סניף סגור של אדידס בברלין בשל מגפת הקורונה / צילום: Michele Tantussi, רויטרס
חברת אדידס היא גאווה לאומית גרמנית, מותג אופנה שצמח בבוואריה מעסק משפחתי בין מלחמות העולם לענקית אופנה בינלאומית, עם מכירות בסין וחממות סטארט־אפים בברלין. אבל גם ההערכה הציבורית הזו לא עוזרת לה בימים אלה, ימי התמודדות קולקטיבים עם מגפה, שבהם הציבור הגרמני והפוליטיקאים פנו נגדה, ואף יזמו חרם מקוון על מוצריה, בגלל מה שהם רואים כחוסר סולידריות מצדה וניצול של המצב הקשה כדי להגדיל רווחים.
הכול החל בחוק שאומץ כחלק מחבילת החירום שגיבשה ממשלת גרמניה כדי לסייע לתושבים להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של המגפה בשבוע שעבר. כבר קרוב לשבועיים שכל העסקים והחנויות הלא־הכרחיים בגרמניה סגורים בהוראת השלטונות, כחלק מהניסיון לצמצם את המגע בין חולים אפשריים לציבור הרחב, ולהוריד את שיעור ההדבקה המהיר של מגפת הקורונה.
כדי לעזור לדיירים ולעסקים קטנים שנמצאים במצוקת נזילות, כללה הממשלה בחוק תקנה המאפשרת למי שנמצא במשבר להשעות את תשלומי השכירות שלו בשלושה חודשים הקרובים - מבלי להיות מסולק מביתו. בדרך־כלל בגרמניה, אי־עמידה בשני תשלומים עוקבים היא סיבה מספקת לסיום חוזה.
זעם ציבורי גובר
אבל ביום רביעי בשבוע שעבר, מיד לאחר אישור חבילת החוקים בפרלמנט, הודיעה ענקית האופנה אדידס כי גם היא מתכוונת לנצל את החוק הזה - וכי תפסיק באופן מיידי לשלם שכר דירה על חנויותיה הסגורות. לחברה מאות סניפים ברחבי גרמניה, חלקם בקניונים, חלקים בנכסים מסחריים אחרים, אבל חלקם גם בחנויות עם בעלי בית פרטיים, שייפגעו כעת כתוצאה מההחלטה. אל אדידס הצטרפו במהרה גם חברות אחרות - חברת הנעליים דייכמן וענקית האופנה M&H.
ההודעה החד־צדדית עוררה זעם בציבור, במיוחד על רקע הבטחות הממשלה לסייע לענקיות גרמניות - כמו אדידס - בערבויות ובהלוואות של מיליארדי אירו על הפגיעה בעסקים, והתחושה כי החברה מנצלת את הזמנים הקשים כדי להגדיל את רווחיה. "העובדה שחברה שהרוויחה בשנה שעברה 1.9 מיליארד אירו הפסיקה לשלם את השכירות שהיא חייבת היא צעד מביש", כתב אתמול העיתון "די ולט", "מה שחברות גדולות צריכות לעשות עכשיו הוא להסתכל מעבר לטבלת הרווח וההפסד שלהן - ולקחת אחריות".
הפוליטיקאים עצבניים
"אני מאוכזב מההתנהגות של אדידס", אמר שר התחבורה הגרמני אנדראס שויר, בראיון ל"בילד" אתמול, "החברה שולחת מסר שגוי לגמרי". שרת המשפטים הגרמנית, כריסטין למברכט, אמרה גם היא: "העובדה שחברות איתנות פיננסית לא מוכנות לשלם את השכירות שלהן היא בלתי הוגנת ובלתי מקובלת". לדבריה, החוקים שהתקבלו לגבי מניעת פינוי דיירים אינם מכוונים למקרים כמו אלה, וכי אין בסיס חוקי להחלטת אדידס וחברות אחרות.
גם במרחב הציבורי, גברו הקריאות בסוף השבוע להטיל חרם צרכנים מקוון על אדידס. ב"טוויטר" קראו גרמנים רבים לזרוק את נעלי אדידס שלהם, או לפחות לא לקנות חדשות, והפיצו מידע על החברות־בנות של החברה (כמו "ריבוק"). התגית #niewiederadidas (לעולם לא עוד אדידס) צברה תאוצה צנועה, והסיפור סוקר בהרחבה בכלי התקשורת הגרמניים כדוגמה לכיצד לא להתנהג בימים אלה. בניסיון למזער את הנזק התדמיתי, התראיין אמש (ב') מנכ"ל החברה והבטיח לברר "אילו חנויות שלנו מוחזקות על-ידי בעלים פרטיים", ולהעביר רק להם את השכירות של אפריל בלבד בשלב זה. עם האחרים, הבהיר, מנהלת החברה משא ומתן.
הדאגה לגבי ניצול חברות מסחריות את המצב לטובתן אינה שמורה רק לגרמניה. היא קיימת באירופה על אש קטנה מאז המשבר הכלכלי של 2008, אז חילצו הממשלות בנקים רבים על חשבון התחייבויות עתידיות. גם בצרפת הודיע אתמול שר האוצר בציוץ בטוויטר כי כל חברה שתנצל ההקלות והסובסידיות הממשלתיות בתחומי המס וההפרשות הסוציאליות על עובדיה - ואז תחלק דיבידנדים לבעלי המניות שלה - תידרש להחזיר את הכספים שקיבלה, ביחד עם ריבית וקנס כספי.