גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: האם האוזר והנדל יוכלו להצטרף לקואליציה? התשובה עשויה להיות חיובית

האם יתאפשר גם לצבי האוזר ויועז הנדל, שתרמו במידה רבה ליצירת התנאים לממשלת אחדות, אך שנבחרו מטעם מפלגת תל"ם, להצטרף לקואליציה מבלי שהצטרפות שכזו תהפכם ל"פורשים"?

יועז הנדל / צילום :איל יצהר
יועז הנדל / צילום :איל יצהר

הצטרפותו האפשרית של בני גנץ לממשלת אחדות, ולקואליציה עם בנימין נתניהו, שהולידה הודעת התפלגות בחתימת יאיר לפיד, כיו"ר מפלגת יש עתיד, ובחתימת בוגי יעלון, כיו"ר מפלגת תל"ם, שעניינה התפלגות מ"חוסן לישראל", שבראשות בני גנץ, עוררה התבטאויות סותרות בנוגע לשאלה, האם יתאפשר גם לחברי הכנסת צבי האוזר ויועז הנדל (שתרמו במידה רבה ליצירת התנאים לממשלת אחדות, אך שנבחרו מטעם מפלגת תל"ם), להצטרף לאותה קואליציה, וזאת, מבלי שהצטרפות שכזו תהפכם ל"פורשים" (על כל הסנקציות הנלוות לסטטוס שכזה, אלא אם מדובר בפורשים במסגרת "התפלגות").

יש להשיב בחיוב לשאלה זו.

לפי ס' 8 לתקנון הכנסת, סיעה הינה רשימת מועמדים שנבחרה לכנסת.

לפיכך, גם אם הרשימה הנ"ל הוגשה מטעם מספר מפלגות [כפי שמאפשר ס' 57(ב) לחוק הבחירות לכנסת, וכפי שנעשה לגבי רשימת כחול-לבן, על-ידי מפלגות חוסן לישראל, תלם, ויש עתיד], הרי שהכנסת מתייחסת למפלגות הנ"ל כאל סיעה אחת בלבד.

המשמעות היחידה שיש לריבוי מפלגות כאמור בהקשר הנדון, הינה, שתיתכן, בין היתר, "התפלגות" של סיעה (שתוצאתה, כמובן, הפיכת סיעה אחת למספר סיעות קטנות יותר), וזאת, "על-פי ההשתייכות לאותן מפלגות" [כלשון סעיף 59(2) לחוק הכנסת].

הוראה זו קובעת, למעשה, שאם אחת מהמפלגות הנ"ל מוסרת הודעת התפלגות, וזאת, לשם התפלגות "על-פי ההשתייכות לאותן מפלגות" (קרי, לשם חלוקת חברי הסיעה בין הסיעות החדשות לפי החלוקה המפלגתית שהופיעה ברשימת המועמדים), אזי ההתפלגות הינה תקפה, וזאת, גם אם חברי הכנסת החתומים על ההודעה, אינם "קבוצה של שני חברי הכנסת לפחות, שהם שליש ממספר חברי הסיעה לפחות", כפי שנדרש, לעומת זאת, לשם תקפות התפלגות במסגרת סעיף 59(1) של החוק הנ"ל.

במקרה דנן, לפיד ויעלון מסרו הודעת התפלגות לפי סעיף 59(2) לחוק, ולא לפי סעיף 59(1).

לפיכך, תוצאת הודעה זו, הינה, היווצרות 3 סיעות (תל"ם, יש עתיד ו-חוסן לישראל), ולא 2 סיעות בלבד.

אמנם, סיעות נפרדות (להבדיל מאשר מפלגות נפרדות) יכולות להחליט על מיזוגן לכדי סיעה אחת גדולה יותר, וממילא, הפיכת תלם לסיעה עצמאית והפיכת יש עתיד לסיעה עצמאית, כאמור לעיל, (והן בלבד) תאפשרנה מיזוג של תל"ם ויש עתיד לכדי סיעה אחת גדולה יותר.

ברם, במצב שכזה, תיחשב סיעת תל"ם, כסיעה אשר "מתמזגת עם סיעה אחרת", כלשון סעיף 59(3) לחוק, וממילא, יוכלו חברי תל"ם, האוזר והנדל, להיחשב כחברי סיעה אשר "מתנגדים למיזוג", כלשון אותו סעיף, ולבצע את ההתפלגות התקפה, המוסדרת בסעיף הנ"ל, וזאת, ללא תלות בחלקם בסיעת תל"ם.

יצויין, כי לעומת זאת, אם במקום הודעת התפלגות לפי סעיף 59(2), הייתה מוגשת הודעת התפלגות לפי סעיף 59(1) דווקא, אזי חברי הכנסת שהיו חותמים על הודעת ההתפלגות, היו הופכים לסיעה נפרדת מחברי הכנסת שלא היו חתומים עליה, ופיצול הסיעות לסיעות חדשות, היה מתבצע לפי חלוקה זו, ולא היה על-פי ההשתייכות המפלגתית. אלא שבמקרה שכזה, אילו סירבו הנדל והאוזר לחתום עם יעלון על הודעת ההתפלגות, הם היו נותרים באותה סיעה עם בני גנץ דווקא [וזאת, אף עם חופש לבצע התפלגות נוספת, גם מגנץ עצמו, לפי אותו סעיף 59(2) הנ"ל].

הכותב הוא עורך דין פרטי

עוד כתבות

הנפקת איטורו בוול סטריט מוקדם יותר השנה / צילום: Reuters, Brendan McDermid

"לא כי היזם רוצה יאכטה": יותר ויותר חברות הייטק מעדיפות אקזיט על הנפקה. וזו הסיבה

לצד עסקאות ענק שייצר השנה ההייטק הישראלי, ובראשן מכירת וויז וסייברארק, רק 3 הנפקות הגיעו מכאן לוול סטריט ● בשוק מעריכים כי הקושי הגובר להנפיק, ידחוף עוד ועוד חברות טכנולוגיה למסלול של מכירה ● ברקליס: "הבנצ'מרק ליציאה לשוק הציבורי עלה משמעותית"

השכר במגזר העסקי מטפס במהירות / צילום: Shutterstock

למה כל כך הרבה עובדים דורשים העלאה, ומה התוספת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי בינואר?

עליית השכר במגזר העסקי האיצה בחודשים האחרונים, והגיעה לקצב שנתי של 5%, לאחר שבמחצית הראשונה של 2025 נרשמה התמתנות ● בין הסיבות: מחסור בעובדים, היקף המילואים, יוקר המחיה ושינויים בהייטק ● המגזר הציבורי נותר מאחור, אך שם צפוי שיפור כבר בינואר ● המשך המגמה עלול להשפיע לרעה על האינפלציה

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר מפטרת כ-4% מהעובדים בישראל

מספר העובדים בישראל עומד על כאלף איש, והפיטורים יכללו עשרות עובדים ● המהלך מתרחש במקביל לשינוי ארגוני רחב שמעביר את החברה לעבר מבנה עבודה "רזה" בסגנון סטארט-אפ

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; הנציבות האירופית פתחה בחקירה נגד גוגל

הדאקס עולה בכ-0.4%, הקאק יורד בכ-0.6% ● האיחוד האירופי חוקר את גוגל בחשד להפרה של חוקי תחרות ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● מחירי הנפט יורדים על רקע המגעים המתמשכים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● הביטקוין יורד שוב מתחת לרף ה-90 אלף דולר

כנס החירום של ארגון העיתונאים: ''בלי תקשורת חופשית – אין דמוקרטיה'' / צילום: אלעד גוטמן

עשרות עיתונאים נכחו בכנס החירום: "קרעי מאיים גם על ערוץ 14"

ברקע הצעות החוק של הממשלה, בכירי התקשורת הישראלית התכנסו הבוקר לכנס חירום של מועצת העיתונות וארגון העיתונאים ● "הממשלה הזו לא אוהבת אמת, אבל מי שמתעסק, מתרסק. אנחנו ננצח אותם", אמר יו"ר הארגון חיים הר זהב ● וגם: מגיש ערוץ 14 שלקח חלק באירוע

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

הראל ויזל ואדם אדרי רכשו קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן

קבוצת משקיעים בראשות הראל ויזל ואדם אדרי רכשה קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן ● התוכנית לקרקע כוללת הקמת מרכז בילוי, פנאי ומסחר, משרדים ושירותים קהילתיים, בשטח בנוי של כ-30 אלף מ"ר ובהשקעה מוערכת של 600 מיליון שקל

אסף נגר / צילום: ניר שמיר

"להמליץ על מניות ביטחוניות ובנקים נשמע מוזר. אבל אנחנו אוהבים 3 חברות"

אסף נגר, מנהל תיק בנוסטרו של איילון ביטוח ופיננסים, רואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● אבל התרחיש האופטימי הזה מייצר גם סיבות לדאגה: "אני מפחד נורא מהתחזקות השקל" ● וגם: המניות המומלצות

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא / צילום: יחצ - רפי דלויה -

"רעננה אינה תפאורה לפריימריז בליכוד": פוצץ אירוע חתימת הסכם הגג בעיר

טקס החתימה הופסק לאחר שראש עיריית רעננה חיים ברוידא סירב שיו"ר הליכוד וסגנה בעיר ישתתפו, ואילו שר הבינוי והשיכון חיים כץ התעקש על נוכחותם ● לפי ההסכם, המדינה צפויה להשקיע 1.75 מיליארד שקל להקמת שכונה חדשה

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

הדרישות החדשות שמתכננת להוציא הרשות לני''ע בדוחות הכספיים של חברות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

"להימנע מהנחות אופטימיות בדוחות": הדרישה החדשה של רשות ני"ע מחברות הנדל"ן

בכנס השנתי של מחלקת התאגידים, הרשות הציגה שורה של טעויות מהותיות שנמצאו בדוחות חברות הנדל"ן - מהערכת יתר של הכנסות ועד אי־כלילת עלויות מימון ● ברשות עובדים על מתווה גילוי חדש, שיוצג לציבור בחציון הראשון של 2026

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל

אוניברסיטאות העילית האמריקאיות שקיבלו ציון נכשל בהתמודדות עם אנטישמיות

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: חמאס ממשיך להתחזק בעזה, ניתוח חדש של האו"ם קובע כי "בעזה יש 68 טון של פסולת בניין", והדוח שמעניק ציונים למוסדות אקדמיים בארה"ב על התמודדות עם אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

תאונת דרכים / צילום: פביו טרופה

הכאוס יידחה: משרד התחבורה מאריך בשנה את הרישיון של שמאי הרכב

לאחר חשיפת גלובס, משרד התחבורה ממהר למנוע מצב שבו חברות הביטוח לא יכולות לשלם על תיקון רכבים, ולכן מוסכים לא יתקנו והציבור יתקע בלי כלי רכב לאחר תאונה ● עד כה, ניתנו לשמאים רישיונות רק לחמש שנים, וכעת אלו יהיו תקפים לשש שנים

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

מייסדי Safebooks. מימין: בועז אבידן, אחיקם קאופמן וגיא בר-גיל / צילום: Safebooks

ה-AI יחליף את רואי החשבון? "יש תפקידי כספים שייעלמו אבל חייבים אדם בתמונה"

סייפבוקס של היזם הסדרתי אחיקם קאופמן גייסה 15 מיליון דולר כדי לחסוך עבודה ידנית לסמנכ"ל הכספים ● "היא לא תייתר את עבודת ה-CFO אבל בהחלט תייתר בטווח הארוך כמה משרות במחלקות הכספים"