כחלון ונתניהו / צילום: Amir Cohen, רויטרס
תוכנית הסיוע של הממשלה למשק עליה הכריזו אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון היא תוכנית הסיוע הממשלתית הגדולה ביותר אי פעם. כפי שהדגישו נתניהו וכחלון מדובר בסכום השווה ל-5.7% תוצר - מדובר בסכום משמעותי אך עדיין ישראל נמצאת הרחק מאחורי מדינות כמו ארה"ב, גרמניה וצרפת, שהכריזו על תוכניות הרחבה תקציבית בשיעור של כ-10% תוצר. באוצר טוענים בתגובה כי המרכיב התקציבי (כלומר הכסף שהמדינה מוציאה מקופתה) בתוכנית הישראלית עולה על 50% בעוד שבגרמניה למשל הרוב המוחלט של הכסף מגיע מאשראי והלוואות. תוכנית כה גדולה ומורכבת מעוררת מטבע הדברים שלל שאלות ותהיות שעליהן ננסה לענות כאן.
מתי תמומש תוכנית ה-80 מיליארד שקל?
בתוכנית יש שורה ארוכה של צעדים שאת חלקם המדינה יכולה לבצע כבר כעת למרות שמדובר בממשלת מעבר. מצד שני חלק מהצעדים מחייבים חקיקה בכנסת ועשויים להידחות עד להקמת ממשלה. בגדול, יש לממשלה הנוכחית מנדט לדחות תשלומים, אגרות ומסים וגם התשלומים לדורשי דמי האבטלה יכולים להיתבע. לעומת זאת, תמיכה שכרוכה בתוספת תקציב כמו קרנות סיוע יחכו כנראה להקמתה של ממשלה חדשה.
האם התוכנית כוללת מתווה חזרה לפעילות של המשק?
לא. לאוצר אין מושג מתי המשק יחזור לפעילות מלאה והאם בכלל תהיה חזרה מלאה לשגרה או חזרה הדרגתית שתימשך חודשים רבים. משום כך מדובר בתוכנית זמנית שנועדה לספק פתרונות לחודשיים-שלושה הקרובים. באוצר מודים כי ייתכן שיידרשו תוכניות נוספות בהמשך הדרך.
מה המענק שיקבלו העצמאים?
על פי התוכנית, כל עצמאי שיש לו הכנסה שנתית חייבת במס בין 24 אלף ל-240 אלף שקל יקבל פיצוי מרשות המסים. במסיבת העיתונאים אמר שר האוצר היוצא משה כחלון שהפיצוי יהיה 6,000 החודש ו-8,000 שקל בחודש הבא אבל המציאות הרבה יותר מורכבת.
קודם כל כי מדובר בפיצוי בגובה 60% מההכנסה עד לתקרה. כך למשל מי שהכנסתו החודשית היא 2,000 שקל לחודש יקבל 1,200 שקל פיצוי עבור מרץ ועוד 1,200 עבור אפריל. מי שהכנסתו בין 10 אלף שקל ל-16 אלף שקל, יקבל 6,000 שקל עבור מרץ ועד 8,000 עבור אפריל. מעל 16 אלף שקל הפיצוי מתחיל לרדת ומי שהכנסתו החודשית 20 אלף יקבל רק 3,000 שקל עבור מרץ ו-4,000 שקל עבור אפריל.
ויש עוד שני קצ'ים. הראשון הוא שמדובר בהכנסה לכל דבר כך שגם על הפיצוי ישלמו העצמאים מס והפרשות כחוק. והקץ' השני הוא שההכנסה של העצמאים תיבדק שוב בדיעבד. אם יתברר שעצמאי סיים את השנה בהכנסה גבוהה מכפי שהייתה לו ב-2019 הוא עשוי להידרש להחזיר לרשות המסים את ההפרשים.
איזה סיוע יקבלו העסקים שנפגעו מהמשבר?
עסקים ועצמאים שמחזור עסקיהם ירד ב-25% ומעלה כתוצאה מהמשבר יהיו זכאים להחזר מקדמות המס ששילמו בחודשים פברואר מרץ (בהיקף כולל של 3 מיליארד). בנוסף ישולם לכל בעלי העסקים מענק שיחושב באופן פרוגרסיבי - כך שככל שהעסק קטן יותר הוא יקבל פיצוי גבוה יותר. נוסחאות הפיצוי יפורסמו לאחר החג (היקף הקרן 6 מיליארד שקל).
הם יקבלו פטור מלא מארנונה למשך שלושה חודשים (למעשה המדינה תשלם ארנונה במקום העסקים) כך שתשלום הארנונה הבא יהיה רק ביולי. תשלומי חשמל ומים יידחו רק לפי בקשות. מעבר לכך יכולים העסקים לקבל אשראי מהקרן לתמיכה בעסקים קטנים ובינוניים (עד מחזור של 400 מיליון שקל).
מדוע התוכנית מסובכת כל-כך?
זאת בעצם הבעיה העיקרית. בשל המורכבות הרבה מצד אחד והזמן הקצר מצד שני התוכנית הגדולה יצאה לדרך בצורה חפוזה. התנאים והפרטים של כל הזכויות עדיין לא פורסמו בצורה מסודרת. מעבר לכך חלק ניכר מהתשלומים נעשה באמצעות גופים שלישיים ומתווכים כמו קרנות.
האם יש גם סיוע לא כספי לעסקים?
כן. המדינה מתחייבת לשורת הקלות בדרישות רגולטוריות, להארכת רשיונות והיתרים שפג תוקפם ללא צורך בחידוש, לפטור מהתייצבות והגשות פיזיות ולהרחבת האפשרות לקבל היתרים בהצהרה. נדגיש כי מדובר בהתחייבויות כלליות וגורפות מאוד ובהחלט ייתכן כי קיים פער גדול בין ההצהרות ובין הנעשה בשטח.
מה תנאי קבלת האשראי לעסקים קטנים ובינוניים?
במסגרת הקרן ניתן להגיש בקשות להלוואות של 500 אלף שקל ומעלה לאגף החשב הכללי באוצר. הבקשות מועברות לבדיקה ראשונית ומשם לבנקים מלווים לצורך חיתום. ההלואות הן בערבות מדינה אבל בעל העסק חייב להעמיד גם ביטחונות משלו בגובה 5% מגובה ההלוואה (לחלופין אפשר לבקש להקטין את ההלוואה ל-95%). היעד שקבע האוצר למשך הזמן לטיפול בבקשות עומד על 14 ימי עבודה - וזו הסיבה שעד היום אושרו רק בקשות בודדות. על-פי הכללים שקבע האוצר, ההלוואות שמעמידה הקרן צריכות להיות בריבית של פריים פלוס 1.8%. ההלואות הן לחמש שנים כאשר המדינה לוקחת על עצמה את תשלומי הריבית בשנה הראשונה.
מאיפה יבוא הכסף לתוכנית?
על השאלה הזו קשה גם לאוצר לענות. כעיקרון מחצית מסכום התוכנית, כ-40 מיליארד שקל, אמור לבוא מתקציב המדינה והמחצית השנייה מגיוס חוב חיצוני.
כדי לקבל תקציב נוסף המדינה צריכה לשנות בכנסת את חוק יסוד משק המדינה - מה שמצריך רוב של 61 חברי כנסת. באוצר מקווים שממשלה חדשה תוקם כבר השבוע אך נראה כי מהלך זה מתעכב. עד להשלמת החקיקה המקורות היחידים שעומדים לרשות האוצר הם התקציב הקיים, מה שיחייב את האוצר לבצע הסטות של תקציבים מסעיפים אחרים. ההשבתה החלקית של המשק חסכה לאוצר הוצאות רבות - למשל עלויות האבטחה של אל על או הסובסידיה לתחבורה הציבורית המושבתת ואפילו הוצאות שוטפות על דלק, חשמל ומים, אך ברור כי מדובר בכסף קטן יחסית לצרכים. רוב הסכום יגוייס על-ידי החשב הכללי באמצעות הנפקות איגרות חוב ממשלתיות. העובדה שבנק ישראל רוכש את איגרות החוב האלה מבטיחה שעלות הגיוס תהיה נמוכה.
בכמה יגדל הגירעון התקציבי?
להערכת האוצר, התוכנית מגדילה את הגירעון הצפוי ב-2020 ב-2% תוצר. האחראי העיקרי לגירעון איננו התוכנית אלא השבת המשק. נכון להיום, אם ההשבתה תימשך חמישה שבועות והסגר לא יהפוך למוחלט - שנת 2020 תסתיים בגירעון של 8.5%. אם הסגר יתארך על פני 8 שבועות הגירעון יגדל ל-9.5%. בראייה הסטורית מדובר בשיעורי גירעון שכמותם לא ראינו מאז המשבר הכלכלי שקדם לתוכנית הייצוב של 1985.