גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"המגזר נכנס לוואקום הסברתי; אני מרגישה כמו המסביר הלאומי לערבים"

כך אומרת ל"גלובס" פרידה ג'אבר, עורכת ראשית של אתר פאנט ● לדבריה, "יש חוסר הבנה בולט בציבור הערבי של הנחיות הממשלה, כיוון שהתרגום וההנגשה לציבור זה היו לקויים" ● סוהיל כראם, בעלי רדיו א-שמס: "הפכנו להיות תחנת הסברה לכל דבר"

פרידה ג'אבר, העורכת הראשית של אתר פאנט / צילום: אתר פאנט
פרידה ג'אבר, העורכת הראשית של אתר פאנט / צילום: אתר פאנט

כמו בתקשורת הישראלית ולמעשה בעוצמה גדולה יותר בקרב הערבים בישראל ומחוצה לה, הציבור צורך הרבה יותר תקשורת, וזה ניכר בנתונים. אתר פאנט, אתר החדשות בערבית, סופר מדי יום 5 מיליון כניסות של יוניק יוזרז, מהן 3.2 מיליון מגולשים ערבים מחוץ לישראל ו-1.8 ערבים ישראלים. יש עלייה של 55% בהורדות מהאתר, ובבדיקה שנעשתה לפני שבוע, פאנט היה האתר היה הרביעי במספר הורדות האפליקציה לסלולר בישראל. תחנת הרדיו בפופולרית במגזר, תחנת רדיו א-שמס המשדרת מנצרת, עלתה בשיעורי ההאזנה באחוז ניכר, והדבר מתבטא בין השאר במספר העצום של הפניות הטלפוניות לתחנה.

פרידה ג'אבר, העורכת הראשית של אתר פאנט מקבוצת פנורמה הכוללת גם את ערוץ הטלוויזיה הערבי, אומרת כי הערוץ האתר ויתר פלטפורמות גייסו את עצמם להסברה בכל הנוגע למשבר הקורונה.

"אחת הבעיות שנתקלנו בה היא חוסר הבנה בולט בציבור הערבי של ההנחיות שהורידה הממשלה, לרבות של אלה שהעבירו הדוברים הבולטים - ראש הממשלה בנימין נתניהו ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, שכן לפחות בשבועות הראשונים התרגום וההנגשה לציבור הערבי היו לקויים", אומרת ג'אבר. "בפאנט ובערוץ הערבי מעבירים את מסיבות העיתונאים בשידור חי ומתרגמים אותם סימולטנית, אך כשנדרשים הסברים והבהרות, כשלא הכול ברור, הציבור הערבי לא מקבל הסברים.

"אנחנו שולחים תוך כדי הנאומים פושים לקהל שלנו עם הכותרות החשובות, ומסתייעים במומחים כדי לקבל הסברים מדויקים על ההנחיות, אבל הכול נעשה ביוזמה שלנו לא מהגורמים הרשמיים". 

"המסביר הלאומי לערבים"

לדבריה, "אני מרגישה כמו המסביר הלאומי לערבים. אנחנו צריכים להסביר הכול לציבור הערבי. נכנסנו לוואקום ההסברתי, ואנחנו עומדים בפני מבול של שאלות - אין השקעה בקמפיינים בערבית, והציבור לא מבין מה קורה ולכן מציף אותנו בשאלות".

לפי ג'אבר, העברת המידע היא דו-כיוונית. "בעיית ההסברה חמורה במיוחד בכפרים הבלתי מוכרים מהנגב, שעד לפני כמה ימים רובם בכלל לא היו מודעים לחומרת המצב ולא פעלו לפי ההנחיות, ולא היה שום שינוי בדרך ההתנהלות שלהם. העלינו רופאה ממרפאה אזורית בנגב, היא הראתה כמה הבעיה חמורה, והדברים הועברו למשרד הבריאות דרכנו. המשרד החל מאז לפעול להסברה ייעודית לכפרים הללו, שמנותקים לרוב מאינטרנט ובחלקם גם מטלוויזיה". פאנט וערוץ הטלוויזיה החלו לשדר מהשטח מהכפרים, והמודעות גדלה.

ג'אבר מספרת כי כך גם טיפול בפניות פרטניות של אנשים - כמו סטודנטית ששבה מאיטליה והחלה לפתח את הסימפטומים, אבל לא הצליחה להגיע לבדיקה, מגן דוד אדום שקורסים תחת הלחץ לא הגיעו אליה במשך ימים. "לאחר שפנינו זה קרה, והיא אושפזה"; וכך גם מידע שהגיע מאחד מהיישובים הגדולים על שני חולים שקיבלו תשובה חיובית אבל לא ידעו כיצד להתנהל, והמשיכו להיפגש עם אנשים ולהסתובב, כי פשוט לא ידעו.

הסוגיה הכלכלית מקבלת עוד פחות הסברה ממשלתית. כל סוגיות דמי האבטלה, החל"ת, העצמאים וכו', לא מוכרות בכלל בציבור הערבי. לפי ג'אבר, זה אחד מהנושאים שהם מקבלים עליהם הכי הרבה שאלות, ופשוט אין מידע. "האנשים לא מבינים איך ימשיכו לשבת בבית בלי פרנסה, ואף אחד מהממשלה לא מסביר להם כלום. גם כאן נכנסנו לוואקום, והבאנו גם מומחים וגם מנהלי סניפים בביטוח הלאומי וכו'.

"העניין הוא שהיוזמה היא תמיד שלנו, הרשויות ומשרדי הממשלה נענים לנו, אבל רק בתשובה לפניותינו. אין כמעט בכלל יוזמה שלהם לצאת אלינו ולהסביר. הממשלה חייבת את ההסברים האלה לציבור הערבי, שהוא חלק מהמדינה וחלק חשוב, והנגיף לא מבדיל בינו לבין היהודים". 

לדברי ג'אבר, כך גם ניתן להסביר את היעדר ההישמעות להנחיות במגזר הערבי ברוב המקרים, כי רבים במגזר פשוט לא הבינו מה צריך לעשות. "למשל בשבוע שעבר היו שלוש חתונות בנגב, כי לא הבינו את ההגבלות. המשטרה הגיעה ופיזרה אותן, ואנחנו פרסמנו את זה בגדול כדי לעורר את המודעות". 

הסטודנטים הערבים חוששים

תחום בעייתי אחר הוא החינוך: סגירת מערכת החינוך מוצאת את ערביי ישראל במצב נחות בהרבה, כאשר לרבים אין מחשבים ביתיים, בחלק מהיישובים אין בכלל גישה לאינטרנט או שהגישה חלקית, וחלק ניכר מהילדים לא יכולים להשתתף בלימוד מרחוק.

הבעיה זהה גם באקדמיה: סטודנטים בדואים ממכללת ספיר בנגב מתקשים להשתתף בשיעורים מרחוק באמצעות זום בשל בעיות אינטרנט. היתם אלנבארי, סטודנט לעבודה סוציאלית שגר בכפר תל ערד, סיפר לחסין אלדאדא, כתב האתר "ספירלה" של הסטודנטים במכללה: "זה דורש אינטרנט מהיר וחזק, ואין לנו תשתיות לאינטרנט כמו שיש במקומות אחרים. אם אני נכנס לשיעור מקוון עם מרצה, אני עושה זאת דרך הטלפון, כי אין ברירה, אבל עדיין יש בעיות, כי האינטרנט חלש או לא עובד". 

רפיף אבו עג'אג', סטודנטית למנהל מדיניות ציבורית שגרה בכפר אל-פורעה, סיפרה לאתר כי "החשש הגדול ביותר הוא של הסטודנטים שעומדים לסיים את התואר בסמסטר הזה, מה יעלה בגורלו של הסמסטר? האם יחליטו להאריך אותו או לדחות אותו עד לאחר תום משבר הקורונה?", תהתה.

"אחת הבעיות העיקריות היא היעדר חשמל בבתים. הבתים בכפרים הבדואים תלויים באנרגיה סולארית שתלויה בשמש, אך מכיוון שמזג האוויר בימים האחרונים היה קריר וגשום, ולא הייתה שמש, לא היה חשמל למשך מספר ימים. אנחנו מעדיפים ללכת מדי יום למכללה וללמוד בה, כיוון שהיא מספקת את כל הצרכים". המכללה אכן אפשרה הגעת סטודנטים בדואים אבל הגבלות התנועה מקשות על כך. 

"תחנת הסברה לכל דבר"

סוהיל כראם, בעליה של תחנת הרדיו א-שמס הפופולרית ביותר בחברה הערבית, אומר: "הפכנו להיות תחנת הסברה לכל דבר, מדברים על כל מה שקורה, מעלים הרבה מאוד מומחים, וכשאין מספיק בערבית, מעלים מרואיינים בעברית, והיום כשליש מהראיונות ברדיו הם בעברית. הפכנו להיות המוקד המרכזי של ההסברה על המצב בחברה הערבית לנוכח אי-קיומו של התפקיד מצד הרשויות. אנחנו בגל פתוח רצוף שעוסק כמעט אך ורק בזה, ושיעור ההאזנה גדל והולך. המרכזיות שלנו מוצפות טלפונים כל הזמן, הפניות מהציבור הן בכל הנושאים". 

בחברה הערבית יש מאפיינים ייחודיים, למשל החשש שאם אתה חולה, אתה מקבל סטיגמה שלילית, חוסר כבוד, כאילו שאתה לא נקי מספיק. כראם מתלונן על ההשוואות שעושים בתקשורת בעברית בין הערבים לחרדים, ולדבריו בחברה הערבית ממושמעים, בניגוד לתדמית.

לדבריו, "יש עלינו הרבה אחריות לציבור הערבי, ככלי התקשורת המרכזי שלה, ואנו מהווים כתובת לפניות, למשל בסוגיה הכלכלית, שבה האוכלוסייה הערבית נפגעת ראשונה ויותר מכולם בשל שיעור העוני הגבוהה. המדינה חייבת להבין כי עליה לטפל באוכלוסייה החלשה לפני כולם.

"סוגיית בדיקות הקורונה במגזר כואבת מאוד. רק כעת מתחילים להרחיב את מספר הבדיקות. עד עתה הבדיקות היו מועטות, ואני בטוח שיתברר כי יש שיעור גבוהה של הנדבקים אצלנו. הסטטיסטיקה תטפס, אני בטוח בזה.

"הבחירות הסתיימו - למה החברה הערבית ממשיכה להיות חור שחור עבור הרשויות בישראל? אנחנו בחזית המאבק באחוזים גבוהים בצוותים הרפואיים, למה משאירים אותנו מאחור? למה אנחנו מודרים?". 

רק 40% מהערבים נחשפו בצורה מספקת להנחיות

דבריהם של השניים מקבלים תמיכה מלאה מתוצאות סקר של עמותת הרופאים לזכויות אדם, ולפיו רק 40% מהערבים נחשפו בצורה מספקת להנחיות ממשרד הבריאות בנושא הקורונה בשפתם, ערבית, לעומת יותר מ-90% מדוברי העברית.

הסקר הראה פערים רבים בדרך שבה תופסים האזרחים הערבים את מערכות השלטון בטיפול בקורונה, כשהם מעניקים להן ציונים נמוכים בהרבה מאלה של האזרחים היהודיים.

בסוגיית הגיוס של אמצעי ניטור והאזנה למעקב אחר נדבקי וחולי קורונה, שיעור ניכר יותר בקרב הערבים הביעו חשש כי הדבר יפגע בזכויותיהם.

יותם רוזנר, מנהל מחלקת תושבי ישראל בעמותת רופאים לזכויות אדם, מסר: "הסקר חושף פעם נוספת כיצד הפערים בבריאות בין אוכלוסיות, במיוחד בין יהודים וערבים, באים לידי ביטוי לא רק בתוחלת חיים ובשיעורי תחלואה, אלא גם במידת הביטחון והאמון במקבלי ההחלטות. אמון במנהיגות ובמקבלי ההחלטות הוא אקוטי בזמן אפידמיה. המדינות שהצליחו לבלום את התפשטות, במיוחד גרמניה ודרום קוריאה, עשו את זה בעיקר בגלל היכולת לגייס את האוכלוסייה לשותפה מלאה במאבק. מערכת הבריאות בפרט וממשלת ישראל בכלל חייבות לעשות חישוב מסלול מחדש בנוגע לאופן שבו הן פועלות מול הציבור הערבי, באופן שיסייע לגייס אותו למאבק בקורונה".

*** גילוי נאות: דני זקן מרצה במכללת ספיר המוזכרת בכתבה.

עוד כתבות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה