דוד פתאל / צילום: אלון רון
חברת המלונות פתאל החזקות היא אחת הנפגעות הבולטות בבורסת תל אביב מהמצב שנוצר בעקבות התפשטותו של נגיף קורונה, שהשביתה לחלוטין את ענף התיירות והמלונאות. מתחילת השנה צנחה ב-82% מניית החברה, שאותה מוביל בעל השליטה, דוד פתאל, ושווייה של החברה הצטמק לכ-1.5 מיליארד שקל בלבד.
מאז שהתחילה להיסחר בבורסה בפברואר 2018, אז גייסה החברה כ-500 מיליון שקל לפי שווי שוק של כ-4.5 מיליארד שקל "אחרי הכסף", רשמה המניה ירידה של 67%. נוסף על כך, הנפיקה פתאל שתי סדרות אג"ח בהיקף של כ-960 מיליון שקל. אלה נסחרות היום בבורסה בתשואות "זבל" של 35%-22%.
לנוכח ההידרדרות במצבה, מדווחת פתאל על שורה של פעולות התייעלות, לצורך התאמת הוצאותיה התזרימיות לירידה המהותית הצפויה בהכנסות. בין השאר, מדווחת החברה כי בוצעה הפחתת שכר מדורגת של 45%-20% לכל העובדים בקבוצה, וכן היא בוחנת פיטורים. עד כה הוציאה החברה 5,500 מעובדיה בישראל לחופשה ללא תשלום (חל"ת), לרבות שלושת בניו של בעל השליטה, המועסקים בתפקידי ניהול בקבוצה.
נוסף על כך, בכוונת פתאל להוציא את מרבית עובדיה באירופה לחל"ת או לחופשות יזומות (על חשבון ימי החופשה שצברו), וזאת בהתאם לחוק ולמדיניות הממשלתית בכל מדינה.
סגרה 160 מתוך 182 מלונות
דוד פתאל, בעל השליטה, יו"ר ומנכ"ל החברה, הודיע השבוע כי הוא מוותר באופן בלתי חוזר על המענק שמגיע לו בגין שנת 2019 (שאר בכירי החברה ויתרו על 50% מהבונוס השנתי), וכן על דמי הניהול שהוא זכאי להם על פי ההסכם עמו, וזאת עד לתום הרבעון השני של 2020. נציין כי עלות שכרו של פתאל ירדה מ-10 מיליון שקל ב-2018 ל-3.1 מיליון שקל בשנה שעברה.
נכון להיום סגרה החברה כ-160 מתוך 182 מלונות הקבוצה הפעילים בישראל ובאירופה. בשאר המלונות שנותרו פתוחים, שיעורי התפוסה כיום נעים בטווח של 30%-5% בלבד. בכוונת פתאל לשקול סגירה של מלונות נוספים, והכל בכפוף ובהתאם להתפתחויות.
פתאל מונה עוד שורה ארוכה של פעולות התייעלות וחיסכון שבכוונתה לבצע, ובשורה התחתונה, להערכת ההנהלה והדירקטוריון, "פעולות אלה, יחד עם מזומנים בסך כ-1 מליארד שקל שברשות הקבוצה, יאפשרו לה לעמוד בכל מחויבויותיה בשנה הקרובה".
היו"ר והמנכ"ל פתאל אמר היום: "עברנו ב-20 שנות פעילותנו מלחמות, האטות, מיתון עולמי ואינתיפאדה, ולמדנו כיצד להתגבר על הקשיים ואף לצמוח בהם. תחום התיירות תמיד היה הראשון שנפגע בעת משבר, וגם יהיה הראשון להתאושש ממנו. הדוחות המצוינים של 2019 אינם משקפים את המצב כיום, אבל הם בהחלט משקפים את הצמיחה של החברה ורווחיותה במצב של שגרה, שאליה נחזור במוקדם או במאוחר".
שחר עקה, סמנכ"ל הכספים של פתאל, שעלות שכרו ב-2019 הסתכמה בכ-2.5 מיליון שקל, הוסיף כי "חוסר הוודאות בשוק, שהתחיל בתחילת החודש בעקבות מגיפת הקורונה, הביא את החברה ליישם תוכנית קיצוצים רחבה בהוצאות התפעוליות של הרשת כבר בתחילת התפשטות המגיפה ופתרונות להגדלת קופת המזומנים של החברה במידת הצורך".
הרווח התפעולי השנתי גדל ב-135%
את שנת 2019 סיימה פתאל עם הכנסות של כ-5.4 מיליארד שקל - צמיחה של 41% לעומת 2018. זאת, על רקע עסקות לרכישת מלונות שביצעה החברה במהלך המחצית השנייה של 2018 ותחילת 2019.
הרווח התפעולי לפני פחת, הפחתות והוצאות אחרות זינק אשתקד ב-135% לעומת 2018, והגיע לכ-1.7 מיליארד שקל. התחזקות השקל מול הדולר והאירו צמצמה את הרווח של פתאל בכ-40 מיליון שקל.
בשורה התחתונה, הציגה החברה רווח נקי של כ-38 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-239 מיליון שקל ב-2018, על רקע השפעות יישומו של תקן 16 IFRS. בנטרול השפעת התקן, הסתכם הרווח הנקי אשתקד בכ-225 מיליון שקל.
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת של החברה גדל בשנה שעברה ב-169% לעומת 2018, והסתכם בכ-973 מיליון שקל. בקופתה של החברה היו בסוף 2019 מזומנים בהיקף של כ-860 מיליון שקל.
ברבעון הרביעי הציגה פתאל עלייה של 8% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל ב-2018, לרמה של כ-1.34 מיליארד שקל. הרווח התפעולי לפני שכירות, פחת והוצאות אחרות (EBITDAR) גדל ב-7% ברבעון זה והגיע לכ-472 מיליון שקל, למרות פגיעה בהיקף של כ-15 מיליון שקל עקב התחזקות השקל מול הדולר והאירו.
בשורה התחתונה, דיווחה פתאל על הפסד של כמיליון שקל ברבעון הרביעי, בהשוואה לרווח של כ-59 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2018. בנטרול יישומו של תקן IFRS 16, עמד הרווח הנקי על כ-38 מיליון שקל.