גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העובדים שהוציאו אישור מחלה פיקטיבי, המעסיק ששלח רק עובדות לחל"ת: הצד המכוער של שוק התעסוקה בצל הקורונה

מעסיק מתחום המזון שהודיע לחמישה עובדים כי הוא מתכנן להוציא אותם לחל"ת, הופתע לגלות שכולם פנו לאותו רופא וקיבלו אישור מחלה ל-30 יום ● במקרה אחר משרד רואי חשבון הוציא לחל"ת רק נשים ● הצד המכוער של שוק התעסוקה בימי משבר הקורונה

משבר הקורונה מכה בשוק העבודה בעולם ובישראל, ללא רחם. בין לילה כמעט מצאו את עצמם רבים מהמעסיקים עם אפס הכנסות, ללא יכולת לשלם את המשכורות ואת ההוצאות השוטפות של העסק; ומאות אלפי עובדים מצאו את עצמם בבית, בחל"ת או מפוטרים מעבודתם, והיד עוד נטויה. בעוד מרבית המעסיקים והעובדים מבינים את גודל המשבר אליו נקלע שוק העבודה ומתייחסים בכבוד האחד לשני, ישנם "תפוחים רקובים", עובדים ומעסיקים חריגים, שמנסים לנצל לרעה את המצב, ופועלים בדרכים לא לגיטימיות להשיג יתרון כלכלי.

מעסיק מתחום המזון שהודיע לחמשת עובדיו מראש על כוונתו להוציאם לחל"ת בשבוע, הופתע לגלות כי לפני שמסר להם את המכתב הרשמי פנו כל החמישה לאותו רופא בקופת חולים והוציאו אישור מחלה ל-30 יום. לדברי עורכת הדין הדס פריזמנט, שמתמחה בדיני עבודה ומייצגת את המעסיק, "אותם עובדים חשבו שאם העובד מוציא אישור מחלה לפני שהוא מקבל את המכתב על הוצאתו לחל"ת, המעסיק חייב לשלם לו מכספו על ימי המחלה".

לדבריה, על-פי חוק דמי מחלה עובד יכול לנצל את ימי המחלה הצבורים שלו, עד לתקופה מקסימלית של 90 יום, בתקווה שעד אז יחלוף משבר הקורונה, והמעסיק נותר כשידיו קשורות. זאת, במקומות עבודה פרטיים שלא חלים עליהם הסכמים קיבוציים.

עו"ד פריזמנט: "עד שנת 2015 באישורי המחלה שהנפיקו קופות החולים נכתב מאיזו מחלה סבל העובד. בשנת 2015, תוקנו התקנות על-מנת להגן על פרטיות העובדים, כך שהחל משנת 2015 לא מצוין באישור המחלה סוג המחלה. כך, ברוב המקרים למעסיק אין אפשרות 'לתקוף' את אישור המחלה, כל עוד הוא ניתן על-ידי רופא מקופת חולים, ויש רופאים שנותנים אישורי מחלה בקלות יתרה".

התקופה הנוכחית מאתגרת את המעסיקים שנתקלים בסיטואציה דומה. "בימים רגילים מעסיק יכול לשלוח חוקר פרטי או לתפוס בפייסבוק את העובד כשהוא מפרסם פוסט על חופשה מהנה בימי המחלה. הוצאת ימי מחלה כוזבים מהווים עבירה משמעתית חמורה ומעסיקים רבים ינסו להתחשבן עם העובד באי תשלום הודעה מוקדמת או פיצויי פיטורים, אך בתקופה הנוכחית יש בעיה להוציא את האמת לאור", אומרת פריזמנט.

למרות זאת, לדעת עו"ד פריזמנט, במקרה שבו העובד יודע כי הוא עומד לצאת לחל"ת, אך מוציא ימי מחלה לפני יציאתו לחל"ת, הוא לא יהיה זכאי לשכר בתקופת המחלה היות והפר את חובת תום-הלב. "הבסיס הוא חובת הצדדים לנהוג בתום-לב אחד כלפי השני ובמיוחד בשעת משבר שלא היה כמותו. אין מחלוקת כי ככל ומדובר בימי מחלה פיקטיביים, של עובד ש'התחלה', מדובר בהפרה חמורה של חובת תום-הלב. אבל גם אם העובד באמת חלה, הרי שמקום בו הצדדים סיכמו על יציאה לחל"ת לפני המחלה, ניתן לטעון כי ימי המחלה לא 'עוצרים' את היציאה לחל"ת והעובד לא יהיה זכאי לדמי מחלה".

מנצלים את המשבר לרעה

אפליה מגדרית

במקרה אחר שהגיע אל משרדה של פריזמנט, המצב היה הפוך: דווקא המעסיק ניצל לרעה את המצב, באופן שהפלה עובדות על רקע המשבר. באותו מקרה התלוננה בפניה מנהלת חשבונות המועסקת במשרד רואה חשבון כי המעסיק הוציא את כל העובדות, רואות חשבון ומנהלות החשבונות הן אמהות לילדים או בהריון, לחל"ת והשאיר רק את העובדים הגברים במשרד. "מדובר באפליה מגדרית פר אקסלנס מחמת מין, הורות ומצב משפחתי", אומרת עו"ד פריזמנט.

לדבריה, "נשמעת במקרים הללו הטענה ההפוכה, לפיה המעביד נהג נכון כי הנשים היו מעדיפות לצאת לחל"ת היות ואין להן סידור לילדים. אבל זה לא נכון וצריך להסתכל על ההשפעה של המעשה הזה לטווח הרחוק. החשש הוא שבכל פעם שהמעסיק ישקול הוצאה לחל"ת, להקטין היקפי משרה או לפטר, הוא יעשה זאת קודם לאימהות ולנשים, וכשיחשוב על קידום עובד יחשוב על קידום הגברים בעבודה".

כדאי להזכיר כי שתי הסיטואציות הללו לא משקפות את הכלל. מדובר במקרים חריגים שבהם המעסיקים או העובדים מנסים להשיג יתרון כלשהו בתקופה הקשה הנוכחית, ולא תמיד עומדת כוונת זדון מאחורי המעשים. מרבית המומחים בשוק העבודה ובדיני משפחה מסבירים כי יש סולידריות רבה והבנה בין העובדים והמעסיקים בתקופה הנוכחית. "כולם סובלים", אומר אחד המומחים.

ניצול לרעה

לדברי עו"ד סיגל פעיל, מומחית בדיני עבודה ומייצגת ארגוני עובדים ומעסיקים במשק, אין ניצול לרעה של המצב על-ידי עובדים ומעבידים. הניצול לרעה אליו היא נחשפה לדבריה הגיע דווקא מכיוון המדינה. עו"ד פעיל: "הדוגמה הכואבת שאני נחשפתי אליה בנושא הייתה דווקא הניצול לרעה של המצב שעשה משרד האוצר ביחס לעובדי ההוראה, ומי ששילם על זה את המחיר הם התלמידים. במקום לוודא שהמורים כולם מנצלים את התקופה הנוראית הזאת ומלמדים את התלמידים, משלימים פערים, מהדקים את הקשר עם התלמידים שזקוקים להם יותר מתמיד ומצמצמים פגיעה משמעותית בתלמידים, ומעניקים לא רק תמיכה מקצועית ופדגוגית אלא תמיכה רגשית וחינוכית, נדהמנו כולנו לגלות שמה שהיה חשוב למשרד האוצר זה לנצל את ההזדמנות הנוראית הזאת בשביל לעשות את מה שהם רוצים לעשות כל הזמן וזה להוריד ימי חופשה למורים, גם במחיר של הפסקה מיידית של הלמידה מרחוק".

לדברי פעיל, "המהלך של הפסקת הלמידה מרחוק בין-רגע, בניגוד לרצונם של המורים וההורים והתלמידים, היה ניסיון לניצול לרעה של המצב. לשמחתי, אחרי שבוע, לאור הביקורת הציבורית ובזכות ההתעקשות של ארגון המורים שפנה לראש הממשלה, משרד האוצר חזר לאחור. זה היה סיבוב מיותר שהנפגעים ממנו היו התלמידים. זה ניצול המצב לרעה. זה היה צעד של משרד האוצר שרוצה לעשות על זה רווח היסטורי של 'הנה לראשונה כרסמנו בחופש הגדול'. זה נורא". 

אפשר גם אחרת: פירמת דלויט לא מוציאה עובדים לחל"ת

מרבית המעסיקים במשק נאלצו לקבל בימים אלה החלטות קשות בנוגע להוצאת העובדים לחל"ת או לחופשות, על חשבון ימי חופשה עתידיים. בין המעסיקים הללו היו גם פירמות ראיית החשבון הגדולות במשק, הביג5, שמרביתן הודיעו לעובדים על יציאה מרוכזת לחופשה או חל"ת, בדרך כלל לעובדים "הלא נחוצים", עובדי מנהלה ואדמיניסטרציה.

בין הפירמות הללו הייתה גם פירמת הייעוץ וראיית החשבון הגדולה בישראל, EY ישראל, ששלחה את מרבית עובדיה הביתה - חלקם לחל"ת ויתר העובדים הוצאו לחופשת פסח עד ל-19 באפריל וייתכן שאף מעבר לכך אם יידרש, על חשבון ימי החופשה שלהם. גם בפירמות PwC ישראל ו-KPMG הוצאו חלק מהעובדים לחל"ת.

אבל יש גם מי שפועל אחרת. בפירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte הודיעו לעובדים הודעה מפתיעה: אף אחד לא יוצא לחל"ת. בהודעה של הפירמה לעובדיה נמסר כי הוחלט בשלב זה לקצץ בראש הפירמידה ברווחיהם ובשכרם של השותפים, ולא לפגוע בשכר העובדים.

המסר שהועבר היה ש"השותפים עומדים בראש המחנה והם אלו שייפגעו ראשונים". עוד הודיעו השותפים לשאר העובדים כי הם מרגישים שיש להם אחריות לספק ביטחון תעסוקתי לעובדים וכל עוד הם יוכלו לעשות זאת הם יימנעו מהוצאת עובדים לחל"ת. מסר נוסף שמשוגר לעובדים הוא שהפירמה משתדלת במיוחד לא לפגוע באוכלוסיות עם ההכנסות הנמוכות בפירמה, בהם מתמחים ועובדי מנהלה שונים.

בשלב זה ביקשו מנהלי הפירמה מעובדים בודדים שצברו יתרות חופשה משמעותיות, של עשרות ימים, לנצל את הימים הללו - והעובדים, עשרות בודדות מתוך כ-1,200 עובדים, נרתמו לכך.

זו אינה הפעם הראשונה שתפיסת העולם של דלויט של "לשמור על שלנו" באה לידי ביטוי בימי משבר. אותה תפיסה הנחתה את התנהלות הפירמה גם במשבר הכלכלי בשנת 2008 אז פעלה הפירמה באופן דומה ולא פיטרה עובדים. בעוד פירמות אחרות קיצצו במצבת העובדים ב- Deloitteהורידו שכר אבל לא שלחו אף אחד הביתה.

מ-Deloitte ישראל נמסר כי: "תמיד ראינו באנשינו את הנכס הגדול ביותר שלנו. בשעת מבחן זו, ההחלטות שאנו מקבלים נשענות על הערכים והאתיקה שלנו, כמו גם על האחריות שלנו כלפי בריאות אנשינו וביטחונם התעסוקתי- גם על חשבון פגיעה כלכלית, שכבר מתרחשת, בשותפים העומדים בראש המחנה. לפיכך, בשלב זה הוחלט שלא לפטר או להוציא את אנשינו לחל"ת.

"בד בבד, נעשו התאמות נקודתיות, הכוללות פנייה למספר מצומצם של עובדים עם יתרת ימי חופשה גבוהה לנצל אותם והארכת חופשת הפסח בשלושה ימים. ככל שננקוט בצעדים נוספים בהמשך, נעשה זאת ברוח הקווים המנחים שלנו למשבר: הפגנת סולידריות ושמירה על אנשינו, תוך נקיטה בצעדים פרוגרסיביים, ומבלי לפגוע בעובדים בדרגות שכר נמוכות".

עוד כתבות

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים