גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחרי הסארס כולם ידעו שזה רק עניין של זמן עד שמגפה חדשה תתפתח בסין. ידעו ושתקו

אחרי הסארס, זה היה ברור לכולם שזה רק עניין של זמן עד שמגפה קטלנית חדשה תתפתח בשווקים החיים ● למרות זאת, סין נתנה להם לפעול ובהמשך נכשלה באיתור ההתפרצות, בעוד שאירופה ישבה בחיבוק ידיים ● התוצאה: אירופה מגלה כי כדי לנצח את המגיפה תוצרת סין, צריך לאמץ מדיניות סינית

שוטר סיני מנווט רחפן כדי לפקח על האזרחים / צילום: Associated Press
שוטר סיני מנווט רחפן כדי לפקח על האזרחים / צילום: Associated Press

בתוך חודש בלבד, אירופה נעה לעבר סין מרחק פוליטי וחברתי רב יותר מזה שסין עשתה לעבר אירופה במשך עשרות שנים: חופש התנועה הוגבל כמעט בכל מדינות היבשת; באיטליה מאיימים במאסר או בקנס של 4,000 אירו על מי שנוסעים לבית השני שלהם; בספרד כבר חילקו הרשויות 100 אלף קנסות לעברייני קורונה ועצרו מאות בני אדם; אפילו בגרמניה ניסחה הממשלה (ובינתיים גנזה) חוק שמאפשר לעקוב אחרי הטלפונים של חשודים כחולים.

שלל חוקים חדשים המצמצמים את חופש הפרט ("איסור מגע", קוראים לזה בגרמניה) הועברו בפרלמנטים ברחבי היבשת. הם דומים יותר לחוקים שהדמוקרטיות הליברליות האירופיות ביקרו בעבר כ"הפרת זכויות אדם", ופחות לערכים שקידמו מאז מלחמת העולם השנייה. במקום להיות מוקד לביקורת, הפכה סין למודל לחיקוי.

ל"סיניזציה" של אירופה גרם נגיף הקורונה והמגפה שהוא מחולל. העולם מסתכל עכשיו בהערכה על סין וסינגפור ולא על איטליה או ספרד, וההבדלים העיקריים כרגע הם ברמת הביצוע - ולא בתשתית החוקית או במה שנחשב למותר ואסור.

אם בספרד גוברים המקרים של בריחת חולי קורונה מבתי חולים וגוזלים משאבים משטרתיים יקרים, אז השיטה הסינית של מעקב מתמיד אחרי המרחב הציבורי באמצעות מצלמות כבר לא נראה כל כך מופרך; אם בגרמניה מאיימים בקנסות על יותר משני אנשים שהולכים יחד, השיטה הסינית של ניקוד על תרומה או פגיעה בחברה כבר לא נראית כל כך מוזרה.

לפני חודשיים בלבד, העולם הזדעזע לראות שוטרים סינים מכים במקלות ברחוב אזרח שהיה חשוד כחולה קורונה שיצא מביתו. לפני שבועיים זה קרה ליד תחנת רכבת במרכז תל אביב.

התעלמות שיטתית מהסכנות

סין לא הינדסה גנטית את נגיף ה-SARS-CoV-2 במעבדה ללוחמה ביולוגית, ואז שחררה אותו במכוון כדי למוטט את המערב. אבל במידה מסוימת, היא כן. לא בכוונה, לא בזדון, אבל על ידי התעלמות שיטתית מהסכנות לבריאות הציבור שבשווקי בעלי החיים בערים הסיניות, ומגנונים לא-מספיקים למניעת מגפות.

מאז שמחלת ה"סארס" התפרצה ב-2002, היה ברור לכל כי שווקי בעלי החיים והרצון הסיני לאכול חיות שאינן נאכלות במקומות אחרים - כולל הצבת ארגזים של חתולי זבד, עטלפים, פנגולינים, כלבים חיים ועוד שלל יונקים לצד עופות וזוחלים - הוא מתכון ליצירת מוטציות מסוכנות של נגיפים וחיידקים זואונוטיים המהווים סיכון לבני אדם.

שווקים אלה, וגם חוות הרבעה שבהן חלק מהחיות הללו גודלו באופן מסחרי לצורכי אכילה, המשיכו לפעול ללא מפריע אחרי שהסארס נעלם מהמפה ב-2003. מאז, מדענים מכל העולם חיכו לאיום הזואונוטי הבא, ואף העריכו שהוא יגיע מסין, בין השאר בגלל מספר השווקים והאנשים בה. הם רק לא היו בטוחים אם זו תהיה מוטציה של סארס, נגיף שפעת חדש או משהו אחר. בסוף נפל הפור על האפשרות הראשונה. כבר יותר מעשור שלא הייתה שאלה אם זה יקרה, אלא רק מתי זה יקרה ובאיזו חומרה.

וכאשר התסריט הזה אכן התרחש בנובמבר 2019, אז הנגיף קפץ לבני אדם ככל הנראה משוק בעלי חיים בווהאן, נכשלה סין בהתמודדות עם דיכוי ההתפרצות הראשונית שלו. מנהלי בתי חולים איימו על רופאים שדיווחו על תמותה חריגה מדלקת ריאות, הרשויות צנזרו את הרשתות החברתיות אזכורים על מחלות נשימה. המקרים הראשונים הושתקו והביאו למצב שבו סין נאלצה בסוף דצמבר להתמודד עם התפרצות בסדר גודל עצום בווהאן. היא אמנם עצרה אותה על ידי שימוש בתוכניות מגירה מוכנות מראש, על ידי שלטון מרכזי שהצליח לגייס בשעת חירום את התעשייה והצבא ואפילו את האזרחים, אבל במחיר אלפי קורבנות בסין עצמה. במבחן התוצאה, הווירוס "שברח" מווהאן התפשט ברחבי העולם והדביק כבר 450 אלף בני אדם.

כפועל יוצא מכך, הולך ומתברר כי רק צעדים בסגנון סין מסייעים להילחם בנגיף. כלומר, אחרי שהוא מתפשט ברמה מסוימת באוכלוסייה והרשויות מאבדות שליטה על מעגלי ההדבקה, רק סגר מוחלט עם חיטוי מסיבי ומאמץ אדיר, רק בתי חולים שמוקמים תוך שבוע ורק עודף מכונות הנשמה, יכולים ביחד להביא לשליטה בהתפרצות ולהפחתה במספר הקורבנות. בעזרת גושפנקא רשמית של ארגון הבריאות העולמי, הצעדים הסיניים - עד לרמת האפליקציה שמראה לכל אדם אם מותר לו או אסור לו לנסוע באוטובוס - הם צו השעה. זהו הכוח המניע את השינויים שרואים באירופה בחודש האחרון. לתושבים ביבשת זה אולי נראה כמו התנהלות איטית אבל בפרספקטיבה היסטורית, זה שינוי אדיר שמתרחש בטווח זמן של כמה שבועות בלבד.

מוכר בדרכו לשוק המזון בגוואנגשאו / צילום: וינסנט יו, Associated Press

אירופה ישבה בחיבוק ידיים

האחריות להתפרצות היא כמובן גם על המערב. בכל אותן השנים מאז מגפת ה"סארס", מאז שהלך והתחוור כי העולם נמצא בסיכון מנגיף או חיידק חדש שיגיע ככל הנראה מאסיה, מאפריקה או מהמזרח התיכון, ישבה אירופה בחיבוק ידיים. חלק מהמאבק העולמי התמקד בנגיף השפעת, בחשש שמוטציה חדשה תצא מאסיה ותגרום למגפה דומה לשפעת הספרדית של 1918. לא רבים, מלבד פעילי זכויות בעלי חיים ומי שנלחמים בציד לא חוקי, שמו בראש סדר היום את סגירת השווקים בסין. סין הלכה והתקדמה, הלכה והשתכללה, והמרחק בין העטלפים הנגועים לבירות אירופה, דרך האוכלוסייה המקומית והתזונה שלה, הלך והתקצר בעזרת שדות תעופה ונתיבי אוויר חדשים.

אולי אין בזה כל חדש. כשהאירופאים פלשו לאמריקה הלטינית בספינות עמוסות חיילים (קונקיסטדורים), הם התקבלו בתחילה לרוב בזרועות פתוחות. כשהחלו לכבוש ולבזוז ולנסות לקחת עבדים, החיידקים והנגיפים שנשאו עמם אחרי מאות שנים של חיים אירופיים קרובים לבעלי חיים עשו את העבודה בשבילם. מול החסינות האירופית, האוכלוסייה המקומית מתה כמו זבובים ממחלות כמו שפעת וסוגי חיידקים שונים. כמו אז גם עכשיו. הילידים בני יבשות אמריקה רצו חרוזי זכוכית ורובים וחטפו שפעת. האירופאים רצו טקסטיל ופלסטיק וייצור זול והמוני, וחטפו קורונה. אז, בעבר, זה היה "הזמן של אירופה". המגפה הנוכחית אולי מסמנת שהגיע זמנה של סין.

עוד כתבות

ניר ברקת ובצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

השר ברקת נגד החלטת השר סמוטריץ' להכפיל את הפטור ממע"מ: "לא נערכה בחינה כלכלית. יפגע בצמיחה"

שר הכלכלה טוען במכתב ששלח הערב לשר האוצר שהכפלת תקרת הפטור ממע"מ על יבוא אישי אינה מבוססת נתונים ועלולה לפגוע בעסקים קטנים ובצמיחה של המשק ● בין החלופות שהוא מונה: הפחתת מע"מ על חשמל ומים או קביעת מע"מ דיפרנציאלי על ירקות ופירות

ג'נסן האונג, מנכ''ל ומייסד אנבידיה, ועמית קריג, מנהל מרכז הפיתוח בישראל, במפגש עם אבינתן אור ונועה ארגמני

שורד השבי אבינתן אור נפגש עם מנכ"ל אנבידיה במטה החברה בארה"ב

המפגש התקיים במהלך ביקור של צמרת ההנהלה הישראלית במטה החברה בקליפורניה, כאשר אבינתן הגיע למקום בליווי בת זוגו, נועה ארגמני, שנחטפה עמו מהנובה ● ערב חטיפתו לפני יותר משנתיים, עבד אבינתן בצוות פיתוח הספקטרום של כרטיס התקשורת של אנבידיה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

לאחר הורדת הריבית בארה"ב: וול סטריט ננעלה בירוק

הדאו ג'ונס קפץ בכ-1% ● הפד הוריד את הריבית ברבע אחוז, אך אותת כי צפויה הפסקה בהורדות הריבית בעתיד הקרוב • ענקיות הטכנולוגיה מגבירות את המרוץ שלהן בשוק בהודו - אל מיקרוסופט ואלפאבית, הצטרפה הבוקר אמזון ● אורקל תפרסם הלילה את תוצאות הרבעון, למרות הנפילה במניה, אנליסטים אופטימיים לגביה • ג'יי. פי. מורגן: הראלי בשוק צפוי להעצר לאחר הורדת הריבית

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

איך השקל הפך לאחד המטבעות החזקים השנה מול הדולר, ומי ניצח אותו?

למרות אי־הוודאות הביטחונית שהייתה מנת חלקנו, השקל התחזק מתחילת 2025 בכ־11% ● מתי התרחשה נקודת המפנה שהביא לתיסוף הדרגתי של המטבע הישראלי, מי הם השחקנים בשוק שאחראים למהלך, ואיך נראה העתיד? ● נתון בשבוע

מערכת החיסון נלחמת חזרה / צילום: Shutterstock

מערכת החיסון נלחמת חזרה: 3 מחקרים שיעזרו למנוע את מחלות העתיד

פרופ' יפעת מרבל, שנבחרה השבוע על ידי כתב העת Nature לאחת המשפיעות במדע, גילתה אוצר של אנטיביוטיקות פוטנציאליות ומתקדמת לשלב הבא במחקר ● פרופ' פמלה ביורקמן, כלת פרס וולף, עובדת על חיסון אחד למחלות שעוד לא נולדו ● ופרופ' רון דיסקין מכין מלכודות משוכללות לווירוסים ● כשהמגפה הבאה אורבת בפינה ומחקרי חיסונים מקוצצים, שלושה חוקרים נותנים סיבה לאופטימיות

מרכז יזמות לחרדים בירושלים (ארכיון) / צילום: יוסי זמיר

עידוד תעסוקת חרדים? ההחלטה ה"שקטה" שרחוקה מלהספיק

ברקע העיסוק הער בסוגיית השתלבות החרדים בחברה הישראלית, עברה החלטת ממשלה ששאפה לקדם את תעסוקת הגברים החרדים ● עד כמה ההחלטה הזאת מורגשת בשטח? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מיצוי פוטנציאל תעסוקת גברים חרדים

רובע שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

המגדלים של לוזון וחג'ג' בשדה דב צפויים לקבל היתר בנייה מאדריכל

שני המגדלים, בני 45 קומות, צפויים לקבל היתר במסלול הרישוי העצמי החדש, בו האדריכל עושה זאת במקום הוועדה המקומית ● "זה מהלך שמסייע לכולם - לעירייה, ליזמים, וגם לרוכשי הדירות", אומרים בענף ● אז למה זה בכל זאת עדיין מורכב?

רונן שור, מנכ''ל אקסל סולושנס

אקסל רוכשת שתי חברות בתחום הביטחוני ב-90 מיליון שקל

לגלובס נודע כי חברת התקשורת מייצרת רגל נוספת בעולם הביטחוני, עם רכישת סטראלייט ואחותה נקסטוויב, של שני יזמים-מהנדסים: רמי בל-עש ואודי פרידמן ● המערכות שלהן רלוונטיות לתחום הלוהט של השנה – כטב"מים ● עפ"י הערכות, החברות רווחיות ומייצרות רווח של כ-18 מיליון שקל בשנה

שלמה קרעי, הליכוד הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת, 08.12.25 / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

הרפורמה בתקשורת של קרעי: מה העובדות שמאחורי השינויים?

בשבועות האחרונים שמענו שלל טענות בעד ונגד הרפורמה בתקשורת שמוביל השר קרעי ● האם לגוף החדש שיקום באמת יש זיקה פוליטית, מה תהיה מעורבות הממשלה ברייטינג, ואיך תושפע מזה עצמאות גופי החדשות? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

רובע שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

היתר בנייה ראשון לפרויקט דיור להשכרה בשדה דב

שיכון ובינוי מזנקת קדימה בשדה דב עם היתר בנייה ראשון ל־324 דירות להשכרה ארוכת-טווח, כשברקע ירידות ערך מתמשכות בסקטור זה ● בקיבוץ האון הסכם פשרה עם רמ"י מחזיר את פרויקט הבנייה למסלול; בין הזוכים במגרשים ששווקו - עשרות חיילי מילואים ● וקרן ספיר של רובי קפיטל משלימה מכירת קרקע בחולון ברווח של עשרות מיליוני שקלים, לאחר השבחה משמעותית ● חדשות השבוע בנדל"ן

קובי אלכסנדר / איור: גיל ג'יבלי

הסבלנות השתלמה: קובי אלכסנדר מממש רווח גדול באי.בי.אי

קובי אלכסנדר מכר אתמול 240 אלף ממניות בית ההשקעות אי.בי.אי, בסכום כולל של 66 מיליון שקל ● מניית בית ההשקעות זינקה ב-450% בתוך חמש שנים ● לאחר המימוש ממשיך להחזיק אלכסנדר ב-15.8% ממניות אי.בי.אי

מגרש ריק ברחוב איינשטיין בת''א / צילום: איל יצהר

25 שנה אחרי האיפוס, מס רכוש חוזר לחוק ההסדרים. איך זה יראה?

המס יטיל חובת תשלום על קרקע פנויה, עבור הגדלת הכנסות המדינה ● עם זאת, מומחים מזהירים כי העיוותים מהעבר עלולים לחזור, בעוד חברות נדל"ן צפויות להעדיף לשלם ולא לשמש קרקעות ● גלובס עושה סדר

המאמצים לא הניבו את התוצאות המקוות. מנהיגי אירופה באחת משיחותיהם עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

השבוע שבו ארה"ב לא רק נטשה את אירופה, אלא פנתה נגדה

מסמך מדיניות חדש שפרסמה ארה"ב מכריז כי אירופה "בדרך להכחדה תרבותית" בשל הגירה מוסלמית וכי על וושינגטון לעודד מפלגות ימין ● אחרי שנה של חנופה, אירופה הופתעה לגלות השבוע כי טראמפ רק מגביר את ההתקפות עליה. הקרמלין, מצידו, מברך על המסמך האמריקאי

האחים אמיר ופיני יעקובי / צילום: אריק סולטן

המניה נפלה ביותר מ-70% מאז ההנפקה. משפחת יעקובי משדרגת לעצמה את השכר

חברת התשתיות יעקובי מתכננת להעלות את שכרם של בעלי השליטה ושל חמשת קרוביהם הבכירים ● במשרדי בלוסטון LIVE NATION הושקה חברת הדיגיטל והמשפיענים החדשה MIND ● וזה המנהל החדש של בית החולים השיקומי ● אירועים ומינויים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ

בנק ישראל נגד חוק הגיוס: "לוקה בחסר ולא יביא לגיוס החרדים הנדרש"

הבנק המרכזי מזהיר כי הנוסח הנוכחי של חוק הגיוס "לוקה בחסר", וזאת משום שהיעדים שקבעה הצעת החוק הם נמוכים, והתמריצים הכלכליים בעלי אפקטיביות נמוכה ● "העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס, ובכך לשמר את הנטל הכלכלי האישי והמשקי הנובע מהשימוש הנרחב באנשי מילואים"

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

מחיר החשמל ייקבע בלונדון: חברת החשמל יוצאת להליך בוררות נגד מאגר תמר

חברת החשמל הגישה את המסמכים הרשמיים לפתיחת הליך בוררות בלונדון ● תהליך הבוררות, שנקבע מראש בהסכם בין הצדדים, יעלה מיליוני שקלים, והבורר יוכל להכריע אם להעלות או להוריד את מחיר הגז בעד 10%

אודי כגן בקמפיין ביטוח 9 / צילום: צילום מסך יוטיוב

ענף הפיננסים משתלט על הפסקת הפרסומות: דיסקונט הזכורה ביותר, ביטוח 9 האהובה

הפרסומת של דיסקונט היא הזכורה ביותר זה השבוע השלישי, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה● ביטוח 9 מחזירים לאוויר פרסומת ישנה לרגל סוף השנה ● וחברת התקשורת פרטנר מתברגת גבוה כבר בשבוע הראשון באוויר

משתתפי המפגש, מימין: יאיר לפידות, מבעלי ילין לפידות, מורן סיטון, מנכ''ל ארבע עונות, גילעד אלטשולר מבעלי אלטשולר שחם, אילן רביב מנכ''ל מיטב ודייב לובצקי, מנכ''ל ומבעלי אי.בי.אי / צילום: יח''צ

"זה לא הזמן להגדיל את רכיב המניות": התחזיות והטיפים של מנהלי בתי ההשקעות הגדולים

יאיר לפידות טוען כי "צריך לראות את השנתיים־שלוש האחרונות כחריגות, ביחס למה שאפשר לצפות מהבורסה לאורך זמן" ● באירוע שיזמה חברת ארבע עונות טען מנכ"ל מיטב אילן רביב כי הוא "נשאר עם המדדים המקומיים, למרות ה'מוב' הפנטסטי שעשו", בעוד גילעד אלטשולר מעדיף בטווח הארוך את נאסד"ק ● וגם: באילו סקטורים המליצו הבכירים להתמקד, והמחלוקת על ההשקעה במדד S&P 500

הונאות בפייסבוק ובאינסטגרם / צילום: צילומי מסך

המלצה ממתחזה לגילעד אלטשולר: כך תיזהרו מגל ההונאות החדש ברשת

ההונאות בפייסבוק ובאינסטגרם לא מפסיקות להשתכלל ● נוכלים מתחזים לדמויות מפתח בשוק ההון ועוקצים מליונים ● בנתיים, הפלטפורמות מרוויחות מהמודעות — והמשתמשים נותרים חשופים

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

כדי להתחמק ממס הרווחים הכלואים: חברות רבות מחפשות תכנון מס יצירתי

רפורמת הרווחים הכלואים מאלצת בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2% ● בשוק יודעים לספר כי בעלי חברות רבים לא נערכו לכך ומחפשים תכנוני מס יצירתיים ● "החוק תפס רבים לא מוכנים, וכולם בלחץ"