גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבעיה הגדולה בשוק התקשורת בישראל: יציבות הרשתות הסלולריות

למרבה הצער אין פתרונות קסם לחוויית הסלולר ההולכת ויורדת ● הבעיות המרכזיות ברשתות הסלולריות הן מחסור בתדרים, השקעה נמוכה של החברות בבניית אתרים נוספים ובחיבורים בין האתרים לליבת הרשת

צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס
צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אחרי שבימים האחרונים חלה התייצבות מסוימת בגידול בביקושים ברשתות הנייחות, הולכת ומתבררת הבעיה הגדולה בשוק התקשורת בישראל: יציבות השירותים הסלולריים. לא שחלילה ישראל נמצאת בסכנה או שיש רשת שעומדת לשבוק חיים, אבל משבר הקורונה חושף חולשות. כמו שברשתות הקוויות אנו רואים את החולשה המשמעותית בפיצולי שירות האינטרנט בין ספק לתשתית, הרי שברשתות הסלולריות הבעיות המרכזיות הן מחסור בתדרים, השקעה נמוכה של החברות בבניית אתרים נוספים ובחיבורים (תמסורות) בין האתרים לליבת הרשת.

נתחיל מהסוף. אין פתרון מיידי שיכול לעזור למי שסובל מקליטה סלולרית לקויה בבית או שקצב האינטרנט הסלולרי שלו חלש. שנים של צמצום השקעות יצרו כאן רשתות סלולריות עם כיסוי מאוד נמוך. לצורך ההמחשה ניקח חברה סלולרית מסוימת שנניח שיש לה אלף אתרים עם כמות מסוימת של תדרים. האוכלוסייה גדלה, היקף הבנייה צמח בטירוף, הצורך שלנו באינטרנט רק הלך וגדל, אבל מה קרה בצד השני של המשוואה? כמות האתרים נשארה זהה פחות או יותר, ויש שמעריכים שירדה, ולמפעילים לא נוספו תדרים, שהם חומר הגלם והמשאב העיקרי לרוחב פס.

התוצאה היא עומס, ועוד כזה שלא מקבל מענה מספק בהיבט של רשת הרדיו אך ככל הנראה גם לא קיבל עיבוי דרך החיבורים בין האתרים לליבת הרשת, כלומר בתמסורות.

שידורים חיים בווידיאו מייצרים עומס רב

בתקופת משבר, כמו עכשיו, הבעיה באה לידי ביטוי בסדר גודל קיצוני. זאת מאחר שרוב האנשים עובדים מהבית, ממשיכים לדבר דרך הרשת הסלולרית כשהם בבית במקום לדבר בטלפוניה הנייחת, צופים בטלוויזיה על גבי האינטרנט, ועושים עוד דבר אחד חשוב שבימי שגרה פחות עושים: מייצרים וידאו בשידורים חיים.

למה זה חשוב? כשהמשתמשים ברשת מעבירים וידאו בשידור חי, הרשת מתקשה להתמודד עם היקף התעבורה בגלל שמדובר בשידור חי ולכן היא גוזלת משאבים מגולשים אחרים. כשמעבירים סרטון דרך הוואטסאפ, הרשת יודעת לנטר את הסרטון ו"לשחק" איתו בהתאם לזמינות המשאבים כי היא מתחשבת בעומס. ולכן השידורים החיים ברשת הפייסבוק למשל הרבה יותר מעמיסים מאשר הסרטונים בוואטסאפ.

הצריכה בסלולר בישראל, בממוצע מבחינת קיבולת, עומדת סביב ה-15 ג'יגה בחודש. בבת אחת אותו גולש ממוצע מגדיל את הביקוש שלו בהיקף נרחב כי עכשיו הוא מדבר יותר והוא גם גולש יותר מהבית במידה ולא התחבר לרשת ה-WIFI. זה מסלול די צפוי.

היכן העניין מסתבך? האתרים הסלולריים, שבימי שגרה נמצאים באזורי עסקים ועובו על ידי המפעילים כדי לתת פתרונות לביקוש באזורים האלו, התרוקנו פתאום והתנועה הוסטה לעבר המגזר הפרטי, שבו קפץ הביקוש בצורה משמעותית בגלל המשבר. אך במגזר הפרטי אין מספיק אתרים כי החברות התקשו לקבל אישורים לבנייתם במרכזי אוכלוסייה והרשויות המקומיות לא הסכימו שיבנו עוד. תוסיפו לזה את הקושי של החברות לספק תקשורת טובה בתוך מבנים בהיעדר תדרים בספקטרום הנמוך, והתוצאה היא שהרשתות מתוחות מאוד ומספקות ביצועים חלשים.

דבר נוסף שעשוי להשפיע על הגלישה הוא החיבור של חברות התקשורת לאתרים בחו"ל. חיבור זה גם דורש הרחבה משמעותית של התמסורות, אך לפי דיווחי החברות מסתמן כי כרגע לא נוצר צוואר בקבוק בהעברת הנתונים. 

מומחה בשוק הסלולר אומר בשיחה עם "גלובס" כי הוא יופתע אם יתברר שהחברות הסלולריות לא ערוכות במקטע התמסורות בין האתרים לליבת הרשת. "בדרך כלל זה לא כך. מי שמתכנן נכון סלולר, מה שאמור להגביל אותו זה רק כמות האתרים ותדרי הרדיו, לא התמסורת לאתרים. זה תיכנון לקוי. גם מבחינת עלויות של המפעיל, המשאב הכי יקר זה תחזוקה והקמה של האתרים הסלולריים והקיבול שלהם. המשאב של התמסורת לאתרים הוא הוצאה כבדה אבל לרוב המפעילים יש תמסורת עצמאית משלהם ולכן להגדיל את המקטע זה לא הרבה כסף".

רוב האתרים בישראל מחוברים בקצבים של כ-150 מגה בממוצע לאתר. פתאום אותו אתר נדרש לספק תעבורה שגדולה ב-30% ממה שתוכנן. האם זו לא בעיה?
"אתר שמשתמש נניח ב-20 מגה בתדרי דור רביעי, יכול להעביר בסך הכל רוחב פס תיאורטי של 450 מגה ביט (שמתחלקים בין המשתמשים). הרבה פעמים זה יותר מ-20 מגה כי לעתים יש שלושה סוגי תדרים באתר. במצב כזה מה שקורה הוא שהמהירות היא פונקציה של מספר המשתמשים באותו אתר ובכמות התמסורת שהוא מחובר. בתיכנון נכון של הרשת יש גם יתירות שמשאירים למצבי חירום ולכן אני לא רואה כרגע את המצוקה דווקא במקטע זה ואני חושב שבארץ יודעים לתכנן רדיו".

אז הבעיה חוזרת למחסור בתדרים?
"בשביל החברות, להגדיל חיבורים לאתרים זה פשוט ולא יקר מפני שרוב התמסורות הן בבעלותן. כמובן שזה משפיע גם על המתגים בקיבול אבל זה לא צוואר בקבוק. קח לדוגמא את נושא התדרים שעכשיו מציעים במכרז הדור החמישי. קח את התדרים בתחום ה-2,600 מגה הרץ. אלו תדרים שמשרד התקשורת הציע מזמן והם שנים פנויים אחרי שמשרד הביטחון פינה אותם. אף מפעיל לא לקח, אפילו בחינם, בגלל אגרות התדרים. אז ברור שיש פה בעיה כי אם החברות לא יכולות להוסיף תדרים כי אין להם כסף לשלם עבור אגרות זה עצוב".

הפתרון הוא תוספת תדרים

כדי להמחיש את בעיית התעבורה ברשתות הסלולריות נעשה את החישוב הבא. לחברת סלולר יש כ-2.5 מיליון לקוחות, בהנחה סבירה שכל מנוי מוסיף על התעבורה הקיימת במצב רגיל כחצי מגה בלבד, התוספת לרשת הינו 1,250 ג'יגה או 1.25 טרה בתעבורת הדאטה. רשת התמסורת (רשת המטרו) שמחברת את האתרים אינה בנויה להעברת תוספת תעבורה כה גדולה. ברשת המטרו מחוברים מספר רב של אתרים סלולריים לפיכך נדרשת תוספת תעבורה של כחצי ג'יגה (500 מגה) לכל אתר ברשת - דבר המהווה צוואר בקבוק ענק. בעיה נוספת היא היציאה לחו"ל.

בהנחה ש-70% מהתעבורה היא בתוך הארץ, המשמעות היא שאותם "צינורות" נדרשים להעביר עוד 900 ג'יגה ביט (מתוך ה-1,250 ג'יגה), ועיבוי התקשורת הבינלאומית בעוד 300 ג'יגה. אלו כמויות דאטה מטורפות בעלות גדולה מאוד. למרבה המזל איש לא מתכנן כך רשת רדיו כי מדובר ברשתות סטטיסטיות שמשחקות עם הביקושים בהתאם, אבל האם למישהו יש ספק בכלל שהחברות צריכות תדרים נוספים וחייבות את הדור החמישי?

החישוב הנ"ל הוא כמותי ולא איכותי כי הוא לא מביא לידי ביטוי את ההתפלגות של הביקושים לאורך היממה ולכן הפתרון לבעיה לעומס הנוכחי, שמשפיע על הביצועים ועל החוויה בגלישה, הוא ללא ספק תוספת תדרים.

אם ניקח בחשבון את דרישת משרד התקשורת מסלקום ומפלאפון לפנות תחומי תדרים בתחום ה-850 מגה הרץ עד חודש מאי, הבעיה של שתי החברות מחריפה. מדובר בתחום תדר ששתי החברות מפעילות בו את הדור השלישי וכעת הן מחויבות לפנות. בגלל הקטנת ההשקעות ישנם חורים רבים ברשת הדור הרביעי והתוצאה היא שלקוחות "נופלים" לרשת הדור השלישי שמספקת ביצועים פחות טובים. לפנות תדרים בתחום זה בעיתוי הנוכחי באמצע משבר זה סיכון, ומשרד התקשורת הבטיח שיבדוק את העניין מחדש.

לדברי המומחה, "הדבר היחידי שאפשר לעשות כדי עזור לחברות, זה רק לשפר את חיבורי המטרו לאתרים. אם המדינה הייתה אומרת קחו את ה-2,600 ללא אגרת תדרים אז לחברות היה לוקח זמן להביא ציוד, להתקין אותו, אז מה שהם יכולים לעשות מהר זה להגדיל את החיבור למטרו היכן שיש צווארי בקבוק. להוסיף אתרים זה לא מהרגע להרגע, זה דורש אישורים של רשויות מקומיות. בקיצור לא תהליך מהיר".

עוד כתבות

סאטיה נאדלה, סונדר פיצ'אי ומארק צוקרברג / צילום: Reuters

גוגל הפתיעה, ומי שתי הענקיות שאכזבו? מאחורי הדוחות הדרמטיים בוול סטריט

אלפאבית (גוגל) ניפצה את התחזיות, עם הכנסות שעלו לראשונה על 100 מיליארד דולר, אך התוצאות של מיקרוסופט לא הלהיבו את המשקיעים, ורווחי מטא נחתכו בחדות עקב אירוע מס לא צפוי ● על רקע הוצאות ההון העצומות בתחום ה-AI, השוק מאותת כעת בבירור: עידן הסיפורים נגמר, ועידן הקבלות התחיל

מוצרי מאסטר שף המיובאים על-ידי שסטוביץ על מדפי הסופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

שסטוביץ מעלה מחירים על חלק ממוצרי מאסטר שף בשיעור של עד 11%

בנוסף צפויים להתייקר מוצרי המותג "מרבה" שבהפצת שסטוביץ, ביניהם עוגיות השוקולד צ'יפס והבראוניז ● שסטוביץ: "גם לאחר עדכוני המחיר האחרונים, מדובר בהצעות ערך אטרקטיביות במיוחד" ● האם יבואניות או יצרניות אחרות ילכו בעקבותיה?

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

אקטיביזם רגולטורי: הרשות לניירות ערך תסייע במימון תביעה ייצוגית נגד אייסקיור מדיקל

התביעה נגד החברה, שמפתחת טיפול בהקפאה לגידולים שפירים וממאירים בשד, הוגשה ביולי 2021, ורק לאחרונה היא קיבלה אישור FDA לשיווק המוצר שלה לסרטן השד ● זו אינה הפעם הראשונה שהרשות מממנת תביעה ייצוגית, שם מסבירים כי המטרות הן לאפשר פיצוי למשקיעים שספגו נזק, וכן לחזק את ההרתעה והציות בשוק ההון

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ננעלה בירידות; נטפליקס הכריזה על פיצול מניות של 10 ל-1

נעילה מעורבת באירופה ● מטא מגייסת 30 מיליארד דולר באג"ח, ההנפקה הגדולה ביותר מאז 2023 ● הרשי: המכירות לעונת האלווין היו מאכזבות מהצפוי ● באירופה הבנק המרכזי הותיר את הריבית ללא שינוי ● הביקוש העולמי לזהב זינק לשיא כל הזמנים ברבעון השלישי של השנה, בהובלת גל השקעות בקרנות סל ומחירי זהב חסרי תקדים ●  הדולר האמריקאי מתחזק לשיא של שלושה חודשים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג בפגישתם השבוע / צילום: ap, Mark Schiefelbein

ארבע מדינות, 6 הסכמים: על מה חתם דונלד טראמפ בביקורו באסיה

סיורו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ באסיה הסתיים היום, כאשר במהלכו הוא נפגש נפגש עם מנהיגי קוריאה, סין ויפן וחתם עמם סדרת הסכמים מדיניים וכלכליים רחבי-היקף ● הביקור מסמן את החזרה של ארה"ב למזרח אסיה, במטרה לחזק את שותפויותיה האסטרטגיות ולהרחיב את נוכחותה הכלכלית באזור

גם זה קרה פה / צילום: יובל חי

דידי הררי מציג: אין בעיה, פשוט נזיז את כל הנשים

המלווים עלולים לחפש פתרונות אפלים ● הפיצול של תפקיד היועמשית עלול להביא לחיסולו ● והנשים נעלמו מסביבת העבודה של דידי הררי ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

נדל"ן, ביטחוניות ותשתיות: "בליץ" המדדים החדשים שמשיקה הבורסה

אל שני המדדים שהושקו לאחרונה בבורסת ת"א יצטרפו בשבועיים הקרובים עוד שלושה - בתחומי הנדל"ן, התעשיות הביטחוניות והתשתיות ● בבורסה בונים על ביקושים גבוהים על רקע צפי להורדות ריבית, הגדלת תקציבי הביטחון בעולם והצורך בעבודות שיקום לאחר המלחמה

הנפקת פיגמה בוול סטריט / צילום: Reuters, Richard B. Levine

ענקית העיצוב פיגמה נכנסת לישראל: רוכשת חברה בת שנה בכ-200 מיליון דולר

חברת תוכנת העיצוב פיגמה נכנסת לראשונה לפעילות בישראל על ידי רכישת החברה הישראלית וויבי ● היקף העסקה לא פורסם, אך הוא מוערך ב-200-150 מיליון דולר, והמשקיעים החברה שייהנו מהתשואה הם הקרנות אנטרי קפיטל, דיזיינר פאנד, פאונדר קולקטיב, ומייסד פייבר מיכה קאופמן

נשיאי ארה''ב וסין יחד / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ לאחר הפגישה עם נשיא סין: "יש לנו דיל"

בתום פגישה שארכה כשעה ו-40 דקות, הודיע נשיא ארה"ב על הפחתת מכסים על סחורות ומוצרים סיניים ● טראמפ: "יש לנו הסכם שיתחדש מדי שנה. אני חושב שהוא יימשך זמן רב"

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

הקרב על תרופת ההרזיה: נובו נורדיסק הגישה הצעה על חברה שהייתה כבר בכיס של פייזר

חברת התרופות נובו נורדיסק הציעה 6 מיליון דולר כדי לרכוש את חברת מטסרה, אשר לה מוצרים מתקדמים בתחום הטיפול בהשמנה ● אלא שמטסרה כבר הסכימה להצעת רכישה מחברת פייזר, בסכום נמוך יותר ● כעת, יש לפייזר ארבעה ימים להגיש הצעה חדשה

איראן דורשת מאייל עופר: כופר של 170 מיליון דולר לשחרור ספינה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: באיראן דורשים כופר לשחרור ספינה "ישראלית", בגרמניה קוראים לחקור כיצד פעיל חמאס הועסק בערוץ טלוויזיה, ויהודים בארה"ב חוששים מניצחון של ממדאני בבחירות בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

מייסדי נאבן, אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: נאבן

נמוך מהצפי: נאבן הישראלית הונפקה בנאסד"ק לפי שווי של 6.2 מיליארד דולר

החברה, שמציעה פלטפורמה לניהול נסיעות עסקיות לצד שירותי תשלומים והוצאות ארגוניות, גייסה כ-923 מיליון דולר ● בסבב ההשקעות האחרון שלה ב-2022, השווי שלה עמד על 9.2 מיליארד דולר

מגדל אלקטרה בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

700 מיליון שקל? מה מסתירה ההודעה על חוזה השכירות במגדל אלקטרה

חברת אמפא הודיעה כי פירמת עוה"ד גולדפרב, גרוס, זליגמן חתמה על חוזה שכירות חדש במגדל אלקטרה, והעריכה את שוויו במאות מיליונים ● אלא שמתברר כי החישוב כולל הרבה "חורים" ואלמנטים לא ודאיים, כמו ההכנסות עבור תקופות האופציה ושטחים נוספים שהפירמה עשויה לשכור בעתיד ● הנוסחה שבעזרתה התקבל הסכום המצוין לא ברורה

הרכבת הקלה בירושלים / צילום: צוות תכנית אב לתחבורה

"עצרת המיליון" נגד הגיוס: אילו רחובות ייחסמו היום בירושלים?

משרד התחבורה ועיריית ירושלים מזהירים: בעקבות "עצרת המיליון" נגד גיוס חרדים, צפויים עומסים כבדים בבירה ● כבישים מרכזיים ייחסמו, הרכבת הקלה תפעל חלקית, וקווי אוטובוסים יוסבו או יופעלו בשירות מקוצר ● במשטרה הודיעו על היערכות מיוחדת

ההפגנה נגד גיוס חרדים בירושלים / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich

צעיר נהרג בנפילה מגובה בהפגנת ההמונים נגד הגיוס בירושלים, עימותים קשים עם שוטרים לאחר ההפגנה

הנער נהרג כשנפל מגובה רב באתר בנייה • רבבות משתתפים במחאה נגד הגיוס • כביש 1 נחסם מאזור לטרון ועד גינות סחרוב • עשרות אנשי מילואים מפגינים מול מחאת הענק של הציבור החרדי • עיתונאי חדשות 12 הותקפו על ידי מפגינים • שוטר נפצע בינוני מפגיעת אוטובוס שהיה בדרכו להפגנה • צפו במפת החסימות המלאה

חזית המדע / צילום: Shutterstock

חוקרי תזונה חשבו שצום לסירוגין מאט הזדקנות ובריא לגוף. מה גרם להם לשנות את דעתם?

צום לסירוגין הפך ללהיט בעולם הדיאטות והבטיח לא רק ירידה במשקל ● אבל מחקרים חדשים מעלים ספקות לגבי התועלת שלו, ואחד מהם אפילו מרמז שהוא עלול להזיק ● שאלנו מומחים לתזונה על השינוי בעמדת המדע ועל הפער שבין הממצאים במעבדה לחיים עצמם

מלון שלמה המלך שבירושלים / צילום: Shutterstock

קרקע בי-ם בבעלות איראנית נמכרה להקמת מלון, והשווי זינק ב-190%

בעקבות אישור תוכנית לקרקע שעליה שוכן המלון בירושלים, זינק שווי הקרקע מאז סוף המחצית השנייה של השנה ● כלל ביטוח ופיננסים ומכלול מימון מקימות קרן לקידום שוק הדיור להשכרה – בהיקף של 400 מיליון שקל ● בני ברק מקדמת מגדלים של 65 קומות: עיריית בני ברק מקדמת מתחם עסקים חדש בנוסף למתחם הקיים ● וגם: הוותמ"ל מקלה על מגבלות הרעש מנתב"ג: שתי תוכניות יוכלו להתקדם בתכנון ● חדשות השבוע בנדל"ן

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

100 בקשות פירוק ביום: חברות הארנק במרוץ לניצול הטבת המס לפני שתיגמר

בסוף נובמבר תפוג הוראת השעה, המאפשרת לבעלי חברות ארנק פירוק או העברת נכסים לבעלי מניות יחידים בדחיית מס ופטור ממס רכישה ● בעקבות זאת, ברשות המסים מדווחים על זרם חסר תקדים של בקשות פירוק ● מומחים סבורים כי זה הזמן לארגן את הנכסים מחדש, וגם נותנים טיפים למי שבוחרים שלא לנצל את ההטבה

סניף אוטומקס / צילום: באדיבות החברה

פרשת אוטומקס: רוה"ח שהתפטרו מושכים את מסמכי הביקורת

פירמת BDSK, בן דוד שליו קופ, ששימשה כרואי החשבון המבקרים של אוטומקס, מרחיקה את עצמה מהאירועים סביב החברה - והודיעה הבוקר על משיכת חוות-הדעת, דוחות הסקירה ומכתב ההסכמה שערכה באשר לדוחות הכספיים של אוטומקס

טים קוק וסאטיה נאדלה / צילום: ap

ריי דליו הדליק גפרור, גולדמן זאקס מכבה: הוויכוח על בועה בענף ה־AI

כלכלני בנק ההשקעות מנסים לענות על השאלה בסקירה שהוציאו, בשיתוף מומחי הון סיכון, מהאקדמיה ואנליסטים ● רובם מזהים סיבות לדאגה לנוכח העלייה בשווי החברות בתחום וההשקעות המסיביות ב־AI, אך מדגישים הבדלים משמעותיים מבועות קודמות שנופחו בשוק