גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"המגזר נכנס לוואקום הסברתי; אני מרגישה כמו המסביר הלאומי לערבים"

כך אומרת ל"גלובס" פרידה ג'אבר, עורכת ראשית של אתר פאנט ● לדבריה, "יש חוסר הבנה בולט בציבור הערבי של הנחיות הממשלה, כיוון שהתרגום וההנגשה לציבור זה היו לקויים" ● סוהיל כראם, בעלי רדיו א-שמס: "הפכנו להיות תחנת הסברה לכל דבר"

פרידה ג'אבר, העורכת הראשית של אתר פאנט / צילום: אתר פאנט
פרידה ג'אבר, העורכת הראשית של אתר פאנט / צילום: אתר פאנט

כמו בתקשורת הישראלית ולמעשה בעוצמה גדולה יותר בקרב הערבים בישראל ומחוצה לה, הציבור צורך הרבה יותר תקשורת, וזה ניכר בנתונים. אתר פאנט, אתר החדשות בערבית, סופר מדי יום 5 מיליון כניסות של יוניק יוזרז, מהן 3.2 מיליון מגולשים ערבים מחוץ לישראל ו-1.8 ערבים ישראלים. יש עלייה של 55% בהורדות מהאתר, ובבדיקה שנעשתה לפני שבוע, פאנט היה האתר היה הרביעי במספר הורדות האפליקציה לסלולר בישראל. תחנת הרדיו בפופולרית במגזר, תחנת רדיו א-שמס המשדרת מנצרת, עלתה בשיעורי ההאזנה באחוז ניכר, והדבר מתבטא בין השאר במספר העצום של הפניות הטלפוניות לתחנה.

פרידה ג'אבר, העורכת הראשית של אתר פאנט מקבוצת פנורמה הכוללת גם את ערוץ הטלוויזיה הערבי, אומרת כי הערוץ האתר ויתר פלטפורמות גייסו את עצמם להסברה בכל הנוגע למשבר הקורונה.

"אחת הבעיות שנתקלנו בה היא חוסר הבנה בולט בציבור הערבי של ההנחיות שהורידה הממשלה, לרבות של אלה שהעבירו הדוברים הבולטים - ראש הממשלה בנימין נתניהו ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, שכן לפחות בשבועות הראשונים התרגום וההנגשה לציבור הערבי היו לקויים", אומרת ג'אבר. "בפאנט ובערוץ הערבי מעבירים את מסיבות העיתונאים בשידור חי ומתרגמים אותם סימולטנית, אך כשנדרשים הסברים והבהרות, כשלא הכול ברור, הציבור הערבי לא מקבל הסברים.

"אנחנו שולחים תוך כדי הנאומים פושים לקהל שלנו עם הכותרות החשובות, ומסתייעים במומחים כדי לקבל הסברים מדויקים על ההנחיות, אבל הכול נעשה ביוזמה שלנו לא מהגורמים הרשמיים". 

"המסביר הלאומי לערבים"

לדבריה, "אני מרגישה כמו המסביר הלאומי לערבים. אנחנו צריכים להסביר הכול לציבור הערבי. נכנסנו לוואקום ההסברתי, ואנחנו עומדים בפני מבול של שאלות - אין השקעה בקמפיינים בערבית, והציבור לא מבין מה קורה ולכן מציף אותנו בשאלות".

לפי ג'אבר, העברת המידע היא דו-כיוונית. "בעיית ההסברה חמורה במיוחד בכפרים הבלתי מוכרים מהנגב, שעד לפני כמה ימים רובם בכלל לא היו מודעים לחומרת המצב ולא פעלו לפי ההנחיות, ולא היה שום שינוי בדרך ההתנהלות שלהם. העלינו רופאה ממרפאה אזורית בנגב, היא הראתה כמה הבעיה חמורה, והדברים הועברו למשרד הבריאות דרכנו. המשרד החל מאז לפעול להסברה ייעודית לכפרים הללו, שמנותקים לרוב מאינטרנט ובחלקם גם מטלוויזיה". פאנט וערוץ הטלוויזיה החלו לשדר מהשטח מהכפרים, והמודעות גדלה.

ג'אבר מספרת כי כך גם טיפול בפניות פרטניות של אנשים - כמו סטודנטית ששבה מאיטליה והחלה לפתח את הסימפטומים, אבל לא הצליחה להגיע לבדיקה, מגן דוד אדום שקורסים תחת הלחץ לא הגיעו אליה במשך ימים. "לאחר שפנינו זה קרה, והיא אושפזה"; וכך גם מידע שהגיע מאחד מהיישובים הגדולים על שני חולים שקיבלו תשובה חיובית אבל לא ידעו כיצד להתנהל, והמשיכו להיפגש עם אנשים ולהסתובב, כי פשוט לא ידעו.

הסוגיה הכלכלית מקבלת עוד פחות הסברה ממשלתית. כל סוגיות דמי האבטלה, החל"ת, העצמאים וכו', לא מוכרות בכלל בציבור הערבי. לפי ג'אבר, זה אחד מהנושאים שהם מקבלים עליהם הכי הרבה שאלות, ופשוט אין מידע. "האנשים לא מבינים איך ימשיכו לשבת בבית בלי פרנסה, ואף אחד מהממשלה לא מסביר להם כלום. גם כאן נכנסנו לוואקום, והבאנו גם מומחים וגם מנהלי סניפים בביטוח הלאומי וכו'.

"העניין הוא שהיוזמה היא תמיד שלנו, הרשויות ומשרדי הממשלה נענים לנו, אבל רק בתשובה לפניותינו. אין כמעט בכלל יוזמה שלהם לצאת אלינו ולהסביר. הממשלה חייבת את ההסברים האלה לציבור הערבי, שהוא חלק מהמדינה וחלק חשוב, והנגיף לא מבדיל בינו לבין היהודים". 

לדברי ג'אבר, כך גם ניתן להסביר את היעדר ההישמעות להנחיות במגזר הערבי ברוב המקרים, כי רבים במגזר פשוט לא הבינו מה צריך לעשות. "למשל בשבוע שעבר היו שלוש חתונות בנגב, כי לא הבינו את ההגבלות. המשטרה הגיעה ופיזרה אותן, ואנחנו פרסמנו את זה בגדול כדי לעורר את המודעות". 

הסטודנטים הערבים חוששים

תחום בעייתי אחר הוא החינוך: סגירת מערכת החינוך מוצאת את ערביי ישראל במצב נחות בהרבה, כאשר לרבים אין מחשבים ביתיים, בחלק מהיישובים אין בכלל גישה לאינטרנט או שהגישה חלקית, וחלק ניכר מהילדים לא יכולים להשתתף בלימוד מרחוק.

הבעיה זהה גם באקדמיה: סטודנטים בדואים ממכללת ספיר בנגב מתקשים להשתתף בשיעורים מרחוק באמצעות זום בשל בעיות אינטרנט. היתם אלנבארי, סטודנט לעבודה סוציאלית שגר בכפר תל ערד, סיפר לחסין אלדאדא, כתב האתר "ספירלה" של הסטודנטים במכללה: "זה דורש אינטרנט מהיר וחזק, ואין לנו תשתיות לאינטרנט כמו שיש במקומות אחרים. אם אני נכנס לשיעור מקוון עם מרצה, אני עושה זאת דרך הטלפון, כי אין ברירה, אבל עדיין יש בעיות, כי האינטרנט חלש או לא עובד". 

רפיף אבו עג'אג', סטודנטית למנהל מדיניות ציבורית שגרה בכפר אל-פורעה, סיפרה לאתר כי "החשש הגדול ביותר הוא של הסטודנטים שעומדים לסיים את התואר בסמסטר הזה, מה יעלה בגורלו של הסמסטר? האם יחליטו להאריך אותו או לדחות אותו עד לאחר תום משבר הקורונה?", תהתה.

"אחת הבעיות העיקריות היא היעדר חשמל בבתים. הבתים בכפרים הבדואים תלויים באנרגיה סולארית שתלויה בשמש, אך מכיוון שמזג האוויר בימים האחרונים היה קריר וגשום, ולא הייתה שמש, לא היה חשמל למשך מספר ימים. אנחנו מעדיפים ללכת מדי יום למכללה וללמוד בה, כיוון שהיא מספקת את כל הצרכים". המכללה אכן אפשרה הגעת סטודנטים בדואים אבל הגבלות התנועה מקשות על כך. 

"תחנת הסברה לכל דבר"

סוהיל כראם, בעליה של תחנת הרדיו א-שמס הפופולרית ביותר בחברה הערבית, אומר: "הפכנו להיות תחנת הסברה לכל דבר, מדברים על כל מה שקורה, מעלים הרבה מאוד מומחים, וכשאין מספיק בערבית, מעלים מרואיינים בעברית, והיום כשליש מהראיונות ברדיו הם בעברית. הפכנו להיות המוקד המרכזי של ההסברה על המצב בחברה הערבית לנוכח אי-קיומו של התפקיד מצד הרשויות. אנחנו בגל פתוח רצוף שעוסק כמעט אך ורק בזה, ושיעור ההאזנה גדל והולך. המרכזיות שלנו מוצפות טלפונים כל הזמן, הפניות מהציבור הן בכל הנושאים". 

בחברה הערבית יש מאפיינים ייחודיים, למשל החשש שאם אתה חולה, אתה מקבל סטיגמה שלילית, חוסר כבוד, כאילו שאתה לא נקי מספיק. כראם מתלונן על ההשוואות שעושים בתקשורת בעברית בין הערבים לחרדים, ולדבריו בחברה הערבית ממושמעים, בניגוד לתדמית.

לדבריו, "יש עלינו הרבה אחריות לציבור הערבי, ככלי התקשורת המרכזי שלה, ואנו מהווים כתובת לפניות, למשל בסוגיה הכלכלית, שבה האוכלוסייה הערבית נפגעת ראשונה ויותר מכולם בשל שיעור העוני הגבוהה. המדינה חייבת להבין כי עליה לטפל באוכלוסייה החלשה לפני כולם.

"סוגיית בדיקות הקורונה במגזר כואבת מאוד. רק כעת מתחילים להרחיב את מספר הבדיקות. עד עתה הבדיקות היו מועטות, ואני בטוח שיתברר כי יש שיעור גבוהה של הנדבקים אצלנו. הסטטיסטיקה תטפס, אני בטוח בזה.

"הבחירות הסתיימו - למה החברה הערבית ממשיכה להיות חור שחור עבור הרשויות בישראל? אנחנו בחזית המאבק באחוזים גבוהים בצוותים הרפואיים, למה משאירים אותנו מאחור? למה אנחנו מודרים?". 

רק 40% מהערבים נחשפו בצורה מספקת להנחיות

דבריהם של השניים מקבלים תמיכה מלאה מתוצאות סקר של עמותת הרופאים לזכויות אדם, ולפיו רק 40% מהערבים נחשפו בצורה מספקת להנחיות ממשרד הבריאות בנושא הקורונה בשפתם, ערבית, לעומת יותר מ-90% מדוברי העברית.

הסקר הראה פערים רבים בדרך שבה תופסים האזרחים הערבים את מערכות השלטון בטיפול בקורונה, כשהם מעניקים להן ציונים נמוכים בהרבה מאלה של האזרחים היהודיים.

בסוגיית הגיוס של אמצעי ניטור והאזנה למעקב אחר נדבקי וחולי קורונה, שיעור ניכר יותר בקרב הערבים הביעו חשש כי הדבר יפגע בזכויותיהם.

יותם רוזנר, מנהל מחלקת תושבי ישראל בעמותת רופאים לזכויות אדם, מסר: "הסקר חושף פעם נוספת כיצד הפערים בבריאות בין אוכלוסיות, במיוחד בין יהודים וערבים, באים לידי ביטוי לא רק בתוחלת חיים ובשיעורי תחלואה, אלא גם במידת הביטחון והאמון במקבלי ההחלטות. אמון במנהיגות ובמקבלי ההחלטות הוא אקוטי בזמן אפידמיה. המדינות שהצליחו לבלום את התפשטות, במיוחד גרמניה ודרום קוריאה, עשו את זה בעיקר בגלל היכולת לגייס את האוכלוסייה לשותפה מלאה במאבק. מערכת הבריאות בפרט וממשלת ישראל בכלל חייבות לעשות חישוב מסלול מחדש בנוגע לאופן שבו הן פועלות מול הציבור הערבי, באופן שיסייע לגייס אותו למאבק בקורונה".

*** גילוי נאות: דני זקן מרצה במכללת ספיר המוזכרת בכתבה.

עוד כתבות

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

בלינקן מבהיר: "ארה"ב לא הייתה מעורבת בתקיפה באיראן"

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל • עדכונים בולטים 

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות