את איתן יוחננוף, מנכ"ל ומבעלי רשת יוחננוף, הממשלה רק מפריעה לשוק המזון - והגיע הזמן שהיא "תשחרר רגולציות" כדי שהמחירים יירדו ● בראיון לגלובס, רגע לפני כנס קמעונאות המזון ישראפוד שבו ייקח חלק, הוא מציג את הפתרון שלו ליוקר המחיה בישראל, מגלה מדוע מכר את זול סטוק ומדוע קנה אדמה חקלאית, ומסביר למה אין סיכוי שימכור אייפונים בסניפים כמו המתחרים

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: כדיה לוי

באוצר בוחנים הנפקת אג"ח באחת הכלכלות הגדולות במזרח

לגלובס נודע כי אגף החשב הכללי במשרד האוצר בוחן הנפקת איגרות חוב ממשלתיות של ישראל ביפן במטבע הין המקומי ● לצורך כך, בשבוע שעבר ביקר החשב הכללי יהלי רוטנברג בטוקיו עם אנשיו, שם נפגשו עם עשרות נציגי קרנות ומשקיעים

אלי כהן, מנכ''ל הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

הרווח הנקי של הבנק הבינלאומי נשחק במעל 6% - זו הסיבה

הירידה ברווחיות של הבנק הבינלאומי נבעה מהפסד חד-פעמי שהציגה חברת כאל ● למרות זאת, הגאות בבורסה הזניקה את היקף העמלות שנבעו בין היתר מפעילות זו ל-461 מיליון שקל, עלייה של 16% ● יחלק דיבידנד נדיב באופן חריג

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מניות הטכנולוגיה הובילו את הירידות

ה-S&P 500 ירד בקרוב ל-1% ● אלפאבית קפצה לאחר שנחשף כי ברקשייר האת'וויי של וורן באפט רכשה החזקה בה ● אלביט וצים מזנקות בכ-7% ובכ-6%, בהתאמה ● הביטקוין ממשיך במומנטום השלילי שלו, מחירו נע סביב 91 אלף דולר ● מחירי הזהב והכסף ירדו ● משקיעי העל חשפו את ההשקעות שלהם: הרוכשים והמוכרים של גוגל, אלו שרכשו אמזון, וזה שחתך את אינטל רבעון אחרי שרכש אותה

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters

ההצעה האמריקנית להקמת כוח בינ"ל ברצועת עזה התקבלה באו"ם

חמאס גינה את ההחלטה, רוסיה וסין נמנעו והחשש הגדול בישראל ●

כיכר המדינה, תל אביב / צילום: נוי מאיה

הרוכשים מעדיפים דירות קטנות ובאזורים זולים יותר: כך השתנה שוק הנדל"ן בת"א

נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי מגלים שינוי בתמהיל מכירת הדירות בת"א ● בעוד שבתקופה המקבילה אשתקד דירות 5 חדרים היוו כ־13% מהעסקאות, השנה הן נחתכו ל־4% ● ממוצע המחירים בעיר ירד בשל העלייה במכירת דירות קטנות והימצאותן באזורים פחות מבוקשים

משרדי וויקס בתל אביב / צילום: איל יצהר

קרן ההון־סיכון האירופית שהשקיעה בוויקס ובווקמי עוזבת את ישראל

לפי גורמים, קרן ההון־סיכון האירופית מנגרוב לא מתכוונת להמשיך להתנהל בישראל, ובכלל, במתכונת שהייתה נהוגה בעשור האחרון - בין היתר עקב שינוי מבנה השותפויות הגלובלי שלה ● עם זאת, גורמים מדגישים כי צמצום הנוכחות הפיזית בארץ אינו שולל את המשך ההשקעות בחברות ישראליות

פרופ' אמיר ירון ופרופ' אבי שמחון / צילום: יוסי כהן, קובי גדעון לע''מ

אבי שמחון מקדם את היוזמה שמדאיגה את בנק ישראל, וגם הורדת ריבית לא תגרום לו לסגת

האינפלציה מתמתנת ותומכת בהפחתת ריבית ראשונה מאז 2024 ● במקביל, נתוני הצמיחה לרבעון השלישי הפתיעו עם קצב שנתי של 12.4% ועלייה חדה בצריכה הפרטית ● בשוק מעריכים כי הריבית תרד בשבוע הבא, אך חוששים מריסון בהמשך ● וגם: יוזמת סבסוד המשכנתאות של שמחון מוסיפה לחץ על בנק ישראל