גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמו ב-2008: הרגולטורים בעולם מגייסים את החשבונאות לטובת הבנקים

רו"ח שלומי שוב מהמרכז הבינתחומי, מסביר אילו הקלות מעניקים הרגולטורים בעולם לחברות הציבוריות בניסיון לסייע להן על רקע משבר הקורונה

הרבעון הראשון של 2020 יסתיים השבוע והדוחות הכספיים של רבעון זה, שיתפרסמו עד סוף מאי (אם לא תתאפשר דחייה בפרסומם), יביאו לידי ביטוי לראשונה את השלכות משבר הקורונה על החברות הציבוריות בישראל ובעולם. הסיבה לכך היא ההתייחסות למשבר כאירוע שאינו מחייב התאמה בדוחות לשנת 2019, וזאת מתוך תפיסה כי ההתפרצות של הנגיף בעוצמה שבה התרחשה בסופו של דבר, לא הייתה אירוע שניתן לצפייה באופן סביר בסוף 2019, וזאת על אף שההידבקויות בסין החלו עוד לפני כן.

התוצאה המוזרה היא שהדוחות לסיכום 2019 שהתפרסמו במהלך חודש מרץ, מהווים "היסטוריה" לא רלוונטית המנותקת לגמרי מהאירועים האחרונים שכבר היו ידועים במועד שבו הדירקטוריונים אישרו אותם. לדברי רו"ח שלומי שוב, מומחה לתקינת IFRS, ראש תוכנית חשבונאות וסגן דיקן בית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, דוחות הרבעון הראשון יידרשו לכן לתת ביטוי להשלכות של המשבר, והן תהיינה רבות.

לדוגמה, מציין רו"ח שוב את חברות הנדל"ן המניב בישראל, שדווקא דיווחו בסיכום 2019 על שערוכים גבוהים, בזמן שברור שמצבם העסקי הולך דווקא להחמיר. אם בשל צורך הולך וגובר לאפשר דחייה בתשלומים לשוכרים, וייתכן שגם בשל השינוי בשיעורי התשואה על נדל"ן מניב.

מה צפוי בחברות הביטוח ברבעון הראשון של 2020

אתגר לנכסים לא סחירים

היכן בדוחות הרבעון הראשון צפויות ההשלכות העיקריות?

"ככל שמדובר בניירות ערך סחירים שנמדדים על פי שווי הוגן, מדידתם תתבצע לפי מחירי השוק בבורסה, שצפויה להיות כואבת מאוד. עם זאת, צריך לזכור כי מבחינה חשבונאית, ככל שמדובר בהשקעה במניות שאינן מוחזקות לצרכי מסחר (שוטף), ייתכן שאומצה לגביה מדיניות חשבונאית לפיה השערוכים לכל כיוון יירשמו ברווח הכולל האחר ולא בדוח רווח והפסד. לגבי גופים פיננסיים, הבחנה זו לא צפויה להביא לשוני משמעותי, שכן משקיעים נוטים לייחס חשיבות לרווח הכולל ולהון, שיבטאו בין כה וכה את ההפסד".

ומה בנוגע לנכסים הלא סחירים?

"האתגר המשמעותי יותר בדוחות הרבעון הראשון נוגע הפעם לנכסים הלא סחירים, שמהווים במרבית החברות ובמרבית הענפים את הרוב המכריע של הנכסים. האתגר נוגע לאופן שבו צריך להביא בחשבון את האי ודאות העצומה שקיימת סביב המספרים שבדוחות הכספיים.

"הדבר רלוונטי לא רק לנכסים שנמדדים לפי שווי הוגן, כמו נדל"ן להשקעה או השקעה במניות לא סחירות, אלא גם ובעיקר לנכסים שנמדדים לפי מודל העלות, וזאת לאור הצורך בבחינת ירידת ערך. מדובר בנכסים בסיסיים ומשמעותיים שמהווים את עיקר צד הנכסים במאזן.

"בחברות רגילות מדובר למשל במלאי, ברכוש קבוע ובמוניטין. בגופים פיננסיים כגון בנקים מדובר באשראי שניתן ללווים, הן לגבי עסקים ולא פחות לגבי אשראי צרכני, לרבות משכנתאות. יש להבין כי לאור רמת המינוף הגבוהה בדרך כלל של בנקים, ומטבע פעילותם, גידול של אחוז אחד בלבד בהפרשה להפסדי אשראי (מתוך סך הנכסים) 'אוכל' כמעט 10% מההון העצמי שלהם".

האם הרגולטורים בעולם הולכים לעזור?

"בגדול נראה שכן. הרגולטורים בעולם התחילו בימים האחרונים לאותת (בעיקר לבנקים) על התייחסות פרשנית מקלה לאופן יישום התקינה החשבונאית, בהקשר להשפעה של המשבר על ההפרשה להפסדי אשראי (בתקינה הבינלאומית, התקן הרלוונטי לכך הינו 9 IFRS). תופעה כזאת של 'גיוס' החשבונאות לטובת הבנקים, נצפתה גם במשברים קודמים, בין היתר במשבר הפיננסי של 2008, אשר השפיעה לא מעט גם על התקינה החשבונאית שהתגבשה לאחריו, ובכלל זה על IFRS 9 עצמו.

"כך, בניירות עמדה שפורסמו ביום רביעי שעבר, הן על ידי ה-EBA (הפיקוח על הבנקים באיחוד האירופי) והן על ידי ה-ESMA (רשות ניירות ערך של האיחוד האירופי), ישנה התייחסות לאופן היישום של מודל הפסדי האשראי החזויים בעקבות משבר הקורונה על פי IFRS 9. לכאורה, מתבקש היה שבעקבות עליית המרווחים העצומה בכמעט כל הענפים הלווים, לצד העלייה הדרמטית באי הוודאות לכיוון השלילי, יירשם גידול משמעותי ביותר בהפרשה להפסדי האשראי החזויים.

"למרות זאת, המסמכים מרמזים כי קיימת אפשרות, בין היתר לאור ההתערבות של הממשלות לטובת העסקים ולאור מיעוט הנתונים הקיימים, לראות במשבר כזמני ולא ככזה שמתייחס לכל תקופת ההלוואה שניתנה, וככזה שלא מגדיל משמעותית את ההפרשה נכון לעכשיו. בהקשר זה, מבהירים הרגולטורים כי ניתן להביא בחשבון גם מידע לטווח הארוך על פני תחזית עדכנית שלכאורה אינה זמינה ועשויה שלא להיות מהימנה במצב הנוכחי. מדובר בקביעה רגולטורית בכלל לא טריוויאלית לאור העלייה הנצפית כיום במרווחים".

מה עם הקלות וויתורים שניתנים כיום ללווים?

"התפיסה העומדת בבסיס ניירות העמדה היא שהקלות וויתורים שמספקים נותני אשראי בעקבות המשבר, לא בהכרח יובילו להתייחסות חשבונאית אליו כרה-ארגון שנדרש במקרה של שינוי משמעותי. כלומר, שאין הכרח שתתבצע גריעה של החוב ורישומו מחדש לפי שווי הוגן תוך רישום הפסד חשבונאי משמעותי, אם מדובר בפריסה שאינה כוללת תספורת משמעותית. קביעות ברוח דומה ניתן למצוא בימים אלה גם אצל הרגולציה של הבנקים בארה"ב".

  איך כל זה מסתדר עם המודל החשבונאי החדש בארה"ב של הפסדי האשראי החזויים?

"בארה"ב החלו הבנקים, יחד עם יתר החברות האמריקאיות הציבוריות, ליישם בתחילת 2020 את מודל הפסדי האשראי החזויים. הרציונל של המעבר למודל זה היה לתת ביטוי רב יותר למידע צופה פני עתיד, לעומת המודל הקודם, לפיו היה צורך לזהות ראיות אובייקטיביות לירידת ערך. הקוריוז הוא שהמודל החשבונאי שונה בעיקרו דווקא בעקבות לקחי המשבר של 2008".

"הגנה טבעית" לביטוח

  ומה קורה בישראל עם הגופים הפיננסים?

"בשונה מהבנקים בעולם המערבי, הבנקים בישראל עדיין לא מיישמים לא את המודל הבינלאומי ולא את המודל האמריקאי לגבי הפסדי אשראי חזויים, אלא מיישמים עדיין את המודל החשבונאי הישן. בנק הפועלים אפילו החליט, באופן מוזר ולא עקבי לטעמי, להתייחס באופן חלקי לפחות למשבר הקורונה לעניין הפרשה להפסדי אשראי כאירוע חייב התאמה בדוחותיו לשנת 2019 שפורסמו לפני כשבוע.

"במיוחד לאור העובדה כי הבנקים בישראל נמצאים כיום מבחינה חשבונאית 'באי בודד' ביחס ליתר הבנקים בעולם המערבי, קיימת רגישות רבה לאופן בו יטפלו בהפרשה להפסדי האשראי בדוחות הרבעון הראשון, והדיווח שלהם מאוד תלוי בהוראות הספציפיות של הפיקוח. רגישות זאת מתחדדת לאור הוויתורים וההקלות שהבנקים נדרשים לספק בימים אלה ללווים שלהם בענפים רבים. ההחלטה של הפיקוח על הבנקים אתמול להוריד 1% מדרישות הלימות ההון, שמבוססות בעיקרן על הדוחות הכספיים, תאפשר להם ספיגה של יותר הפסדים חשבונאיים.

"רשות ניירות ערך בישראל עדיין לא הביעה רשמית את עמדתה, אם כי לכאורה לקביעת ה-ESMA יכולות להיות השלכות, שהרי מדובר בסיטואציה דומה לאירופה ובאותה תקינה חשבונאית. הדבר זה רלוונטי לרבות בהקשר של גופי האשראי החוץ בנקאיים, שחלק מהם כיום הן חברות ציבוריות כמו נאווי ופנינסולה".

  ומה לגבי חברות הביטוח בישראל?

"ראשית, צריך להדגיש כי ההשפעות העיקריות של המשבר על חברות הביטוח צפויות להיות במישור הפיננסי, כי דווקא במישור הדמוגרפי נוצרת להן 'הגנה טבעית'. קשה אמנם להגיד את זה, אבל ככל שיותר אנשים מבוגרים מתים מהר יותר, זה חוסך לחברות הביטוח עלויות. הן חוסכות את הקיצבה ומנגד מסכנות את הריסק שנגמר גם כך בגיל פרישה. כלומר, מרבית הסיכון נוגע מבחינתן, כמו שהדברים נראים כרגע, למישור הפיננסי - שוק הון, מטבעות, אשראי, ביטוח אשראי וכיוצ"ב.

"מעבר לכך, לגבי חברות ביטוח לא ניתן להתעלם מההחלטות העדכניות של רשות שוק ההון, אשר צפויות להקל על מצבן. ראשית, לגבי דרישות ההון הרגולטוריות בדמות התאמת תחשיבי 'סולבנסי 2' מצורת החישוב הישראלית לצורת החישוב המקובלת באירופה, והן לגבי הדוחות הכספיים. בהקשר של הדוחות הכספיים, הוציאה הרשות לאחרונה הנחיה אשר מייצבת את עקום הריבית בו עושות החברות שימוש.

"לצד זאת, פורסמה על-ידי הרשות הצעה לפיה יקובצו מוצרי ביטוח החיים לצורך ביצוע בדיקת נאותות ההפרשה (LAT), והבדיקה לא תבוצע בנפרד למוצרים מפסידים ומרוויחים. החלטה זו צפויה כשלעצמה להגדיל את ההון העצמי של חברות ביטוח שונות במאות מיליוני שקלים, וצפויה להביא ליציבות גדולה יותר בתוצאות החברות.

"השפעות אלה צפויות למתן את הפגיעה הצפויה בדוחות הכספיים של חברות הביטוח ברבעון הראשון של 2020. זאת, בין היתר לאור ההפסדים הצפויים בנוסטרו וכן בגין מרכיב דמי הניהול בפוליסות המשתתפות ברווחים, בעקבות הירידות החריפות בשוק ההון".  

עוד כתבות

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילי שיוט חדשים ואופנועי שלג למשימות מיוחדות

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-680 מיליון דולר, ואף עשוי להגיע ליותר מכך ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לישראל

אילוסטרציה: shutterstock

עזבה את הדירה לפני תום מועד השכירות. האם המשכיר יכול לפדות את צ'ק הביטחון?

השוכרת טענה כי הדירה אינה ראויה למגורים עקב חוסר בידוד ורטיבות, ולכן היא יכולה לעזוב את הדירה ללא התראה מוקדמת ● המשכיר ניסה לפדות את צ'ק העירבון הפתוח על מלוא שכר הדירה לתקופת החוזה ● מה קבע בית המשפט?

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת תל אביב לבינלאומיות

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא מתרסקת ב-10% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, היכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת בצעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לאמריקה וכיצד תושפע הפעילות בישראל

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

ימי הזוהר מאחוריה? הקרן של משקיע העל דועכת

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

מתנדבי משלחת של Jewish National Fund USA / צילום: ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה''ב

כך הגיעו לישראל משלחות של 3,000 מתנדבים בזמן המלחמה - לא כולם יהודים

ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב הוביל 11 משלחות שהתנדבו ביישובים כמו שדרות, ארז, גבולות ואורים ● טלי צור־אבנר, ראש המטה בישראל: "הביקוש גבוה, יש רשימות המתנה" ● ישראל מתגייסת

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

הרש גולדברג פולין

דיווח ב-CNN: בממשל ביידן קיבלו את הסרטון של החטוף גולדברג-פולין כבר ביום שני

מטוסי קרב תקפו תשתיות טרור של חיזבאללה ● פרסומים זרים: הוידאו הועבר ע"י הקטארים עקב לחץ אמריקני לקבלת אות חיים מהרש ומחטופים אמריקנים נוספים • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • אחרי פרסום הסרטון: מחאה בירושלים ובת"א להחזרת החטופים • סנטקום: הפלנו טיל בליסטי וכטב"מים ששיגרו החות'ים • עדכונים בולטים

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה״ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה החברה ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות