בנימין נתניהו מול בני גנץ / צילום: Ariel Schalit, Associated Press
עקרונות ההסכם להקמתה של ממשלת האחדות קובעים כי היא מיועדת לכהן שלוש שנים, כשבחצי הראשון של כהונתה ימשיך נתניהו להיות ראש הממשלה, ויוחלף בספטמבר 2021 על ידי גנץ. בחקיקה יקבע כי המשנה לראש הממשלה יהיה בעל סמכויות נרחבות, וישמש מחליף לראש הממשלה בעת הצורך. חלוקת השרים תהיה שוויונית, כאשר לגוש של גנץ שצפוי לכלול גם את עמיר פרץ, ואולי גם את איציק שמולי, ינתנו כמה תפקידים בכירים ובהם שר הביטחון, שר החוץ ושר המשפטים.
לצד זה גם תיקים כמו הכלכלה, החקלאות ואיכות הסביבה ותיקים אחרים. בגוש הימין נותרו התיקים הבכירים של האוצר, החינוך, הבריאות והפנים. סעיף חשוב קובע זכות וטו על הצעות חוק לכל אחד הצדדים, ולמעשה נקבע כי במהלך 2020 לא יועלו הצעות חוק שנויות במחלוקת, אך בעיות כמו חוק הגיוס יטופלו בוועדות משותפות בניסיון להגיע להסכמות. ישנם עוד סעיפים לא סגורים אבל התחושה בקרב כל הצדדים היא כי לאחר שהוסר המכשול הראשי, אפשר בתוך ימים לסגור הסכם, והממשלה תושבע לפני פסח, ככל הנראה ביום רביעי הבא.
בלי "הדובון לא לא"
הדרך לשם לא הייתה קלה אבל נזקקה למתווכים, לתפיסת מציאות ולא מעט גם לנגיף הקורונה. ביום רביעי לפני שלושה שבועות, יומיים לאחר הבחירות, צלצל הטלפון של בני גנץ. על הקו, יו"ר ש"ס אריה דרעי ששואל לשלומו וגם לשלום אותו הסכם כמעט מוכן שדרעי וגבי אשכנזי תיווכו בנובמבר, וגנץ ונתניהו כמעט חתמו עליו. הסכם שהמגעים אודותיו נחשפו לראשונה ב"גלובס".
גנץ היסס בשיחה, אבל לאחר כמה דקות הבהיר, אם זה יהיה המוצא היחיד מפני הידרדרות לבחירות רביעיות, אני בעניין. "ומה עם לפיד" הקשה דרעי, גנץ ענה: "אני לא אגרום לבחירות רביעיות, זה פשוט אסור". התשובה הזו של גנץ הבהירה לדרעי שהפעם אם לפיד, "הדובון לא לא" בלשון גנץ, יתמיד בהתנגדותו לממשלת אחדות, הפעם ליו"ר כחול לבן ימאס והוא יפרק את החבילה. דרעי עדכן ראשית את ידידו גבי אשכנזי אודות השיחה, ואשכנזי כפי שעשה בנובמבר ולמרות הכעס על הקמפיין האישי של נתניהו נגדו, נרתם גם הפעם.
העדכון השני היה לנתניהו עצמו ששמע מדרעי כי גנץ יהיה מוכן, אבל המחיר יהיה אותו מחיר ואף כבד יותר. נתניהו הפתיע גם הפעם, כפי שעשה בספטמבר כשהסכים אז מיד למתווה הנבצרות, ולמרות הניצחון בדו קרב מול כחול לבן, וההישג האישי, אישר את המגעים במסלול החשאי ואת שלד ההסכם השוויוני. יריב לוין, מהמפוקחים והממולחים שבמקורבי נתניהו נכנס בסוד העניינים והחל לגבש נוסחים עם אנשי גנץ, ובעיקר עם שלום שלמה, היועץ הפוליטי המנוסה המכיר היטב את הליכוד ואת נתניהו.
עם התפתחות משבר הקורונה, על השלכותיו ומצב החירום שיצר, היה ברור שניתן לנתניהו ובעיקר לגנץ הסולם היציב לירידה מעץ הבטחות הבחירת לרבות "רק לא ביבי" של כחול לבן. אצל גנץ תחושת החירום היא אמיתית לגמרי, נתניהו דאג להעביר לו ולאשכנזי דיווחים מלאים ומפורטים על המצב לאשורו, ממש כאילו היו במעגל ההחלטות הגבוה ביותר.
לשני הרמטכ"לים לשעבר היה ברור שמניעת ממשלת חירום/אחדות בעת הזו היא חוסר אחריות ממדרגה ראשונה ותיתפס ככזו בעיני הציבור. גנץ אמר למקורביו, הסיסמה שאני הכי מזוהה איתה ועומד מאחוריה היא "ישראל לפני הכל" והיא זו שאני לא מוכן להפר. לכך נוספה גם הסיבה הפוליטית, הסקרים הראו כי התמיכה בנתניהו עולה, ובהתאמה יורדת מאוד בכחול לבן, שהפרה הבטחת בחירות מפורשת והסכימה להסתמך על הרשימה המשותפת בהמלצה לנשיא ובהמשך בדיונים וההצבעות בכנסת. עמית סגל פרסם בערוץ 12 כי גנץ ואשכנזי הזמינו סקר ולפיו רוב ציבור מצביעי כחול לבן העדיפו כניסה לממשלה בלי לפיד מאשר שהייה באופוזיציה עמו.
כשנפתחו רשמית המגעים בשבוע שעבר בעקבות קריאת הנשיא ריבלין, רוב פרטי ההסכם כבר היו על הנייר. ריבלין, אגב, שהיה בסוד העניינים, העדיף את האופציה המלאה, כלומר עם כל חבילת כחול לבן, וניסה אף אישית לשכנע את לפיד ואת בוגי יעלון. כשהשיח האישי כשל, פנה אליהם בעקיפין בנאומו השבוע. לפיד הגמיש מעט את עמדתו ואמר במהלך השבוע בראיון רדיו כי הוא מוכן לאחדות בשל מצב החירום אך רק אם גנץ יהיה ראשון, אבל לא היה מוכן אפילו לתקופה קצרה של ממשלת חירום בראשות נתניהו. בין השאר הפיצו אנשיו את ההצעה כי נתניהו ישאר "פרויקטור" לטיפול בקורונה, מתוך הבנה כי ראש הממשלה נתפס ברוב הציבור כמי שמנהל היטב את המשבר.
חיבוק הדוב של טיבי רק זירז את המהלך
לגנץ היה בכל זאת מכשול אחד חשוב קשה מול נתניהו, זה הרגשי. הוא נפגע עמוקות מהקמפיין נגדו שירד אל מתחת לחגורה במערכות הבחירות, ובאחת מהשיחות עם נתניהו הטיח בו כי לעולם לא יסלח לו, וכי על נתניהו יהיה להתנצל בפומבי. ראש הממשלה, לא טיפוס רגשני, התנצל ביובש, ותלה את זה בצרכי הקמפיין.
עוד מכשול היה זה של האמינות הבעייתית של נתניהו. כאן התגייסו כמעט כל מי שהיה מעורב לנסות ולגבש בטוחות לגנץ כי נתניהו יעמוד במילתו ויקיים את הרוטציה. הוא קיבל הבטחות מלפחות שניים מראשי מפלגות הגוש, אריה דרעי, ומשה גפני, כי ינטשו את נתניהו אם יפר את ההסכם. זה לא הספיק וגנץ דרש וקיבל סעיף הקובע כי הרוטציה תעוגן בחקיקה, ביחד עם החוקים האחרים האמורים להוות בסיס לאחדות ובהם החוק שיקבע את מעמדו החדש של המשנה לראש הממשלה.
דרעי ניהל את התיווך בימים האחרונים מביתו, בשל הבידוד שנכפה עליו לאחר שהיה במגע עם חולה קורונה בכנס של הרשויות המקומיות. בשבוע האחרון היו עליות ומורדות במשא ומתן על רקע העימות בכנסת והסכמת גנץ לדרישת לפיד לקדם את בחירת ח"כ מאיר כהן ליו"ר הכנסת. נתניהו, שהעריך על סמך המידע המדויק שהיה לו כי גנץ יסכים לאחדות ולפיד לא, ולכן כחול לבן תתפרק, לא היה מוכן לקבל יו"ר כנסת לעומתי. יולי אדלשטיין הוכנס בסוד פרטי המו"מ, והקריב את שמו הממלכתי הטוב בקרב הנגד מול בג"ץ. אדלשטיין הסביר אחר כך כי היה ברור שאם אכן מאיר כהן יבחר, לא תהיה ממשלה והמדינה תידרדר שוב לבחירות. בליכוד הציעו לכחול לבן כי אחד מאנשי חוסן לאומי יהיה יו"ר הכנסת. עלו כמה שמות אפשריים, ולבסוף העלה אחד מהמתווכים את הרעיון המבריק שגנץ עצמו יהיה היו"ר. הצבעה של הליכוד והגוש עבור גנץ תהיה המימוש הראשון של ההבטחות אליו.
גנץ לגמרי לא התלהב, אבל חשב שיתכן וזה מה שישכנע את לפיד ויעלון לא לנטוש. בדיון הקוקפיט בחמישי בבוקר, אשכנזי, המצוי ביחסים קרובים עם לפיד, היה זה שהעלה את האפשרות והציג את ההתקדמות והישגי המשא ומתן לרבות מינוי שר משפטים איש המפלגה. השיחה הייתה קשה, ובמהלכה הכניס עוזרו של גנץ את הטלפון, ועל הקו אריה דרעי. דרעי חיזק אותו ואמר בין השאר, "אין מועד אחר להחליט, זו ההזדמנות שלך להגיע לראשות הממשלה" ושב והבטיח את תמיכתו בו.
בשיחות קודמות דרעי ואחרים הזהירו את גנץ מרצונו העז של לפיד לשבת על כס ההנהגה, והעריכו כי זה אחד משיקוליו להתנגד לאחדות. ואם לפיד דיבר בנוקשות אך בטון רגוע, יעלון היה זה שבשיחה כמעט יצא מכליו. אצלו הסיפור הוא אישי מול נתניהו ושום דבר לא היה כנראה מצליח להניא אותו מהתנגדות. בסופו של דבר הוא נשאר לבד או כמעט לבד בתלם, לאחר ששלושה מאנשיו, האוזר, הנדל וקוז'ינוב תמכו בגנץ ובאחדות. אורלי פרומן עדיין מתלבטת.
מכאן העניינים התגלגלו במהירות, אחמד טיבי, בזחיחות המאפיינת אותו מאז ההצלחה בבחירות, אמר בתום אחת מועדות הכנסת לאנשי כחול לבן" מעתה אתם תתייעצו איתי לפני כל החלטה". חיבוק הדוב הזה והמטעמים שעשו ממנו אנשי הליכוד, רק זירז את המהלך.
גנץ הגיש בשלוש וחצי את מועמדותו לתפקיד היו"ר, וקצת אחר כך, בטרם יבשה הדיו על חתימתו על הטופס, כחול לבן התפוררה. לפיד ויעלון מיהרו להגיש את בקשת הפירוק, ואחד מאנשי גנץ אמר לו, המהירות הזו מעידה כמה שלפיד היה מוכן לכך בלי שמץ התלבטות.
בהליך הבחירה בכנסת גנץ נראה כבוי משהו, ואת נאומו הראשון כיו"ר הכנסת נשא בלי התלהבות יתרה, אבל התמקד בביקורת קשה על שרי הליכוד שיצאו נגד בג"ץ ועל אדלשטיין שהחליט שלא לקיים את פסיקת השופטים. ההתמקדות הזו הייתה מכוונת ונועדה לומר לנתניהו חד ולתומכיו מאידך: אני אולי טירון פוליטי אבל אלחם על העמדות שלי.
ההסכם המתהווה נותן לו לא מעט כוח לעשות כן, לרבות השוויון בשרים וזכות הוטו. כדי להצליח הוא יזדקק לא רק לאשכנזי לצידו אלא גם לסיוע של דרעי המתווך, שימלא ככל הנראה גם את תפקיד המפשר והמגשר בין גנץ לנתניהו בממשלה שסוף סוף צפויה לקום.