רוני חזקיהו, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר
אגף החשכ"ל באוצר מכיר בכישלון המגנון שיצר בקרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה, בשל המבנה הביורוקרטי שכלל גופים מתאמים שהיו בין האוצר לבנקים. כך עולה מהדיון שנערך הבוקר בוועדת הכספים, שבה השתתף נציג אגף החשכ"ל באוצר, עמית מרזאי, ממונה ערבויות מדינה בחשכ"ל, שגילה כי מתוך 3,444 בקשות שהוגשו לקרן אושרו עד כה רק 25 הלוואות, כשהחשכ"ל משנה את המנגנון ומוותר על הגופים המתאמים בינו לבין הבנקים.
מרזאי מאמר כי "הריבית תהיה כנראה בממוצע של 1.5% מעל הפריים ונישא בריבית בשנה הראשונה, כשאנו נותנים גרייס של שנה". נציג החשכ"ל פירט כי 3,444 בקשות הוגשו לאוצר ולמתאמים מטעמו, ומהן הועברו לבנקים 367 בקשות. הבנקים דנו ב-40 בקשות ואישרו 25 בקשות בלבד עד כה, בסכום כולל של 7.2 מיליון של בלבד, גילה נציג החשכ"ל. כלומר, מתוך המיליארדים שהאוצר לכאורה אישר עד כה אושרו לגופים שנקלעו לקשיי תזרים אושרו הלוואות בהיקף של רק 7.2 מיליון שקל - שבריר אחוז מהקציב המיועד, כשפחות מאחוז אחד מהבקשות שהוגשו אושר עד כה. בכך מאשררים באוצר את הביקורת שהושמעה כנגד היעילות עד כה של הקרן, כפי פורסם בהרחבה ב"גלובס" בשבוע שעבר.
מרזאי התייחס גם לצורך לשנות את המנגנון של קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה, כשהם מבטלים את החברות אשר מנתבות את הבקשות והבקשה תשודר ישירות לבנקים. מוותרים על המתווך - מסלול ירוק לכל הבקשות בלי הגופים המתאמים.
כלומר, בכך בעצם מכירים בחשכ"ל בכישלון הביורוקרטיה שהייתה עד כה. "אנו מעבירים את השרביט לבנקים", אמר היום עמית מרזאי, ממונה ערבויות מדינה בחשכ"ל לדיון בוועדת הכספים, כשהוסיף כי מדובר בהלוואות ולא במענק. כך, אמר הנציג, לוח הזמנים למתן ההלוואות קוצר והורדה הביורוקרטיה של הגופים המתאמים שהיו אמורים לעבד את הבקשות ולהעביר זאת לבנקים.
עוד קודם יו"ר ועדת הכספים הזמנית בכנסת, ח"כ עודד פורר, מוועדת הכספים נמסר כי יו"ר ועדת הכספים הזמנית, ח"כ עודד פורר, יצא בביקורת נוקבת על התנהלות הממשלה ביחס לקרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה. "הממשלה הזו מנותקת ממה שקורה בשטח, שר האוצר ורה"מ, שר הכלכלה, צריכים להבין שכל יום המשבר מעמיק, ועם ההתנהלות שלהם עם מעמיקים אותו עוד יותר. מנכ"ל משרד הבריאות מעריך ששנת הלימודים לא תתחדש אחרי החופש. כל אחד משחרר איזה פוש, ולא רואים את הקרחון שהולכים להתנגש בו. מי שמשלם את המשכורת של השרים והממשלה יושב בבית ולא יודע אם תהייה לו פרנסה יום למחרת".
עוד צוטט פורר באומרו כי "אני רוצה גם להעביר מסר לראשי המערכת הבנקאית, ראשי הבנקים, שאנחנו שומעים שהמערכת הזו מאוד איתנה ויציבה, ראשי הבנקים מנצלים את המשבר הזה כדי לתפס עוד קצת על גב האזרח הקטן. מגדילים את הריביות. יש לכם אחריות, אתם לא יכולים לשהות במגדל השן של המשכורות הבלתי נגמרות, ולבוא לאזרח שמשלם מידי חודש את התשלומים שלו, ולהעלות לו את הריביות באופן חד צדדי. איפה הפיקוח על הבנקים? הממשלה צריכה לנהל את המשבר גם במישור הזה". פורר גם תקף את הבנקים ואת הפיקוח על הבנקים, שלא תורמים מספיק בימים אלה, כשבוועדה עלו קריאות לדיון דחוף במה שהבנקים עושים והריביות שנגבות עתה.
מציאות זו ה ביאה את יו"ר הוועדה להורות לאוצר פרסם מדי יום טבלה מפורטת שכוללת בין היתר את מספר הבקשות שהוגשו ומספר הבקשות שאושרו. הוא גם ביקש לקצר את מספר ימי העבודה לאישור הבקשות, וציין כי "אני מניח שלרוב העסקים חשוב לקבל את ההלוואה לפני ערב פסח כדי לשחרר תשלומים בעצמם".
ב-9 במרץ פתח האוצר "מסלול סיוע ייעודי לעסקים הקטנים והבינוניים, במסגרת ההסכמים הקיימים מכוח פעילותה של הקרן לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה עם השותפויות הפיננסיות שנבחרו להפעלתה של קרן זו". בשל ההיקף הגבוה מאוד (והגדל) של העסקים שנזקקים עתה לסיוע תזרימי דחוף בשל ההשבתה שנגרמה במטרה להקל על ההתמודדות עם התפרצות וירוס הקורונה, המדינה מספקת בקרן החדשה הטבות גדולות מאלו שהיו בקרן הראשונה שיצאה לדרך ב-2016. אתמול אישרה ועדת הכספים בכנסת העברת 4 מיליארד שקל לקרן. עד כה כאמור רק 7.2 מיליון שקל מסכום זה ניתנו לחברות יעד.
בקרן החדשה נקבע לוח זמנים מקוצר יחסית לקבלת החלטה על בקשה להלוואה שבמקור נקבע על משך של עד 14 ימי עסקים ממועד הגשת הבקשה (5 ימים לגוף המתאם ועוד 9 ימים לבנק שמעמיד את האשראי) כשההלוואות תהיינה עד 8% מהמחזור השנתי של העסק או עד 20 מיליון שקל (לפי הנמוך מביניהם). בנוסף נקבעו הקלות שבהן הפחתת הפיקדון שנדרש העסק להפקיד בבנק המלווה מ-25% בקרן הראשונה ל-5% מההלוואה בקרן החדשה (ולאחר שעד אתמול דובר על שיעור פיקדון של 10% מההלוואה בקרן החדשה), הגדלת ערבות המדינה ל-85% מההלוואה משיעור של 70% בקרן הראשונה, והארכת תקופת ה"גרייס" על קרן ההלוואה (דחיית מועד תחילת התשלום להחזר קרן ההלוואה) לעד 12 חודשים לעומת עד 6 חודשים בקרן הראשונה. בנוסף, בקרן החדשה יש גם פטור מעמלות לווה, עמלות מלווה, אגרת פתיחת תיק ודמי השתתפות לבדיקה כלכלית. יחד עם זאת, בקרן החדשה המדינה מאפשרת לעסקים בעלי מחזור של עד 400 מיליון שקל לשנה וזאת לעומת מגבלת מחזור שנתי של 100 מיליון שקל שהייתה בקרן הקיימת להלוואות בערבות המדינה לעסקים קטנים ובינוניים.
לצעדים אלה משמעות אדירה על הקרנות ועל הבנקים המלווים. אמנם מדובר בהרחבה ניכרת של החברות שרשאיות ויכולות לפנות לקרן החדשה ולקבל הלוואה בערבות המדינה, אבל, מאחר וגודל הקרן מוגבל, כשהיקפה עומד עתה על 6 מיליארד שקל (4 מיליארד שקל שאושרו בשלב ראשון בוועדת הכספים ויתרת הכספים מהקרן הראשונה) כשהיא יכולה לגדול בעוד 4 מיליארד שקל, הרי שנראה שהיא מגבירה את התחרות על האשראי שהבנקים יתנו, תחת הגנת מדינה של עד 12% מההלוואות שיינתנו (לעומת מגבלה של 9% בקרן הראשונה).
זאת ועוד, ההלוואות בקרן צריכות לעמוד בפרמטרים עסקיים "רגילים" שלפיהם הן לא ניתנות כמענק אלא רק לגופים שעוברים חיתום ושיוכלו להשיבן בבוא העת. על כן, כאמור, הרחבת ההקלות לקבלת הלוואות גם יובילו לכניסתן למרוץ על האשראי של חברות בינוניות ואפילו מעבר לזה, שבהכללה מנוהלות מסודר בהרבה מאשר העסקים הקטנים ולכן תוכלנה להקדים ולנצל את הקרן. עד נקבע כי עסק שירצה לקבל הלוואה בערבות המדינה יידרש להפקיד5% מהפיקדון (במקום 10% כמו שהיה בתחילה, כך שהחשיפה של הבנק היא 10%) כשבמקביל הוארכה תקופת הגרייס כאמור לעד שנה. הקלות אלה משפיעות ישירות על שיקולי החיתום בהלוואה של הבנקים כשהם מגדילים את הסיכון עבור נותן ההלוואה.