פעילות של עמותת בית הגלגלים / צילום: בית הגלגלים
הנזקים הכלכליים של מגפת הקורונה נותנים את אותותיהם כמעט בכל גזרה במשק. שיעור האבטלה חצה את רף ה-20% כשעד פסח ישנן תחזיות כי מספר מבקשי העבודה בישראל יעמוד על כמיליון, עסקים קטנים וגדולים נסגרו או נמצאים בסכנת סגירה, ועצמאים חוששים כי יצטרכו להחזיר הלוואות לאורך שנים כדי לאושש את העסק שהושלך לקיפאון בצל המגפה.
בתוך כך, דווקא בשעה שבה נדרש מגזר אזרחי איתן יותר מתמיד, חוששות עמותות המגזר השלישי גם הן מפני קריסה. כשחלקן נשענות על סיוע ממשלתי שנפגע לאחר שנת בחירות ובהיעדר תקציב, הן נדרשות בתקופת משבר הקורונה להתמודד עם כמות גדלה של פונים, הפסקת תרומות גדולות ומחסור חמור במתנדבים.
עמותות אלו מגיעות למשבר הקורונה לאחר שנה של הרעבה תקציבית. מערכת בחירות אחר מערכת בחירות הובילה לכך שאין תקציב מדינה, והעמותות הרבות הנסמכות על שולחן הממשלה נפגעו אנושות. כעת, הפגיעה הכלכלית שיוצרת מגפת הקורונה מביאה רבות מהן להכרזה כי מדובר במכה אחרונה בשרשרת. מכה שממנה רבות מהעמותות כבר לא יקומו.
הנה דוגמה אחת לאיך נראה המצב בשטח בעקבות סגר הקורונה: ארגון לתת, שפועל לצמצום העוני בישראל, ביטל שמונה אירועים לניצולי שואה נזקקים. מבצע איסוף מזון בסניפי שופרסל שמתחיל היום עד ערב החג, יתקיים בפעם הראשונה זה 20 שנה ללא 8,000 מתנדבים שהיו אמורים לקחת בו חלק, 4,500 עובדי חברות עסקיות לא ייקחו חלק באריזת חבילות לחג, עקב ההגבלות על התקהלות. הפגיעה באלפי משפחות נזקקות, קשישים וציבור שלם שנסמך על פעילות זו לקראת החג היא עובדה מוגמרת.
"אין אף אחד אחר שמסייע כעת לאוכלוסיות שהכי צריכות עזרה - ואנחנו כבר על סף אסון", אומרת ליאור פינקל-פרל, מנכ"לית "מנהיגות אזרחית", ארגון הגג של העמותות בישראל. "כמובן שיש יוזמות אזרחיות שקמות, אך הן נקודתיות, אפילו לא פלסטר. מדובר בתשתית חברתית שלקח שנים לבסס ולבנות. עשרות אלפי עובדים ומאות אלפי ישראלים שנשענים על העמותות - לשקם אותה אחר כך, גם יהיה יותר יקר וגם ישאיר הרבה מאוד אנשים באוכלוסייה ללא מענה לצרכים מידיים".
כעת, כאשר התשתית החברתית של ישראל נמצאת לדבריה בסכנת קריסה, מתכונן הארגון למאבק, יחד עם עמותות החברה האזרחית, ודורש 1.25% מסך התוכנית הכלכלית שגובשה במשרדי הממשלה.
"מאות אלפי ישראלים, החלשים ביותר בחברה, כבר נפגעים מהמצב של הארגונים, ובימים הקרובים - עקב התמוטטות החברה האזרחית - הפגיעה תוחמר ותחריף", כתבו הארגונים בפנייתם לראש הממשלה ולשר האוצר. "50% מהארגונים הוציאו עובדים לחל"ת, וכלל לא ברור אם יהיה להם לאן לחזור. 25% מהארגונים כבר הפסיקו פעילותם. המגזר השלישי כולו דומם. התוכנית הכלכלית מתעלמת מהמשבר האדיר הזה. אנחנו דורשים הקצאה מיידית של מיליארד שקל לארגוני החברה האזרחית. הלוואות הן לא פתרון, כי אחרי שנת בחירות וקושי תקציבי עצום - איך יחזירו הארגונים את ההלוואה? כשהממשלה תרצה ליישם את החלטותיה בשטח ולהיעזר בארגונים הפועלים בשטח, לא יהיה עוד מי שיבצע זאת".
מחיר הסגר: מי יחלק אלפי ארוחות לחג
ערב חג הפסח, שתי עמותות האמונות על סיוע תזונתי לנזקקים מדווחות על קשיים שטרם חוו. ב"לקט ישראל", ארגון העוסק בהצלת מזון עבור אוכלוסיות נזקקות, מספרים על כך שמצד אחד, המשבר נותן את אותותיו; יותר מובטלים ויותר אנשים מבוגרים המוצאים את עצמם בבידוד, גרמו לכך שהעמותה מקבלת עשרות פניות נוספות מדי יום. מאידך, מתנדבים כבר אין ופגיעה חמורה בתרומות יש, כשהעמותה נאלצת להביא במקומם עובדים בשכר.
העמותה חווה ירידה כמעט מוחלטת בתרומות המזון המבושל המקשה על יכולת הסיוע - למרות שתרומות של תוצרת חקלאית עולות בשל הפגיעה בענף. למרות ההוצאות הגדלות והירידה בתרומות, סיוע ממשלתי אין. בשל הירידה התרומות של מזון מבושל, העמותה עברה לרכישת מנות, והצפי הוא שכבר השבוע תהייה עלייה של יותר מעשר אלפים מנות שיחולקו לבתים - כולן מנות שיירכשו בכסף.
גם בעמותת לתת מדווחים על חוסר יכולת לתת מענה. "העמותות בשטח על סף קריסה: יש פחות משאבים, פחות תרומות, פחות מתנדבים - אבל ביקוש שלא ידענו כמותו ב-20 השנים האחרונות, והעמותות לא מסוגלות לתת מענה לאלפי הפניות החדשות שמתקבלות", אומר מנכ"ל לתת, ערן וינטרוב.
"חג הפסח כבר פה. כל בני הבית ובהם הילדים, שלא מקבלים ארוחה חמה דרך מפעל ההזנה, נמצאים בבית לאורך כל שעות היום כבר שבועיים, והצורך של הסיוע במזון גובר. ההצטרפות של למעלה מחצי מיליון אנשים למעגל דורשי עבודה מטילה עומס נפשי רב וחרדה קיומית ואנו צופים שעשרות אלפי משפחות עלולות להצטרף למעגל העוני עקב משבר הקורונה".
וינטרוב אומר כי "החברה האזרחית אמנם משמשת קו הגנה ראשון ורשת ביטחון חברתית, אבל אנחנו לא נוכל להחזיק מעמד הרבה זמן. הממשלה חייבת להבין, שלצד האתגרים הרבים האחרים - חייבים לדאוג לאוכלוסיות המוחלשות והפגיעות ביותר שאינן יכולות לדאוג לעצמן".
המחיר הכלכלי: התורמים מצמצמים הוצאות
לא רק עמותות המחלקות מזון מתקשות להתמודד; "בית הגלגלים" מלווים אנשים עם מוגבלות פיזית מילדות לבגרות, במטרה להקנות להם כלים לחיים אוטונומיים. הצעירים מגיעים לבתים שהקימה העמותה ברחבי הארץ, לנים בהם מעת לעת ולומדים לפתח כלים לעצמאות.
"מיד עם התחלת המגבלות של משרד הבריאות הפסקנו את הפעילות הפיזית, כאשר החניכים שלנו נמצאים בקבוצת סיכון מובהקת בגלל המוגבלות שלהם. כעת, תחושת הבדידות שלהם מקצינה כשהם ספונים בבתיהם בלי שום קשר פיזי ומסגרת יומיומית", אומר יונתן קרני, מנכ"ל העמותה.
"החבר’ה שלנו לא תמיד טכנולוגים, ומוגבלות לעיתים מקשה להתמודד עם הטכנולוגיה ללא התאמות ציוד. לפני כחודש נעצרה הפעילות הכלכלית, שכן התרומות המהוות שני שלישים מההכנסות שלנו נעצרו כמעט לחלוטין. השליש שאנחנו מקבלים מהמדינה, גם תחת איום קיומי - כי אין פעילות שמתבצעת. הוצאנו לחל"ת 49 מתוך 56 עובדי העמותה, ואנחנו שומעים על מצוקה מתגברת בקרב המשפחות. זה חוסר אונים גדול, וחשש שביום שהמשבר יירגע, תשתיות כמו שלנו לא יוכלו לשרוד".
מחיר ההנחיות: מגייסים "כוחות מילואים"
אחת מהעמותות שנפגעו באופן רב-מערכתי ממשבר הקורונה היא "חיבוק ראשון", המטפלת כבר יותר מעשור במאות בתינוקות נטושים בבתי חולים. מרבית המתנדבות הן נשים בגילאי 60-65, שכעת לא יכולות לצאת מהבית בשל דרישה של משרד הבריאות שכוללת הנחייה מפורטת למניעת יציאה בקרב קבוצות הסיכון. "משרד הבריאות יצא בהנחיה צודקת לפיה האוכלוסייה המבוגרת צריכה להישאר בבתים, וכך לפחות 70% מהמתנדבות לא יכולות להגיע", מספרת אפרת יסעור, מנכ"לית העמותה. "איבדנו את רוב המתנדבות שלנו". בימים האחרונים קיבלה יסעור פניות מבתי חולים שונים בבקשה להכשרת מתנדבות ומתנדבים צעירים, שעליהם לא חלות מגבלות הדוקות.
העמותה מטפלת לאורך השנה בתינוקות שאך נולדו וננטשו בבתי החולים על ידי הוריהם, תינוקות למשפחות רווחה שלא זוכים לדמות הורית צמודה וקרובה, ומסייעת להורים שבשל קושי רפואי לא יכולים לשהות לצד הרך הנולד בבית החולים. חלק מהתינוקות סובלים ממומים מולדים או ממחלות וננטשים. "המתנדבים שלנו מטפלים בתינוקות האלו, ונותנים להם חיבוק ויחס חם, לעתים רק כדי שיוכלו ללכת לעולמם אחרי שהם זכו לאהבה, ולא שכבו בבית חולים ללא טיפול ומגע. המתנדבות מעניקות לתינוקות טיפול הורי שלו הם זקוקים", מסבירה יסעור.
לדברי יסעור, "לאחרונה נולד תינוק חולה מאוד לאם חולה וחד-הורית, שבשל המחלה שלה לא יכלה להיות איתו כל הזמן, והוא טופל על ידי מתנדבות העמותה במשך חודשיים. בגלל המצב, הטיפול של המתנדבות הופסק לפני כשבועיים. בשבוע שעבר קיבלנו הודעה שהמצב הרפואי שלו הידרדר והוא נפטר".
העמותה לא מקבלת תמיכה ממשלתית ונשענת רק על התנדבות ותרומות פרטיות. אלא שעם פרוץ המשבר תורמים רבים עצרו את הזרמת הכספים, כחלק מניסיון לצמצם הוצאות בשל המצב הכללי במשק. העמותה הוציאה עובדים לחל"ת, ונותרה עם שתי עובדות בשכר וצורך מהותי להקים מערך הכשרה מקוון למתנדבים חדשים, בתקווה שיאותרו כאלו בהקדם. "אנחנו חייבים להתאים את עצמנו לצו השעה ולייצר 'כוח מילואים' צעיר שיוכל להיכנס לבתי החולים", אומרים בעמותה.
"מחזור הפעילות שלנו עומד על כמיליון וחצי שקל לשנה", אומרת יסעור. "נכון לסיום הרבעון הראשון של 2020 הצלחנו לגייס רק 100 אלף שקל. בקצב הזה התרומות בקושי יצליחו לכסות רבע ממחזור הפעילות הנדרש. זו הסיבה שנאלצנו כרגע להוציא יותר ממחצית העובדים בשכר לחל"ת. בשבוע האחרון הוצאנו איגרת לתורמים הגדולים שלנו, עם בקשה לסיוע דחוף. מתוך 20 פניות נענתה אחת, עם תרומה של 180 שקל".