גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל לפני הכול? הממשלה החדשה צפויה להיות אחת הגדולות והבזבזניות

אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, הממשלה הבאה צפויה לכלול 30 שרים, על אף המשבר הכלכלי הענק שהמדינה עומדת בפתחו ● כמה זה יעלה למשק, מה הסכנה בריבוי שרים ומשרדים, ואיך זה שישראל ממשיכה להוביל על כל המדינות בפרמטר השרים?

בני גנץ ובנימין נתניהו / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
בני גנץ ובנימין נתניהו / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

ישראל ניצבת בפני המשבר הכלכלי הגדול ביותר בתולדותיה, אולי למעט תקופת הצנע בעשור שבין 1959-1949, אז הונהג משטר קיצוב מזון קפדני כדי להבטיח שלכל האוכלוסייה יהיה מה לאכול. מי שזוכר את ימי משבר האינפלציה של ראשית שנות ה-80 מוצא את קווי הדמיון: מלחמת לבנון הראשונה בקיץ 1982, משבר פוליטי משתק אחרי קריסתו של ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל, סבך פוליטי בין שמעון פרס ז"ל ("המערך") ליצחק שמיר ז"ל (הליכוד) ואינפלציה דוהרת. המשק הישראלי יצא משליטה ועת החירום חייבה הקמת ממשלת אחדות לאומית עם רוטציה ושיתוף שתי המפלגות הגדולות: 44 מנדטים של המערך ו-41 מנדטים של הליכוד.

התוצאה הייתה ממשלת ישראל ה-21, עם 25 שרים: עשרה של הליכוד, עשרה של המערך, שר אחד מכל אחת מן המפלגות הנוספות: המפד"ל, ש"ס, "מורשה" (שהתפרקה ממפד"ל) ו"שינוי" (של אמנון רובינשטיין). עד לאותם הימים היו ממשלות ישראל קטנות בהרבה.

לפני שאנחנו יודעים את הפרטים המלאים על ממשלת ישראל ה-35, נדמה שבתחום השרים היא תשבור את כל השיאים. לפי דיווחים של הצדדים הנושאים והנותנים אשר נמסרו לידי "גלובס", הממשלה הבאה תתנפח עד ל-34 שרים. אחרים נוקבים במספר של 30 שרים. ייתכן שאלה הם מספרים גבוהים המועברים באופן מכוון כדי להראות בהמשך "הישג" אם יצליחו לצמצם את המספר.

ח"י שרים ואחד ראש ממשלה

בשנים של אחרי המחאה החברתית, ב-2013, וכאשר מפלגת "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד נכנסה לכנסת ה-19, הם הציגו את הרף הראוי לדעתם לצמצום משרדי הממשלה: ח"י ח"כים פלוס אחד ראש הממשלה - כלומר 19 שרים בלבד.

בעת הקמת הממשלה ה-33, בראשות נתניהו, מספר השרים היה סלע מחלוקת עיקרי בין יאיר לפיד, שהוביל אז את יש עתיד עם 19 ח"כים, לבין הליכוד-ביתנו בראשות נתניהו (ואביגדור וליברמן), שלה היו 31 ח"כים. מספר השרים צומצמם מ-28 ל-21 שרים - חריגה קטנה יחסית מרף 19 השרים. לפיד אף דרש שהנושא יבוצר בחוק יסוד הממשלה כך שממשלה המעוניינת למנות יותר מ-19 שרים תידרש לאישור של 70 ח"כים.

אולם ב-2015, לקראת הקמת הממשלה ה-34, ביקש נתניהו לעקוף את הכלל ושילב בחוק יסוד הממשלה: הוראת שעה, שלפיה הגבלת מספר השרים לא תחול על הכנסת ה-20 ואכן, במהלך הממשלה ה-34 הגיע מספר שרי הממשלה ל-22-24, תוך שבידי נתניהו שמורה הסמכות למנות שרים נוספים, להרחיב סמכויות או לצמצמן.

מינוי ופיטורי שרים הוא אחד הכלים הפוליטיים החזקים ביותר שיש בידי ראש ממשלה בשיטה הפרלמנטרית. נתניהו עשה בכלי זה שימוש נרחב ב-11 השנה הרצופות שבהן הוא מכהן כראש הממשלה, לרבות איום הפיטורים, המועלה מפעם לפעם באמירות ובמסרים שמאחורי הקלעים, כדי להזכיר בידי מי נמצאת הסמכות.

פעם היו פה 12 שרים

לפי מתווה הממשלה ה-35, אשר כאמור טרם התפרסם, פיטורי שרים לא יהיה מעתה והלאה כלי בידי ראש הממשלה בלבד, אלא יהיו חייבים להתבצע בהסכמת ממלא מקום ראש הממשלה בני גנץ.

אגב, ההגבלה שנקבעה בחוק היסוד בשנת 2014 נותרה עדיין בתוקף. מאז התפזרה הכנסת ה-20 ונבחרו הכנסות שאחריה, לא היו בידי נתניהו כל אפשרויות חקיקה, אם כי החוק הראשון והיחיד שהוא החל לקדם במאי 2019 היה שינוי חוק יסוד הממשלה כך שהוא יוכל למנות שרים ללא הגבלה. בסופו של דבר חוק לא קודם, ובהוראתו הכנסת ה-21 פוזרה והמדינה יצאה למערכת בחירות שנייה.

גם הוראת השעה שאיפשרה את הרחבת הממשלה והוחלה בין השנים 2019-2015 - פקעה, אך היועץ המשפטי לממשלה עו"ד אביחי מנדלבליט חתם על חוות דעת משפטית שלפיה בעת ממשלות המעבר, נתניהו יכול למנות שרים ובלבד שיעשה זאת בשיקול דעת מצומצם, מבלי שמדובר בהעברות תיקים לשם משחקי כיסאות פוליטיים.

מינויי השרים בממשלות המעבר בשנה החולפת, לא זכו גם לאישור מליאת הכנסת ולביקורת פרלמנטרית וכך מונה שר הביטחון נפתלי בנט לתפקידו, בשל העובדה שנתניהו זיהה את המשא-ומתן הפוליטי החרישי בין בנט לבין גנץ. שרים נוספים מונו בחצי השנה האחרונה, אחרי שנתניהו חויב להתפטר מתפקידי השרים השונים שלו (בריאות, רווחה, תפוצות, ירושלים, חקלאות), בעקבות הלכת בג"ץ פנחסי-דרעי, האוסרת על מי שהוגש נגדו כתב אישום לכהן כשר. נתניהו אף פיטר שני שרים בחודש יולי האחרון - איילת שקד מהמשפטים ונפתלי בנט מהחינוך - אחרי שהפסידו במערכת הבחירות לכנסת ה-21, ומינה במקומם את אמיר אוחנה ורפי פרץ. וכך נמשכה במהלך השנה האחרונה תזוזת שרים מרובה, מבלי שהם עוברים את ההליך לפי חוקי היסוד, אישור הכנסת.

ממשלה שוויונית וניפוח תקציבי

אולם כאמור בעת המשא-ומתן הנוכחי עם יו"ר הכנסת בני גנץ, המבנה הוא ממשלה שוויונית - בין שני צדדים לא שווים. מצד אחד גוש 58 ח"כים, המכיל את המפלגות הליכוד, ימינה, ש"ס ויהדות התורה. מצד שני, מפלגת חוסן לישראל, שהמבנה שלה הוא כ-18-15 ח"כים (מפלגתו של בני גנץ בתוספת, ח"כ צבי האוזר, ח"כ יועז הנדל וח"כ פנינה תמנו שאטה, פליטי כחול לבן)

חלוקה שוויונית משמעותה שכל צד יזכה ל-17-17 שרים. בעוד נתניהו יתבקש לחלק את 17 השרים שלו בין הליכוד ושאר מפלגות הבלוק שלו, הצד של גנץ יכול למנות את כל חברי רשימתו לשרים.

כאמור, מדובר בניפוח תקציבי בלתי הגיוני, בתקופה שבה המדינה עומדת לפני משבר כלכלי מן החמורים שידעה המדינה. קברניטי המדינה בוחרים שלא להוות סמל ודוגמה לצמצום. עובדי מדינה, ובכללם כל לשכות השרים, יזכו לעבודה מובטחת, רכבים צמודים, מימון ניידים והטבות רבות של המגזר הציבורי בעוד המגזר הפרטי ייחתך ומקומות עבודה רבים ייסגרו.

לחסוך 60 מיליון שקל בשנה

במכון הישראלי לדמוקרטיה בדקו את נתוני ממשלת ישראל בהשוואה לדמוקרטיות אחרות בעולם. ד"ר אסף שפירא , ד"ר עופר קניג ופרופ' גדעון רהט מציינים כי מספר השרים המסתמן בממשלה החדשה גדול באופן חריג וקיצוני וצפוי להיות פי 2 מדמוקרטיות בעלות אוכלוסייה הדומה לישראל - פינלנד (19 שרים), הולנד (16 שרים), אירלנד, סלובקיה, צ'כיה ואוסטריה (15 שרים בלבד). בנוסף, מספר משרדי הממשלה בישראל גבוה באופן ניכר בהשוואה לשאר המדינות. בהינתן קואליציה של 73 ח"כים ו-30 שרים , על כל 2.4 ח"כים מהקואליציה יתמנה שר.

בחוות הדעת של החוקרים הם מציינים כי צמצום מספר השרים מקנה "יתרונות חשובים מבחינת משילות, יעילות, תפקוד הכּנסת וחיזוק אמון הציבור בפוליטיקה. ממשלה מצומצת תמנע גם בזבוז כספי ציבור, ועל רקע המיתון הכלכלי הצפוי בשל משבר הקורונה, יש חשיבות מיוחדת לכך". על פי ההערכות, אם יהיו 19 שרים במקום 30, ייחסכו כ-60 מיליון שקל בשנה מלשכות השרים בלבד. את ההערכה הכלכלית ביצעו חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעל פיה ממוצע העלות של לשכת שר בשנה, העומדת על 5.5 מיליון שקלים, לפי חישוב של 30 שרים וארבעה סגני שרים.

יחס בעייתי בין מספר שרים

עוד הם מציינים כי "ריבוי שרים יפגע ביעילות הדיונים ובתהליכי קבלת ההחלטות בממשלה ויהווה פגיעה בעבודת הכנסת עקב הקטנת מספר הח"כים הפנויים לעבודה פרלמנטרית".

תומר לוטן, מומחה לממשל ומדינות ציבורית, לשעבר מנכ"ל "המרכז להעצמת האזרח", אומר ל"גלובס" שמספר השרים הממוצע במדינות החברות ב-OECD עומד על 14. לדבריו, הממוצע של 14 שרים אינו הנתון המשמעותי כיוון שמדובר במדינות השונות בגודלן, בשיטות המשטר והמבנה הפדרלי/אזורי שלהן. ולכן צריך להביט לנתונים של המדינות שמבנה המשטר שלהן דומה לישראל, והן בעלות גודל דומה.

"סוגייה נוספת שמתפספסת", אומר לוטן, "היא שמה שחשוב הוא מספר המשרדים. כאן קיים בזבוז משווע וקושי אדיר בתפקוד, בעיות של תיאום וסינכרון בין משרדי הפוגע משמעותית באפקטיביות הממשל בישראל. כלומר - ריבוי שרים הוא בוודאי לא חיובי ולא מועיל, אבל הוא בפירוש עדיף על ריבוי משרדים. במובן זה עדיפים יותר שרים ללא תיק או שרים 'פרויקטורים' מאשר 'המצאת' משרדים חדשים ושימור משרדים מיותרים".

עוד כתבות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

הבעיה של טראמפ: איך מנצחים אויב שמודד ניצחון בהישרדות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"שבועיים" גורליים: האם טראמפ ישתמש באותו טריק פעמיים?

סנאטור המקורב לטראמפ: "ההחלטה בנוגע לאיראן כבר התקבלה" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● ראש ממשלת פולין: על אזרחינו באיראן לעזוב במיידי - ייתכן שבעוד כמה שעות הם לא יוכלו לצאת ● בשיא המתיחות: המפגינים באיראן מרימים ראש ● ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● עדכונים שוטפים

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים