גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק הרכב מציג: תאונת דרכים בהילוך איטי

עננים קודרים מרחפים מעל ענף הרכב הישראלי ● התחזית האופטימית מדברת על ירידה של כ-20% במכירות השנה ועל צמצום משמעותי באשראי הצרכני לרכישת רכב ● התחזית הפסימית חוזה תגובת שרשרת שעלולה למוטט הר אשראי בגובה של יותר מ-20 מיליארד שקל

מגרש מכוניות של אלבר / צילום: איל יצהר
מגרש מכוניות של אלבר / צילום: איל יצהר

סקירה של ענף הרכב הישראלי בימים אלה מזכירה צפייה בתאונת רכבת, שמתרחשת בהילוך איטי. הקרונות האחרונים מתחילים להתנודד ולאבד אחיזה ובהדרגה הם מושכים בעקבותיהם את השאר. בשלב זה כבר די ברור, שאם נהג הקטר לא יפעיל את בלמי החירום כל הרכבת תרד מהפסים, פרט אולי לשניים-שלושה מהקרונות המובילים.

בענף הרכב הישראלי, וברגולציה שממונה עליו, עדיין מסתכלים רבים על ההתפתחויות הדרמטיות מהצד ו/או מנסים לכבות שריפות מקומיות, ללא תוכניות פעולה לטווח הבינוני והארוך. אמנם תגובות פוסט-טראומה כאלה אופייניות כיום גם לשווקי רכב אחרים בעולם, אבל בישראל המצב מסובך ורגיש במיוחד. למרות שאין לנו תעשיית רכב, שמעסיקה מאות אלפי עובדים, ענף הרכב בישראל, עדיין תורם במישרין ובעקיפין 3% עד 5% לתוצר הגולמי (לא כולל מיסוי דלק) ונושא על גבו חטוטרת ענקית של אשראי לרכישת רכב, שבימים אלה מקשה על יכולת התמרון שלו ומורידה אותו בהדרגה מהפסים.

ברז האשראי נסגר

קיימים כיום שני תרחישים מרכזיים לחיזוי התקדמות הענף ולהתפתחות מכירות הרכב בישראל בהמשך השנה. התרחיש האופטימי, שרווח כיום, צופה חזרה לפעילות מלאה של המשק לקראת חודש מאי, פלוס מינוס, והמשך פעילות סדירה פחות או יותר של רוב ענף הליסינג אחרי המשבר.

אפילו התרחיש הזה צופה לא מעט מכשולים בדרך לחזרה לתפקוד תקין ביום שאחרי. כך, למשל, במגזר הפרטי - בתי אב ועסקים קטנים ובינוניים - קצב התאוששות הביקוש לרכב תלוי בשורה של גורמים בלתי חזויים ובראשם רמת התעסוקה בישראל לאחר תום המשבר וכנגזר ממנה גם רמת ההכנסה הפנויה של משקי הבית.

נציין כי התעסוקה היציבה נחשבה לאחד מעמודי התווך המרכזיים ביציבות והצמיחה, שהפגין שוק הרכב והליסינג בישראל לאורך העשור האחרון. לפיכך אבטלה בהיקפים דרמטיים, כמו זו שנרשמת כיום ושעשויה להתמשך בצורה חלקית גם אחרי חזרת המשק לפעילות, מכניסה נעלם גדול למשוואת המכירות של 2020.

הנעלם הזה קשור ישירות גם לסוגיית האשראי הצרכני, שניתן בשנים האחרונות למשקי בית לרכישת רכב כנגד שעבוד הרכב. בשנים האחרונות האשראי הפרטי תפח במהירות וסיפק רוח גבית עזה למכירות הרכב. הנתון האחרון, שפרסם בנק ישראל בסוף הרבעון השלישי של 2019, מגלה כי האשראי למשקי בית כנגד שיעבוד רכב מסתכם בכ-11.8 מיליארד שקל, מתוכו כ-87% ניתן על ידי תאגידים בנקאיים והשאר על ידי חברות האשראי. הסכום לא כולל אשראי צרכני לרכישת רכב, שהעניקו חברות אשראי חוץ בנקאיות ויבואני הרכב עצמם, וגם לא רכישת רכב בהלוואות למטרה כללית. האשראי החוץ בנקאי לרכב נאמד בעוד כ-2.5 מיליארד שקל.

נזכיר, שכבר ב-2017 הדליק בנק ישראל נורה אדומה ביחס לסיכון הגלום באשראי כנגד שיעבוד רכב ואף נקט בצעדים מרסנים. אלה צמצמו את היקף האשראי הפרטי לרכב בכ-2 מיליארד שקל בהשוואה לנתון השיא, שנרשם בסוף 2017, אך עדיין נותר הר, שחלק גדול ממנו מסווג על ידי המלווים כבעל סיכון נמוך. למותר לציין, שאבטלה מסיבית ומתמשכת יכולה להביא לגל של חדלות פירעון במשקי הבית שילווה בהחזרת רכב.

התגובה הראשונה של המלווים בסקטור הזה, שכבר מתחילה להיות מורגשת כיום בשוק, היא סגירת ברז האשראי. רמז לכך מצאנו בדוח מיוחד, שפרסמה השבוע חברת אלבר, חברת הליסינג השנייה בגודלה בשוק, ובו תחזית לקיטון של 53% באשראי לרכישת רכב ביחס לשנת 2020. קצת מתמטיקה מגלה, שסגירת כלל הברז בשיעור כזה עשויה לתרום לירידה פוטנציאלית של 2%-4% במכירות השנתיות ביחס ל-2019, בהערכה שמרנית.

המגזר המוסדי: חשש מתגובת שרשרת

במגזר המוסדי, קרי חברות הליסינג והציים הגדולים, התרחיש האופטימי חוזה מכה משמעותית ברכישות אבל לא טרמינלית. הבעיה היא שאפילו לקיטון זמני ברכישות הרכב של המגזר הזה יש השלכות לא מבוטלות על השוק. על פי נתוני רשות המסים, משקלן היחסי של חברות הליסינג מתוך סך רכישות הרכב נע בשנים האחרונות סביב 30%, פלוס-מינוס, כלומר בסביבות 80 אלף כלי רכב חדשים בשנה.

הדוחות הכספיים של רוב החברות הציבוריות, שפורסמו בימים האחרונים, נמנעים מלנקוב בהערכה מדויקת ביחס להיקף צמצום רכישות הרכב בענף הליסינג. אבל אלבר, החברה השנייה בגודלה בשוק, מניחה כי השנה יחול קיטון במכירת עסקאות ליסינג חדשות בשיעור של כ-70% ביחס לשנת 2019. בנוסף היא מניחה שבכ-60% מכלי הרכב, שיגיעו לתום תקופת החכירה השנה, "לא תבוצע עסקת ליסינג חדשה אלא תוארך תקופת החכירה בעסקה קיימת". המשמעות היא אובדן של כ-47 אלף מכירות ב-2020, כלומר תרומה ישירה של כ-18% להתכווצות המכירות בכלל שוק רכב בהשוואה ל-2019.

בשורה התחתונה, על פי התרחיש האופטימי, ובהנחה שלא תחול התערבות חיצונית של האוצר, מכירות הרכב יסתכמו השנה בסביבות ה-200-210 אלף יחידות, ירידה של 20%-23% לעומת השנה שעברה. מכיוון שהרבעון הראשון של השנה שהושפע מהמשבר רק במעט צפוי להסתיים עם כ-85 אלף מסירות רכב חדש, הרי שבשלושת הרבעונים הבאים ממוצע המסירות החודשי ינוע סביב 10-15 אלף כלי רכב בחודש. נמוך משמעותית מהממוצע בשנים האחרונות.

זה נשמע קודר אבל נזכיר שעדיין מדובר בתרחיש אופטימי יחסית, שלוקח בחשבון חזרה מהירה לפעילות ושמירה על יציבות תפקודית ועסקית של ענף הליסינג.

התרחיש הפסימי, שבענף משתדלים להדחיק, מדבר על שיתוק ממושך יותר בפעילות המשק, שיביא ל"שבר לחץ" של חברת ליסינג גדולה אחת לפחות ואולי גם להקפאת הליכים. מצב כזה עשוי להוביל לתגובת שרשרת ולהתכת השוק. כלומר ניסיונות של גופי אשראי ומוסדיים למכור לצד שלישי תיקי ליסינג פעילים או לממש את שעבודי הרכב שנרשמו לטובתם באמצעות מכירתם בשוק היד השנייה, ניסיונות כאלה, בשוק שיכולתו לקלוט מסות של מכוניות משומשות מוגבלת גם בשגרה, עשוי להביא לבהלת מימושים של שעבודי רכב של מלווים בחברות אחרות בשיטת "כל הקודם זוכה" ולמחיקת ערך מסיבית.

רוב חברות הליסינג הציבוריות משדרות כרגע ביטחון בחוסנן הפיננסי אבל בענף חוששים מקריסת חוליה חלשה, שתניע את כדור השלג. נזכיר, שב-14 באפריל תפקע האופציה של קבוצת קרסו לרכישת קל-אוטו, חברת ליסינג והשכרה עם כ-17 אלף כלי רכב, ויצוין כי בד"וח השנתי של קרסו מוטורס שפורסם היום (ד') נכתב כי לא התקיימו התנאים המתלים לקיום העסקה ואין כל ודאות שהעסקה אכן תמומש.

נהג הקטר נרדם?

בשורה התחתונה התרחיש הזה עלול לאיים על הר אשראי של כ-20-25 מיליארד שקל, שהביטחונות לו הם כלי רכב משועבדים. לקריסתו תהיה השפעה שלילית לא רק על המלווים ועל השוק המוסדי אלא גם על הבנקים ועל ההשקעות של משקי הבית, הפנסיות וקופות הגמל, שמממנות את האשראי הזה. בקיצור עוד דחיפה קטנה לעבר התהום של גופים פיננסיים, שחוטפים לאחרונה מהלומות מימין ומשמאל.

כאן חייבת להישאל השאלה מה עושה כרגע נהג הקטר - כל אותם גורמים ממשלתיים, שאמורים להיות מודאגים מאוד מהתממשות התרחיש הפסימי בהם משרד האוצר, רשות שוק ההון, הפיקוח על הבנקים ועוד. בשנים האחרונות לאוצר היה נוח מאוד להתעלם מרמת הסיכון התופחת של האשראי לרכישת רכב בגלל שתי סיבות: מיליארדי שקלים בשנה שזרמו מהמיסוי על רכישות גואות וממונפות של רכב חדש; ותרומה מהותית של הרכישות הללו לנתוני הצמיחה החיוביים של המשק הישראלי.

לפיכך העדיף האוצר להתעלם מהכתובת על הקיר. נזכיר, שכבר בפברואר 2017 פרסם הכלכלן הראשי דאז, יואל נווה, סקירה על צמיחת המשק ב-2016 ובה נכתב כי "קיים חשש שהרכבה הנוכחי של הצמיחה נתמך, בין השאר, על ידי רכישה מוגברת של כלי תחבורה". המגמה התעצמה בשנתיים הבאות.

גם בנק ישראל, כאמור, הדליק נורות אדומות ובדוח היציבות הפיננסית שפרסם ב-2017 נכתב כי "הפעילות הענפה שניכרת בשנים האחרונות בשוק הרכב, והירידה בשוויו של רכב מיד שנייה, מושכות תשומת לב גוברת למינוף ולמקורות האשראי של החברות הפעילות בתחום - יבואניות רכב וחברות החכרה (ליסינג) והשכרה. הסיכון בשוק זה נשקף מירידה חדה ובלתי צפויה במחירם של כלי הרכב, כיוון שהם משמשים ביטחונות למימון הפעילות בתחום הן בקרב משקי הבית והן בקרב החברות עצמן. חשיפת המערכת הפיננסית - הבנקים, חברות כרטיסי האשראי והגופים המוסדיים - לשוק זה עמדה (ברבעון השלישי של 2016) על כ-40 מיליארד שקל, וסכום זה כולל הן אשראי ישיר למשקי הבית ולחברות הפועלות בתחום והן החזקות ישירות בניירות ערך (מניות ואג"ח) של החברות".

כרגע, לפחות, נראה שנהג הקטר ישן שנת ישרים, או לכל הפחות נמצא בהלם. אנחנו לא מדברים על הדרג הפוליטי, שנמצא במריבה סוערת על תיקים וכיבודים, אלא על הדרג המקצועי באוצר שלאחרונה נראה כי נעלם מהמפה ונאלם דום, לפחות בכל הנוגע לבעיה הבוערת של שוק אשראי הרכב. ייתכן שהאוצר בונה על הפעלת בלמים פנימיים על ידי יבואני הרכב הגדולים וחברות ליסינג יציבות יחסית, שיבלעו חברות קטנות יותר. אבל כרגע, לרובם יש בעיות וקשיי נזילות משלהם. מה שבטוח הוא שבלי הפעלת בלמים, או פרישת רשת ביטחון, הבעיה תהפוך במהירות מסקטוריאלית לבעיה כלל משקית. במיוחד לאור התלות של הכנסות המדינה במיסוי הרכב.

אין לנו אלא לסיים בהמלצה לדרג המקצועי באוצר ברוח נאומו המפורסם של צ'רציל: תתעוררו זו יכולה להיות שעתכם היפה, הזדמנות לבלום משבר ולהשפיע על ההיסטוריה ולא רק ללוות אותה כצופים מהצד.

עוד כתבות

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

מגמה חיובית באירופה; השינויים האחרונים שביצע באפט בהשקעות של ברקשייר

הפוטסי עולה בכ-1%, הדאקס מטפס בכ-0.8% ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● ההוראה האחרונה של באפט: צמצום החזקות בחברת אפל ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה ● עדכונים שוטפים

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

ארה"ב מכוונת לצינור החיים הכלכלי של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראים חגיגות הראמדן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון ביטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

סמ''ר עפרי יפה ז''ל / צילום: באדיבות המשפחה

הותר לפרסום: סמ"ר עופרי יפה, לוחם בסיירת צנחנים, נהרג מאש כוחותינו בעזה

באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● "הלכנו להיהרג": מוקד המחאות החדש באיראן והירי על מפגינים ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● הצמצום באבטחת הבכירים - בעקבות עימות בין צה"ל לשב"כ ● עדכונים שוטפים

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו