גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל לפני הכול? הממשלה החדשה צפויה להיות אחת הגדולות והבזבזניות

אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, הממשלה הבאה צפויה לכלול 30 שרים, על אף המשבר הכלכלי הענק שהמדינה עומדת בפתחו ● כמה זה יעלה למשק, מה הסכנה בריבוי שרים ומשרדים, ואיך זה שישראל ממשיכה להוביל על כל המדינות בפרמטר השרים?

בני גנץ ובנימין נתניהו / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
בני גנץ ובנימין נתניהו / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

ישראל ניצבת בפני המשבר הכלכלי הגדול ביותר בתולדותיה, אולי למעט תקופת הצנע בעשור שבין 1959-1949, אז הונהג משטר קיצוב מזון קפדני כדי להבטיח שלכל האוכלוסייה יהיה מה לאכול. מי שזוכר את ימי משבר האינפלציה של ראשית שנות ה-80 מוצא את קווי הדמיון: מלחמת לבנון הראשונה בקיץ 1982, משבר פוליטי משתק אחרי קריסתו של ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל, סבך פוליטי בין שמעון פרס ז"ל ("המערך") ליצחק שמיר ז"ל (הליכוד) ואינפלציה דוהרת. המשק הישראלי יצא משליטה ועת החירום חייבה הקמת ממשלת אחדות לאומית עם רוטציה ושיתוף שתי המפלגות הגדולות: 44 מנדטים של המערך ו-41 מנדטים של הליכוד.

התוצאה הייתה ממשלת ישראל ה-21, עם 25 שרים: עשרה של הליכוד, עשרה של המערך, שר אחד מכל אחת מן המפלגות הנוספות: המפד"ל, ש"ס, "מורשה" (שהתפרקה ממפד"ל) ו"שינוי" (של אמנון רובינשטיין). עד לאותם הימים היו ממשלות ישראל קטנות בהרבה.

לפני שאנחנו יודעים את הפרטים המלאים על ממשלת ישראל ה-35, נדמה שבתחום השרים היא תשבור את כל השיאים. לפי דיווחים של הצדדים הנושאים והנותנים אשר נמסרו לידי "גלובס", הממשלה הבאה תתנפח עד ל-34 שרים. אחרים נוקבים במספר של 30 שרים. ייתכן שאלה הם מספרים גבוהים המועברים באופן מכוון כדי להראות בהמשך "הישג" אם יצליחו לצמצם את המספר.

ח"י שרים ואחד ראש ממשלה

בשנים של אחרי המחאה החברתית, ב-2013, וכאשר מפלגת "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד נכנסה לכנסת ה-19, הם הציגו את הרף הראוי לדעתם לצמצום משרדי הממשלה: ח"י ח"כים פלוס אחד ראש הממשלה - כלומר 19 שרים בלבד.

בעת הקמת הממשלה ה-33, בראשות נתניהו, מספר השרים היה סלע מחלוקת עיקרי בין יאיר לפיד, שהוביל אז את יש עתיד עם 19 ח"כים, לבין הליכוד-ביתנו בראשות נתניהו (ואביגדור וליברמן), שלה היו 31 ח"כים. מספר השרים צומצמם מ-28 ל-21 שרים - חריגה קטנה יחסית מרף 19 השרים. לפיד אף דרש שהנושא יבוצר בחוק יסוד הממשלה כך שממשלה המעוניינת למנות יותר מ-19 שרים תידרש לאישור של 70 ח"כים.

אולם ב-2015, לקראת הקמת הממשלה ה-34, ביקש נתניהו לעקוף את הכלל ושילב בחוק יסוד הממשלה: הוראת שעה, שלפיה הגבלת מספר השרים לא תחול על הכנסת ה-20 ואכן, במהלך הממשלה ה-34 הגיע מספר שרי הממשלה ל-22-24, תוך שבידי נתניהו שמורה הסמכות למנות שרים נוספים, להרחיב סמכויות או לצמצמן.

מינוי ופיטורי שרים הוא אחד הכלים הפוליטיים החזקים ביותר שיש בידי ראש ממשלה בשיטה הפרלמנטרית. נתניהו עשה בכלי זה שימוש נרחב ב-11 השנה הרצופות שבהן הוא מכהן כראש הממשלה, לרבות איום הפיטורים, המועלה מפעם לפעם באמירות ובמסרים שמאחורי הקלעים, כדי להזכיר בידי מי נמצאת הסמכות.

פעם היו פה 12 שרים

לפי מתווה הממשלה ה-35, אשר כאמור טרם התפרסם, פיטורי שרים לא יהיה מעתה והלאה כלי בידי ראש הממשלה בלבד, אלא יהיו חייבים להתבצע בהסכמת ממלא מקום ראש הממשלה בני גנץ.

אגב, ההגבלה שנקבעה בחוק היסוד בשנת 2014 נותרה עדיין בתוקף. מאז התפזרה הכנסת ה-20 ונבחרו הכנסות שאחריה, לא היו בידי נתניהו כל אפשרויות חקיקה, אם כי החוק הראשון והיחיד שהוא החל לקדם במאי 2019 היה שינוי חוק יסוד הממשלה כך שהוא יוכל למנות שרים ללא הגבלה. בסופו של דבר חוק לא קודם, ובהוראתו הכנסת ה-21 פוזרה והמדינה יצאה למערכת בחירות שנייה.

גם הוראת השעה שאיפשרה את הרחבת הממשלה והוחלה בין השנים 2019-2015 - פקעה, אך היועץ המשפטי לממשלה עו"ד אביחי מנדלבליט חתם על חוות דעת משפטית שלפיה בעת ממשלות המעבר, נתניהו יכול למנות שרים ובלבד שיעשה זאת בשיקול דעת מצומצם, מבלי שמדובר בהעברות תיקים לשם משחקי כיסאות פוליטיים.

מינויי השרים בממשלות המעבר בשנה החולפת, לא זכו גם לאישור מליאת הכנסת ולביקורת פרלמנטרית וכך מונה שר הביטחון נפתלי בנט לתפקידו, בשל העובדה שנתניהו זיהה את המשא-ומתן הפוליטי החרישי בין בנט לבין גנץ. שרים נוספים מונו בחצי השנה האחרונה, אחרי שנתניהו חויב להתפטר מתפקידי השרים השונים שלו (בריאות, רווחה, תפוצות, ירושלים, חקלאות), בעקבות הלכת בג"ץ פנחסי-דרעי, האוסרת על מי שהוגש נגדו כתב אישום לכהן כשר. נתניהו אף פיטר שני שרים בחודש יולי האחרון - איילת שקד מהמשפטים ונפתלי בנט מהחינוך - אחרי שהפסידו במערכת הבחירות לכנסת ה-21, ומינה במקומם את אמיר אוחנה ורפי פרץ. וכך נמשכה במהלך השנה האחרונה תזוזת שרים מרובה, מבלי שהם עוברים את ההליך לפי חוקי היסוד, אישור הכנסת.

ממשלה שוויונית וניפוח תקציבי

אולם כאמור בעת המשא-ומתן הנוכחי עם יו"ר הכנסת בני גנץ, המבנה הוא ממשלה שוויונית - בין שני צדדים לא שווים. מצד אחד גוש 58 ח"כים, המכיל את המפלגות הליכוד, ימינה, ש"ס ויהדות התורה. מצד שני, מפלגת חוסן לישראל, שהמבנה שלה הוא כ-18-15 ח"כים (מפלגתו של בני גנץ בתוספת, ח"כ צבי האוזר, ח"כ יועז הנדל וח"כ פנינה תמנו שאטה, פליטי כחול לבן)

חלוקה שוויונית משמעותה שכל צד יזכה ל-17-17 שרים. בעוד נתניהו יתבקש לחלק את 17 השרים שלו בין הליכוד ושאר מפלגות הבלוק שלו, הצד של גנץ יכול למנות את כל חברי רשימתו לשרים.

כאמור, מדובר בניפוח תקציבי בלתי הגיוני, בתקופה שבה המדינה עומדת לפני משבר כלכלי מן החמורים שידעה המדינה. קברניטי המדינה בוחרים שלא להוות סמל ודוגמה לצמצום. עובדי מדינה, ובכללם כל לשכות השרים, יזכו לעבודה מובטחת, רכבים צמודים, מימון ניידים והטבות רבות של המגזר הציבורי בעוד המגזר הפרטי ייחתך ומקומות עבודה רבים ייסגרו.

לחסוך 60 מיליון שקל בשנה

במכון הישראלי לדמוקרטיה בדקו את נתוני ממשלת ישראל בהשוואה לדמוקרטיות אחרות בעולם. ד"ר אסף שפירא , ד"ר עופר קניג ופרופ' גדעון רהט מציינים כי מספר השרים המסתמן בממשלה החדשה גדול באופן חריג וקיצוני וצפוי להיות פי 2 מדמוקרטיות בעלות אוכלוסייה הדומה לישראל - פינלנד (19 שרים), הולנד (16 שרים), אירלנד, סלובקיה, צ'כיה ואוסטריה (15 שרים בלבד). בנוסף, מספר משרדי הממשלה בישראל גבוה באופן ניכר בהשוואה לשאר המדינות. בהינתן קואליציה של 73 ח"כים ו-30 שרים , על כל 2.4 ח"כים מהקואליציה יתמנה שר.

בחוות הדעת של החוקרים הם מציינים כי צמצום מספר השרים מקנה "יתרונות חשובים מבחינת משילות, יעילות, תפקוד הכּנסת וחיזוק אמון הציבור בפוליטיקה. ממשלה מצומצת תמנע גם בזבוז כספי ציבור, ועל רקע המיתון הכלכלי הצפוי בשל משבר הקורונה, יש חשיבות מיוחדת לכך". על פי ההערכות, אם יהיו 19 שרים במקום 30, ייחסכו כ-60 מיליון שקל בשנה מלשכות השרים בלבד. את ההערכה הכלכלית ביצעו חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעל פיה ממוצע העלות של לשכת שר בשנה, העומדת על 5.5 מיליון שקלים, לפי חישוב של 30 שרים וארבעה סגני שרים.

יחס בעייתי בין מספר שרים

עוד הם מציינים כי "ריבוי שרים יפגע ביעילות הדיונים ובתהליכי קבלת ההחלטות בממשלה ויהווה פגיעה בעבודת הכנסת עקב הקטנת מספר הח"כים הפנויים לעבודה פרלמנטרית".

תומר לוטן, מומחה לממשל ומדינות ציבורית, לשעבר מנכ"ל "המרכז להעצמת האזרח", אומר ל"גלובס" שמספר השרים הממוצע במדינות החברות ב-OECD עומד על 14. לדבריו, הממוצע של 14 שרים אינו הנתון המשמעותי כיוון שמדובר במדינות השונות בגודלן, בשיטות המשטר והמבנה הפדרלי/אזורי שלהן. ולכן צריך להביט לנתונים של המדינות שמבנה המשטר שלהן דומה לישראל, והן בעלות גודל דומה.

"סוגייה נוספת שמתפספסת", אומר לוטן, "היא שמה שחשוב הוא מספר המשרדים. כאן קיים בזבוז משווע וקושי אדיר בתפקוד, בעיות של תיאום וסינכרון בין משרדי הפוגע משמעותית באפקטיביות הממשל בישראל. כלומר - ריבוי שרים הוא בוודאי לא חיובי ולא מועיל, אבל הוא בפירוש עדיף על ריבוי משרדים. במובן זה עדיפים יותר שרים ללא תיק או שרים 'פרויקטורים' מאשר 'המצאת' משרדים חדשים ושימור משרדים מיותרים".

עוד כתבות

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

לאחר התחדשות עירונית: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%