גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העובדים שהוציאו אישור מחלה פיקטיבי, המעסיק ששלח רק עובדות לחל"ת: הצד המכוער של שוק התעסוקה בצל הקורונה

מעסיק מתחום המזון שהודיע לחמישה עובדים כי הוא מתכנן להוציא אותם לחל"ת, הופתע לגלות שכולם פנו לאותו רופא וקיבלו אישור מחלה ל-30 יום ● במקרה אחר משרד רואי חשבון הוציא לחל"ת רק נשים ● הצד המכוער של שוק התעסוקה בימי משבר הקורונה

משבר הקורונה מכה בשוק העבודה בעולם ובישראל, ללא רחם. בין לילה כמעט מצאו את עצמם רבים מהמעסיקים עם אפס הכנסות, ללא יכולת לשלם את המשכורות ואת ההוצאות השוטפות של העסק; ומאות אלפי עובדים מצאו את עצמם בבית, בחל"ת או מפוטרים מעבודתם, והיד עוד נטויה. בעוד מרבית המעסיקים והעובדים מבינים את גודל המשבר אליו נקלע שוק העבודה ומתייחסים בכבוד האחד לשני, ישנם "תפוחים רקובים", עובדים ומעסיקים חריגים, שמנסים לנצל לרעה את המצב, ופועלים בדרכים לא לגיטימיות להשיג יתרון כלכלי.

מעסיק מתחום המזון שהודיע לחמשת עובדיו מראש על כוונתו להוציאם לחל"ת בשבוע, הופתע לגלות כי לפני שמסר להם את המכתב הרשמי פנו כל החמישה לאותו רופא בקופת חולים והוציאו אישור מחלה ל-30 יום. לדברי עורכת הדין הדס פריזמנט, שמתמחה בדיני עבודה ומייצגת את המעסיק, "אותם עובדים חשבו שאם העובד מוציא אישור מחלה לפני שהוא מקבל את המכתב על הוצאתו לחל"ת, המעסיק חייב לשלם לו מכספו על ימי המחלה".

לדבריה, על-פי חוק דמי מחלה עובד יכול לנצל את ימי המחלה הצבורים שלו, עד לתקופה מקסימלית של 90 יום, בתקווה שעד אז יחלוף משבר הקורונה, והמעסיק נותר כשידיו קשורות. זאת, במקומות עבודה פרטיים שלא חלים עליהם הסכמים קיבוציים.

עו"ד פריזמנט: "עד שנת 2015 באישורי המחלה שהנפיקו קופות החולים נכתב מאיזו מחלה סבל העובד. בשנת 2015, תוקנו התקנות על-מנת להגן על פרטיות העובדים, כך שהחל משנת 2015 לא מצוין באישור המחלה סוג המחלה. כך, ברוב המקרים למעסיק אין אפשרות 'לתקוף' את אישור המחלה, כל עוד הוא ניתן על-ידי רופא מקופת חולים, ויש רופאים שנותנים אישורי מחלה בקלות יתרה".

התקופה הנוכחית מאתגרת את המעסיקים שנתקלים בסיטואציה דומה. "בימים רגילים מעסיק יכול לשלוח חוקר פרטי או לתפוס בפייסבוק את העובד כשהוא מפרסם פוסט על חופשה מהנה בימי המחלה. הוצאת ימי מחלה כוזבים מהווים עבירה משמעתית חמורה ומעסיקים רבים ינסו להתחשבן עם העובד באי תשלום הודעה מוקדמת או פיצויי פיטורים, אך בתקופה הנוכחית יש בעיה להוציא את האמת לאור", אומרת פריזמנט.

למרות זאת, לדעת עו"ד פריזמנט, במקרה שבו העובד יודע כי הוא עומד לצאת לחל"ת, אך מוציא ימי מחלה לפני יציאתו לחל"ת, הוא לא יהיה זכאי לשכר בתקופת המחלה היות והפר את חובת תום-הלב. "הבסיס הוא חובת הצדדים לנהוג בתום-לב אחד כלפי השני ובמיוחד בשעת משבר שלא היה כמותו. אין מחלוקת כי ככל ומדובר בימי מחלה פיקטיביים, של עובד ש'התחלה', מדובר בהפרה חמורה של חובת תום-הלב. אבל גם אם העובד באמת חלה, הרי שמקום בו הצדדים סיכמו על יציאה לחל"ת לפני המחלה, ניתן לטעון כי ימי המחלה לא 'עוצרים' את היציאה לחל"ת והעובד לא יהיה זכאי לדמי מחלה".

מנצלים את המשבר לרעה

אפליה מגדרית

במקרה אחר שהגיע אל משרדה של פריזמנט, המצב היה הפוך: דווקא המעסיק ניצל לרעה את המצב, באופן שהפלה עובדות על רקע המשבר. באותו מקרה התלוננה בפניה מנהלת חשבונות המועסקת במשרד רואה חשבון כי המעסיק הוציא את כל העובדות, רואות חשבון ומנהלות החשבונות הן אמהות לילדים או בהריון, לחל"ת והשאיר רק את העובדים הגברים במשרד. "מדובר באפליה מגדרית פר אקסלנס מחמת מין, הורות ומצב משפחתי", אומרת עו"ד פריזמנט.

לדבריה, "נשמעת במקרים הללו הטענה ההפוכה, לפיה המעביד נהג נכון כי הנשים היו מעדיפות לצאת לחל"ת היות ואין להן סידור לילדים. אבל זה לא נכון וצריך להסתכל על ההשפעה של המעשה הזה לטווח הרחוק. החשש הוא שבכל פעם שהמעסיק ישקול הוצאה לחל"ת, להקטין היקפי משרה או לפטר, הוא יעשה זאת קודם לאימהות ולנשים, וכשיחשוב על קידום עובד יחשוב על קידום הגברים בעבודה".

כדאי להזכיר כי שתי הסיטואציות הללו לא משקפות את הכלל. מדובר במקרים חריגים שבהם המעסיקים או העובדים מנסים להשיג יתרון כלשהו בתקופה הקשה הנוכחית, ולא תמיד עומדת כוונת זדון מאחורי המעשים. מרבית המומחים בשוק העבודה ובדיני משפחה מסבירים כי יש סולידריות רבה והבנה בין העובדים והמעסיקים בתקופה הנוכחית. "כולם סובלים", אומר אחד המומחים.

ניצול לרעה

לדברי עו"ד סיגל פעיל, מומחית בדיני עבודה ומייצגת ארגוני עובדים ומעסיקים במשק, אין ניצול לרעה של המצב על-ידי עובדים ומעבידים. הניצול לרעה אליו היא נחשפה לדבריה הגיע דווקא מכיוון המדינה. עו"ד פעיל: "הדוגמה הכואבת שאני נחשפתי אליה בנושא הייתה דווקא הניצול לרעה של המצב שעשה משרד האוצר ביחס לעובדי ההוראה, ומי ששילם על זה את המחיר הם התלמידים. במקום לוודא שהמורים כולם מנצלים את התקופה הנוראית הזאת ומלמדים את התלמידים, משלימים פערים, מהדקים את הקשר עם התלמידים שזקוקים להם יותר מתמיד ומצמצמים פגיעה משמעותית בתלמידים, ומעניקים לא רק תמיכה מקצועית ופדגוגית אלא תמיכה רגשית וחינוכית, נדהמנו כולנו לגלות שמה שהיה חשוב למשרד האוצר זה לנצל את ההזדמנות הנוראית הזאת בשביל לעשות את מה שהם רוצים לעשות כל הזמן וזה להוריד ימי חופשה למורים, גם במחיר של הפסקה מיידית של הלמידה מרחוק".

לדברי פעיל, "המהלך של הפסקת הלמידה מרחוק בין-רגע, בניגוד לרצונם של המורים וההורים והתלמידים, היה ניסיון לניצול לרעה של המצב. לשמחתי, אחרי שבוע, לאור הביקורת הציבורית ובזכות ההתעקשות של ארגון המורים שפנה לראש הממשלה, משרד האוצר חזר לאחור. זה היה סיבוב מיותר שהנפגעים ממנו היו התלמידים. זה ניצול המצב לרעה. זה היה צעד של משרד האוצר שרוצה לעשות על זה רווח היסטורי של 'הנה לראשונה כרסמנו בחופש הגדול'. זה נורא".

אפשר גם אחרת: פירמת דלויט לא מוציאה עובדים לחל"ת

מרבית המעסיקים במשק נאלצו לקבל בימים אלה החלטות קשות בנוגע להוצאת העובדים לחל"ת או לחופשות, על חשבון ימי חופשה עתידיים. בין המעסיקים הללו היו גם פירמות ראיית החשבון הגדולות במשק, הביג5, שמרביתן הודיעו לעובדים על יציאה מרוכזת לחופשה או חל"ת, בדרך כלל לעובדים "הלא נחוצים", עובדי מנהלה ואדמיניסטרציה.

בין הפירמות הללו הייתה גם פירמת הייעוץ וראיית החשבון הגדולה בישראל, EY ישראל, ששלחה את מרבית עובדיה הביתה - חלקם לחל"ת ויתר העובדים הוצאו לחופשת פסח עד ל-19 באפריל וייתכן שאף מעבר לכך אם יידרש, על חשבון ימי החופשה שלהם. גם בפירמות PwC ישראל ו-KPMG הוצאו חלק מהעובדים לחל"ת.

אבל יש גם מי שפועל אחרת. בפירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte הודיעו לעובדים הודעה מפתיעה: אף אחד לא יוצא לחל"ת. בהודעה של הפירמה לעובדיה נמסר כי הוחלט בשלב זה לקצץ בראש הפירמידה ברווחיהם ובשכרם של השותפים, ולא לפגוע בשכר העובדים.

המסר שהועבר היה ש"השותפים עומדים בראש המחנה והם אלו שייפגעו ראשונים". עוד הודיעו השותפים לשאר העובדים כי הם מרגישים שיש להם אחריות לספק ביטחון תעסוקתי לעובדים וכל עוד הם יוכלו לעשות זאת הם יימנעו מהוצאת עובדים לחל"ת. מסר נוסף שמשוגר לעובדים הוא שהפירמה משתדלת במיוחד לא לפגוע באוכלוסיות עם ההכנסות הנמוכות בפירמה, בהם מתמחים ועובדי מנהלה שונים.

בשלב זה ביקשו מנהלי הפירמה מעובדים בודדים שצברו יתרות חופשה משמעותיות, של עשרות ימים, לנצל את הימים הללו - והעובדים, עשרות בודדות מתוך כ-1,200 עובדים, נרתמו לכך.

זו אינה הפעם הראשונה שתפיסת העולם של דלויט של "לשמור על שלנו" באה לידי ביטוי בימי משבר. אותה תפיסה הנחתה את התנהלות הפירמה גם במשבר הכלכלי בשנת 2008 אז פעלה הפירמה באופן דומה ולא פיטרה עובדים. בעוד פירמות אחרות קיצצו במצבת העובדים ב- Deloitteהורידו שכר אבל לא שלחו אף אחד הביתה.

מ-Deloitte ישראל נמסר כי: "תמיד ראינו באנשינו את הנכס הגדול ביותר שלנו. בשעת מבחן זו, ההחלטות שאנו מקבלים נשענות על הערכים והאתיקה שלנו, כמו גם על האחריות שלנו כלפי בריאות אנשינו וביטחונם התעסוקתי- גם על חשבון פגיעה כלכלית, שכבר מתרחשת, בשותפים העומדים בראש המחנה. לפיכך, בשלב זה הוחלט שלא לפטר או להוציא את אנשינו לחל"ת.

"בד בבד, נעשו התאמות נקודתיות, הכוללות פנייה למספר מצומצם של עובדים עם יתרת ימי חופשה גבוהה לנצל אותם והארכת חופשת הפסח בשלושה ימים. ככל שננקוט בצעדים נוספים בהמשך, נעשה זאת ברוח הקווים המנחים שלנו למשבר: הפגנת סולידריות ושמירה על אנשינו, תוך נקיטה בצעדים פרוגרסיביים, ומבלי לפגוע בעובדים בדרגות שכר נמוכות".

עוד כתבות

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

עשן בשמי דוחא לאחר התקיפות / צילום: Reuters

לא רק ישראל: ברחבי המפרץ הפרסי מדווחים על פגיעות איראניות

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

אנשים במקלט ברמת גן, הבוקר / צילום: ap, Oded Balilty

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

30 יעדים הותקפו: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר