גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חזרתם לארץ באמצע רילוקיישן ואינכם יכולים לשוב לחו"ל? אלה דיני המס שיחולו עליכם

עוצר הטיסות בשל מגפת הקורונה קירקע בארץ ישראלים רבים שעובדים בחו"ל ושנחשבים לתושבי חוץ לצורכי מס • האם כעת הם ייחשבו לתושב ישראל לחיובם במס, אף שהם מבצעים "עבודה מרחוק"? • "גלובס" בדק אם אנשי הרילוקשיין עלולים למצוא עצמם במשטר מס חדש

נמל התעופה בן-גוריון ריק מנוסעים / צילום: RAMI AMICHAY, רויטרס
נמל התעופה בן-גוריון ריק מנוסעים / צילום: RAMI AMICHAY, רויטרס

ב', בן 35, נשוי ואב לשניים, עבד משנת 2010 בישראל בחברה-בת של חברה רב- לאומית בעלת חברות-בנות בסין ובעוד מדינות בעולם. ביוני 2014 הוא עזב את ישראל יחד עם אשתו וילדיו, עשה רילוקיישן לסין, והפך לעובד של חברה-בת סינית באותו מערך חברות רב-לאומי. את שכרו קיבל ב' לאורך השנים ביואנים. מאז עזיבתו לסין הגיע ב' מעת לעת לביקורים בישראל, שהסתכמו בערך בחודש לשנה. את הדירה שבבעלותו בישראל השכיר מהיום שעזב, והיא מושכרת עד היום. בסין התגוררה המשפחה בדירה שכורה.

החיים של ב' ומשפחתו התנהלו להם כסדרם ברילוקיישן, עד שהגיע משבר הקורונה. בעקבות התפרצות המחלה בסין, הגיע ב' עם משפחתו לישראל בתחילת פברואר, ומאז הוא כאן. כיוון שאינו יכול לחזור לסין, הוא עובד מישראל וממשיך לקבל את משכורתו מהחברה הסינית, לחשבון בסין. ב' ומשפחתו מתגוררים במלון דירות בשכירות בישראל, ועדיין משלמים את דמי השכירות הנדרשים על הדירה בסין.

כעת החלו להתעורר אצלו סימני שאלה. האם מעכשיו הוא נחשב לתושב ישראל לצורכי מס? האם הוא עדיין תושב סין? האם הוא עלול למצוא את עצמו במשטר מס חדש בעקבות המשבר?

ב' אינו לבדו. המשבר הוביל לחזרתם לישראל, בעל כורחם, של ישראלים לשעבר, שנחשבים לתושבי חוץ. הגל הראשון היה תושבי סין והונג קונג ש"היגרו" לישראל עד "יעבור זעם", וכעת "תקועים" בארץ, שכן מדינות אלה לא מאפשרות לאנשים שאינם אזרחים שלהן להיכנס אליהן בחזרה.

אחר-כך החלו ישראלים לחזור מאירופה, וחלקם גם מארה"ב. ישנו גם גל של ישראלים לשעבר, שהקדימו את חזרתם לארץ לקראת חג הפסח. אולם לנוכח סגירה מוחלטת של השמיים האוויריים במדינות רבות בעולם הם נאלצים להישאר בישראל עד לסיום המשבר, שעיתויו אינו ידוע.

מבחן הימים 

השאלה העולה היא - האם יש להתייחס לאנשים אלה כמי שהפכו לתושבי ישראל לצורכי מס? לדברי עו"ד-רו"ח יועד פרנקל, ראש תחום מיסוי בינלאומי במשרד עורכי הדין זיו-שרון, ולשעבר מנהל חילופי מידע ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים, התשובה לכך שלילית. אך האם התשובה תהיה כזו גם אחרי חודשים, כשאותם ישראלים לשעבר ייאלצו להישאר בישראל מעבר ל-183 יום בשנת 2020 - תקרת השהות שמעבר אליה רואה רשות המסים באותו אדם תושב ישראל?

כפי שנחשף ב"גלובס", עוד לפני פרוץ המשבר, שקלה רשות המסים - במסגרת דיונים בוועדה ייחודית שהוקמה לצורך כך - לבצע שינויי חקיקה בתחום כללי התושבות, ולהקשיח את מבחני התושבות, כך שלא ניתן יהיה לסתור אותם, ושהות של 183 יום בישראל תקבע את מעמדו של אותו אדם כתושב המדינה לצורכי מס. עם זאת, שינויים אלה טרם התגבשו לחקיקה, ולכן ההגדרות הקיימות הן אלה שיקבעו את דינם של הישראלים לשעבר "הכלואים" כרגע בישראל.

ההגדרה הנוכחית של "תושב" לצורכי מס קובעת כי מי ששהה בישראל יותר מ-183 יום בשנת המס, או מי ששהה לפחות 30 יום בשנת המס הנוכחית, ובספירה תלת-שנתית של השנה הנוכחית יחד עם השנתיים שקדמו לה, יותר מ-425 יום - נחשב לתושב ישראל.

לצד המבחן של "מספר הימים" קיים גם מבחן מהותי הגובר על החזקות המספריות, והוא "מבחן מרכז החיים" המשקלל קריטריונים שונים, ובכללם בית הקבע, מיקום התא המשפחתי, מיקום העסק או העבודה, מיקום הנכסים, מיקום הקשרים החברתיים, שייכות לארגונים מקצועיים וכיו"ב.

לאלה מצטרף "תיקון 223" לפקודה המס, הקובע כי שהייה בישראל מעבר למספר הימים שנקבעו, מחייבת בפתיחת תיק ברשות המסים, הגשת דוח כתושב חוץ, וצירוף טופס 1348 שבו מפורטות כל הזיקות המהותיות ל"מבחן מרכז החיים".


אם משבר הקורונה יחלוף בטווח של מספר שבועות בודדים, לא צפויה להתעורר בעיה גדולה בעניין שאלת התושבות הפיסקלית של "פליטי הקורונה" השוהים בישראל, והם  ימשיכו להיחשב לתושבי חוץ כל עוד יעזבו את ישראל מיד. השאלה היא - מה יקרה אם יתממש תרחיש בלהות שבו המשבר יימשך עוד מספר חודשים, או לא יסתיים עד סוף שנת 2020?

נסיבות רפואיות


התשובה של עו"ד-רו"ח פרנקל לא משתנה. לדבריו, "פליטי הקורונה" עדיין לא ייחשבו לתושבי ישראל. "כל מקרה נבחן לגופו, אולם ככל שהמכנה המשותף של אנשים אלה הוא, שהם שכירים בחברות זרות שהעסקתם נמשכת, והם ממשיכים לעבוד מרחוק באמצעים האלקטרוניים המודרניים, משפחתם נמצאת איתם מכורח הנסיבות, ואם וכאשר סיום המשבר יוביל גם לחזרתם למדינת המוצא,  אנו סבורים כי תושבותם הזרה עומדת בעינה אף בתקופה זו".

פרנקל שואב את הביטחון מ"תקנה 3" לתקנות מס הכנסה (קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל) הקובעת כי יראו אדם שאינו עולה חדש ושוהה בישראל יותר מ-183 ימים כתושב חוץ, אם בחמש שנות המס הקודמות לשנת המס היה תושב חוץ והוא נופל לאחת הקטגוריות המנויות בתקנה. בין הקטגוריות נכללת קטגוריה של חולה המאושפז בבית-חולים או במוסד שיקומי, שהגיע לישראל לצורך אשפוז או שחלה בעת שהותו בארץ, ואשר אילולא תקופת אשפוזו לא היו חלות לגביו החזקות המספריות.

לדברי פרנקל, "ניתן להקיש מתקנה זו, אף אם לא מתקיימת מפורשות במקרה שלפנינו, שנסיבות רפואיות של מגפה עולמית 'המקרקעות' אדם לישראל, לא יפגמו בסטטוס תושבותו הזרה. אף אם קבוצת האנשים המדוברת לא חלתה ולא אושפזה, אנו סבורים שכורח הנסיבות מחייב את המסקנה שהם נותרו תושבי חוץ".

מעבר לכך, מוסיף פרנקל, "דברי הפרשנות של ה-OECD אף מציינים בקשר להכנסת עבודה ולתנאי שבמסגרתו קמה זכות למדינת המקור למסות הכנסת עבודה של תושב חוץ, אם שהה בתחומיה יותר מ-183 יום בפרק זמן של 12 חודש, כי יש לנטרל את התקופה שבה שהה במדינת המקור מכורח מחלה ממושכת. מדברים אלה יש להקיש לענייננו, ששהייה כפויה בישראל בשל משבר הקורונה אף היא ראוי שתנוטרל לעניין החזקות המספריות בהגדרת 'תושבות' לעניין יחיד".

עבודה מרחוק

נציין כי השאלות הללו אינן תיאורטיות. משרדי המיסוי הגדולים החלו לקבל פניות בנושא, וכעת נותנים ייעוץ ראשוני ללקוחותיהם. בין הפונים היה גם ג', בעל שליטה בחברות רבות בתחום התוכנה, שהיה בעבר תושב ישראל אך זה שנים הוא תושב הונג קונג. בעקבות המשבר הגיע ג' לישראל עם אשתו ושלושת ילדיו, כבר בינואר. הוא רשם את ילדיו למוסדות החינוך בישראל לפני שהם הושבתו, המשיך לעבוד באמצעות מיילים וטלפונים, ככל הניתן, ודאג לפעילות החברות בקבוצה שבשליטתו, והחודשים החלו לחלוף.

גם ד', פעיל בענף היהלומים, המתגורר בהונג קונג זה כתשע שנים שואל היום את אותן שאלות, בנוגע למיסוי שיחול עליו . ד', נשוי ואב לבן, הגיע לישראל בינואר, ממש בתחילת המשבר במזרח אסיה, וכמו החוזרים האחרים לארץ, גם לגביו לא ברור מועד חזרתו לחו"ל. כעת הוא מעוניין להשקיע בניירות ערך ישראליים בבורסה בת"א, ורוצה לדעת - האם יישמר לו הפטור ממס רווחי הון כתושב חוץ, לפי סעיף 97(ב2) לפקודה.

לדברי פרנקל, "בהנחה שאותם ישראלים לשעבר, תושבי חוץ ערב המשבר, שוהים בישראל בעל כורחם, ועובדים מהבית עבור המעביד הזר (בין אם זו חברה זרה בינלאומית ובין אם זו חברה זרה בבעלותם, א' ל"ו), עשויה לעלות טענה מפי רשות המסים שהכנסתם כפופה למס בישראל. אך יש לטעון ל'שהייה כפויה' ולנטרל את ימי השהייה הכפויים בישראל, כך שלא ייספרו במניין הימים למבחן התושבות".

לגבי כמה ישראלים החשש הזה רלוונטי?

פרנקל: "לא ברור, כי לא ידוע כמה ישראלים חזרו לארץ. אני מניח שיש מאות או אפילו אלפי ישראלים כאלה. הבעיה תצוף אם שהייתם תתארך מעבר לשישה חודשים בשנת 2020. במצב כזה תוטל עליהם חובה לפתוח תיק ולהגיש דוח מכוח תיקון 223 לפקודה. ואז רשות המסים, הצמאה לגידול בהכנסות המדינה, עשויה לטעון לתושבות ישראלית שלהם, או לחלופין למיסוי הכנסת העבודה שלהם".

מבחן מרכז החיים

גם לדברי עו"ד הנרייט פוקס ועו"ד ורו"ח עמית זומר מקבוצת המס הבינלאומי במשרד עורכי הדין פרל-כהן, "אין מקום ליותר מדי דאגה". על-פי הייעוץ שהם נותנים לחלק מלקוחותיהם הפונים אליהם, "כאשר ישראלים מוצאים עצמם 'תקועים' בישראל, או זרים שימצאו עצמם במצב דומה בישראל, אין פירוש הדבר שהם הופכים להיות תושבי מדינת ישראל לצורך מס.

"מה שקובע בסופו של דבר הוא המבחן של היכן נמצא מרכז חייו של הנישום. יש לצפות מרשויות המס בישראל לנהוג בסבירות בעניינים אלה, הן לאור המצב החריג ביותר אשר התעורר, והן לאור ההתחייבויות השונות של ישראל תחת אמנות המס השונות שישראל חברה בהן וכללי ה-OECD".

עוד אומרים לנו עורכי הדין כי יש פניות רבות הן מצד מעסיקים והן מצד עובדים מודאגים בנוגע למצב הנוכחי. לדבריהם, "לא קיימת פסיקה שניתן להסתמך עליה בישראל לגבי המצב המיוחד שנוצר בשל נסיבות כוח עליון, שמחייבות אדם להישאר בישראל (או אפילו בבית-חולים), ולא לשוב למקום מושבו, מרכז חייו, בשל הקורונה. בכל מקרה, ברור שהנישום יהיה חייב להוכיח היכן נמצא מרכז חייו". 

עוד כתבות

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות