פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: אלה פאוסט
"מוזיקת הרקע בעולם תהיה שהממשלות מתגייסות למנוע הידרדרות חדה במצב הכלכלי-חברתי-פיננסי בעולם, שעלול להביא אותנו למשבר חמור יותר מזה של 1929. ולכן, אם הגירעון הממשלתי יעלה, והיחס חוב -וצר יעבור את ה-70% - אין בזה גורם שיזעזע את השווקים, נהפוך הוא. ככל שהבזוקה תהיה עוצמתית עכשיו ככה הסיכוי להתאוששות יהיה גבוה יותר" - כך אמר היום (ב') פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בנוגע לצעדי הממשל לתמיכה בכלכלה. "אפשר לראות את זה כהשקעה של הממשלה במשק והחברה על מנת להתגבר על המשבר כמה שיותר מהר".
בשיחת ועידה שקיימה הבוקר הבורסה למשקיעים, שרטט ליידרמן את התסריט הסביר לפיו ניתן לנהל את תיק ההשקעות בימים אלו?
"אנחנו מסתמכים על ידי ארבעה עקרונות השקעה, כאשר הראשון הוא שהטכנולוגיה והמדע ינצחו את נגיף הקורונה. אמנם כמה מדינות בעולם, כמו ארה"ב למשל, נראה כמו שאיבדו שליטה על המצב, ויש תחזיות פטאליסטיות וכדומה אך להערכתנו הטכנולוגיה, הרפואה והמדע יידעו לנצח את הנגיף", אמר ליידרמן.
"הנקודה השנייה", אמר ליידרמן, "צפוי שממשלות ובנקים מרכזיים יפעילו את כל הכלים שברשותם כדי שהפגיעה בכלכלה תהיה פחותה ככל שאפשר. אנחנו חיים בתקופה בה הרבה מאד לקחים ממשברים קודמים נלמדו, וצריך לעשות הכל על מנת למנוע את ההידרדרות הכלכלית שעלולה לבוא עם נגיף הקורונה. מה שמייחד מאד את המשבר הזה זו העצירה הפתאומית של הפעילות הכלכלית".
"הנושא השלישי", אמר ליידרמן, "מדובר בתופעה גלובלית, מאד בולט שרמת התנודתיות בשווקים עצומה, מדד ה-VIX לא רחוק מרמתו ב-2008, כנראה שהשבועות הקרובים יהיו קשים, גם מבחינת השווקים, לכן להערכתנו ככל שגופים יאמצו את הראייה של חוסכי פנסיה על פני דייטריידר - זה מאד מומלץ, מתוך הנחה שהמדע ינצח את הנגיף".
"ירידת המדדים עד כה רחוקה מלהיות קטסטרופה פיננסית. מומלץ להאריך את אופק התכנון למי שיכול ולא זקוק לנזילות מיידית. השוק ימשיך לחפש את נקודת שיווי המשקל וזה מאד קשה כי הניוז מבחינת העולם הרפואי לא מבשרותו טובות", אמר ליידרמן. מנגד, הוסיף ליידרמן, "נוצרו וייווצרו הזדמנויות, גם בתחום המניות ובמיוחד בשוק הקונצרניות שם השוק מתמחר פחד ברמה לאו דווקא מוצדקת".
האם המיתון המסתמן הוא המסמר האחרון בארון הקבורה של האינפלציה?
"קשה לאמוד את האינפלציה. למרות הדפסות הכסף המאסיביות, האינפלציה לא הרימה ראש בעולם. בוא נהיה צנועים, אנו לא יודעים מה קובע את האינפלציה בשיווי משקל כרגע. הערכה לטווח הקצר היא ירידת מחירים כי העולם נכנס למיתון. ככל שתחל התאוששות מסוימת ייתכן ונראה עלייה באינפלציה. נזכיר כי מספרי האבטלה יגדלו ואני מקווה שלא יהיה מחסור באינפלציה מפאת היעדר היצע".
בנוגע לנפילת ציפיות האינפלציה בחמש השנים הקרובות לאפס, אמר ליידרמן: "קשה להתווכח עם השוק. רמת אי הוודאות סביב כל תחזית האינפלציה מאד מאד גדולה ולכן לא הייתי רוצה לקלוע מספר. אם לפני המשבר היינו קרובים ל-1% בשנה מאשר ל-3%-2%, נוכח הירידה במחירי הנפט אנו קרובים מאד לאינפלציה אפסית ולא אופתע אם נראה אינפלציה שלילית".
כיצד על בנק ישראל להשתמש ביתרות המט"ח?
"טוב עשה בנק ישראל שהרחיב את הפעילות שלו בשוק הריפו הדולרי. אם ייווצר פיחות של שער החליפין שהוא יציב ומתון יחסית, אנו לא רואים צורך שבנק ישראל ישתמש ביתרות כדי למתן אותו, מה עוד צריך לדאוג לייצוא ועוד. דווקא טוב שלמדינה יש מטבע חוץ כיוון שבעת משבר ניתן להשתמש בהן כתחמושת", אמר ליידרמן.
האם אתה בעד תמיכה בשוק החוב הקונצרני?
"החשיבה הכי מתקדמת של בנקאות מרכזית בתוך המשבר היא שכן, יש הצדקה בהתערבות של הבנק המרכזי בשוק החוב הקונצרני. מחיר ההון עבור גופים שונים, גם עסקים קטנים וגם בינוניים, עלה בצורה משמעותית כתוצאה מהמשבר. חלק מהתמחורים יצאו מפרופורציה ויש עיוות בשוק שמצדיק התערבות. הפד עושה זאת, הבנק הבריטי עושה זאת. זה הזמן לפעול בהקשר הזה כי אחרת הפגיעה בצד הריאלי בחברות שתלויות במחזור החוב, הקושי שם הוא בדרגת חומרה מאד משמעותית", סיכם ליידרמן.
פסגות: "השוק לא יחכה לירידה במספר ההדבקות"
אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות, אמר בשיחה בהקשר לאינפלציה: "אנחנו מצפים למדד אפריל של מינוס 0.4%, כמובן בהשפעת מחיר האנרגיה. את סביבת המדדים (לא אינפלציה) זה די מסובך לאמוד כי מדדים מסוימים פשוט נעלמו, כמו למשל, לא ניתן להתייחס לטיסות. אנחנו לקראת אינפלציה גבוהה ממה שהשוק חושב בשנתיים הקרובות. מחיר הנפט של 20 דולר יביא לפשיטות רגל של מפיקות בארה"ב ונראה שלא יתנו לזה לקרות.
"נקודה שנייה. אנו רגילים לומר שמדפיסים כסף ואין אינפלציה, אבל אותו כסף שהדפיסו לא מגיע לצרכן. זה שהפד מדפיס ומזרים לבנקים, זה נשאר במערכת הפיננסית. לעומת זאת, מה שעכשיו הולך לקרות זה הזרמות כספים לצרכן ואנו הולכים לראות גירעונות גדולים. גם בתוכנית כזו הגירעון של ממשלת ישראל צפוי להגיע ל-10% מהתוצר, גירעונות שעשויים לייצר אינפלציה גבוהה ממה שחושבים ולכן אנו חושבים שהשוק מתמחר אינפלציה בחסר".
האם יש הזדמנויות בשוק החוב הקונצרני?
"ברור לנו שיש הרבה אגרות חוב במחירים נמוכים כשהקרנות נאלצו למכור הרבה סחורה במחיר זול", אמר גרינפלד. "אנו נראה להערכתי את מקבלי ההחלטות מתערבים, כנראה יצאו קרנות מנוף שיאפשרו לספק אשראי, בנק ישראל יקנה אג"ח קונצרני, מדדים כנראה, ולכן אני חושב שבשוק הקונצרני יש הזדמנויות. יש הרבה חברות טובות עם ביטחונות באג"חים ששם בהחלט יש הזדמנויות".
לגבי שוק המט"ח אמר גרינפלד, כי "בנק ישראל לא רוצה שקל חזק מדי אבל הוא לא רוצה לראות את השוק מתפרק בגלל מחזור בנזילות ויש לו כלים לספוג את הירידות".
זה הזמן לחכות או לקחת נכסי סיכון?
"בשוק המניות אין תשובה חד משמעית. אנו כן יותר אופטימיים היום לעומת לפני שבועיים למרות שהמחלה משתוללת, בטח בארה"ב. השוק לא יחכה לירידה במספר ההדבקות. השוק צריך לתאר את הכלכלה וקיבלנו שני טריגרים לעליות בשווקים, האחד זה שמוצאים פיתרון למחלה או שהיא מתכנסת למספר טוב יותר, אנחנו עוד לא שם. אגב, גם לא ברור מה גובה המיתון שאמור להיות. יש המון חוסר ודאות לגבי הסביבה הכלכלית, אבל ברגע שהמדינות מצהירות על צעדים פיסקליים, ייתכן ונראה עליות. הייתי נזהר היום ברכיב המנייתי. מבחינת הקונצרני זה בהחלט נכון להעביר כספים לאג"ח הקונצרניות, בטח בדירוגים הגבוהים, וניתן להגדיל את הריסק בתשואות של 5%-6% ויש לא מעט כאלו", סיכם גרינפלד.