גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחרי הסארס כולם ידעו שזה רק עניין של זמן עד שמגפה חדשה תתפתח בסין. ידעו ושתקו

אחרי הסארס, זה היה ברור לכולם שזה רק עניין של זמן עד שמגפה קטלנית חדשה תתפתח בשווקים החיים ● למרות זאת, סין נתנה להם לפעול ובהמשך נכשלה באיתור ההתפרצות, בעוד שאירופה ישבה בחיבוק ידיים ● התוצאה: אירופה מגלה כי כדי לנצח את המגיפה תוצרת סין, צריך לאמץ מדיניות סינית

שוטר סיני מנווט רחפן כדי לפקח על האזרחים / צילום: Associated Press
שוטר סיני מנווט רחפן כדי לפקח על האזרחים / צילום: Associated Press

בתוך חודש בלבד, אירופה נעה לעבר סין מרחק פוליטי וחברתי רב יותר מזה שסין עשתה לעבר אירופה במשך עשרות שנים: חופש התנועה הוגבל כמעט בכל מדינות היבשת; באיטליה מאיימים במאסר או בקנס של 4,000 אירו על מי שנוסעים לבית השני שלהם; בספרד כבר חילקו הרשויות 100 אלף קנסות לעברייני קורונה ועצרו מאות בני אדם; אפילו בגרמניה ניסחה הממשלה (ובינתיים גנזה) חוק שמאפשר לעקוב אחרי הטלפונים של חשודים כחולים.

שלל חוקים חדשים המצמצמים את חופש הפרט ("איסור מגע", קוראים לזה בגרמניה) הועברו בפרלמנטים ברחבי היבשת. הם דומים יותר לחוקים שהדמוקרטיות הליברליות האירופיות ביקרו בעבר כ"הפרת זכויות אדם", ופחות לערכים שקידמו מאז מלחמת העולם השנייה. במקום להיות מוקד לביקורת, הפכה סין למודל לחיקוי.

ל"סיניזציה" של אירופה גרם נגיף הקורונה והמגפה שהוא מחולל. העולם מסתכל עכשיו בהערכה על סין וסינגפור ולא על איטליה או ספרד, וההבדלים העיקריים כרגע הם ברמת הביצוע - ולא בתשתית החוקית או במה שנחשב למותר ואסור.

אם בספרד גוברים המקרים של בריחת חולי קורונה מבתי חולים וגוזלים משאבים משטרתיים יקרים, אז השיטה הסינית של מעקב מתמיד אחרי המרחב הציבורי באמצעות מצלמות כבר לא נראה כל כך מופרך; אם בגרמניה מאיימים בקנסות על יותר משני אנשים שהולכים יחד, השיטה הסינית של ניקוד על תרומה או פגיעה בחברה כבר לא נראית כל כך מוזרה.

לפני חודשיים בלבד, העולם הזדעזע לראות שוטרים סינים מכים במקלות ברחוב אזרח שהיה חשוד כחולה קורונה שיצא מביתו. לפני שבועיים זה קרה ליד תחנת רכבת במרכז תל אביב.

התעלמות שיטתית מהסכנות

סין לא הינדסה גנטית את נגיף ה-SARS-CoV-2 במעבדה ללוחמה ביולוגית, ואז שחררה אותו במכוון כדי למוטט את המערב. אבל במידה מסוימת, היא כן. לא בכוונה, לא בזדון, אבל על ידי התעלמות שיטתית מהסכנות לבריאות הציבור שבשווקי בעלי החיים בערים הסיניות, ומגנונים לא-מספיקים למניעת מגפות.

מאז שמחלת ה"סארס" התפרצה ב-2002, היה ברור לכל כי שווקי בעלי החיים והרצון הסיני לאכול חיות שאינן נאכלות במקומות אחרים - כולל הצבת ארגזים של חתולי זבד, עטלפים, פנגולינים, כלבים חיים ועוד שלל יונקים לצד עופות וזוחלים - הוא מתכון ליצירת מוטציות מסוכנות של נגיפים וחיידקים זואונוטיים המהווים סיכון לבני אדם.

שווקים אלה, וגם חוות הרבעה שבהן חלק מהחיות הללו גודלו באופן מסחרי לצורכי אכילה, המשיכו לפעול ללא מפריע אחרי שהסארס נעלם מהמפה ב-2003. מאז, מדענים מכל העולם חיכו לאיום הזואונוטי הבא, ואף העריכו שהוא יגיע מסין, בין השאר בגלל מספר השווקים והאנשים בה. הם רק לא היו בטוחים אם זו תהיה מוטציה של סארס, נגיף שפעת חדש או משהו אחר. בסוף נפל הפור על האפשרות הראשונה. כבר יותר מעשור שלא הייתה שאלה אם זה יקרה, אלא רק מתי זה יקרה ובאיזו חומרה.

וכאשר התסריט הזה אכן התרחש בנובמבר 2019, אז הנגיף קפץ לבני אדם ככל הנראה משוק בעלי חיים בווהאן, נכשלה סין בהתמודדות עם דיכוי ההתפרצות הראשונית שלו. מנהלי בתי חולים איימו על רופאים שדיווחו על תמותה חריגה מדלקת ריאות, הרשויות צנזרו את הרשתות החברתיות אזכורים על מחלות נשימה. המקרים הראשונים הושתקו והביאו למצב שבו סין נאלצה בסוף דצמבר להתמודד עם התפרצות בסדר גודל עצום בווהאן. היא אמנם עצרה אותה על ידי שימוש בתוכניות מגירה מוכנות מראש, על ידי שלטון מרכזי שהצליח לגייס בשעת חירום את התעשייה והצבא ואפילו את האזרחים, אבל במחיר אלפי קורבנות בסין עצמה. במבחן התוצאה, הווירוס "שברח" מווהאן התפשט ברחבי העולם והדביק כבר 450 אלף בני אדם.

כפועל יוצא מכך, הולך ומתברר כי רק צעדים בסגנון סין מסייעים להילחם בנגיף. כלומר, אחרי שהוא מתפשט ברמה מסוימת באוכלוסייה והרשויות מאבדות שליטה על מעגלי ההדבקה, רק סגר מוחלט עם חיטוי מסיבי ומאמץ אדיר, רק בתי חולים שמוקמים תוך שבוע ורק עודף מכונות הנשמה, יכולים ביחד להביא לשליטה בהתפרצות ולהפחתה במספר הקורבנות. בעזרת גושפנקא רשמית של ארגון הבריאות העולמי, הצעדים הסיניים - עד לרמת האפליקציה שמראה לכל אדם אם מותר לו או אסור לו לנסוע באוטובוס - הם צו השעה. זהו הכוח המניע את השינויים שרואים באירופה בחודש האחרון. לתושבים ביבשת זה אולי נראה כמו התנהלות איטית אבל בפרספקטיבה היסטורית, זה שינוי אדיר שמתרחש בטווח זמן של כמה שבועות בלבד.

מוכר בדרכו לשוק המזון בגוואנגשאו / צילום: וינסנט יו, Associated Press

אירופה ישבה בחיבוק ידיים

האחריות להתפרצות היא כמובן גם על המערב. בכל אותן השנים מאז מגפת ה"סארס", מאז שהלך והתחוור כי העולם נמצא בסיכון מנגיף או חיידק חדש שיגיע ככל הנראה מאסיה, מאפריקה או מהמזרח התיכון, ישבה אירופה בחיבוק ידיים. חלק מהמאבק העולמי התמקד בנגיף השפעת, בחשש שמוטציה חדשה תצא מאסיה ותגרום למגפה דומה לשפעת הספרדית של 1918. לא רבים, מלבד פעילי זכויות בעלי חיים ומי שנלחמים בציד לא חוקי, שמו בראש סדר היום את סגירת השווקים בסין. סין הלכה והתקדמה, הלכה והשתכללה, והמרחק בין העטלפים הנגועים לבירות אירופה, דרך האוכלוסייה המקומית והתזונה שלה, הלך והתקצר בעזרת שדות תעופה ונתיבי אוויר חדשים.

אולי אין בזה כל חדש. כשהאירופאים פלשו לאמריקה הלטינית בספינות עמוסות חיילים (קונקיסטדורים), הם התקבלו בתחילה לרוב בזרועות פתוחות. כשהחלו לכבוש ולבזוז ולנסות לקחת עבדים, החיידקים והנגיפים שנשאו עמם אחרי מאות שנים של חיים אירופיים קרובים לבעלי חיים עשו את העבודה בשבילם. מול החסינות האירופית, האוכלוסייה המקומית מתה כמו זבובים ממחלות כמו שפעת וסוגי חיידקים שונים. כמו אז גם עכשיו. הילידים בני יבשות אמריקה רצו חרוזי זכוכית ורובים וחטפו שפעת. האירופאים רצו טקסטיל ופלסטיק וייצור זול והמוני, וחטפו קורונה. אז, בעבר, זה היה "הזמן של אירופה". המגפה הנוכחית אולי מסמנת שהגיע זמנה של סין.

עוד כתבות

למה בישראל אי אפשר באמת לבטל עסקה לרכישת דירה / אילוסטרציה: תמר מצפי

זה לא באג אלא פיצ'ר: לקוני הדירות אין באמת חלון יציאה

מי שקנה במבצעי ה-95/5 ומרגיש שיש לו אופציה לצאת, ומי שמתחרט ומגלה שהדלת נעולה - בישראל אין "נון־ריקורס" ואין חרטות ● למה המודל הישראלי לא מונע משברים, אלא פשוט מעדיף שהם יתגלגלו לסלון שלכם ויישארו שם

מטוס של חברת התעופה TUS IL / צילום: באדיבות אתר TUS

חברת התעופה הישראלית החדשה החלה בגיוס טייסים

קבוצת קווי חופשה, שכיום מחזיקה בבעלותה את בלו בירד וטוס איירווייז האירופיות, תשיק בקרוב חברת תעופה ישראלית חדשה, TUS IL, שתתחרה על טיסות קצרות־טווח ● גיוס הטייסים לחברה החל וזאת לקראת תחילת פעילותה, אשר צפוי כבר ברבעון הראשון של 2026

זום גלובלי / צילום: AP

הודו עושה היסטוריה, והתחנה הגרעינית שחוזרת לפעול ביפן

הודו עשתה היסטוריה ושיגרה לחלל את לוויין התקשורת המסחרי הכבד בעולם ● תחנת הכוח הגרעינית הגדולה ביפן שבה לפעול אחרי יותר מעשור ● ובהונדורס המועמד של טראמפ זכה בבחירות - ועורר טענות לזיוף • זום גלובלי, מדור חדש

המניות הלוהטות נפלו בבורסה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה באדום בוהק: אנליסטים מסבירים - מה עומד מאחורי הירידות?

ת"א 35 נפל ביותר מ-3% ומדד הביטוח צנח כמעט ב-7% ● מניות הביטוח מחקו היום 9.4 מיליארד שקל משוויין ● שר האוצר מאיים על הבנקים: אם תבטלו הטבות לצרכנים בעקבות המס החדש המתוכנן, אכפיל אותו ● אנרג'יקס מגייסת כסף ומנמיכה תחזיות, אחת הסיבות: "איכות רוח ירודה בפולין ● בוול סטריט וברוב הבורסות בעולם לא יתקיים היום מסחר לרגל חג המולד

ענקיות הפיננסים העולמיות / עיצוב: אלישע נדב

בחברת הדירוג הגדולה מעריכים: מי הכלכלה שתצמח הכי הרבה ב-2026?

המשך צמיחה בשוק המניות האמריקאי, ופוטנציאל רווחים למרות תנודתיות, כך צופים בחברת ניהול הנכסים פידליטי ● בסיטי אופטימיים לגבי יציבות הכלכלה העולמית, אך זהירים לגבי התמחור של השוק האמריקאי וב-S&P צופים צמיחה בהובלת השווקים המתעוררים והאטה בצמיחה בארה"ב ובסין ● התחזיות של ענקיות הפיננסים ל־2026, פרויקט מיוחד

צחי (מימין) ועידו חג'ג' / צילום: ישראל הדרי

דירות בלי חניה, קומת קרקע ציבורית ותחרות מטורפת: האחים חג'ג' מסבירים איך בכל זאת מוכרים בתקופה מאתגרת

צחי ועידו חג'ג', בעלי קבוצת חג'ג', מספרים איך ניצלו את ההתעוררות שיצר הקמפיין של המתחרה בשדה דב ("בלי הדמיות יצאנו לשיווק") ● בראיון משותף עם האדריכל הישראלי ערן חן הם מדברים על המחירים ועל אתגרי התכנון בקו ראשון לים

גביע העולם בשלוש מדינות / עיצוב: אלישע נדב

מחירי הכרטיסים למונדיאל שברו שיא היסטורי. איזו נבחרת היא היקרה ביותר?

המשחקים האחרונים של רונאלדו ומסי, אורחים כמו מאסק, צוקרברג וטראמפ ופריסה על פני שלוש מדינות הפכו את מונדיאל 2026, שייערך ביוני, לאירוע חריג בכל קנה מידה ● לראיה: מחירי הכרטיסים שברו שיא היסטורי ● בפיפ"א צופים 6.5 מיליון מבקרים, שייצרו 185 אלף מקומות עבודה למקומיים ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

לינק אנד קו 08 פלאג–אין / צילום: יח''צ

במחיר של 230 אלף שקל: הפלאג-אין שמציג טווח חשמלי כמעט כפול מהממוצע

לינק אנד קו הסינית, חברה אחות של וולבו, מציגה קרוס-אובר גדול ומפואר עם סוללה מסיבית וטווח חשמלי רציני, במחיר כניסה מרשים ● היא עדיין לא מלוטשת מבחינה דינמית, כמו מותגי הפרימיום האירופיים, אך מציעה יחס תמורה לכסף שעליו היצרנים המערביים יכולים רק לחלום

פרופ' אוליבר הארט / צילום: אלון גלבוע

"קולגות חושבים שיצאתי מדעתי": הכלכלן חתן פרס נובל שרוצה להכניס ערכים לשוק ההון

פרופ' אוליבר הארט רוצה להחזיר ערכים כמו הוגנות לחוזים, לישיבות דירקטוריון ולאסיפות בעלי המניות ● בימים אלה הוא מקדם רעיון חתרני כמעט לדמוקרטיזציה של שוק ההון ושיתוף בעלי המניות בקבלת החלטות שוטפות של חברות ● השבוע הוא הגיע לישראל כדי להשתתף בכנס השנתי של מרכז אריסון ל-ESG בבית הספר אריסון למנהל עסקים של אוניברסיטת רייכמן ● ניצלנו את ההזדמנות כדי לברר איתו איך המודלים שלו עובדים במציאות

המשרוקית מסבירה. דירוג האקונומיסט / צילום: Shutterstock

כלכלת ישראל במקום השלישי בעולם? חכו שתראו מי בטופ 5

ישראל הוצבה במקום השלישי והמכובד של דירוג ה"אקונומיסט". ההישג הזה נחגג כאן ע"י רבים, אבל עד כמה באמת נכון להתבשם ממנו? ● המשרוקית של גלובס

שדה התעופה רמון בו התקינה ברנד תעשיות חשמל / צילום: מצגת החברה

אקטיבית וסלקטיבית: איך צריכה להיראות ההשקעה ב-2026 אחרי שנתיים של חגיגה

בשנתיים האחרונות ובמיוחד ב-2025 התרחש בבורסה ראלי חריג, במיוחד במניות הבנקים והביטוח ● זה הוביל לתמחור נוכחי גבוה שהופך את ניהול התיק ב-2026 והשגת תשואות עודפות למאתגרים בהרבה ● אילו התאמות נדרשות בתיקי המשקיעים, והיכן עוד נותרו הזדמנויות?

תחזיות 2026 / עיצוב: אלישע נדב

גלובס מנתח את האירועים הגדולים של השנה הקרובה בעולם

מרוץ החימוש הגרעיני מאיים להתחדש, אירופה זקוקה לחיילים והמשבר התקציבי מעמיק ● ישראל, ארה"ב והונגריה הולכות לקלפיות, ההנפקות הגדולות אי פעם בדרך לוול סטריט והמונדיאל שייערך בשלוש מדינות הוא היקר בכל הזמנים ● הצצה מרתקת לתחזיות ענקיות הפיננסים בכלכלה העולמית, ומה חושבים הבנקים הישראליים ● פרויקט מיוחד

ג'פרי הינטון, מארק צוקרברג, סם אלטמן / צילום: ap

מכנס גיקים לפסטיבל ענק: על מה דיברו במפגש המוחות המבריקים של ה-AI

NeurIPS התחיל כמפגש של מדעני הטכנולוגיה החשובים ביותר, שאיש מחוץ לתחום לא מכיר ● השנה הכינוס הפך למוקד עלייה לרגל של עולם הטק החדש, שבו שכירי AI משתכרים יותר מכוכבי NBA והשיח הבולט הוא האם יש בועה ועד כמה סם אלטמן אמין

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השינויים שישפיעו על הכסף שלנו ב-2026 - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

כל מה שצריך לדעת על השינויים שישפיעו על הכסף שלנו לקראת 2026 ● מה ההבדלים בין פוליסות חיסכון וגמל להשקעה ואיפה מרוויחים יותר ● זו השנה החזקה בשוק ההנפקות מאז 2021 בבורסה בת"א - ואלו ההנפקות הגדולות ● וגם: למה כדאי לכם להשקיע בזהב?

הטרנד החדש של עולם הדייטינג / איור: נוצר ב־AI באמצעות ננו בננה

הטרנד החדש של עולם הדייטינג: רווקים נותנים להורים לנהל את האפליקציות

אחרי אינסוף החלקות, התאמות מאכזבות ועייפות מהאלגוריתם, הרווקים המותשים בארה"ב החליטו לתת לבני המשפחה פיקוד על פרופיל ההכרויות שלהם ברשת ● הם מביאים שיפוט חיצוני והומור - ולעיתים גם מטילים וטו ("הוא מורה מחליף? אין לו כסף") ● כך הפך חיפוש האהבה לחוויה משפחתית

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר, נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

חנן מור שילם פי 5: מי קנה השבוע קרקע ברמת גן ב-330 אלף שקל לדירה?

באוצר רוצים לפתור בעיית כוח אדם עם AI ● שר הכלכלה לא מתמצא בפטורים ממס ● ומה נדרש כדי לשכנע יזמים להקים פה דירות שמניבות תשואה נמוכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סטטיק בקמפיין פרטנר / צילום: צילום מסך יוטיוב

שלישיית "מה קשור" מסדרת דאבל לפרסומת של פרטנר: הזכורה והאהובה ביותר השבוע

רמת האהדה לפרסומת של פרטנר גבוהה כמעט פי שניים מהפרסומת במקום השני, השייכת להוט - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● פרסומת ה־AI החדשה והמקפיצה של חברת הביטוח הראל מתברגת במקום השביעי הזכירות

עופרה גנור / צילום: אבי גנור

עופרה גנור נפרדת מהבייבי: "בארה"ב את קבוצות המסעדות הגדולות מנהלים רואי חשבון, לא מסעדנים רומנטיקנים"

אחרי 27 שנה סגרה עופרה גנור את מאנטה ריי, שהייתה לחלק מקו החוף התל אביבי ● בראיון לגלובס היא מודה שהופתעה מהתגובות ("אני מסעדנית בישראל, תמיד מצפה לרע"), מספרת למה ויתרה על השיפוץ היקר ("ידעתי שצריך גם הידוק קונספט"), וממליצה לצעירה שרוצה לעסוק בתחום: "רק אם יש לה סכין בין השיניים כמו שלי היה"

אז מה באמת עומד מאחורי טרנד הילדים סיקס־סבן? / צילום: Shutterstock

אז מה באמת עומד מאחורי טרנד הילדים סיקס־סבן?

מהי אולומואוצקי טברוז'ק, היכן נמצא רחוב שלושת החצים, ואיזו תחנת רדיו שידרה מבניין בית הספר "המנחיל" שברמת גן? ● הטריוויה השבועית

מלונות ים המלח / צילום: Shutterstock

ובמקום האחרון, שוב, ישראל: כך הידרדרנו במדד מותגי המדינות

ישראל התברגה במקום ה-50 והאחרון במדד מותגי המדינות NBI של מומחה המיתוג סיימון אנהולט, המתפרסם בעשרים השנים האחרונות; מי מנסה לשפר את המצב? ● קרן "בשביל האמנות" לתמיכה ולקידום האמנות בפריפריה ערכה אירוע לקראת 2026, וסופר אלונית משיקים את התבלין של ראמזי ● אירועים ומינויים