גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: בינה מלאכותית היא לא פתרון קסם - לא רק לקורונה

שמירה על אמינות מערכות הבינה המלאכותית ווידוא תקינותן זהו נושא שחייב להיות על סדר היום בכל ארגון שמאמץ את הטכנולוגיה המדהימה הזו

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

קראתי בימים האחרונים כתבה מעניינת ב"וול סטריט ג׳ורנל" שמדברת על האכזבה המסוימת מטכנולוגיות הבינה המלאכותית לסייע בשליטה על התפרצות מגפת הקורונה. אנחנו הרי חיים בשנת 2020 ולפי כל הסרטים ההוליוודיים היינו מצפים מכמה רובוטים ומחשבי על לקחת שליטה במצב ולפתור את הבעיה במהירות.

אז מצד אחד, כן, אנחנו בעידן שבו בינה מלאכותית נמצאת מסביבנו ומסייעת לחיים ולעסקים שלנו בהרבה מאוד היבטים שוטפים: תכנון מסלול נסיעה אופטימלי בהינתן עומס התנועה הצפוי (וויז), המלצות לתוכן שיעניין אותנו (נטפליקס) או למוצרים שבאמת נשמח להכיר ולקנות (אמאזון), ניתוח מחקרים קליניים, תעדוף של הזדמנויות מכירה, שירות לקוחות אוטומטי ועוד. ואנחנו רק בתחילת הדרך. אם צריך להעריך, אנחנו כנראה נמצאים ב-20% מהדרך. ארגונים ועסקים שאימצו בינה מלאכותית מדווחים על שיפורים עצומים שמשפיעים בכל מדד אפשרי: הכנסות, שביעות רצון לקוחות, רווחיות ועוד.

מצד שני, בינה מלאכותית היא לא קסם. למעשה, היא לא הרבה יותר משימוש באלגוריתמיקה, סטטיסטיקה ומתמטיקה כדי ללמוד מאירועי העבר כיצד להעריך ו"לחזות" את העתיד. כאן בדיוק נמצא עקב אכילס של הטכנולוגיה המדהימה הזו. כשאין נתונים ותצפיות קודמות שמתאימים לבעיה שמנסים לפתור, האלגוריתמיקה פשוט לא תדע לעבוד בצורה טובה.

אם נחזור לקורונה, אין שום היסטוריית נתונים על תופעה דומה, לא על התנהגות הווירוס ולא על מנגנוני ההתפשטות וההדבקה שכמוהם לא ראינו בעת המודרנית. גם הנתונים שיש לא תמיד אמינים וחלקיים למדי, מסיבות פוליטיות, ביטחוניות וכלכליות. לאלגוריתמי הבינה המלאכותית אין ה"דלק" הנדרש כדי לחזות מה מחכה לנו באופן יעיל.

בשנים האחרונות שמענו על ה"שיבוש הדיגיטלי" שיצרו שחקנים מבוססי דאטה ומערכות דיגיטליות בכל סקטור אפשרי. כדי להישאר רלוונטיים וכדי לבנות יתרון תחרותי, השחקנים המסורתיים עברו (ועדיין עוברים) טרנספורמציות עסקיות ומבססים את התהליכים העסקיים שלהם יותר ויותר על מערכות דיגיטליות מבוססות דאטה. יהיה די בטוח לנחש שאין ארגון שבו המושג BIG DATA לא קיבל מקום של כבוד ברשימת הפרויקטים האסטרטגיים.

עם הקפיצה הטכנולוגית הזו, מגיע גם שינוי תפיסה עבור המנהלים העסקיים. במובן מסוים, הם מאבדים שליטה על החלטות קריטיות ונסמכים יותר ויותר על ההמלצות וההחלטות של אותן המערכות. מנהל השיווק מוצא את עצמו מול דשבורדים שמסבירים למה כדאי להשקיע כרגע בסגמנט כזה ולא באחר, מנהל הסיכונים בבנק רואה ניתוחים לגבי גובה האשראי והסיכון שנגזר מהלוואות שאושרו תוך שימוש בבינה מלאכותית, מנהל המכירות בארגון שולח את האנשים שלו להתמקד ברשימה שיצאה כפלט ממערכת שמצליבה מאות פרטי מידע ומחשבת את תעדוף העסקאות הפוטנציאליות בצורה אוטומטית.

אבל מה אם ההחלטות האלה התקבלו על סמך נתונים שהמערכת לא הכירה קודם? מה אם אחד המתחרים של הבנק עורר סגמנט חדש בשוק שלא היה פעיל עד היום בבקשת הלוואות? מה אם אותו סגמנט משקף התנהגות שונה לחלוטין ממה שהאלגוריתמים למדו עד היום? תוך כמה זמן נגלה את גודל הטעות?

במחקר שערכה חברת IBM לאחרונה עלה ש 78% מהנשאלים הגדירו את האמינות כנושא העיקרי שעלול לעכב אימוץ של טכנולוגיית בינה מלאכותית.

כמו בכל תהליך שינוי, השלב הראשון מתחיל בהכרה של גודל הבעיה והרלוונטיות שלה. אירועים כמו וירוס הקורונה תופסים את תשומת הלב של כולם ומכריחים בדק בית יסודי לכל תהליך אוטומטי. אבל שינויי התנהגות קורים כל הזמן, בהיקפים קטנים יותר, ולרוב - נסתרים מהעין האנושית.

שמירה על אמינות מערכות הבינה המלאכותית ווידוא תקינותן היא נושא שחייב להיות על סדר היום בכל ארגון שמאמץ את הטכנולוגיה המדהימה הזו. בעולם שבו המערכות מוצפות בנתונים ממקורות שונים ומשונים, כל ארגון חייב לוודא שהנושא מטופל היטב בכלל ההיבטים:

אנשים. הגדרה ברורה של תחומי האחריות האופרטיביים - מי אחראי על תקינות מערכות הבינה המלאכותית ברגע שאלה כבר בשימוש ויצאו משלב המחקר?

טכנולוגיה. אילו כלים ויכולות יש לאמץ כדי לאפשר זיהוי מהיר ומדויק של אותם גורמי סיכון שעלולים להשפיע על תקינות המערכות.

תהליכים. איך נראה תהליך הטיפול באירועים כאלה ואיך נבטיח שמרגע שזוהה סיכון כזה או אחר, הפגיעה העסקית תהיה מינימלית. 

הכותב הוא מנכ"ל ומייסד שותף בחברת Superwise.ai שפיתחה פלטפורמה המוודאת שמערכות הבינה המלאכותית עובדות בצורה תקינה

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר