גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחרי הסארס כולם ידעו שזה רק עניין של זמן עד שמגפה חדשה תתפתח בסין. ידעו ושתקו

אחרי הסארס, זה היה ברור לכולם שזה רק עניין של זמן עד שמגפה קטלנית חדשה תתפתח בשווקים החיים ● למרות זאת, סין נתנה להם לפעול ובהמשך נכשלה באיתור ההתפרצות, בעוד שאירופה ישבה בחיבוק ידיים ● התוצאה: אירופה מגלה כי כדי לנצח את המגיפה תוצרת סין, צריך לאמץ מדיניות סינית

שוטר סיני מנווט רחפן כדי לפקח על האזרחים / צילום: Associated Press
שוטר סיני מנווט רחפן כדי לפקח על האזרחים / צילום: Associated Press

בתוך חודש בלבד, אירופה נעה לעבר סין מרחק פוליטי וחברתי רב יותר מזה שסין עשתה לעבר אירופה במשך עשרות שנים: חופש התנועה הוגבל כמעט בכל מדינות היבשת; באיטליה מאיימים במאסר או בקנס של 4,000 אירו על מי שנוסעים לבית השני שלהם; בספרד כבר חילקו הרשויות 100 אלף קנסות לעברייני קורונה ועצרו מאות בני אדם; אפילו בגרמניה ניסחה הממשלה (ובינתיים גנזה) חוק שמאפשר לעקוב אחרי הטלפונים של חשודים כחולים.

שלל חוקים חדשים המצמצמים את חופש הפרט ("איסור מגע", קוראים לזה בגרמניה) הועברו בפרלמנטים ברחבי היבשת. הם דומים יותר לחוקים שהדמוקרטיות הליברליות האירופיות ביקרו בעבר כ"הפרת זכויות אדם", ופחות לערכים שקידמו מאז מלחמת העולם השנייה. במקום להיות מוקד לביקורת, הפכה סין למודל לחיקוי.

ל"סיניזציה" של אירופה גרם נגיף הקורונה והמגפה שהוא מחולל. העולם מסתכל עכשיו בהערכה על סין וסינגפור ולא על איטליה או ספרד, וההבדלים העיקריים כרגע הם ברמת הביצוע - ולא בתשתית החוקית או במה שנחשב למותר ואסור.

אם בספרד גוברים המקרים של בריחת חולי קורונה מבתי חולים וגוזלים משאבים משטרתיים יקרים, אז השיטה הסינית של מעקב מתמיד אחרי המרחב הציבורי באמצעות מצלמות כבר לא נראה כל כך מופרך; אם בגרמניה מאיימים בקנסות על יותר משני אנשים שהולכים יחד, השיטה הסינית של ניקוד על תרומה או פגיעה בחברה כבר לא נראית כל כך מוזרה.

לפני חודשיים בלבד, העולם הזדעזע לראות שוטרים סינים מכים במקלות ברחוב אזרח שהיה חשוד כחולה קורונה שיצא מביתו. לפני שבועיים זה קרה ליד תחנת רכבת במרכז תל אביב.

התעלמות שיטתית מהסכנות

סין לא הינדסה גנטית את נגיף ה-SARS-CoV-2 במעבדה ללוחמה ביולוגית, ואז שחררה אותו במכוון כדי למוטט את המערב. אבל במידה מסוימת, היא כן. לא בכוונה, לא בזדון, אבל על ידי התעלמות שיטתית מהסכנות לבריאות הציבור שבשווקי בעלי החיים בערים הסיניות, ומגנונים לא-מספיקים למניעת מגפות.

מאז שמחלת ה"סארס" התפרצה ב-2002, היה ברור לכל כי שווקי בעלי החיים והרצון הסיני לאכול חיות שאינן נאכלות במקומות אחרים - כולל הצבת ארגזים של חתולי זבד, עטלפים, פנגולינים, כלבים חיים ועוד שלל יונקים לצד עופות וזוחלים - הוא מתכון ליצירת מוטציות מסוכנות של נגיפים וחיידקים זואונוטיים המהווים סיכון לבני אדם.

שווקים אלה, וגם חוות הרבעה שבהן חלק מהחיות הללו גודלו באופן מסחרי לצורכי אכילה, המשיכו לפעול ללא מפריע אחרי שהסארס נעלם מהמפה ב-2003. מאז, מדענים מכל העולם חיכו לאיום הזואונוטי הבא, ואף העריכו שהוא יגיע מסין, בין השאר בגלל מספר השווקים והאנשים בה. הם רק לא היו בטוחים אם זו תהיה מוטציה של סארס, נגיף שפעת חדש או משהו אחר. בסוף נפל הפור על האפשרות הראשונה. כבר יותר מעשור שלא הייתה שאלה אם זה יקרה, אלא רק מתי זה יקרה ובאיזו חומרה.

וכאשר התסריט הזה אכן התרחש בנובמבר 2019, אז הנגיף קפץ לבני אדם ככל הנראה משוק בעלי חיים בווהאן, נכשלה סין בהתמודדות עם דיכוי ההתפרצות הראשונית שלו. מנהלי בתי חולים איימו על רופאים שדיווחו על תמותה חריגה מדלקת ריאות, הרשויות צנזרו את הרשתות החברתיות אזכורים על מחלות נשימה. המקרים הראשונים הושתקו והביאו למצב שבו סין נאלצה בסוף דצמבר להתמודד עם התפרצות בסדר גודל עצום בווהאן. היא אמנם עצרה אותה על ידי שימוש בתוכניות מגירה מוכנות מראש, על ידי שלטון מרכזי שהצליח לגייס בשעת חירום את התעשייה והצבא ואפילו את האזרחים, אבל במחיר אלפי קורבנות בסין עצמה. במבחן התוצאה, הווירוס "שברח" מווהאן התפשט ברחבי העולם והדביק כבר 450 אלף בני אדם.

כפועל יוצא מכך, הולך ומתברר כי רק צעדים בסגנון סין מסייעים להילחם בנגיף. כלומר, אחרי שהוא מתפשט ברמה מסוימת באוכלוסייה והרשויות מאבדות שליטה על מעגלי ההדבקה, רק סגר מוחלט עם חיטוי מסיבי ומאמץ אדיר, רק בתי חולים שמוקמים תוך שבוע ורק עודף מכונות הנשמה, יכולים ביחד להביא לשליטה בהתפרצות ולהפחתה במספר הקורבנות. בעזרת גושפנקא רשמית של ארגון הבריאות העולמי, הצעדים הסיניים - עד לרמת האפליקציה שמראה לכל אדם אם מותר לו או אסור לו לנסוע באוטובוס - הם צו השעה. זהו הכוח המניע את השינויים שרואים באירופה בחודש האחרון. לתושבים ביבשת זה אולי נראה כמו התנהלות איטית אבל בפרספקטיבה היסטורית, זה שינוי אדיר שמתרחש בטווח זמן של כמה שבועות בלבד.

מוכר בדרכו לשוק המזון בגוואנגשאו / צילום: וינסנט יו, Associated Press

אירופה ישבה בחיבוק ידיים

האחריות להתפרצות היא כמובן גם על המערב. בכל אותן השנים מאז מגפת ה"סארס", מאז שהלך והתחוור כי העולם נמצא בסיכון מנגיף או חיידק חדש שיגיע ככל הנראה מאסיה, מאפריקה או מהמזרח התיכון, ישבה אירופה בחיבוק ידיים. חלק מהמאבק העולמי התמקד בנגיף השפעת, בחשש שמוטציה חדשה תצא מאסיה ותגרום למגפה דומה לשפעת הספרדית של 1918. לא רבים, מלבד פעילי זכויות בעלי חיים ומי שנלחמים בציד לא חוקי, שמו בראש סדר היום את סגירת השווקים בסין. סין הלכה והתקדמה, הלכה והשתכללה, והמרחק בין העטלפים הנגועים לבירות אירופה, דרך האוכלוסייה המקומית והתזונה שלה, הלך והתקצר בעזרת שדות תעופה ונתיבי אוויר חדשים.

אולי אין בזה כל חדש. כשהאירופאים פלשו לאמריקה הלטינית בספינות עמוסות חיילים (קונקיסטדורים), הם התקבלו בתחילה לרוב בזרועות פתוחות. כשהחלו לכבוש ולבזוז ולנסות לקחת עבדים, החיידקים והנגיפים שנשאו עמם אחרי מאות שנים של חיים אירופיים קרובים לבעלי חיים עשו את העבודה בשבילם. מול החסינות האירופית, האוכלוסייה המקומית מתה כמו זבובים ממחלות כמו שפעת וסוגי חיידקים שונים. כמו אז גם עכשיו. הילידים בני יבשות אמריקה רצו חרוזי זכוכית ורובים וחטפו שפעת. האירופאים רצו טקסטיל ופלסטיק וייצור זול והמוני, וחטפו קורונה. אז, בעבר, זה היה "הזמן של אירופה". המגפה הנוכחית אולי מסמנת שהגיע זמנה של סין.

עוד כתבות

הזינוק בהכנסות שסלל את הדרך לאקזיט של הבורסה / צילום: Shutterstock

פי 10 בשלוש שנים: הזינוק בהכנסות שסלל את הדרך לאקזיט של הבורסה

הגאות בשווקים והקפצת מחירים לקרנות הסל, הזניקו את הכנסות הבורסה ממדדי המניות והאג"ח שאותם היא מייצרת ● כעת היא במו"מ למכירת הפעילות תמורת מאות מיליוני שקלים, אך עשויה להותיר חלק ממנה לעצמה, במטרה להמשיך וליהנות מהצמיחה המהירה בתחום

מטוס KLM / צילום: Shutterstock

במתכונת חריגה: חברת התעופה שמודיעה על חידוש הטיסות לישראל

חברות התעופה הזרות מוצאות את הדרך להמשיך לפעול בישראל חרף המצב הביטחוני שמעלה חששות בקרב צוותי האוויר ● כך, KLM מחדשת את טיסותיה לישראל החל ממחר - אבל עם עצירת ביניים בקפריסין

עופרה שטראוס, יו''ר קבוצת שטראוס / צילום: שלומי יוסף

מימוש ענק: משפחת שטראוס מכרה מניות של חברת המזון ב-405 מיליון שקל

המכירה בוצעה במחיר של 114.5 שקלים למניה, דיסקאונט של 3% על מחירה בבורסה ● המכירה מצטרפת למימושים נוספים שביצעה שטראוס בשנים האחרונות, בסך מצטבר של קרוב למיליארד שקל

אילוסטרציה: Shutterstock

הבית נרשם על שם האישה משיקולי מס, הגרוש דרש לקבל את הזכויות. מה קבע בית המשפט?

ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי בית מגורים שנרשם פורמלית על שם אישה בתקופת נישואיה, שייך למעשה לאמה שמימנה את רכישתו ושיפוצו במלואם - ולכן לבעלה לשעבר של הבת אין כל זכות בנכס ● האם הסבירה כי רשמה את בתה כבעלת הנכס כדי לשלם מס רכישה מופחת; ביהמ"ש עמד על הבעייתיות שבכך, אך קבע כי הדבר לא משליך על התוצאה

השקל ממשיך להתחזק / איור: גיל ג'יבלי

השקל מתקרב לשיא של 30 שנה: הפעם בנק ישראל יתערב?

התחזקות הין היפני וההתפתחויות המדיניות החיוביות בישראל מובילות את הדולר לרמות שפל שלא נראו כארבע שנים ● מומחים מעריכים שזרימת הדולרים לישראל והעליות בבורסות בחו"ל מאלצות את המוסדיים למכור מט"ח ולחזק את השקל ● האם בנק ישראל יתערב בשוק?

מונית של חברת Uber / צילום: Shutterstock

התחרות תגדל, ומה עם המחירים? סימני השאלה סביב הכניסה האפשרית של אובר

מליאת הכנסת נתנה אור ירוק ראשוני לחוק התחבורה השיתופית, אך הדרך להפעלת השירות בישראל עוד ארוכה ● סימני השאלה לגבי המודל רבים, כשהמבחן יהיה בהורדת מחירי הנסיעה ● עוד על הסוגיה - בכנס "תשתיות לעתיד" של גלובס שייערך ביום ד'

ישראל מזין, מייסד ומנכ''ל ממסיקו / צילום: דורון לצטר

היזם הסדרתי חוזר: סטארט-אפ הסייבר ממסיקו גייס 37 מיליון דולר

ממסיקו, המפתחת פתרונות להגנה מפני אתרים מזויפים והונאות השתלטות על חשבונות, הודיעה היום על השלמת סבב גיוס A ● המייסד והמנכ"ל ישראל מזין: "ארגונים השקיעו מיליארדים בהגנה על המערכות הפנימיות שלהם. אנחנו מגנים על החוליה החלשה הזו באמצעות מניעה מוקדמת, ולא תגובה מאוחרת למתקפה"

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

אפשרות הביטול התגמשה: למה חברות התעופה הפכו פתאום לנדיבות יותר?

עונת החורף והמתיחות הביטחונית הורידו את הביקושים ואת המחירים של טיסות, בעיקר לטווח הקצר והבינוני ● בחברות התעופה הישראליות זיהו שהנוסעים זקוקים לביטחון, וכעת הן מספקות שירותי ביטול טיסה גמישים בהרבה ● כך זה יעבוד

יוני שסטוביץ' / צילום: יוסי כהן

50 מיליון שקל בשבוע: שסטוביץ ממשיכה להגדיל את תיק המניות

בולמוס הרכישות של יבואנית מוצרי הצריכה: השקיעה בהנפקות שביצעו מגוריט ולהב אל.אר ● בשנתיים האחרונות, השקיעה שסטוביץ מעל 200 מיליון שקל בבורסה בת"א

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, ונשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין / צילום: ap, Manish Swarup

דיווח: הודו תסכים להפחית מכסים על כלי רכב אירופיים

הסכם סחר מתגבש בין האיחוד האירופי להודו עשוי להוביל להפחתה חדה במכסים על יבוא סחורה אירופית, כחלק ממהלך רחב יותר לפתיחת שווקים הדדית

16 מטוסים מלאים בנשק: הסיוע שמקבלת איראן לקראת מתקפה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: בבייג'ינג נבהלו מהביקור של הגנרל האמריקאי בישראל ושלחו לבת הברית תחמושת, מערכת הלייזר "אור איתן" משנה את כללי המשחק, ויום השואה הבינלאומי מתקיים בסימן אנטישמיות הגואה באירופה • כותרות העיתונים בעולם

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

"עוף מרוט" ו"פאול" של 50 מיליון שקל: דנקנר מתייחס לפרשה ששלחה אותו לכלא

בעל השליטה לשעבר באי.די.בי, שריצה בעבר עונש מאסר על הרצת מניות, העיד בתביעה הייצוגית שהוגשה נגדו בפרשה ● לדבריו, הוא "נגרר" אליה על ידי שותפו לשעבר, איתי שטרום ● עוד טען דנקנר כי העונש שספג היה חמור יותר משטרום רק כי היה "דג שמן"

אלכס הונולד מטפס על הבניין בטאיפיי / צילום: ap, Chiang Ying-ying

כמה כסף שווה טיפוס על מגדל בגובה 500 מטר? "הסכום מביך"

ללא כל אמצעי אבטחה ובידיים חשופות טיפס גדול המטפסים בעולם, אלכס הונולד, על אחד הבניינים הגבוהים בעולם ● למרות שנחשב לספורטאי עילית בתחומו, נאלץ המטפס האמריקאי להסתפק בסכום צנוע במיוחד ואמר ש"זה פחות ממה שהסוכן שלי שאף שנקבל"

חוק הסייבר הלאומי פורסם להערות הציבור / אילוסטרציה: גלובס (נוצר באמצעות Adobe Firefly)

קנס של עד 640 אלף שקל לארגון חיוני: חוק הסייבר הלאומי עולה שלב

שמונה שנים לאחר שנגנז בצל ביקורת ציבורית חריפה, מערך הסייבר הלאומי מפרסם תזכיר חוק חדש ● בצל לקחי ה־7 באוקטובר, החוק מציע סמכויות להתערבות בזמן אמת, חובות דיווח נוקשות וקנסות גבוהים ● בשוק מזהים את הצורך, אך המומחים מתריעים מפני "תופעות לוואי"

רכבת הרים / צילום: Shutterstock

הכי רחוק מפארק שעשועים: מניית פוםוום נפלה בקרוב ל-60% בשל אובדן לקוח מהותי

פוםוום, שכבר סיפקה לא מעט אכזבות מאז הנפקתה בת"א, תפסיק לספק שירותי תיעוד ב-15 פארקי שעשועים של חברת מרלין באירופה ובארה"ב, החל מהרבעון השני של השנה ● הפעילות המופסקת מהווה מעל 40% מההכנסות והרווח הגולמי של חברת הטכנולוגיה

המשחק של מון אקטיב -  Coin Master / צילום: יחצ

גל פיטורים שני במון אקטיב: 110 יפוטרו, גם בישראל

חברת המשחקים, שצמחה בזכות המשחק הפופולרי Coin Master, יוצאת לסבב פיטורים המקיף 110 איש ברחבי העולם, מהם 30 בישראל ועוד 80 בעולם ● סבב הפיטורים נערך כחלק משינוי ארגוני באחת החברות הפרטיות הרווחיות ביותר בישראל

ביטלי הטיסות פוגעים בענף התיירות / אילוסטרציה: Associated Press, Oren Ziv

עם העיניים לאיראן: חברות התעופה מבטלות טיסות, וענף התיירות נפגע

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על ירידות בכל הענפים בהשוואה לשבוע הקודם, אך בעיקר בתחום הטיסות

מימין: אודי בלום, שאולי לוטן, עוזי לוי / צילום: כדיה לוי

שלושת המנכ"לים שמצטרפים לתחרות בשדה דב: "בעתיד לא יהיה מחיר של 100 אלף שקל למ"ר במרחק 5 דקות מהים"

החברות מבנה, לוינשטיין ומטרופוליס קנו יחד מגרש בשדה דב כבר ב–2021, ועכשיו יוצאים לשיווק ● בראיון משותף מספרים המנכ"לים עוזי לוי, שאולי לוטן ואודי בלום על המאמץ לבדל את הפרויקט מכל האחרים ברובע המדובר ("בחרנו לא לבנות מגדלים") ועל המחירים הצפויים ("מתחילים ב־70 אלף שקל למ"ר")

ChatGPT / צילום: Unsplash, mojahid mottakin

המחיר נחשף: הפרסומות ב־ChatGPT יהיו יקרות משמעותית משל מטא וגוגל

OpenAI תגבה כ־60 דולר לאלף חשיפות, לעומת פחות מ־20 דולר במטא ובגוגל ● יחד עם זאת, בשלב הראשון היא תספק למפרסמים רק נתונים בסיסיים על מספר חשיפות וקליקים

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה ורפי עמית, מנכ''ל קמטק / צילומים: נובה, רענן טל, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

שתי מניות השבבים מישראל שמובילות את העליות בוול סטריט

נובה וקמטק, שזינקו מתחילת 2026, מציעות ציוד לבדיקה בהליך ייצור של שבבים, שהביקוש עבורו עלה לאור ההתפתחות המואצת של AI ● בנק קנטור: יש מקום להמשך הראלי בענף