גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האומץ לפרסם: החברות שהצליחו למנף את המשבר ועל הדרך קיבלו בונוס תדמיתי

חודש לפרוץ הקורונה לחיינו, אפשר להתחיל לבחון את המהלכים השיווקיים–פרסומיים לא רק בפריזמה של האם עושים אלא גם מה עושים ● דווקא בקטגוריות שהמצב לא פגע בהן כמו מזון ובנקאות, מפרסמים גדולים נכנסו לשיתוק והותירו את הזירה למיעוט שלא היסס ופעל בנחישות

עד לפני שבועיים נדמה היה שכתבה שעוסקת בדרך שבה נכון להתנהל שיווקית ופרסומית בתקופה כה מטלטלת כמו משבר הקורונה לא הייתה יכולה להיכתב, ומסיבה פשוטה: האינסטינקט הראשוני של חלק ניכר מהחברות בארץ היה לשים ברקס על כל מה שקשור בפרסום ושיווק, לשבת על הגדר ולהמתין. אבל מסתבר שבמדינה שבה קטסטרופות המאיימות על הכלכלה הן לא דבר יוצא דופן, יש חשיבות לניסיון המצטבר. וכך, כחודש מאז פרוץ המשבר אפשר להתחיל לבחון את המהלכים השיווקיים-פרסומיים של חברות לא רק בפריזמה של האם עושים אלא גם של מה עושים.

רוב החברות התעשתו יחסית מהר וחזרו לפרסם - לרוב באמצעות קמפיינים מתבקשים של "אתכם גם בשעות קשות", אבל רק מיעוט יישם בפועל את המנטרות שמדקלמים כבר שנים, ובמקום להסתפק בקלישאות מתבקשות פעל לייצר ערך לצרכן תוך שמירה על רלוונטיות. באופן תמוה דווקא בקטגוריות שהמצב לא פגע בהן, מפרסמים מהגדולים בארץ נכנסו לשיתוק, מותירים את הזירה למיעוט שלא היסס ופעל בנחישות. בתחום המזון שלא נפגע, דווקא תנובה, שמאז מחאת הקוטג' נחשבת לאנדרדוג במה שקשור בפרסום, הפגינה נוכחות בולטת, ובמקום שבו כל חברות המזון האחרות קפאו הסתערה על השוק.

מתוך הבנה של חשיבות המשלוחים החלו בתנובה לקדם את "תנובה עד הבית" ולהציע לצרכן חבילות מוצרים שהחברה מספקת ישירות. במקביל, בחברה הגבירו משמעותית את השימוש בנכסים הדיגיטליים והציעו פתרונות לתזונה ואורח חיים בריא לצרכנים הסגורים בבית. המהלכים של תנובה בלטו שבעתיים אל מול הדממה התקשורתית של מתחרותיה בקטגוריית המזון כמו שטראוס שבשנים האחרונות נחשבה למובילת התחום בפרסום ושיווק, אסם, החברה המרכזית, יוניליוור ואחרות. רובן, פרט לחברה המרכזית שסופגת מכה קשה בהכנסותיה בגלל השיתוק של השוק הקר, לא נפגעו מהמשבר. חלקן אפילו הרוויחו ממנו, ובכל זאת רובן בחרו לשתוק או להגיב מאוחר.

בתחום הבנקאות, בנק הפועלים העלה חדשות לבקרים מהלכים מותאמים למצב: כלים לפישוט ההליך הבנקאי עבור מבוגרים, פריסת הלוואות לעצמאים, דחיית תשלומים לפרילנסרים וכדומה. ובקמעונאות הייתה זו שופרסל עם מתקפה משולבת של פרסום ויחסי ציבור של פתרונות לצרכן. מנכ"ל הרשת איציק אברכהן כיכב באייטמים חדשותיים; הקמפיין של הרשת נגע בנקודות רלוונטיות, בעיקר בשירות המשלוחים, ואתר התוכן של החברה סיפק תוכן רלוונטי כמו מתכוני שפים לאנשים הסגורים בבית.

הזדמנות לחזור ללב הציבור

"תנובה, שופרסל ובנק הפועלים הן הסמן שכול התעשייה כרגע הולכת בעקבותיו", אומר שלא לייחוס בכיר בתעשייה, "שלושתן משתמשות במשבר הקורונה כדי לבסס את מעמדן כחברה מובילה. תנובה תרוויח מההתנהלות שלה הרבה אחרי שהמשבר ייגמר. אחרי שנים שלא הייתה שם, החברה זיהתה את הזדמנות לחזור להיות חברת המזון הלאומית. הבית הישראלי שפעם הייתה. רק עכשיו זה השלב שבו תנובה יוצאת באמת ממשבר מחאת הקוטג'. ובחברה מבינים את זה היטב ומתנהלים לאור זה לא רק בפרסום. למשל, לפני כמה ימים התגלה חולה קרונה באחת המחלקות. בתנובה ננקטו אומנם מבעוד מועד אמצעים כדי לוודא שבמקרים כאלה ההשלכות יהיו מינוריות, אבל למרות זאת הם מיד הוציאו הודעה לעובדים ולעיתונות. ברור שלא כולם בתעשייה אהבו את זה כי תנובה שמה סטנדרט שלא כולם רוצים לעמוד בו. אבל כתפיסה הם עושים כעת דברים לפי הספר - כפי שהציבור מצפה". 

על-פי בכיר אחר, מפרסמים כמו תנובה או בנק הפועלים מעזים לנצל מה שיש להם ממילא בארסנל כדי לגזור קופונים בתחום התדמית: "החברות האלה מתקשרות מוצרים אמיתיים, לא מוצרי קורונה. והפרסום של המהלכים הוא כדי לגזור קופון תדמיתי. כדי לתקשר דחיית משכנתה בנק הפועלים יכול להוציא לכל הלקוחות הרלוונטיים סמס שכמעט ולא עולה לו, ולהגיד 'אתה יכול לדחות משכנתה - הנה לינק תיכנס'. לא צריך בשביל זה קמפיין במיליון שקל. בבנקאות, המוצרים שכל הבנקים נותנים זהים וגם אם בנק משיק מוצר ייחודי תוך שעות אפשר לשכפל אותו לאחרים. ההבדל בין מה שפועלים עושה לאחרים זה ההבנה שיש לו הזדמנות פז לתקשר את כל המוצרים שלו, הוא לבד בזירה ובסוף הרווח התדמיתי הוא שלו. גם תנובה הגיבו במהירות והתאימו מוצרים ותוכן שממילא היו להם לתקופה. הרי מערך משלוחים לבתים זה לא משהו שעובדים עליו ביום אחד. לתנובה, בלי קשר לקורונה, היה פרויקט של 'תנובה עד הבית' והם פעלו כדי להרים מערך של מכירה ישירה. לכן הם לא יכלו לבקש הזדמנות טובה יותר כדי לקדם מוצר כזה".

יוסי לובטון, יו"ר קבוצת פובליסיס, אינו נבהל מהחיבור שבין עשיית פעולה שיווקית מתבקשת לקופון שהחברה מתיימרת לגזור בגזרה התדמיתית: "ליכולת למנף את העשייה לנקודות זכות בתדמית קוראים שיווק", הוא אומר, "ושיווק צריך לפעול גם בתקופות כאלה ולייצר יתרונות שיישארו הרבה אחרי המשבר כשהמתחרים או שותקים או עושים דברים לא רלוונטיים. ויש לא מעט כאלה".

לדבריו, מה שמבדל בין המהלכים שעושות חברות זה האם כשמתרחש משהו לא צפוי כמו משבר הקורונה, הארגון מתאים את עצמו בעשייה השיווקית למצב החדש. "לדוגמה, סופר-פארם נעזרת במשבר כדי לחזק את האוטוריטה של הרוקחים. צילמנו סרטונים עם רוקחים העונים על שאלות של אנשים. או בתחום האופטיקה עם אופטיקאים שעונים על שאלות כמו האם עדשות מגדילות את הסיכון. סופר-פארם מזיזה אחורה לעת הזאת את הבושם והמסקרה. זאת בדיוק עבודת שיווק. גם בנק הפועלים שהבין שלאפליקציה ביט יש ערך בשלב הזה, שאנשים לא ירצו לבוא לסניפים, דיבר עם מבוגרים ואמר 'נעזור לכם, אל תבואו לסניף'. זה נקרא להוביל ולהיות רלוונטי להתרחשות  במקום לרדת למקלט ולסגור מדפים".

להגיב בלי להיכנס להיסטריה וקיפאון

לדברי לובטון, יש עדיין מפרסמים שמפחדים. "יש כאלה שעלו עם קמפיין אבל מתקשרים מוצרים לא רלוונטיים ויש לעומתם מפרסמים שרואים את ההתאמה שלהם לסיטואציה ברמה היומיומית. סופר-פארם הודיעה השבוע שאפשר להזמין באונליין ולקבל את המוצרים לרכב. זה לא שירות שהיה קיים, הוא לא זול וצריך להיערך לו לוגיסטית, אבל הוא נותן יתרון כי אף אחד לא רוצה להיכנס לסניף. דומינו'ס פיצה שהיו ראשונים בתחום, שעלו ואמרו 'השליח לא יפגוש אתכם כי יש לנו שיטה בטוחה להעביר לכם את המשלוח'. זה ההבדל התהומי בין מחלקות שיווק שחושבות ומגיבות לבין כאלה שנכנסות להיסטריה וקיפאון".

בענף הפרסום, שם מלווים בימים האלה את ההתחבטויות של המפרסמים לגבי איך נכון לנהוג, תמימי דעים שההתנהלות איננה פונקציה של גודל המפרסם אלא של המנהל העומד בראשו: "זו פונקציה של מנהיגות", אומר לובטון, "של מנכ"ל שמבין שיש תקופת משבר שבו הציבור רוצה לשמוע מהחברה ושזאת הזדמנות לחזק את הקשר איתם באמצעות מהלכים רלוונטיים שנותנים ערך. וזה ממשיך במחלקות שיווק יצירתיות עם עומק. כי חלק מהמהלכים כוללים גם סיכון. אפשר להגיד כמעט על כל דבר 'זה לא הזמן' או 'לא התקופה' - יש אלף תירוצים שאני שומע כל יום. אבל כשיש הובלה שיווקית ומנכ"ל שנותן גב ומבין את גודל השעה, זה מייצר נכסיות אדירה למותגים הללו".

לדברי בכיר אחר, "בימים האלה ההחלטה אם לפרסם נמצאת רק אצל מנכ"לים וחלקם אינם אנשי שיווק ולא מבינים את הסיטואציה עד הסוף, ולכן הם לעתים מעדיפים לחכות ולא להתחייב. לא לעלות על הבמה ולקחת סיכון שאם משהו לא יעבוד יתחשבנו איתם. ולכן בסוף רואים שלוש חברות: שופרסל, תנובה ובנק הפועלים שמנצנצות מעל כל השאר. וכל אחת מהן הופכת את עצמה לחברה הלאומית בתחומה".

אייל סעדה, מבעלי חברת התוכן פיצ' שאחראית על מהלכי חברות כמו שופרסל או הפועלים, מבין את החשיבות שבפעילות אבל נזהר: "בכל מהלך יש סיכונים. אי-אפשר לדעת מה נכון. נדע רק בסוף התקופה. מותגים צריכים לשאוף לדבר סביב עולם התוכן שלהם ולא סתם לעשות דברים. וזה בדיוק מה שבשופרסל עושים. לא מתעסקים בלתת חסויות כלליות אלא בעולם התוכן שלהם עצמם".

היועץ האסטרטגי אלון ברנר סבור כי בשלב הזה החברות צריכות להתמקד במילוי צרכים אמיתיים של הצרכן. אי-אפשר לדבר בימים של שגרה על מערכת יחסים ולפרסם, וברגע שקורה אירוע כזה להיעלם. אבל חייבים לפעול ולתת מענה רק למה שהצרכן צריך כרגע. אם זה שליחויות לבית, ואם בידור לילדים. להיות מדויק לצורך הקיומי כי את הצרכן לא מעניינים דברים מעבר לזה, ואם עושים משהו רק 'כדי לעשות' הצרכן כמעט מזלזל בזה", הוא אומר. אומנם גם בעשייה עלול להיות סיכון - למשל עומס המשלוחים הרב על שופרסל עלול לייצר מצב שבו ההמתנה הארוכה גורמת לתרעומת, אך ברנר, כמו האחרים, סבור כי גם על עשייה לא מושלמת הצרכן נותן נקודות. "שופרסל אולי תתקשה כעת לספק משלוחים מהר בגלל הביקוש, אבל הם מנסים תוך כדי תנועה והופכים, למשל, חלק מהסניפים לסניפי ליקוט. ולא הכל אפשר לעשות במהירות: בהתחלה פתחו סניפים ל-24 שעות והבינו שאין בזה צורך. זה בסדר שעסקים מקבלים החלטות מהר ומשנים תוך כדי תזוזה, ועושים אופטימיזציה. כשהזמנים יירגעו אפשר יהיה לטפל בצרכים יותר 'רכים'. ואם אין משהו רלוונטי לתקופה, אז עדיף לא להיות. לקחת צעד אחורה כי קל לייצר אנטגוניזם".

עוד כתבות

האוניברסיטה העברית בירושלים / צילום: Shutterstock

האוניברסיטה העברית: הפרופסורית מכחישת הטבח לא תשוב ללמד אם לא תחזור בה

דיקן ביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית הודיע כי פרופ' נדירה שלהוב־קיבורקיאן, שהכחישה את אירועי ה־7 באוקטובר, תפסיק ללמד בו לצמיתות אם לא תחזור בה מדבריה ● בהודעה נכתב: "חופש הביטוי איננו מקנה זכות להיות מעורב בהוראה ובחינוך של מקצוע שלערכיו אדם מתכחש"

אילוסטרציה: shutterstock

כבר שלושה עשורים מפנטזים על התרופה הזו, עכשיו היא אושרה

בסוף השבוע האחרון אושרה לשיווק בארה"ב תרופה של חברת מדריגל לכבד שומני, שוק שבמשך שלושה עשורים נחשב בעל פוטנציאל אדיר ומושא הפנטזיה של חברות תרופות ● האם התרופות נגד השמנה הרסו את החלום, ואיך ינסו התרופות הבאות בצנרת לפצח את השוק

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל חושף: לקוחות איזה בנק הכי מרוצים ומה אכזב את הציבור?

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל מגלה כי 20% מהציבור חושב שמגיע לו לקבל יותר על הפלוס בחשבון • העמלות הגבוהות הן עדיין הסיבה העיקרית לתפיסת חוסר ההוגנות • שני הבנקים הגדולים בתחתית בתשובה לשאלה האם תמליצו לחבר או משפחה על הבנק

ראש הממשלה בנימין נתניהו וקנצלר גרמניה, אולף שולץ, בפגישתם היום / צילום: קובי גדעון-לע''מ

קנצלר גרמניה שינה את הטון. האם ישראל תאבד את הידידה החשובה באירופה?

קנצלר גרמניה אולף שולץ התייצב בביקור רשמי לצד ישראל, אך שינה את הטונים מבעבר ● הוא הטיל ספק בתועלת הפעולה הצבאית ברפיח בשל ריבוי הרוגים פלסטינים, והזהיר מפני אסון הומניטרי ברצועה ● במקביל, מדינות באיחוד מקדמות החלטות אנטי-ישראליות

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

החברה שמשגעת את העולם עומדת לקנות אותם בעסקת ענק: הכירו את רונן דר ועמרי גלר

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● "לעובדים היה קשה לתפקד דווקא כשהבינה המלאכותית התפוצצה"

יניב פרטוש (מימין) וניב חורש / צילום: שי פרנקו

יניב פרטוש מונה למנכ"ל משותף בסוכנות הדיגיטל ארלו של ראובני־פרידן

פרטוש יכהן בתפקיד במקביל לניב חורש, מבעלי הקבוצה, שביצע את התפקיד עד כה לבדו ● במקביל למהלך בוצעה שורה של מינויים נוספים בסוכנות

רני צים / צילום: איל יצהר

רני צים רוצה את הכסף של פסגות: מסדר לעצמו אקזיט של רבע מיליארד שקל

לאחר שוויתר על חלום בית ההשקעות, מנסה צים להוציא לפועל עסקת בעלי עניין ענקית: מכירת החזקותיו בחברת מרכזי קניות הנושאת את שמו לפסגות תמורת 250 מיליון שקל ● העסקה נדרשת לתמיכת בעלי מניות המיעוט - בהם יניב בנדר, שותפו של צים לרכישת פסגות

ערן וולף. פרש מתפקיד מנכ''ל מימון ישיר אחרי 18 שנה / צילום: גבע טלמור

בגלל הריבית והמלחמה: ההפרשות להפסדי אשראי של מימון ישיר הוכפלו

חברת המימון לרכב הגדולה בישראל הפרישה אשתקד כמעט רבע מיליארד שקל להפסדי אשראי, בעיקר בגלל השפעות הריבית הגבוהה ● ברבעון הרביעי גרמה המלחמה להחרפת קשיי הלווים והגבייה, והרווח כמעט נעלם

מימין: אלי פסח, ד''ר להבית אקרמן וטוני כהן / צילום: אוראל עזרא

רשת מכבי אסתטיקה משנה מודל פעילות ומקימה רשת שותפים בפריסה ארצית

במסגרת המהלך תעניק הרשת שירותים אסתטיים באמצעות מרכזים רפואיים, מרפאות וקליניקות פרטיות, במקביל למודל הקודם במסגרתו השירותים הוענקו בחמשת המרכזים הרפואיים של הקופה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בת"א; תמר פטרוליום זינקה ב-18%, נכסים ובניין ב-8%

מדד ת"א 35 עלה ב-1.1% ● הפסקת הפעילות של אסדת תמר למשך 37 ימים פגעה ברווחי ישראמקו ● ווישור תמזג את ווישור ביטוח לתוך איילון ● בלידר שוקי הון צופים אינפלציה ברמה של 3.2% ומעדיפים אפיקים צמודים בשוק המקומי ● מיטב: יוון, איטליה ומדינות במזרח אירופה עשויות להיות יעד לפיזור השקעות מהמדדים היקרים בארה"ב

מרוואן עיסא / צילום: מתוך הרשתות החברתיות

ארה"ב מאשרת: רמטכ"ל חמאס מרוואן עיסא חוסל

היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב מאשר: מרוואן עיסא חוסל בתקיפת צה"ל ברצועה  ● אזעקות בגליל העליון, צה"ל תקף מטרות של חיזבאללה בלבנון • מטרה אווירית חשודה חצתה לשטח ישראל ממרחב ים סוף - ונפלה בשטח פתוח, צפונית לאילת • הותר לפרסום: סמ"ר מתן וינוגרדוב נפל בקרב בצפון הרצועה ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בזכות שיגעון ה-AI: מייסד החברה האלמונית לבדיקת שבבים שהפך למיליארדר

מניית לינו, חברה לא־מוכרת לבדיקת שבבים בדרום קוריאה, זינקה במעל 70% בתוך חודשים ספורים והפכה את מייסדה, לי צ'ה־יוּּן, למיליארדר, כך פורסם בפורבס ● בין לקוחות החברה, ניתן למצוא ענקיות שבבים כמו אנבידיה וסמסונג אלקטרוניקס, ומשקיעים צופים שהיא תמשיך לצמוח על רקע טרנד הבינה המלאכותית

איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

החיים המפנקים שאחרי הפוליטיקה: כמה מרוויחה איילת שקד על 25 שעות עבודה בשבוע?

לפי הדוח שפרסמה היום קרדן נדל"ן, השרה לשעבר הרוויחה בשנה החולפת שכר של 1.53 מיליון שקל ● עפ"י הסכם השכר של שקד, שאושר בשנה שעברה, היא מקבלת שכר חודשי של 70 אלף שקל עבור 25 שעות שבועיות בלבד

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות קלות בתל אביב; חילן מזנקת בכ-8%, מנועי בית שמש ב-11%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.2%, ות"א 90 עולה בשיעור דומה ● עונת הדוחות בתל אביב תופסת תאוצה: לאומי וחילן פרסמו דוחות כספיים ● מטבעות הקריפטו איבדו גובה אחרי שרשמו שיאים ● הורדת דירוג לאג"ח של אלקטרה פאוור ● לאומי: תפוקת הנפט היומית תצמח ל-13.6 מיליון חביות ● בנק אוף אמריקה: ייתכן שהשוק מתחיל לפקפק בכך שהפד יבצע הפחתות ריבית של 75 נקודות בסיס בשנת 2024

דיון בוועדת הפנים של הכנסת בעניין תוואי המטרו, ביוני שנה שעברה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

חוק המטרו חוזר לשולחן הדיונים, עם מאבקים על היטלי השבחה ודיור בר השגה

אחרי הפסקה של עשרה חודשים כמעט, יתחדשו הדיונים בתיקון החוק בוועדת הפנים והגנת הסביבה ● בישיבה צפויות לעלות כמה סוגיות מורכבות וטעונות, אשר להן השפעה רבה - הן על כיסם של היזמים והן על קופת המדינה ● גלובס עושה סדר לקראת הדיון הקרוב

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מחירי הנפט קפצו ב-2%

הנאסד"ק עלה ב-0.8% ● מדד שנגחאי עלה ב-1% ● מובילאיי סוגרת יחידה ומפטרת 130 עובדים, מתוכם כ-90 בישראל ● מחר תתפרסם ביפן החלטת הריבית, ובגולדמן זאקס צופים שזו תעלה בפעם הראשונה מזה 17 שנה ● היום נפתחת ועידת ה-GTC השנתית של אנבידיה ● מיטב: יוון, איטליה ומדינות במזרח אירופה עשויות להיות יעד לפיזור השקעות מהמדדים היקרים בארה"ב

עו”ד יעקב אטרקצ’י, בעל השליטה ומנכ''ל אאורה / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

יעקב אטרקצ'י מפנק את המשקיעים בתשואה ומסדר משכורת נאה לבנו

מניית חברת הבנייה אאורה זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה ● כעת היא מפרסמת דוחות חזקים ולצידם מבקשת לאשר את תנאי העסקת בנו של הבעלים כמנהל חטיבת הנכסים המניבים עבור יותר מחצי מיליון שקל בשנה

הוות''ל לא עוזרת בהורדת מחירי הדיור / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הוותמ"ל תהפוך קבועה ובענף זועמים: "זלזול בדמוקרטיה וברשויות המקומיות"

אנשי מקצוע מותחים ביקורת קשה על הממשלה, שעומדת להחליט על הפיכת הוועדה למתחמי דיור מועדפים לוועדת קבע ● זאת בטענה לרמיסת הרשויות המקומיות, תוכניות מתאר קיימות ומתנגדים, וליצירת מאגר של מלאי תכנוני לא מעודכן, שאינו תורם לירידת מחירי הדירות

בנק לאומי / צילום: איל יצהר

דוחות לאומי: רווח של 7 מיליארד שקל למרות הפחתה גדולה בארה"ב

בנק לאומי רשם בשנת 2023 רווח של 7 מיליארד שקל, ירידה של 9% לעומת 2022 בשל ההפחתה שביצע ברבעון הראשון של השנה • יחלק דיבידנד של 365 מיליון שקל, המהווים 20% מרווחי הרבעון, בהתאם להנחיות בנק ישראל

סניף של סופר פארם / צילום: בר - אל

מכה לסופר פארם: בוועדת הכלכלה מקדמים חקיקה שתחליש את כוחה

לפי הצעת החוק שמקדמת ועדת הכלכלה, בכל קניון חדש שייפתח בחמש השנים הבאות - חנות הפארם הראשונה בו לא תהיה של סופר פארם ● נכון ל-2021, נתח השוק הכספי של הרשת היווה כ-85% עם כ-7.5 מיליארד שקל הכנסות