גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחרי הסארס כולם ידעו שזה רק עניין של זמן עד שמגפה חדשה תתפתח בסין. ידעו ושתקו

אחרי הסארס, זה היה ברור לכולם שזה רק עניין של זמן עד שמגפה קטלנית חדשה תתפתח בשווקים החיים ● למרות זאת, סין נתנה להם לפעול ובהמשך נכשלה באיתור ההתפרצות, בעוד שאירופה ישבה בחיבוק ידיים ● התוצאה: אירופה מגלה כי כדי לנצח את המגיפה תוצרת סין, צריך לאמץ מדיניות סינית

שוטר סיני מנווט רחפן כדי לפקח על האזרחים / צילום: Associated Press
שוטר סיני מנווט רחפן כדי לפקח על האזרחים / צילום: Associated Press

בתוך חודש בלבד, אירופה נעה לעבר סין מרחק פוליטי וחברתי רב יותר מזה שסין עשתה לעבר אירופה במשך עשרות שנים: חופש התנועה הוגבל כמעט בכל מדינות היבשת; באיטליה מאיימים במאסר או בקנס של 4,000 אירו על מי שנוסעים לבית השני שלהם; בספרד כבר חילקו הרשויות 100 אלף קנסות לעברייני קורונה ועצרו מאות בני אדם; אפילו בגרמניה ניסחה הממשלה (ובינתיים גנזה) חוק שמאפשר לעקוב אחרי הטלפונים של חשודים כחולים.

שלל חוקים חדשים המצמצמים את חופש הפרט ("איסור מגע", קוראים לזה בגרמניה) הועברו בפרלמנטים ברחבי היבשת. הם דומים יותר לחוקים שהדמוקרטיות הליברליות האירופיות ביקרו בעבר כ"הפרת זכויות אדם", ופחות לערכים שקידמו מאז מלחמת העולם השנייה. במקום להיות מוקד לביקורת, הפכה סין למודל לחיקוי.

ל"סיניזציה" של אירופה גרם נגיף הקורונה והמגפה שהוא מחולל. העולם מסתכל עכשיו בהערכה על סין וסינגפור ולא על איטליה או ספרד, וההבדלים העיקריים כרגע הם ברמת הביצוע - ולא בתשתית החוקית או במה שנחשב למותר ואסור.

אם בספרד גוברים המקרים של בריחת חולי קורונה מבתי חולים וגוזלים משאבים משטרתיים יקרים, אז השיטה הסינית של מעקב מתמיד אחרי המרחב הציבורי באמצעות מצלמות כבר לא נראה כל כך מופרך; אם בגרמניה מאיימים בקנסות על יותר משני אנשים שהולכים יחד, השיטה הסינית של ניקוד על תרומה או פגיעה בחברה כבר לא נראית כל כך מוזרה.

לפני חודשיים בלבד, העולם הזדעזע לראות שוטרים סינים מכים במקלות ברחוב אזרח שהיה חשוד כחולה קורונה שיצא מביתו. לפני שבועיים זה קרה ליד תחנת רכבת במרכז תל אביב.

התעלמות שיטתית מהסכנות

סין לא הינדסה גנטית את נגיף ה-SARS-CoV-2 במעבדה ללוחמה ביולוגית, ואז שחררה אותו במכוון כדי למוטט את המערב. אבל במידה מסוימת, היא כן. לא בכוונה, לא בזדון, אבל על ידי התעלמות שיטתית מהסכנות לבריאות הציבור שבשווקי בעלי החיים בערים הסיניות, ומגנונים לא-מספיקים למניעת מגפות.

מאז שמחלת ה"סארס" התפרצה ב-2002, היה ברור לכל כי שווקי בעלי החיים והרצון הסיני לאכול חיות שאינן נאכלות במקומות אחרים - כולל הצבת ארגזים של חתולי זבד, עטלפים, פנגולינים, כלבים חיים ועוד שלל יונקים לצד עופות וזוחלים - הוא מתכון ליצירת מוטציות מסוכנות של נגיפים וחיידקים זואונוטיים המהווים סיכון לבני אדם.

שווקים אלה, וגם חוות הרבעה שבהן חלק מהחיות הללו גודלו באופן מסחרי לצורכי אכילה, המשיכו לפעול ללא מפריע אחרי שהסארס נעלם מהמפה ב-2003. מאז, מדענים מכל העולם חיכו לאיום הזואונוטי הבא, ואף העריכו שהוא יגיע מסין, בין השאר בגלל מספר השווקים והאנשים בה. הם רק לא היו בטוחים אם זו תהיה מוטציה של סארס, נגיף שפעת חדש או משהו אחר. בסוף נפל הפור על האפשרות הראשונה. כבר יותר מעשור שלא הייתה שאלה אם זה יקרה, אלא רק מתי זה יקרה ובאיזו חומרה.

וכאשר התסריט הזה אכן התרחש בנובמבר 2019, אז הנגיף קפץ לבני אדם ככל הנראה משוק בעלי חיים בווהאן, נכשלה סין בהתמודדות עם דיכוי ההתפרצות הראשונית שלו. מנהלי בתי חולים איימו על רופאים שדיווחו על תמותה חריגה מדלקת ריאות, הרשויות צנזרו את הרשתות החברתיות אזכורים על מחלות נשימה. המקרים הראשונים הושתקו והביאו למצב שבו סין נאלצה בסוף דצמבר להתמודד עם התפרצות בסדר גודל עצום בווהאן. היא אמנם עצרה אותה על ידי שימוש בתוכניות מגירה מוכנות מראש, על ידי שלטון מרכזי שהצליח לגייס בשעת חירום את התעשייה והצבא ואפילו את האזרחים, אבל במחיר אלפי קורבנות בסין עצמה. במבחן התוצאה, הווירוס "שברח" מווהאן התפשט ברחבי העולם והדביק כבר 450 אלף בני אדם.

כפועל יוצא מכך, הולך ומתברר כי רק צעדים בסגנון סין מסייעים להילחם בנגיף. כלומר, אחרי שהוא מתפשט ברמה מסוימת באוכלוסייה והרשויות מאבדות שליטה על מעגלי ההדבקה, רק סגר מוחלט עם חיטוי מסיבי ומאמץ אדיר, רק בתי חולים שמוקמים תוך שבוע ורק עודף מכונות הנשמה, יכולים ביחד להביא לשליטה בהתפרצות ולהפחתה במספר הקורבנות. בעזרת גושפנקא רשמית של ארגון הבריאות העולמי, הצעדים הסיניים - עד לרמת האפליקציה שמראה לכל אדם אם מותר לו או אסור לו לנסוע באוטובוס - הם צו השעה. זהו הכוח המניע את השינויים שרואים באירופה בחודש האחרון. לתושבים ביבשת זה אולי נראה כמו התנהלות איטית אבל בפרספקטיבה היסטורית, זה שינוי אדיר שמתרחש בטווח זמן של כמה שבועות בלבד.

מוכר בדרכו לשוק המזון בגוואנגשאו / צילום: וינסנט יו, Associated Press

אירופה ישבה בחיבוק ידיים

האחריות להתפרצות היא כמובן גם על המערב. בכל אותן השנים מאז מגפת ה"סארס", מאז שהלך והתחוור כי העולם נמצא בסיכון מנגיף או חיידק חדש שיגיע ככל הנראה מאסיה, מאפריקה או מהמזרח התיכון, ישבה אירופה בחיבוק ידיים. חלק מהמאבק העולמי התמקד בנגיף השפעת, בחשש שמוטציה חדשה תצא מאסיה ותגרום למגפה דומה לשפעת הספרדית של 1918. לא רבים, מלבד פעילי זכויות בעלי חיים ומי שנלחמים בציד לא חוקי, שמו בראש סדר היום את סגירת השווקים בסין. סין הלכה והתקדמה, הלכה והשתכללה, והמרחק בין העטלפים הנגועים לבירות אירופה, דרך האוכלוסייה המקומית והתזונה שלה, הלך והתקצר בעזרת שדות תעופה ונתיבי אוויר חדשים.

אולי אין בזה כל חדש. כשהאירופאים פלשו לאמריקה הלטינית בספינות עמוסות חיילים (קונקיסטדורים), הם התקבלו בתחילה לרוב בזרועות פתוחות. כשהחלו לכבוש ולבזוז ולנסות לקחת עבדים, החיידקים והנגיפים שנשאו עמם אחרי מאות שנים של חיים אירופיים קרובים לבעלי חיים עשו את העבודה בשבילם. מול החסינות האירופית, האוכלוסייה המקומית מתה כמו זבובים ממחלות כמו שפעת וסוגי חיידקים שונים. כמו אז גם עכשיו. הילידים בני יבשות אמריקה רצו חרוזי זכוכית ורובים וחטפו שפעת. האירופאים רצו טקסטיל ופלסטיק וייצור זול והמוני, וחטפו קורונה. אז, בעבר, זה היה "הזמן של אירופה". המגפה הנוכחית אולי מסמנת שהגיע זמנה של סין.

עוד כתבות

משרדי משרד הבריאות בירושלים / צילום: איל יצהר

משרד הבריאות: השפעת השנה מוקדמת וחמורה מהרגיל

תת־זן חדש של שפעת A הפך את עונת השפעת לקשה מהממוצע, עם מקרי תמותה בילדים, מאות מאושפזים והיערכות לעומסים בבתי החולים ● משרד הבריאות ממליץ על עטיית מסיכות על ידי אוכלוסיות בסיכון ובנוכחותן ● וגם: שיעור ההתחסנות בישראל נותר נמוך

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

רשות ניירות ערך בוחנת מתן הקלות לסוכני ביטוח בייעוץ השקעות

במסגרת המהלך שמקדם משרד האוצר לאיחוד מוצרי החיסכון תחת פלטפורמה אחת, רק סוכני ביטוח שמחזיקים גם ברישיון ייעוץ השקעות יוכלו לשווק קרנות נאמנות ● לגלובס נודע כי על רקע זה רשות ניירות ערך בוחנת אפשרות ליצור מסלול מקוצר לקבלת הרישיון עבור הסוכנים

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

ברקע החשש מהאקזיט, מנכ"ל פאלו אלטו נפגש עם עובדי סייברארק

על רקע העסקה לרכישת החברה בכ-25 מיליארד דולר, מנכ"ל פאלו אלטו נפגש היום (ג') עם עובדי סייברארק ● בשיחה עם כתבים שקיים טרם המפגש, ביקש ארורה להפיג את החששות: "לא תהיה פגיעה באופציות של העובדים"

יהודה מורגנשטרן / צילום: כדיה לוי

התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי מורגנשטרן לממלא מקום מנהל רמ”י

התנועה לאיכות השלטון מבקשת לבלום את כוונת שר הבינוי והשיכון למנות את מנכ"ל משרדו, יהודה מורגנשטרן, למ"מ מנהל רמ"י ● בתנועה טוענים כי המינוי, הנעשה בשעה שוועדת האיתור למנהל קבוע רק החלה את עבודתה, עלול להקנות למורגנשטרן יתרון בלתי הוגן על פני מועמדים אחרים, לפגוע בעצמאות ועדת האיתור ובשוויון ההזדמנויות ואף לעורר חשש לניגוד עניינים ולמינוי פוליטי

גדעון תדמור, יו''ר ומייסד נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

חגיגת המימושים בת"א: שתי מנהלות בנאוויטס מכרו מניות ב־29 מיליון שקל

אחרי זינוק של כ־870% בחמש השנים האחרונות, יועמ"שית שותפות הנפט וסמנכ"לית הכספים שלה מימשו חלק מהחזקותיהן ● שווי החזקותיו של המייסד והיו"ר גדעון תדמור זינק ל־1.3 מיליארד שקל

מחירי הדיור / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לא רק המחירים שירדו: המכה שספגו רוכשי הדירות החדשות

מחירי הדירות ממשיכים לרדת שמונה חודשים ברציפות, אך עליית תשומות הבנייה מייקרת את הדירות החדשות ומכבידה על הרוכשים והיזמים ● הירידות ניכרות בעיקר בדרום ובתל אביב, בעוד בירושלים נרשמות עליות, ובשוק השכירות נרשמת יציבות עם עליות מתונות לדיירים חדשים ולמחדשים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית בתל אביב; מדד ת"א־‏נפט וגז נפל בכ-2.5%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.5% ● מניית ג'י סיטי נפלה במעל 7% ● אר פי אופטיקל זינקה בעקבות הצהרת כוונות של לקוח ביטחוני מקומי ● ג'נרל אלקטריק חיסלה את החזקותיה בפלסאנמור, המניה מזנקת ● היום יתפרסמו נתוני האינפלציה, הצפי הוא שהמחירים ירדו ב-0.5% בנובמבר ● מיטב: לשוק הנדל"ן בישראל יהיה קשה להתאושש ● פערי הריביות בעולם מעוררים תסיסה בשוק המטבע, בעיקר בשווקים המתעוררים

מצלמת NightHawk2 של נקסט ויז'ן על רחפן / צילום: נקסט ויז'ן

מניית נקסט ויז'ן זינקה לשיא: "עסקה שמבטיחה צמיחה חזקה גם ב־2026"

חברת הטכנולוגיה הביטחונית קיבלה הזמנה של כ־77 מיליון דולר - הגדולה בתולדותיה ● לידר: "עסקה פנומנלית שמהווה קפיצת מדרגה" ● מניית נקסט ויז'ן זינקה בכ־240% בשנה האחרונה

מנהיגים מאירופה וארה''ב ממתינים לדיונים בלשכת הקנצלר בברלין / צילום: ap, Markus Schreiber

הפסקת האש מתקרבת? הפסגה בברלין שמשרטטת איך תיראה אוקראינה

גרמניה כינסה שורת מנהיגים אירופיים יחד עם זלנסקי והמתווכים האמריקאים במטרה להציג חזית מאוחדת ולהשיב להצעת הבית הלבן ● לראשונה, שורטט מתווה ל"יום שאחרי" באוקראינה: שיקום במימון רוסי, כוח אירופי במדינה וערבויות אמריקאיות ● הכדור שוב במגרש הרוסי

הציבור מעדיף פיקדונות על הקרנות הכספיות של רשות ני''ע / אילוסטרציה: Shutterstock

בין פיקדון לקרן כספית: המוצר החדש שאמור היה לייצר תחרות לבנקים, אבל מתקשה לגייס לקוחות

ברשות ני"ע קיוו שהשקת הקרנות הכספיות המתחדשות תסיט אליהן כספים מהפיקדונות, אלא שכחצי שנה לאחר מכן המצב עגום: רק שני בתי השקעות מוכרים את הקרנות, והמשקיעים מדירים את כספם מהמוצר, שמנהל מיליונים בודדים ● בקרנות טוענים: "הבנקים לא משווקים אותנו"

תום ליבנה / צילום: אריק סולטן

תום ליבנה ואיל וולדמן מגייסים 200 מיליון דולר לספאק חדש

בשבועות האחרונים ליבנה מקדם גיוס של כ־200 מיליון דולר לחברת ספאק חדשה, המיועדת לרכישת חברה פרטית ישראלית בתחומי הסייבר או הבינה המלאכותית ● לחברה כבר צורפו חברי דירקטוריון כמו איל וולדמן ודייב דה-וולט

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

המגבלות וההטבות: ההנחיות החדשות של בנק ישראל במשכנתאות

אחרי ההקלות הזמניות שניתנו במהלך הקורונה ובמלחמת "חרבות ברזל", בפיקוח על הבנקים החליטו לקבע חלק מההקלות שניתנו ללווים שלקחו הלוואות "לכל מטרה" שמגובות בנכסים ● בנוסף, הפיקוח על הבנקים מעלה גם את גובה שווי הנכסים לצורך נטילת הלוואות שנרכשו כחלק מתוכנית מחיר למשתכן

אנליסטים מזהירים: "ישראל בדרך למלחמה בכמה חזיתות"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: ההסדרים של ישראל עם עזה, סוריה ולבנון עלולים לקרוס, מיהו הנשיא החדש של צ'ילה שתומך בישראל, ובאיראן הדיחו את מפקד מערך ההגנה האווירית אחרי הכישלון ביוני ● כותרות העיתונים בעולם

שחר סיני, סמנכ''ל קרנות נאמנות פרופאונד בית השקעות / צילום: עמי ארליך

"אחרי שנתיים פנומנליות במניות הפיננסים, זה הזמן להוריד רגל מהגז"

שחר סיני, סמנכ"ל קרנות נאמנות בפרופאונד, ממשיך להעדיף את שוק המניות המקומי על פני חו"ל, ומסמן את מניות הטכנולוגיה, התעשיות הביטחוניות והאנרגיה הירוקה לשנה הקרובה ● למרות השיאים בשוק, הוא מציע "לא להפריע לכסף לעבוד, אבל כן אפשר לצמצם סיכון"

אילוסטרציה: Shutterstock

יוקר מחיה? למה אתרי השוואות המחירים הישראליים לא מצליחים להתרומם

בישראל פועלות כיום רק שתי פלטפורמות פרטיות להשוואה בין מחירי מזון: Pricez ו-CHP ● ברשות להגנת הצרכן מבטיחים רפורמה שתמשוך שחקנים חדשים ותסייע לתחרות ● ובינתיים הפרדוקס נמשך: בשוק המזון מהיקרים במערב לא משתמשים בכלי השוואת מחירים

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

מהחוק לגנזך: איך נחלשו ההבטחות למילואימניקים על צמצום שירות ב-2026

גוברות ההערכות שמשרתי המילואים יעברו ב-2026 שנה נוספת של היעדרויות ממושכות מהבית והעבודה - זאת למרות הבטחות הממשלה להקלה בעומס השירות, בעקבות המציאות החדשה שלאחר המלחמה

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

משגרים ללא רקטות אמריקאיות: הצעד של ממשל טראמפ נגד אלביט

עפ"י דיווח של אתר דיפנס אקספרס, ארה"ב לא מאשרת למדינות אירופה להשתמש ברקטות וטילים אמריקאים במשגרים של אלביט ● הסיבה לצעד החריג היא חשש ל"דליפות טכנולוגיות", אך במשרד ההגנה הגרמני מציינים כי ניתן לטפל בחשש הזה בעזרת עדכוני תוכנה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ אחרי חיסול ראאד סעד: אנחנו בודקים אם ישראל הפרה את הפסקת האש בעזה

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג דחה את הערעור שהגישה מדינת ישראל על צווי המעצר שהוצאו נגד נתניהו וגלנט ● ה-FBI סיכל פיגועי תופת בארה"ב בערב השנה החדשה; חמשת העצורים - פרו-פלסטינים ● שנה לאחר נפילת משטר אסד ובצל המכות שספג המחנה הפרו-איראני בזירות השונות, נחשף קרע עמוק בתוך "ציר ההתנגדות" ● עדכונים שוטפים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בנובמבר - 2.4%; מחירי הדירות ירדו חודש שמיני ברצף

האינפלציה ירדה בחודש נובמבר ב-0.5%, בהתאם לצפי ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: סעיף הטיסות, סעיף ירקות ופירות טריים וסעיף תרבות ובידור ● מנגד, סעיף המזון רשם עלייה של 0.4% ● יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר של הבורסה: "סביבה נוחה לבנק המרכזי להפחית את הריבית במשק כבר ב-5 בינואר"

שיגור לוויין איראני בנמל החלל קוסמודרום ווסטוצ'ני ברוסיה (בעיגול: ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה) / צילום: רויטרס - Alexander Kazakov

מרוץ חלל בסיוע פוטין: איראן תשגר שלושה לוויינים ל"מטרות אזרחיות"

ההתקדמות האיראנית בתחום הלוויינים מנסה להדביק את הפער מול ישראל - בחסות רוסית ועם זינוק בתקציב הביטחון ● גרסת האיראנים, לפיה הלוויינים "נועדו לחקלאות, למשאבי טבע ולמעקב סביבתי", מעלה לכל הפחות תהיות ● עם זאת, היתרון האיכותי והכמותי הישראלי נשמר