גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמו ב-2008: הרגולטורים בעולם מגייסים את החשבונאות לטובת הבנקים

רו"ח שלומי שוב מהמרכז הבינתחומי, מסביר אילו הקלות מעניקים הרגולטורים בעולם לחברות הציבוריות בניסיון לסייע להן על רקע משבר הקורונה

הרבעון הראשון של 2020 יסתיים השבוע והדוחות הכספיים של רבעון זה, שיתפרסמו עד סוף מאי (אם לא תתאפשר דחייה בפרסומם), יביאו לידי ביטוי לראשונה את השלכות משבר הקורונה על החברות הציבוריות בישראל ובעולם. הסיבה לכך היא ההתייחסות למשבר כאירוע שאינו מחייב התאמה בדוחות לשנת 2019, וזאת מתוך תפיסה כי ההתפרצות של הנגיף בעוצמה שבה התרחשה בסופו של דבר, לא הייתה אירוע שניתן לצפייה באופן סביר בסוף 2019, וזאת על אף שההידבקויות בסין החלו עוד לפני כן.

התוצאה המוזרה היא שהדוחות לסיכום 2019 שהתפרסמו במהלך חודש מרץ, מהווים "היסטוריה" לא רלוונטית המנותקת לגמרי מהאירועים האחרונים שכבר היו ידועים במועד שבו הדירקטוריונים אישרו אותם. לדברי רו"ח שלומי שוב, מומחה לתקינת IFRS, ראש תוכנית חשבונאות וסגן דיקן בית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, דוחות הרבעון הראשון יידרשו לכן לתת ביטוי להשלכות של המשבר, והן תהיינה רבות.

לדוגמה, מציין רו"ח שוב את חברות הנדל"ן המניב בישראל, שדווקא דיווחו בסיכום 2019 על שערוכים גבוהים, בזמן שברור שמצבם העסקי הולך דווקא להחמיר. אם בשל צורך הולך וגובר לאפשר דחייה בתשלומים לשוכרים, וייתכן שגם בשל השינוי בשיעורי התשואה על נדל"ן מניב.

מה צפוי בחברות הביטוח ברבעון הראשון של 2020

אתגר לנכסים לא סחירים

היכן בדוחות הרבעון הראשון צפויות ההשלכות העיקריות?

"ככל שמדובר בניירות ערך סחירים שנמדדים על פי שווי הוגן, מדידתם תתבצע לפי מחירי השוק בבורסה, שצפויה להיות כואבת מאוד. עם זאת, צריך לזכור כי מבחינה חשבונאית, ככל שמדובר בהשקעה במניות שאינן מוחזקות לצרכי מסחר (שוטף), ייתכן שאומצה לגביה מדיניות חשבונאית לפיה השערוכים לכל כיוון יירשמו ברווח הכולל האחר ולא בדוח רווח והפסד. לגבי גופים פיננסיים, הבחנה זו לא צפויה להביא לשוני משמעותי, שכן משקיעים נוטים לייחס חשיבות לרווח הכולל ולהון, שיבטאו בין כה וכה את ההפסד".

ומה בנוגע לנכסים הלא סחירים?

"האתגר המשמעותי יותר בדוחות הרבעון הראשון נוגע הפעם לנכסים הלא סחירים, שמהווים במרבית החברות ובמרבית הענפים את הרוב המכריע של הנכסים. האתגר נוגע לאופן שבו צריך להביא בחשבון את האי ודאות העצומה שקיימת סביב המספרים שבדוחות הכספיים.

"הדבר רלוונטי לא רק לנכסים שנמדדים לפי שווי הוגן, כמו נדל"ן להשקעה או השקעה במניות לא סחירות, אלא גם ובעיקר לנכסים שנמדדים לפי מודל העלות, וזאת לאור הצורך בבחינת ירידת ערך. מדובר בנכסים בסיסיים ומשמעותיים שמהווים את עיקר צד הנכסים במאזן.

"בחברות רגילות מדובר למשל במלאי, ברכוש קבוע ובמוניטין. בגופים פיננסיים כגון בנקים מדובר באשראי שניתן ללווים, הן לגבי עסקים ולא פחות לגבי אשראי צרכני, לרבות משכנתאות. יש להבין כי לאור רמת המינוף הגבוהה בדרך כלל של בנקים, ומטבע פעילותם, גידול של אחוז אחד בלבד בהפרשה להפסדי אשראי (מתוך סך הנכסים) 'אוכל' כמעט 10% מההון העצמי שלהם".

האם הרגולטורים בעולם הולכים לעזור?

"בגדול נראה שכן. הרגולטורים בעולם התחילו בימים האחרונים לאותת (בעיקר לבנקים) על התייחסות פרשנית מקלה לאופן יישום התקינה החשבונאית, בהקשר להשפעה של המשבר על ההפרשה להפסדי אשראי (בתקינה הבינלאומית, התקן הרלוונטי לכך הינו 9 IFRS). תופעה כזאת של 'גיוס' החשבונאות לטובת הבנקים, נצפתה גם במשברים קודמים, בין היתר במשבר הפיננסי של 2008, אשר השפיעה לא מעט גם על התקינה החשבונאית שהתגבשה לאחריו, ובכלל זה על IFRS 9 עצמו.

"כך, בניירות עמדה שפורסמו ביום רביעי שעבר, הן על ידי ה-EBA (הפיקוח על הבנקים באיחוד האירופי) והן על ידי ה-ESMA (רשות ניירות ערך של האיחוד האירופי), ישנה התייחסות לאופן היישום של מודל הפסדי האשראי החזויים בעקבות משבר הקורונה על פי IFRS 9. לכאורה, מתבקש היה שבעקבות עליית המרווחים העצומה בכמעט כל הענפים הלווים, לצד העלייה הדרמטית באי הוודאות לכיוון השלילי, יירשם גידול משמעותי ביותר בהפרשה להפסדי האשראי החזויים.

"למרות זאת, המסמכים מרמזים כי קיימת אפשרות, בין היתר לאור ההתערבות של הממשלות לטובת העסקים ולאור מיעוט הנתונים הקיימים, לראות במשבר כזמני ולא ככזה שמתייחס לכל תקופת ההלוואה שניתנה, וככזה שלא מגדיל משמעותית את ההפרשה נכון לעכשיו. בהקשר זה, מבהירים הרגולטורים כי ניתן להביא בחשבון גם מידע לטווח הארוך על פני תחזית עדכנית שלכאורה אינה זמינה ועשויה שלא להיות מהימנה במצב הנוכחי. מדובר בקביעה רגולטורית בכלל לא טריוויאלית לאור העלייה הנצפית כיום במרווחים".

מה עם הקלות וויתורים שניתנים כיום ללווים?

"התפיסה העומדת בבסיס ניירות העמדה היא שהקלות וויתורים שמספקים נותני אשראי בעקבות המשבר, לא בהכרח יובילו להתייחסות חשבונאית אליו כרה-ארגון שנדרש במקרה של שינוי משמעותי. כלומר, שאין הכרח שתתבצע גריעה של החוב ורישומו מחדש לפי שווי הוגן תוך רישום הפסד חשבונאי משמעותי, אם מדובר בפריסה שאינה כוללת תספורת משמעותית. קביעות ברוח דומה ניתן למצוא בימים אלה גם אצל הרגולציה של הבנקים בארה"ב".

  איך כל זה מסתדר עם המודל החשבונאי החדש בארה"ב של הפסדי האשראי החזויים?

"בארה"ב החלו הבנקים, יחד עם יתר החברות האמריקאיות הציבוריות, ליישם בתחילת 2020 את מודל הפסדי האשראי החזויים. הרציונל של המעבר למודל זה היה לתת ביטוי רב יותר למידע צופה פני עתיד, לעומת המודל הקודם, לפיו היה צורך לזהות ראיות אובייקטיביות לירידת ערך. הקוריוז הוא שהמודל החשבונאי שונה בעיקרו דווקא בעקבות לקחי המשבר של 2008".

"הגנה טבעית" לביטוח

  ומה קורה בישראל עם הגופים הפיננסים?

"בשונה מהבנקים בעולם המערבי, הבנקים בישראל עדיין לא מיישמים לא את המודל הבינלאומי ולא את המודל האמריקאי לגבי הפסדי אשראי חזויים, אלא מיישמים עדיין את המודל החשבונאי הישן. בנק הפועלים אפילו החליט, באופן מוזר ולא עקבי לטעמי, להתייחס באופן חלקי לפחות למשבר הקורונה לעניין הפרשה להפסדי אשראי כאירוע חייב התאמה בדוחותיו לשנת 2019 שפורסמו לפני כשבוע.

"במיוחד לאור העובדה כי הבנקים בישראל נמצאים כיום מבחינה חשבונאית 'באי בודד' ביחס ליתר הבנקים בעולם המערבי, קיימת רגישות רבה לאופן בו יטפלו בהפרשה להפסדי האשראי בדוחות הרבעון הראשון, והדיווח שלהם מאוד תלוי בהוראות הספציפיות של הפיקוח. רגישות זאת מתחדדת לאור הוויתורים וההקלות שהבנקים נדרשים לספק בימים אלה ללווים שלהם בענפים רבים. ההחלטה של הפיקוח על הבנקים אתמול להוריד 1% מדרישות הלימות ההון, שמבוססות בעיקרן על הדוחות הכספיים, תאפשר להם ספיגה של יותר הפסדים חשבונאיים.

"רשות ניירות ערך בישראל עדיין לא הביעה רשמית את עמדתה, אם כי לכאורה לקביעת ה-ESMA יכולות להיות השלכות, שהרי מדובר בסיטואציה דומה לאירופה ובאותה תקינה חשבונאית. הדבר זה רלוונטי לרבות בהקשר של גופי האשראי החוץ בנקאיים, שחלק מהם כיום הן חברות ציבוריות כמו נאווי ופנינסולה".

  ומה לגבי חברות הביטוח בישראל?

"ראשית, צריך להדגיש כי ההשפעות העיקריות של המשבר על חברות הביטוח צפויות להיות במישור הפיננסי, כי דווקא במישור הדמוגרפי נוצרת להן 'הגנה טבעית'. קשה אמנם להגיד את זה, אבל ככל שיותר אנשים מבוגרים מתים מהר יותר, זה חוסך לחברות הביטוח עלויות. הן חוסכות את הקיצבה ומנגד מסכנות את הריסק שנגמר גם כך בגיל פרישה. כלומר, מרבית הסיכון נוגע מבחינתן, כמו שהדברים נראים כרגע, למישור הפיננסי - שוק הון, מטבעות, אשראי, ביטוח אשראי וכיוצ"ב.

"מעבר לכך, לגבי חברות ביטוח לא ניתן להתעלם מההחלטות העדכניות של רשות שוק ההון, אשר צפויות להקל על מצבן. ראשית, לגבי דרישות ההון הרגולטוריות בדמות התאמת תחשיבי 'סולבנסי 2' מצורת החישוב הישראלית לצורת החישוב המקובלת באירופה, והן לגבי הדוחות הכספיים. בהקשר של הדוחות הכספיים, הוציאה הרשות לאחרונה הנחיה אשר מייצבת את עקום הריבית בו עושות החברות שימוש.

"לצד זאת, פורסמה על-ידי הרשות הצעה לפיה יקובצו מוצרי ביטוח החיים לצורך ביצוע בדיקת נאותות ההפרשה (LAT), והבדיקה לא תבוצע בנפרד למוצרים מפסידים ומרוויחים. החלטה זו צפויה כשלעצמה להגדיל את ההון העצמי של חברות ביטוח שונות במאות מיליוני שקלים, וצפויה להביא ליציבות גדולה יותר בתוצאות החברות.

"השפעות אלה צפויות למתן את הפגיעה הצפויה בדוחות הכספיים של חברות הביטוח ברבעון הראשון של 2020. זאת, בין היתר לאור ההפסדים הצפויים בנוסטרו וכן בגין מרכיב דמי הניהול בפוליסות המשתתפות ברווחים, בעקבות הירידות החריפות בשוק ההון".  

עוד כתבות

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?