גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העובדים שהוציאו אישור מחלה פיקטיבי, המעסיק ששלח רק עובדות לחל"ת: הצד המכוער של שוק התעסוקה בצל הקורונה

מעסיק מתחום המזון שהודיע לחמישה עובדים כי הוא מתכנן להוציא אותם לחל"ת, הופתע לגלות שכולם פנו לאותו רופא וקיבלו אישור מחלה ל-30 יום ● במקרה אחר משרד רואי חשבון הוציא לחל"ת רק נשים ● הצד המכוער של שוק התעסוקה בימי משבר הקורונה

משבר הקורונה מכה בשוק העבודה בעולם ובישראל, ללא רחם. בין לילה כמעט מצאו את עצמם רבים מהמעסיקים עם אפס הכנסות, ללא יכולת לשלם את המשכורות ואת ההוצאות השוטפות של העסק; ומאות אלפי עובדים מצאו את עצמם בבית, בחל"ת או מפוטרים מעבודתם, והיד עוד נטויה. בעוד מרבית המעסיקים והעובדים מבינים את גודל המשבר אליו נקלע שוק העבודה ומתייחסים בכבוד האחד לשני, ישנם "תפוחים רקובים", עובדים ומעסיקים חריגים, שמנסים לנצל לרעה את המצב, ופועלים בדרכים לא לגיטימיות להשיג יתרון כלכלי.

מעסיק מתחום המזון שהודיע לחמשת עובדיו מראש על כוונתו להוציאם לחל"ת בשבוע, הופתע לגלות כי לפני שמסר להם את המכתב הרשמי פנו כל החמישה לאותו רופא בקופת חולים והוציאו אישור מחלה ל-30 יום. לדברי עורכת הדין הדס פריזמנט, שמתמחה בדיני עבודה ומייצגת את המעסיק, "אותם עובדים חשבו שאם העובד מוציא אישור מחלה לפני שהוא מקבל את המכתב על הוצאתו לחל"ת, המעסיק חייב לשלם לו מכספו על ימי המחלה".

לדבריה, על-פי חוק דמי מחלה עובד יכול לנצל את ימי המחלה הצבורים שלו, עד לתקופה מקסימלית של 90 יום, בתקווה שעד אז יחלוף משבר הקורונה, והמעסיק נותר כשידיו קשורות. זאת, במקומות עבודה פרטיים שלא חלים עליהם הסכמים קיבוציים.

עו"ד פריזמנט: "עד שנת 2015 באישורי המחלה שהנפיקו קופות החולים נכתב מאיזו מחלה סבל העובד. בשנת 2015, תוקנו התקנות על-מנת להגן על פרטיות העובדים, כך שהחל משנת 2015 לא מצוין באישור המחלה סוג המחלה. כך, ברוב המקרים למעסיק אין אפשרות 'לתקוף' את אישור המחלה, כל עוד הוא ניתן על-ידי רופא מקופת חולים, ויש רופאים שנותנים אישורי מחלה בקלות יתרה".

התקופה הנוכחית מאתגרת את המעסיקים שנתקלים בסיטואציה דומה. "בימים רגילים מעסיק יכול לשלוח חוקר פרטי או לתפוס בפייסבוק את העובד כשהוא מפרסם פוסט על חופשה מהנה בימי המחלה. הוצאת ימי מחלה כוזבים מהווים עבירה משמעתית חמורה ומעסיקים רבים ינסו להתחשבן עם העובד באי תשלום הודעה מוקדמת או פיצויי פיטורים, אך בתקופה הנוכחית יש בעיה להוציא את האמת לאור", אומרת פריזמנט.

למרות זאת, לדעת עו"ד פריזמנט, במקרה שבו העובד יודע כי הוא עומד לצאת לחל"ת, אך מוציא ימי מחלה לפני יציאתו לחל"ת, הוא לא יהיה זכאי לשכר בתקופת המחלה היות והפר את חובת תום-הלב. "הבסיס הוא חובת הצדדים לנהוג בתום-לב אחד כלפי השני ובמיוחד בשעת משבר שלא היה כמותו. אין מחלוקת כי ככל ומדובר בימי מחלה פיקטיביים, של עובד ש'התחלה', מדובר בהפרה חמורה של חובת תום-הלב. אבל גם אם העובד באמת חלה, הרי שמקום בו הצדדים סיכמו על יציאה לחל"ת לפני המחלה, ניתן לטעון כי ימי המחלה לא 'עוצרים' את היציאה לחל"ת והעובד לא יהיה זכאי לדמי מחלה".

מנצלים את המשבר לרעה

אפליה מגדרית

במקרה אחר שהגיע אל משרדה של פריזמנט, המצב היה הפוך: דווקא המעסיק ניצל לרעה את המצב, באופן שהפלה עובדות על רקע המשבר. באותו מקרה התלוננה בפניה מנהלת חשבונות המועסקת במשרד רואה חשבון כי המעסיק הוציא את כל העובדות, רואות חשבון ומנהלות החשבונות הן אמהות לילדים או בהריון, לחל"ת והשאיר רק את העובדים הגברים במשרד. "מדובר באפליה מגדרית פר אקסלנס מחמת מין, הורות ומצב משפחתי", אומרת עו"ד פריזמנט.

לדבריה, "נשמעת במקרים הללו הטענה ההפוכה, לפיה המעביד נהג נכון כי הנשים היו מעדיפות לצאת לחל"ת היות ואין להן סידור לילדים. אבל זה לא נכון וצריך להסתכל על ההשפעה של המעשה הזה לטווח הרחוק. החשש הוא שבכל פעם שהמעסיק ישקול הוצאה לחל"ת, להקטין היקפי משרה או לפטר, הוא יעשה זאת קודם לאימהות ולנשים, וכשיחשוב על קידום עובד יחשוב על קידום הגברים בעבודה".

כדאי להזכיר כי שתי הסיטואציות הללו לא משקפות את הכלל. מדובר במקרים חריגים שבהם המעסיקים או העובדים מנסים להשיג יתרון כלשהו בתקופה הקשה הנוכחית, ולא תמיד עומדת כוונת זדון מאחורי המעשים. מרבית המומחים בשוק העבודה ובדיני משפחה מסבירים כי יש סולידריות רבה והבנה בין העובדים והמעסיקים בתקופה הנוכחית. "כולם סובלים", אומר אחד המומחים.

ניצול לרעה

לדברי עו"ד סיגל פעיל, מומחית בדיני עבודה ומייצגת ארגוני עובדים ומעסיקים במשק, אין ניצול לרעה של המצב על-ידי עובדים ומעבידים. הניצול לרעה אליו היא נחשפה לדבריה הגיע דווקא מכיוון המדינה. עו"ד פעיל: "הדוגמה הכואבת שאני נחשפתי אליה בנושא הייתה דווקא הניצול לרעה של המצב שעשה משרד האוצר ביחס לעובדי ההוראה, ומי ששילם על זה את המחיר הם התלמידים. במקום לוודא שהמורים כולם מנצלים את התקופה הנוראית הזאת ומלמדים את התלמידים, משלימים פערים, מהדקים את הקשר עם התלמידים שזקוקים להם יותר מתמיד ומצמצמים פגיעה משמעותית בתלמידים, ומעניקים לא רק תמיכה מקצועית ופדגוגית אלא תמיכה רגשית וחינוכית, נדהמנו כולנו לגלות שמה שהיה חשוב למשרד האוצר זה לנצל את ההזדמנות הנוראית הזאת בשביל לעשות את מה שהם רוצים לעשות כל הזמן וזה להוריד ימי חופשה למורים, גם במחיר של הפסקה מיידית של הלמידה מרחוק".

לדברי פעיל, "המהלך של הפסקת הלמידה מרחוק בין-רגע, בניגוד לרצונם של המורים וההורים והתלמידים, היה ניסיון לניצול לרעה של המצב. לשמחתי, אחרי שבוע, לאור הביקורת הציבורית ובזכות ההתעקשות של ארגון המורים שפנה לראש הממשלה, משרד האוצר חזר לאחור. זה היה סיבוב מיותר שהנפגעים ממנו היו התלמידים. זה ניצול המצב לרעה. זה היה צעד של משרד האוצר שרוצה לעשות על זה רווח היסטורי של 'הנה לראשונה כרסמנו בחופש הגדול'. זה נורא".

אפשר גם אחרת: פירמת דלויט לא מוציאה עובדים לחל"ת

מרבית המעסיקים במשק נאלצו לקבל בימים אלה החלטות קשות בנוגע להוצאת העובדים לחל"ת או לחופשות, על חשבון ימי חופשה עתידיים. בין המעסיקים הללו היו גם פירמות ראיית החשבון הגדולות במשק, הביג5, שמרביתן הודיעו לעובדים על יציאה מרוכזת לחופשה או חל"ת, בדרך כלל לעובדים "הלא נחוצים", עובדי מנהלה ואדמיניסטרציה.

בין הפירמות הללו הייתה גם פירמת הייעוץ וראיית החשבון הגדולה בישראל, EY ישראל, ששלחה את מרבית עובדיה הביתה - חלקם לחל"ת ויתר העובדים הוצאו לחופשת פסח עד ל-19 באפריל וייתכן שאף מעבר לכך אם יידרש, על חשבון ימי החופשה שלהם. גם בפירמות PwC ישראל ו-KPMG הוצאו חלק מהעובדים לחל"ת.

אבל יש גם מי שפועל אחרת. בפירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte הודיעו לעובדים הודעה מפתיעה: אף אחד לא יוצא לחל"ת. בהודעה של הפירמה לעובדיה נמסר כי הוחלט בשלב זה לקצץ בראש הפירמידה ברווחיהם ובשכרם של השותפים, ולא לפגוע בשכר העובדים.

המסר שהועבר היה ש"השותפים עומדים בראש המחנה והם אלו שייפגעו ראשונים". עוד הודיעו השותפים לשאר העובדים כי הם מרגישים שיש להם אחריות לספק ביטחון תעסוקתי לעובדים וכל עוד הם יוכלו לעשות זאת הם יימנעו מהוצאת עובדים לחל"ת. מסר נוסף שמשוגר לעובדים הוא שהפירמה משתדלת במיוחד לא לפגוע באוכלוסיות עם ההכנסות הנמוכות בפירמה, בהם מתמחים ועובדי מנהלה שונים.

בשלב זה ביקשו מנהלי הפירמה מעובדים בודדים שצברו יתרות חופשה משמעותיות, של עשרות ימים, לנצל את הימים הללו - והעובדים, עשרות בודדות מתוך כ-1,200 עובדים, נרתמו לכך.

זו אינה הפעם הראשונה שתפיסת העולם של דלויט של "לשמור על שלנו" באה לידי ביטוי בימי משבר. אותה תפיסה הנחתה את התנהלות הפירמה גם במשבר הכלכלי בשנת 2008 אז פעלה הפירמה באופן דומה ולא פיטרה עובדים. בעוד פירמות אחרות קיצצו במצבת העובדים ב- Deloitteהורידו שכר אבל לא שלחו אף אחד הביתה.

מ-Deloitte ישראל נמסר כי: "תמיד ראינו באנשינו את הנכס הגדול ביותר שלנו. בשעת מבחן זו, ההחלטות שאנו מקבלים נשענות על הערכים והאתיקה שלנו, כמו גם על האחריות שלנו כלפי בריאות אנשינו וביטחונם התעסוקתי- גם על חשבון פגיעה כלכלית, שכבר מתרחשת, בשותפים העומדים בראש המחנה. לפיכך, בשלב זה הוחלט שלא לפטר או להוציא את אנשינו לחל"ת.

"בד בבד, נעשו התאמות נקודתיות, הכוללות פנייה למספר מצומצם של עובדים עם יתרת ימי חופשה גבוהה לנצל אותם והארכת חופשת הפסח בשלושה ימים. ככל שננקוט בצעדים נוספים בהמשך, נעשה זאת ברוח הקווים המנחים שלנו למשבר: הפגנת סולידריות ושמירה על אנשינו, תוך נקיטה בצעדים פרוגרסיביים, ומבלי לפגוע בעובדים בדרגות שכר נמוכות".

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו , הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה