גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמו ב-2008: הרגולטורים בעולם מגייסים את החשבונאות לטובת הבנקים

רו"ח שלומי שוב מהמרכז הבינתחומי, מסביר אילו הקלות מעניקים הרגולטורים בעולם לחברות הציבוריות בניסיון לסייע להן על רקע משבר הקורונה

הרבעון הראשון של 2020 יסתיים השבוע והדוחות הכספיים של רבעון זה, שיתפרסמו עד סוף מאי (אם לא תתאפשר דחייה בפרסומם), יביאו לידי ביטוי לראשונה את השלכות משבר הקורונה על החברות הציבוריות בישראל ובעולם. הסיבה לכך היא ההתייחסות למשבר כאירוע שאינו מחייב התאמה בדוחות לשנת 2019, וזאת מתוך תפיסה כי ההתפרצות של הנגיף בעוצמה שבה התרחשה בסופו של דבר, לא הייתה אירוע שניתן לצפייה באופן סביר בסוף 2019, וזאת על אף שההידבקויות בסין החלו עוד לפני כן.

התוצאה המוזרה היא שהדוחות לסיכום 2019 שהתפרסמו במהלך חודש מרץ, מהווים "היסטוריה" לא רלוונטית המנותקת לגמרי מהאירועים האחרונים שכבר היו ידועים במועד שבו הדירקטוריונים אישרו אותם. לדברי רו"ח שלומי שוב, מומחה לתקינת IFRS, ראש תוכנית חשבונאות וסגן דיקן בית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, דוחות הרבעון הראשון יידרשו לכן לתת ביטוי להשלכות של המשבר, והן תהיינה רבות.

לדוגמה, מציין רו"ח שוב את חברות הנדל"ן המניב בישראל, שדווקא דיווחו בסיכום 2019 על שערוכים גבוהים, בזמן שברור שמצבם העסקי הולך דווקא להחמיר. אם בשל צורך הולך וגובר לאפשר דחייה בתשלומים לשוכרים, וייתכן שגם בשל השינוי בשיעורי התשואה על נדל"ן מניב.

מה צפוי בחברות הביטוח ברבעון הראשון של 2020

אתגר לנכסים לא סחירים

היכן בדוחות הרבעון הראשון צפויות ההשלכות העיקריות?

"ככל שמדובר בניירות ערך סחירים שנמדדים על פי שווי הוגן, מדידתם תתבצע לפי מחירי השוק בבורסה, שצפויה להיות כואבת מאוד. עם זאת, צריך לזכור כי מבחינה חשבונאית, ככל שמדובר בהשקעה במניות שאינן מוחזקות לצרכי מסחר (שוטף), ייתכן שאומצה לגביה מדיניות חשבונאית לפיה השערוכים לכל כיוון יירשמו ברווח הכולל האחר ולא בדוח רווח והפסד. לגבי גופים פיננסיים, הבחנה זו לא צפויה להביא לשוני משמעותי, שכן משקיעים נוטים לייחס חשיבות לרווח הכולל ולהון, שיבטאו בין כה וכה את ההפסד".

ומה בנוגע לנכסים הלא סחירים?

"האתגר המשמעותי יותר בדוחות הרבעון הראשון נוגע הפעם לנכסים הלא סחירים, שמהווים במרבית החברות ובמרבית הענפים את הרוב המכריע של הנכסים. האתגר נוגע לאופן שבו צריך להביא בחשבון את האי ודאות העצומה שקיימת סביב המספרים שבדוחות הכספיים.

"הדבר רלוונטי לא רק לנכסים שנמדדים לפי שווי הוגן, כמו נדל"ן להשקעה או השקעה במניות לא סחירות, אלא גם ובעיקר לנכסים שנמדדים לפי מודל העלות, וזאת לאור הצורך בבחינת ירידת ערך. מדובר בנכסים בסיסיים ומשמעותיים שמהווים את עיקר צד הנכסים במאזן.

"בחברות רגילות מדובר למשל במלאי, ברכוש קבוע ובמוניטין. בגופים פיננסיים כגון בנקים מדובר באשראי שניתן ללווים, הן לגבי עסקים ולא פחות לגבי אשראי צרכני, לרבות משכנתאות. יש להבין כי לאור רמת המינוף הגבוהה בדרך כלל של בנקים, ומטבע פעילותם, גידול של אחוז אחד בלבד בהפרשה להפסדי אשראי (מתוך סך הנכסים) 'אוכל' כמעט 10% מההון העצמי שלהם".

האם הרגולטורים בעולם הולכים לעזור?

"בגדול נראה שכן. הרגולטורים בעולם התחילו בימים האחרונים לאותת (בעיקר לבנקים) על התייחסות פרשנית מקלה לאופן יישום התקינה החשבונאית, בהקשר להשפעה של המשבר על ההפרשה להפסדי אשראי (בתקינה הבינלאומית, התקן הרלוונטי לכך הינו 9 IFRS). תופעה כזאת של 'גיוס' החשבונאות לטובת הבנקים, נצפתה גם במשברים קודמים, בין היתר במשבר הפיננסי של 2008, אשר השפיעה לא מעט גם על התקינה החשבונאית שהתגבשה לאחריו, ובכלל זה על IFRS 9 עצמו.

"כך, בניירות עמדה שפורסמו ביום רביעי שעבר, הן על ידי ה-EBA (הפיקוח על הבנקים באיחוד האירופי) והן על ידי ה-ESMA (רשות ניירות ערך של האיחוד האירופי), ישנה התייחסות לאופן היישום של מודל הפסדי האשראי החזויים בעקבות משבר הקורונה על פי IFRS 9. לכאורה, מתבקש היה שבעקבות עליית המרווחים העצומה בכמעט כל הענפים הלווים, לצד העלייה הדרמטית באי הוודאות לכיוון השלילי, יירשם גידול משמעותי ביותר בהפרשה להפסדי האשראי החזויים.

"למרות זאת, המסמכים מרמזים כי קיימת אפשרות, בין היתר לאור ההתערבות של הממשלות לטובת העסקים ולאור מיעוט הנתונים הקיימים, לראות במשבר כזמני ולא ככזה שמתייחס לכל תקופת ההלוואה שניתנה, וככזה שלא מגדיל משמעותית את ההפרשה נכון לעכשיו. בהקשר זה, מבהירים הרגולטורים כי ניתן להביא בחשבון גם מידע לטווח הארוך על פני תחזית עדכנית שלכאורה אינה זמינה ועשויה שלא להיות מהימנה במצב הנוכחי. מדובר בקביעה רגולטורית בכלל לא טריוויאלית לאור העלייה הנצפית כיום במרווחים".

מה עם הקלות וויתורים שניתנים כיום ללווים?

"התפיסה העומדת בבסיס ניירות העמדה היא שהקלות וויתורים שמספקים נותני אשראי בעקבות המשבר, לא בהכרח יובילו להתייחסות חשבונאית אליו כרה-ארגון שנדרש במקרה של שינוי משמעותי. כלומר, שאין הכרח שתתבצע גריעה של החוב ורישומו מחדש לפי שווי הוגן תוך רישום הפסד חשבונאי משמעותי, אם מדובר בפריסה שאינה כוללת תספורת משמעותית. קביעות ברוח דומה ניתן למצוא בימים אלה גם אצל הרגולציה של הבנקים בארה"ב".

  איך כל זה מסתדר עם המודל החשבונאי החדש בארה"ב של הפסדי האשראי החזויים?

"בארה"ב החלו הבנקים, יחד עם יתר החברות האמריקאיות הציבוריות, ליישם בתחילת 2020 את מודל הפסדי האשראי החזויים. הרציונל של המעבר למודל זה היה לתת ביטוי רב יותר למידע צופה פני עתיד, לעומת המודל הקודם, לפיו היה צורך לזהות ראיות אובייקטיביות לירידת ערך. הקוריוז הוא שהמודל החשבונאי שונה בעיקרו דווקא בעקבות לקחי המשבר של 2008".

"הגנה טבעית" לביטוח

  ומה קורה בישראל עם הגופים הפיננסים?

"בשונה מהבנקים בעולם המערבי, הבנקים בישראל עדיין לא מיישמים לא את המודל הבינלאומי ולא את המודל האמריקאי לגבי הפסדי אשראי חזויים, אלא מיישמים עדיין את המודל החשבונאי הישן. בנק הפועלים אפילו החליט, באופן מוזר ולא עקבי לטעמי, להתייחס באופן חלקי לפחות למשבר הקורונה לעניין הפרשה להפסדי אשראי כאירוע חייב התאמה בדוחותיו לשנת 2019 שפורסמו לפני כשבוע.

"במיוחד לאור העובדה כי הבנקים בישראל נמצאים כיום מבחינה חשבונאית 'באי בודד' ביחס ליתר הבנקים בעולם המערבי, קיימת רגישות רבה לאופן בו יטפלו בהפרשה להפסדי האשראי בדוחות הרבעון הראשון, והדיווח שלהם מאוד תלוי בהוראות הספציפיות של הפיקוח. רגישות זאת מתחדדת לאור הוויתורים וההקלות שהבנקים נדרשים לספק בימים אלה ללווים שלהם בענפים רבים. ההחלטה של הפיקוח על הבנקים אתמול להוריד 1% מדרישות הלימות ההון, שמבוססות בעיקרן על הדוחות הכספיים, תאפשר להם ספיגה של יותר הפסדים חשבונאיים.

"רשות ניירות ערך בישראל עדיין לא הביעה רשמית את עמדתה, אם כי לכאורה לקביעת ה-ESMA יכולות להיות השלכות, שהרי מדובר בסיטואציה דומה לאירופה ובאותה תקינה חשבונאית. הדבר זה רלוונטי לרבות בהקשר של גופי האשראי החוץ בנקאיים, שחלק מהם כיום הן חברות ציבוריות כמו נאווי ופנינסולה".

  ומה לגבי חברות הביטוח בישראל?

"ראשית, צריך להדגיש כי ההשפעות העיקריות של המשבר על חברות הביטוח צפויות להיות במישור הפיננסי, כי דווקא במישור הדמוגרפי נוצרת להן 'הגנה טבעית'. קשה אמנם להגיד את זה, אבל ככל שיותר אנשים מבוגרים מתים מהר יותר, זה חוסך לחברות הביטוח עלויות. הן חוסכות את הקיצבה ומנגד מסכנות את הריסק שנגמר גם כך בגיל פרישה. כלומר, מרבית הסיכון נוגע מבחינתן, כמו שהדברים נראים כרגע, למישור הפיננסי - שוק הון, מטבעות, אשראי, ביטוח אשראי וכיוצ"ב.

"מעבר לכך, לגבי חברות ביטוח לא ניתן להתעלם מההחלטות העדכניות של רשות שוק ההון, אשר צפויות להקל על מצבן. ראשית, לגבי דרישות ההון הרגולטוריות בדמות התאמת תחשיבי 'סולבנסי 2' מצורת החישוב הישראלית לצורת החישוב המקובלת באירופה, והן לגבי הדוחות הכספיים. בהקשר של הדוחות הכספיים, הוציאה הרשות לאחרונה הנחיה אשר מייצבת את עקום הריבית בו עושות החברות שימוש.

"לצד זאת, פורסמה על-ידי הרשות הצעה לפיה יקובצו מוצרי ביטוח החיים לצורך ביצוע בדיקת נאותות ההפרשה (LAT), והבדיקה לא תבוצע בנפרד למוצרים מפסידים ומרוויחים. החלטה זו צפויה כשלעצמה להגדיל את ההון העצמי של חברות ביטוח שונות במאות מיליוני שקלים, וצפויה להביא ליציבות גדולה יותר בתוצאות החברות.

"השפעות אלה צפויות למתן את הפגיעה הצפויה בדוחות הכספיים של חברות הביטוח ברבעון הראשון של 2020. זאת, בין היתר לאור ההפסדים הצפויים בנוסטרו וכן בגין מרכיב דמי הניהול בפוליסות המשתתפות ברווחים, בעקבות הירידות החריפות בשוק ההון".  

עוד כתבות

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

לאחר התחדשות עירונית: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון