גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חזרתם לארץ באמצע רילוקיישן ואינכם יכולים לשוב לחו"ל? אלה דיני המס שיחולו עליכם

עוצר הטיסות בשל מגפת הקורונה קירקע בארץ ישראלים רבים שעובדים בחו"ל ושנחשבים לתושבי חוץ לצורכי מס • האם כעת הם ייחשבו לתושב ישראל לחיובם במס, אף שהם מבצעים "עבודה מרחוק"? • "גלובס" בדק אם אנשי הרילוקשיין עלולים למצוא עצמם במשטר מס חדש

נמל התעופה בן-גוריון ריק מנוסעים / צילום: RAMI AMICHAY, רויטרס
נמל התעופה בן-גוריון ריק מנוסעים / צילום: RAMI AMICHAY, רויטרס

ב', בן 35, נשוי ואב לשניים, עבד משנת 2010 בישראל בחברה-בת של חברה רב- לאומית בעלת חברות-בנות בסין ובעוד מדינות בעולם. ביוני 2014 הוא עזב את ישראל יחד עם אשתו וילדיו, עשה רילוקיישן לסין, והפך לעובד של חברה-בת סינית באותו מערך חברות רב-לאומי. את שכרו קיבל ב' לאורך השנים ביואנים. מאז עזיבתו לסין הגיע ב' מעת לעת לביקורים בישראל, שהסתכמו בערך בחודש לשנה. את הדירה שבבעלותו בישראל השכיר מהיום שעזב, והיא מושכרת עד היום. בסין התגוררה המשפחה בדירה שכורה.

החיים של ב' ומשפחתו התנהלו להם כסדרם ברילוקיישן, עד שהגיע משבר הקורונה. בעקבות התפרצות המחלה בסין, הגיע ב' עם משפחתו לישראל בתחילת פברואר, ומאז הוא כאן. כיוון שאינו יכול לחזור לסין, הוא עובד מישראל וממשיך לקבל את משכורתו מהחברה הסינית, לחשבון בסין. ב' ומשפחתו מתגוררים במלון דירות בשכירות בישראל, ועדיין משלמים את דמי השכירות הנדרשים על הדירה בסין.

כעת החלו להתעורר אצלו סימני שאלה. האם מעכשיו הוא נחשב לתושב ישראל לצורכי מס? האם הוא עדיין תושב סין? האם הוא עלול למצוא את עצמו במשטר מס חדש בעקבות המשבר?

ב' אינו לבדו. המשבר הוביל לחזרתם לישראל, בעל כורחם, של ישראלים לשעבר, שנחשבים לתושבי חוץ. הגל הראשון היה תושבי סין והונג קונג ש"היגרו" לישראל עד "יעבור זעם", וכעת "תקועים" בארץ, שכן מדינות אלה לא מאפשרות לאנשים שאינם אזרחים שלהן להיכנס אליהן בחזרה.

אחר-כך החלו ישראלים לחזור מאירופה, וחלקם גם מארה"ב. ישנו גם גל של ישראלים לשעבר, שהקדימו את חזרתם לארץ לקראת חג הפסח. אולם לנוכח סגירה מוחלטת של השמיים האוויריים במדינות רבות בעולם הם נאלצים להישאר בישראל עד לסיום המשבר, שעיתויו אינו ידוע.

מבחן הימים

השאלה העולה היא - האם יש להתייחס לאנשים אלה כמי שהפכו לתושבי ישראל לצורכי מס? לדברי עו"ד-רו"ח יועד פרנקל, ראש תחום מיסוי בינלאומי במשרד עורכי הדין זיו-שרון, ולשעבר מנהל חילופי מידע ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים, התשובה לכך שלילית. אך האם התשובה תהיה כזו גם אחרי חודשים, כשאותם ישראלים לשעבר ייאלצו להישאר בישראל מעבר ל-183 יום בשנת 2020 - תקרת השהות שמעבר אליה רואה רשות המסים באותו אדם תושב ישראל?

כפי שנחשף ב"גלובס", עוד לפני פרוץ המשבר, שקלה רשות המסים - במסגרת דיונים בוועדה ייחודית שהוקמה לצורך כך - לבצע שינויי חקיקה בתחום כללי התושבות, ולהקשיח את מבחני התושבות, כך שלא ניתן יהיה לסתור אותם, ושהות של 183 יום בישראל תקבע את מעמדו של אותו אדם כתושב המדינה לצורכי מס. עם זאת, שינויים אלה טרם התגבשו לחקיקה, ולכן ההגדרות הקיימות הן אלה שיקבעו את דינם של הישראלים לשעבר "הכלואים" כרגע בישראל.

ההגדרה הנוכחית של "תושב" לצורכי מס קובעת כי מי ששהה בישראל יותר מ-183 יום בשנת המס, או מי ששהה לפחות 30 יום בשנת המס הנוכחית, ובספירה תלת-שנתית של השנה הנוכחית יחד עם השנתיים שקדמו לה, יותר מ-425 יום - נחשב לתושב ישראל.

לצד המבחן של "מספר הימים" קיים גם מבחן מהותי הגובר על החזקות המספריות, והוא "מבחן מרכז החיים" המשקלל קריטריונים שונים, ובכללם בית הקבע, מיקום התא המשפחתי, מיקום העסק או העבודה, מיקום הנכסים, מיקום הקשרים החברתיים, שייכות לארגונים מקצועיים וכיו"ב.

לאלה מצטרף "תיקון 223" לפקודה המס, הקובע כי שהייה בישראל מעבר למספר הימים שנקבעו, מחייבת בפתיחת תיק ברשות המסים, הגשת דוח כתושב חוץ, וצירוף טופס 1348 שבו מפורטות כל הזיקות המהותיות ל"מבחן מרכז החיים".


אם משבר הקורונה יחלוף בטווח של מספר שבועות בודדים, לא צפויה להתעורר בעיה גדולה בעניין שאלת התושבות הפיסקלית של "פליטי הקורונה" השוהים בישראל, והם ימשיכו להיחשב לתושבי חוץ כל עוד יעזבו את ישראל מיד. השאלה היא - מה יקרה אם יתממש תרחיש בלהות שבו המשבר יימשך עוד מספר חודשים, או לא יסתיים עד סוף שנת 2020?

נסיבות רפואיות


התשובה של עו"ד-רו"ח פרנקל לא משתנה. לדבריו, "פליטי הקורונה" עדיין לא ייחשבו לתושבי ישראל. "כל מקרה נבחן לגופו, אולם ככל שהמכנה המשותף של אנשים אלה הוא, שהם שכירים בחברות זרות שהעסקתם נמשכת, והם ממשיכים לעבוד מרחוק באמצעים האלקטרוניים המודרניים, משפחתם נמצאת איתם מכורח הנסיבות, ואם וכאשר סיום המשבר יוביל גם לחזרתם למדינת המוצא, אנו סבורים כי תושבותם הזרה עומדת בעינה אף בתקופה זו".

פרנקל שואב את הביטחון מ"תקנה 3" לתקנות מס הכנסה (קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל) הקובעת כי יראו אדם שאינו עולה חדש ושוהה בישראל יותר מ-183 ימים כתושב חוץ, אם בחמש שנות המס הקודמות לשנת המס היה תושב חוץ והוא נופל לאחת הקטגוריות המנויות בתקנה. בין הקטגוריות נכללת קטגוריה של חולה המאושפז בבית-חולים או במוסד שיקומי, שהגיע לישראל לצורך אשפוז או שחלה בעת שהותו בארץ, ואשר אילולא תקופת אשפוזו לא היו חלות לגביו החזקות המספריות.

לדברי פרנקל, "ניתן להקיש מתקנה זו, אף אם לא מתקיימת מפורשות במקרה שלפנינו, שנסיבות רפואיות של מגפה עולמית 'המקרקעות' אדם לישראל, לא יפגמו בסטטוס תושבותו הזרה. אף אם קבוצת האנשים המדוברת לא חלתה ולא אושפזה, אנו סבורים שכורח הנסיבות מחייב את המסקנה שהם נותרו תושבי חוץ".

מעבר לכך, מוסיף פרנקל, "דברי הפרשנות של ה-OECD אף מציינים בקשר להכנסת עבודה ולתנאי שבמסגרתו קמה זכות למדינת המקור למסות הכנסת עבודה של תושב חוץ, אם שהה בתחומיה יותר מ-183 יום בפרק זמן של 12 חודש, כי יש לנטרל את התקופה שבה שהה במדינת המקור מכורח מחלה ממושכת. מדברים אלה יש להקיש לענייננו, ששהייה כפויה בישראל בשל משבר הקורונה אף היא ראוי שתנוטרל לעניין החזקות המספריות בהגדרת 'תושבות' לעניין יחיד".

עבודה מרחוק

נציין כי השאלות הללו אינן תיאורטיות. משרדי המיסוי הגדולים החלו לקבל פניות בנושא, וכעת נותנים ייעוץ ראשוני ללקוחותיהם. בין הפונים היה גם ג', בעל שליטה בחברות רבות בתחום התוכנה, שהיה בעבר תושב ישראל אך זה שנים הוא תושב הונג קונג. בעקבות המשבר הגיע ג' לישראל עם אשתו ושלושת ילדיו, כבר בינואר. הוא רשם את ילדיו למוסדות החינוך בישראל לפני שהם הושבתו, המשיך לעבוד באמצעות מיילים וטלפונים, ככל הניתן, ודאג לפעילות החברות בקבוצה שבשליטתו, והחודשים החלו לחלוף.

גם ד', פעיל בענף היהלומים, המתגורר בהונג קונג זה כתשע שנים שואל היום את אותן שאלות, בנוגע למיסוי שיחול עליו . ד', נשוי ואב לבן, הגיע לישראל בינואר, ממש בתחילת המשבר במזרח אסיה, וכמו החוזרים האחרים לארץ, גם לגביו לא ברור מועד חזרתו לחו"ל. כעת הוא מעוניין להשקיע בניירות ערך ישראליים בבורסה בת"א, ורוצה לדעת - האם יישמר לו הפטור ממס רווחי הון כתושב חוץ, לפי סעיף 97(ב2) לפקודה.

לדברי פרנקל, "בהנחה שאותם ישראלים לשעבר, תושבי חוץ ערב המשבר, שוהים בישראל בעל כורחם, ועובדים מהבית עבור המעביד הזר (בין אם זו חברה זרה בינלאומית ובין אם זו חברה זרה בבעלותם, א' ל"ו), עשויה לעלות טענה מפי רשות המסים שהכנסתם כפופה למס בישראל. אך יש לטעון ל'שהייה כפויה' ולנטרל את ימי השהייה הכפויים בישראל, כך שלא ייספרו במניין הימים למבחן התושבות".

לגבי כמה ישראלים החשש הזה רלוונטי?

פרנקל: "לא ברור, כי לא ידוע כמה ישראלים חזרו לארץ. אני מניח שיש מאות או אפילו אלפי ישראלים כאלה. הבעיה תצוף אם שהייתם תתארך מעבר לשישה חודשים בשנת 2020. במצב כזה תוטל עליהם חובה לפתוח תיק ולהגיש דוח מכוח תיקון 223 לפקודה. ואז רשות המסים, הצמאה לגידול בהכנסות המדינה, עשויה לטעון לתושבות ישראלית שלהם, או לחלופין למיסוי הכנסת העבודה שלהם".

מבחן מרכז החיים

גם לדברי עו"ד הנרייט פוקס ועו"ד ורו"ח עמית זומר מקבוצת המס הבינלאומי במשרד עורכי הדין פרל-כהן, "אין מקום ליותר מדי דאגה". על-פי הייעוץ שהם נותנים לחלק מלקוחותיהם הפונים אליהם, "כאשר ישראלים מוצאים עצמם 'תקועים' בישראל, או זרים שימצאו עצמם במצב דומה בישראל, אין פירוש הדבר שהם הופכים להיות תושבי מדינת ישראל לצורך מס.

"מה שקובע בסופו של דבר הוא המבחן של היכן נמצא מרכז חייו של הנישום. יש לצפות מרשויות המס בישראל לנהוג בסבירות בעניינים אלה, הן לאור המצב החריג ביותר אשר התעורר, והן לאור ההתחייבויות השונות של ישראל תחת אמנות המס השונות שישראל חברה בהן וכללי ה-OECD".

עוד אומרים לנו עורכי הדין כי יש פניות רבות הן מצד מעסיקים והן מצד עובדים מודאגים בנוגע למצב הנוכחי. לדבריהם, "לא קיימת פסיקה שניתן להסתמך עליה בישראל לגבי המצב המיוחד שנוצר בשל נסיבות כוח עליון, שמחייבות אדם להישאר בישראל (או אפילו בבית-חולים), ולא לשוב למקום מושבו, מרכז חייו, בשל הקורונה. בכל מקרה, ברור שהנישום יהיה חייב להוכיח היכן נמצא מרכז חייו".

עוד כתבות

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון