גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שרת השיכון יפעת שאשא-ביטון בראיון: "מנסה לשמור על רוכשי הדירות"

היא הגיעה למשרד השיכון והבינוי לחודש, ונשארה שנה ● רגע לפני השבעתה הצפויה של הממשלה החדשה ועל רקע משבר הקורונה, השרה ד"ר יפעת שאשא-ביטון בראיון מיוחד ל"גלובס" ● אפשרות לסגירת אתרי בנייה? "הקו שאנו מובילים הוא להשאיר את הענף פעיל עד שיהיה סגר מוחלט"

שרת השיכון יפעת שאשא-ביטון / צילום: יעל אורבך
שרת השיכון יפעת שאשא-ביטון / צילום: יעל אורבך

המשבר שהביאה מגפת הקורונה למשק כולו נמצא בתחילתו, ורבים מדברים על השבר הכלכלי העצום שהוא יחולל בקרוב. שיעור האבטלה, דווח ביום שישי, חצה כבר את רף ה-22%.

ענף הבנייה הוגדר עד כה כענף חיוני למשק והמשיך לעבוד כרגיל, אולם בישיבה שהתקיימה בשבת נידונה האפשרות של החרפת הצעדים, ובכלל זה איסור על העסקת פלסטינים בענף הבנייה. היום צפויה להתקיים ישיבה מכריעה בעניין זה.

שרת הבינוי והשיכון יפעת שאשא-ביטון אומרת בראיון ל"גלובס": "מאז ההחלטה לסגירת הענף שהתקבלה ביום שישי בצהריים, הצלחנו לגבש פגישה נוספת להיום בצהריים בהשתתפות משרדי האוצר והביטחון. גם השר ליצמן תומך בעמדה שלנו והמגמה היא להשאיר את ענף הבנייה פעיל עד להטלת סגר מוחלט על המדינה, כלומר למצב שבו אף אחד לא יצא מביתו, לא חיוני ולא לא חיוני. זה הקו שאנו מובילים".

במשרד מדברים על זה שפסח שמגיע בעוד כשבוע וחצי הוא ההפרש המעשי בין שתי העמדות, שכן במהלך החג העבודות באתרים יושבתו בלאו הכי.

לצד המגפה, גם התהפוכות הפוליטיות אינן נגמרות.

שאשא-ביטון, בת 46, היא דוגמה מוחשית לתעתועי הפוליטיקה של השנים האחרונות, והיא הראשונה להסכים עם זה. בינואר אשתקד היא נכנסה למשרד השיכון כמחליפה של יואב גלנט, שפרש מסיעת כולנו ועבר לליכוד, לקראת הבחירות שהיו באפריל אותה שנה, ולכולם היה ברור שמדובר במינוי זמני. הבחירות חלפו, אחריהן עוד שתי מערכות בחירות - והנה היא עדיין שרת השיכון. לפני כשלושה חודשים היא כמעט הוחלפה מרצון בתפקידה, על ידי יצחק כהן מש"ס, במסגרת קומבינציה של החלפת תיקים - ואולם הדבר נעצר. עם התהפוכות הפוליטיות של הימים האחרונים, עוד לא ברור מי ישב בכיסא של שר השיכון בעוד שבוע. לכן, היא מסכמת, "בפוליטיקה אי-אפשר לדעת שום דבר. אני כבר נפרדתי כמעט שלוש פעמים מהמשרד שלי וחזרתי".

והנה, מהג'וב הכי זמני שבו היא מכהנת, מוטל על שאשא-ביטון האתגר הכבד ביותר שעימו התמודדו שרי שיכון בעשורים האחרונים, והוא לנהל - לפחות עד שתוקם ממשלה חדשה - את אחד מהמשברים הקשים והסבוכים שנחתו על המדינה.

בניגוד לרבים מקודמיה, היא גם היתה מעוניינת להשאר בתפקיד ולהמשיך תהליכים שלדבריה החלה. "יש לי תובנות לגבי רפורמות שלדעתי צריכים לעשות לטובת הציבור, ואשמח מאוד לקיים אותן", היא אומרת. חלומה הגדול הוא משרד החינוך, היות שהיא בעלת תואר שלישי בחינוך.

איך את מתנהלת בימים האלה?

"הערכות מצב מתנהלות סביב השעון. אצלי במשרד יש ישיבות על המצב השוטף, דיונים עם הקבלנים על מצב הענף. לפעמים אנו מקיימים הערכות מצב פעמיים ושלוש ביום. כל דיוני הממשלה אורכים שש-שבע שעות, לעתים עד שלוש בבוקר ולעתים אף יותר מזה. אני מוכרחה לומר שראש הממשלה נותן במה לכל אחד להשמיע את קולו והשיח הוא מהותי. לא מצביעים וממשיכים הלאה.

"ברמה האישית, אני בדיוק הפוך ממה שקורה ברוב העם, ש'קיבלו הזדמנות' להיות עם כולם בבית. גם כשאני בבית, כיוון שאסור לנו להתכנס, הדיונים מתנהלים טלפונית או באמצעות האינטרנט. אני יושבת בחדר מבודד מכולם במשך שעות, ואני נוכחת-לא-נוכחת בבית. אבל אני אפצה אותם אחר-כך בעזרת השם.

"יש לי בת בחטיבת הביניים, והבנים הגדולים - אחד חייל והבכור בן 24, שאומר לי כל הזמן 'אמא, אני לא הייתי מתחלף איתך לרגע, גם אם היו משלמים לי הון'. הם רואים שאני לא מסוגלת להחליף איתם מילה. אני מסמנת 'רגע' עם היד, אבל הרגע ממשיך וממשיך. הבת התחילה ללמוד גרפיקה ממוחשבת, אז היא מצאה לה אתר ולומדת".

איך ניתן לנהל ענף כל-כך מורכב במשבר קשה כל-כך?

"המשבר מנוהל בצורה מקצועית בכל הדרגים - מראש הממשלה, דרך משרד הבריאות ומשרד האוצר, ובתוך זה משרד השיכון דואג לקטר מאוד משמעותי במשק הישראלי. ענף הבנייה זה לא רק השאלה האם הבית יהיה מוכן בעוד חודשיים או לא, אלא ענף שמוביל את המשק הישראלי והרבה פעמים מחזיק אותו, ופגיעה בענף מושכת את כולם למטה. זה לא יישאר רק בבנייה.

"אני זיהיתי את המשבר עוד לפני שהוא הגיע אלינו, כשהיה עדיין בסין, בגלל העובדים הסינים החדשים שהיינו צריכים לקלוט במקומם של העובדים הוותיקים שהיו כאן. הדבר הראשון שעשיתי היה להאריך את החלטת הממשלה, להשארת העובדים הוותיקים.

"מפה התחלתי להתגלגל, כי הבנתי שעומד להיות אירוע. עוד לפני שהכול התרגש עלינו ישבנו עם התאחדות בוני הארץ כדי להבין מה הצרכים ועל מה יש לשים את הדגשים. היה ברור שצריך לשמור על העובדים הפלסטינים, למקרה שתהיה החלטה לקיים סגר על הרשות הפלסטינית. המשמעות היא לדאוג להם ללינה, להסעדה, לסניטריה. נערכנו לזה הרבה לפני שהודיעו ברשות הפלסטינית על הסגר.

"הדבר הכי משמעותי שאותו השגתי היה להגדיר את הבנייה כענף חיוני, ולא רק באתרי הבנייה, אלא גם כל התעשייה התומכת, וההובלה והשינוע של החומרים".

משרד הבריאות התנגד להכרה בענף הבנייה כחיוני.

"השר ליצמן תמך בעמדה שלי, שענף הבנייה צריך להמשיך לפעול, ושהשהייה של העובדים הפלסטינים צריכה להתקיים בכפוף למגבלות שהוטלו. עם זאת, הרשות הוציאה קריאה לכל הפועלים לחזור. כרגע אנחנו לא רואים נהירה בחזרה".

די ברור שיהיו איחורים במסירת דירות במחיר למשתכן.

"ממש לא ברור. עד כה, ברוב הענף יש בנייה סדירה. איך שהתחיל המשבר היו כאלה - אומנם בשוליים, אבל חשוב לציין את זה - ששלחו הודעות לזוכים שיהיה עיכוב במסירה ושהם נערכים לזה. שום דבר. אנחנו עדיין בשגרה. אם ניכנס לתקופה של הדממה באתרי הבנייה, ייתכן שיהיה עיכוב במסירת הדירות. נצטרך לבחון את זה, ולראות איך זה מתפתח".

מה עתידה של מחיר למשתכן, לפי תפיסתך?

"התוכנית חשובה וחשוב שהיא תימשך. לפני חמש שנים קיבלנו שוק דיור מדמם ותוכנית הדגל שעוצבה על ידי שר האוצר משה כחלון הייתה מחיר למשתכן. באנו עם כל הכוח ותוך כדי תנועה התוכנית עברה אדפטציות בהתאם להתפתחות שהיתה בשטח. בסיכומו של דבר, ברור לנו לחלוטין שהיא תרמה לירידת מחירי הדירות החדשות. יותר מ-50% מהמכירות של דירות חדשות היו של מחיר למשתכן, הזוגות הצעירים מגלים אמון בתוכנית בצורה שעל כל 3,000 דירות שמוצעות בהגרלה מתמודדים כ-25 אלף משתתפים.

"מעבר לזה, באופן מאוד אירוני, מי שיציל את הנדל"ן ואת ענף הבנייה היא תוכנית מחיר למשתכן, משום שעכשיו הכול הוקפא והעסקאות היחידות שיבוצעו יהיו של מחיר למשתכן. אני מעריכה, שזו התוכנית שתיתן חמצן גם לענף וגם למשק, ולכן חשיבותה עכשיו רבה אף יותר".

ההגרלות האחרונות כוללות פחות דירות. מדוע?

"זו תקופה של שנה פלוס של מערכות בחירות ובממשלות מעבר, ואנחנו מנסים לשמר את לפחות את התהליכים שעשינו עד עכשיו. בהתחלה לקחנו את כל הקרקעות המתוכננות ועימן נתנו את המכה הראשונה. אי-אפשר במצב של היום להמשיך בכל הכוח.

"אנחנו גם עושים את השינויים וההתאמות לנוכח הביקורת והפידבקים שאנחנו מקבלים מהמערכת. ואני כולי תקווה, שאם אני לא אשאר בתפקיד, אז שמי שיבוא במקומנו, ימשיך את התוכנית הזו כי צריך לקיים אותה גם בעתיד".

ועדיין, המשבר מפריע גם להתנהלות התוכנית.

"אנחנו רוצים להגן על הזוכים. עצרנו את כל הכנסים ושיוך הדירות וחתימה על חוזים בעקבות הנחיות של משרד הבריאות, אבל מהשטח אנחנו מקבלים פידבקים שאנשים כן רוצים להמשיך את ההליכים ועל כן החלטנו שאנחנו משחררים את חתימת החוזה, רק עבור רוכשים שמעוניינים לעשות את זה.

"בשבוע שעבר החלטתי לצאת בסקר שייערך בקרב כ-1,500 זוכים שנמצאים רגע לפני התהליך, שממנו נבין כמה מהם מעוניינים בנקודת זמן הזו להמשיך את התהליך, כמה רוצים באופן מקוון וכמה באופן פיזי ובהתאם נשחרר את הלחץ גם בעניין הזה".

אני רוצה לחזור ליזמי נדל"ן. הם מתלוננים שדחיית התשלומים לרמ"י בחודש, כפי שהחלטתם בשבוע שעבר - אינה מספיקה.

"אם ניווכח שלמרות שדחינו את התשלומים, אנחנו עדיין במשבר - אז כנראה שנאריך את הדחייה".

ומה עם ראייה כוללת יותר של הענף?

"אנחנו בשיתוף פעולה מלא ויוצא דופן עם הקבלנים על בסיס יומיומי, ולפעמים שעתי. אני רואה לנגד עיני את רוכשי הדירות, וכדי להיטיב איתם ברור לי שאני חייבת לדאוג לקבלנים ולדאוג לענף. זו השרשרת. אם המשבר יפגע בקבלנים הם יעכבו את מסירת הדירות, וזה אומר שרוכשי הדירות יצטרכו להתגורר בשכירות לתקופה נוספת מעבר למה שציפו. יש פה שרשרת שכל חוליה בה מושפעת מקודמתה.

"גיבשנו שורה של הקלות לבוא לקראת הקבלנים הפועלים במסגרת מחיר למשתכן, וגם לקראת המתכננים, שזה עסקים קטנים ובינוניים, וכמובן גם לקראת רוכשי הדירות".

על פי התוכנית שאושרה ביום חמישי האחרון, קבלנים שיגישו הצעות לקרקעות במסגרת מחיר למשתכן יהיו פטורים מתשלומים שונים, ויקבלו יחס גמיש יותר באשר לתשלומים נוספים. מתכננים ישוחררו מערבויות וכשיימצאו בהליכי תכנון מתקדמים ישוחררו להם כספים בלוחות זמנים מהירים יותר מהנהוג כיום.

"הדיור הציבורי נבנה טלאי על טלאי"

אחד הדברים שחשובים ביותר לשרה שאשא-ביטון, לדבריה, הוא נושא הדיור הציבורי: "הדיור הציבורי נבנה טלאי על טלאי, ללא מדיניות סדורה של מה זה דיור ציבורי, וכיצד הוא אמור להיראות, באילו מקומות צריכות להיות הדירות, וכיצד לשכן את האנשים.

"לא מספיק שאנחנו נותנים קורת גג לאנשים, צריך להבין גם איזו קורת גג נותנים להם. האם אנחנו נותנים הזדמנות אמיתית לילדים שנכנסים לדירות הללו, מבחינה חברתית? אלו שאלות שהבאתי איתי מעולם החינוך ומהעולם החברתי, שמהם באתי.

"משבר הקורונה נתן לנו אפשרות לקדם תהליכים לשיפור השירות לדיירים. אנחנו ערוכים למתן שירות מלא לכל הזכאים לסיוע בשכר דירה שזה 170 אלף משפחות, וגם לתת שירות מקוון לדיירי הדיור הציבורי, שלא יצטרכו לצאת מהבית. זה הישג שישרת אותנו גם בתקופת שגרה".

הבעיה העיקרית בדיור הציבורי היא מכירת דירות בקצב מהיר בהרבה מאשר רכישת דירות חדשות.

"החוק שאיפשר את מכירת הדירות לדיירי הדיור הציבורי, איפשר את דילול המלאי בצורה משמעותית. בחמש השנים האחרונות, מאז ששר האוצר נכנס לתפקידו, הושקעו תקציבים שלא הושקעו בשום תקופה במדינת ישראל, ובכל זאת אנחנו שואלים את עצמנו למה אנחנו לא מצליחים להגדיל את מלאי הדירות בצורה משמעותית. זה כאילו שאתה ממלא אמבטיה עם מים בדלי עם חור - אתה ממלא בדירות ומיד לאחר מכן רוכשים אותן, ובדרך-כלל רוכשים את הדירות היותר טובות.

"אני חושבת שסוגיית מכירת הדירות צריכה להיפתח באומץ - אני לא בטוחה שצריך להמשיך אותה.

"מצד שני צריך להמשיך את רכישת הדירות החדשות, ולחשוב על פתרונות נוספים, למשל שכר דירה ריאלי שנותן אפשרות לבחור היכן לגור והיכן לגדל את הילדים. אני רואה בזה עניין חברתי. צריך לשנות תפיסה, אבל לשם כך צריך קודם כול ממשלה שהיא לא ממשלת מעבר, וצריך גם יותר משנה כדי להוביל מהלך כל-כך דרמטי".

המצב הנוכחי, על אף המהומות הפוליטיות והמשפטיות שמאפיינות אותו, שלא לדבר על המגפה שמלווה אותנו, ממשיך את חוסר הבהירות שהחלה מתחילת השנה שעברה. סיעת כולנו, שממנה החלה שאשא-ביטון את דרכה הפוליטית ברמה הארצית - כבר מזמן התמזגה בליכוד, ועל השאלה כיצד היא רואה את סיכוייה להמשיך בתפקיד היא שבה ועונה: "בפוליטיקה אי-אפשר לדעת".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס