גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הווירולוג שמציע: כך אפשר להחזיר את בתי הספר

פרופ' כריסטיאן דרוסטן, וירולוג שמייעץ לקאנצלרית אנגלה מרקל, מדבר על היום שאחרי המגפה: "מעל להכול חייבים למצוא פתרון ללימודים בבתי הספר" ● קורונה – אסטרטגיית יציאה, מדור חדש

כריסטיאן דרוסטן / צילום: AXEL SCHMIDT, רויטרס
כריסטיאן דרוסטן / צילום: AXEL SCHMIDT, רויטרס

גם בגרמניה תוהים כלי התקשורת והציבור כולו מהי אסטרטגיית היציאה של המדינה ממשבר הקורונה. על רקע הסימנים המעודדים יחסית לגבי התחלואה (ראו גרף משמאל), עוסקים המומחים בשלב הנוכחי בהשערות לגבי המצב הרפואי במדינה וכיצד ייראו החיים ביום שאחרי הסגר.

בעוד הקאנצלרית אנגלה מרקל אמרה בפודקאסט השבועי שלה בסוף השבוע כי גרמניה "מחכה לרגע שבו שיעור הכפלת המקרים יעמוד על 10 ימים, במקום חמישה ימים כפי שהוא עכשיו", הבהירו במהירות גורמים בממשלה כי זה אינו קריטריון יחיד, וכי אין עדיין הערכה לגבי הסרת ההגבלות על החיים הפרטיים והציבוריים בגרמניה.

הווירולוג פרופ' כריסטיאן דרוסטן מהמרכז הרפואי שאריטה בברלין ניסה להעריך בראיון כיצד גרמניה - ואולי גם מדינות אחרות - יוכלו להתמודד עם "מצב חירום ממושך" מבלי להמשיך ולהורות על סגר, שכולל את ביטול הלימודים, סגירת עסקים לא חיוניים וביטול מגע בין אנשים.

פרופ' דרוסטן הוא אחד מהיועצים הבכירים של הממשלה הפדרלית בנושא, ונפגש עם הקאנצלרית מספר פעמים במשבר הנוכחי. גם הוא אמר בראיון לשבועון "די צייט" כי מוקדם מדי להורות על צעדים כאלה, וכי בכל מקרה מדובר בהחלטות פוליטיות ולא רפואיות. עם זאת, לדבריו אחרי חג הפסחא יהיה מספיק מידע כדי לדעת אם גרמניה "צועדת בכיוון הנכון".

"ככל הנראה לא נמשיך בכל הצעדים שאנחנו מיישמים עכשיו", אמר הפרופסור הגרמני, "נהיה חייבים, ואפשר יהיה, להתאים אותם. אבל בשלב הראשוני ועד השבוע שאחרי חג הפסחא (המצוין השנה ב-12 באפריל) - נצטרך לעקוב מקרוב אחרי מספר המקרים".

"מעל להכול", אמר פרופ' דרוסטן, "חייבים למצוא פתרון ללימודים בבתי הספר. אני חושב שזה בסדר להפסיד סמסטר או אפילו שנה שלמה באוניברסיטאות, אבל להפסקת הלימודים בבתי הספר לתקופה ארוכה יש השלכות חמורות מדי, אפילו כלכליות. נהיה חייבים למצוא לזה פתרון". הוא מציע בראיון "להקטין את המגע בין הילדים" בבתי הספר. "אולי אפשר להגדיר שחלק מהכיתות ישתמשו במסדרון אחד והיתר בשני, נבטל את ההפסקות הגדולות, אולי אפילו את הקטנות, ולא יהיו חדרים משותפים. בצורה הזו, נוכל להקטין את הקבוצות בבתי הספר".

בנוסף, הציע דרוסטן להשתמש ביכולות הבדיקה הענפות של גרמניה כדי לבדוק באופן קבוע ומקיף אוכלוסיות בסיכון. "אולי אפילו כדאי לבדוק נכדים אם הם חולים או חלו בקורונה לפני שהם הולכים לבקר את סבא וסבתא, כדי לוודא שלא ידביקו אותם", אמר. לדבריו, מדיניות נוספת שיכולה לסייע לצאת מהמשבר ולסיים את צעדי הסגר ההדוקים היא "לבדוק באופן קבוע את הקשישים ומי שסובלים ממחלות רקע, ולתת להם עדיפות באשפוז בבתי חולים".

הוא הוסיף כי מי שנמצאים בסיכון יצטרכו בכל מקרה להישאר ולעבוד מהבית למשך תקופה ארוכה מיתר המשק, אך אולי אפשר להקל עליהם, "כמו באמצעות שירותי נסיעות בטוחים מקורונה, או אספקת מצרכים על ידי מתנדבים".

כמו רופאים אחרים, גם הוא ממתין ליציאתם לשוק של בדיקות אנטיגנים שיוכלו לגלות אם מישהו כבר נדבק, חלה והחלים. "אחד הרעיונות הצוברים תאוצה (אותו הזכיר גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, א"א) הוא לאפשר לאנשים לצאת לעבודה על סמך תוצאות בדיקות אלה", אמר.

חברות שונות השיקו בדיקות אלה בימים האחרונים, ובאוקספורד שבבריטניה מתנהלת בימים אלה בדיקה של הדיוק שלהן ורגישותן. ממשלות שונות, כמו ממשלת הולנד וגם גרמניה, מתכננות לבדוק באופן אקראי דגימות דם מבנקי הדם ואולי גם מהאוכלוסייה שתיקרא לעשות זאת, במטרה לראות מה שיעור הנדבקים והמחלימים האמיתי באוכלוסייה, שאינו תלוי סימפטומים.

"אפשר לבצע מחקרים גדולים, פעם אחת בקיץ ופעם נוספת באוקטובר. באופן אידאלי זה אמור להתבצע יחד עם בנקי דם, שכבר יש להם דגימות מאוחסנות", הסביר פרופ' דרוסטן, "המטרה תהיה לגבש הערכה מהימנה לכל קבוצת גיל בנוגע לשיעור של המחלימים מהמחלה שיש להם נוגדנים בדם נגד קורונה". "אם נצליח להעריך את הרמות הללו", אמר, "נוכל לדעת אם הגענו כבר לרמה של 60% או 70% מהאוכלוסייה, שזהו ככל הנראה השיעור המקסימלי מהאוכלוסייה שצפוי להידבק".

עוד כתבות

חן עמית, מנכ''ל טיפלתי / צילום: תמונה פרטית

טיפלתי תפטר עשרות עובדים בישראל ובחו"ל, חודשיים לאחר הסבב הקודם

חברת הפינטק החלה במהלך פיטורים נוסף, זאת חודשיים לאחר גל הקיצוצים הקודם במסגרתו כ־40 מעובדי החברה בישראל פוטרו

מערכת פטריוט / צילום: יח''צ

ישראל כבר לא משתמשת בנשק הזה אבל ארה"ב קונה 2,000 מיירטים

צבא הודו חתם על חוזה בסך 35 מיליון דולר לאספקת מערכות שיגור רקטות המבוססות על פיתוחים של אלביט ● בתאילנד מביכים את בייג'ינג ומותחים ביקורת קשה על טנק המערכה הסיני ● ארה"ב סוגרת עסקה במיליארדים עבור תחזוקת מסוקי אפאצ'י ● וענקית הנשק לוקהיד מרטין מגדילה את קצת ייצור מיירטי הפטריוט ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קרן מור (''כוכבה שביט'') בקמפיין של קופ''ח לאומית / צילום: פיגמנט

כוכבה עוברת לסגול: קופ"ח לאומית משנה את המיתוג, וזו הסיבה

לאחר שנת שיא עם תוספת של יותר מ-10,000 לקוחות, ובהמשך למיקוד בבריאות האישה, קופת החולים לאומית מחליפה מיתוג ● המהלך כולל התאמה לחברה החרדית והערבית וילווה בקמפיין חדש

ההזמנות מ-iHerb גדלו / צילום: Shutterstock

הפטור של סמוטריץ' עובד: הישראלים הגדילו את הרכישות מהאתרים הבינ"ל

מספר ההזמנות באתרים כמו iHerb, אמזון ונקסט עלה בדצמבר בעקבות הגדלת הפטור ממע"מ, אך סך ההזמנות ירד ב-18% לעומת החודש הקודם ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

מפעל ענקית השבבים הטייוואנית TSMC / צילום: Shutterstock

יצרנית השבבים הגדולה בעולם עקפה את התחזיות. ומה היא צופה להמשך?

TSMC עקפה את תחזיות האנליסטים ברבעון הרביעי ומציגה המשך צמיחה מהירה, וזאת על רקע הביקוש לשבבים מתקדמים לשרתי בינה מלאכותית

ימים לפני תחילת המחאות: "ההסכם הסודי" בין איראן וישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: לפי דיווח של וושינגטון פוסט, ישראל העבירה מסרים דרך הרוסים לאיראן לאי-תקיפה הדדית, למה גרמניה עדיין סוחרת עם איראן, וסערת הקצין הבריטי שמנע מאוהדי מכבי ת"א להגיע למשחק לא נרגעת • כותרות העיתונים בעולם

השלדים בבורסה בת''א מסמנים את להיטי התקופה / צילום: Shutterstock

הביקוש לשלדים בורסאיים בת"א עולה ומסמן את הסקטורים החמים

שורה של עסקאות נחתמו בתקופה האחרונה למיזוג פעילות עסקית חדשה לחברות שפעילותן נסגרה או מדשדשת ● רבות מחברות השלד הגיעו לבורסה בת"א בגל הנפקות הטכנולוגיה של שנת 2021 ● בצד הנכנס - פעילויות עסקיות בתחומים הקורצים לטעם הנוכחי של המשקיעים

העליות בבורסה דחפו לשיא בכספים המנוהלים של הישראלים / אילוסטרציה: Shutterstock

העליות בבורסה דחפו לשיא בכספים המנוהלים של הישראלים: 4 טריליון שקל

בכך הוכפלו כספי החוסכים בפנסיה ובגמל בתוך פחות מ-7 שנים ● החזרה הביתה: היקף החשיפה של המוסדיים לחו"ל ירד ל-22.6%, לאחר שכבר עמד על כמעט 27%

  / אילוסטרציה: Shutterstock

ביטחון ובתי השקעות בראש: 1 מכל 12 חברות בת"א הכפילה את ערכה בשנה

לצד השיאים ההיסטוריים במדדי הבורסה בת"א, זינקו בשנה החולפת 45 מניות ביותר מ-100% ● שיאניות התשואה: חברות התעשייה הביטחונית והפיננסים ● חמש מניות זינקו ביותר מ-1,000% בשלוש שנים: ארית, נקסט ויז'ן, קווליטאו, מיטב ומנועי בית שמש

צ'לסה רנגר והתמונה המג'ונרטת שלה. רשמה עלייה של 914% בחשיפות / צילום: צילום מסך לינקדאין

זינוק של 700% בטראפיק: המהלך שעשו נשים שלא מצאו עבודה בלינקדאין

טרנד מתפשט בלינקדאין הציג תופעה מדאיגה: נשים ששינו את המגדר בפרופיל דיווחו על זינוק של עד 700% בטראפיק ● ברשת החברתית דוחים את הטענות להטיה של האלגוריתם, ומומחיות בתחום טוענות כי מדובר בלא יותר ממראה לאפליה של החברה ● האם הפתרון הוא לאמץ את המשחק הגברי או דווקא לשחות נגד הזרם?

סאייק IM5 / צילום: יח''צ

רכב מעליאקספרס: בדקנו את מכונית הפרמיום של סאייק ועליבאבא

מכונית הפרימיום-סדאן החשמלית של סאייק ועליבאבא, סאייק IM5, מציגה עיצוב בעל נוכחות, תא נוסעים איכותי ומאובזר היטב, טווח מכובד וביצועים מרשימים ● הבונוס הוא התנהגות כביש עם תחושה אירופית ● המחיר תחרותי, אבל לא ברור אם זה יספיק כדי להעניק לה יתרון משמעותי בפלח הצפוף

מטוס לופטהנזה / צילום: יח''צ

מחשש להסלמה: לופטהנזה החלה לבטל טיסות לישראל

קבוצת לופטהנזה הודיעה על המשך פעילותה בארץ במתכונת של טיסות יום בלבד, על רקע צפי מתחזק להסלמה ביטחונית - זאת כדי לאפשר לצוותי האוויר לשוב למדינות המוצא ללא לינה בישראל ● הניסיון מהמלחמה מראה: כאשר קבוצת לופטהנזה מחליטה לצמצם פעילות בארץ, חברות תעופה אירופיות נוטות ללכת בעקבותיה

HAVAL H6 של GWM / צילום: יח''צ

קאמבק אירופי ל-GWM: שבעה דגמים חדשים ותחרות מול טוסון

GWM מתכננת חזרה לאירופה ולישראל עם מחירים אגרסיביים והנעות מגוונות ● דגמי קרוס־אובר חדשים מרחיבים את ההיצע בטווח 115–230 אלף שקל ● וגם: המעבר לחשמל בצי הממשלתי עדיין מדשדש ● השבוע בענף הרכב

גם זה קרה פה / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות, איל יצהר

שמחון מציג: עוד תוכניות להרעפת מזומנים על הציבור

בכנסת אי אפשר לסיים משפט ● מה אומר המדד שאוהבים לסקר ● ומה עקום בתוכנית המשכנתאות החדשה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הובלת דשנים, כיל חיפה / צילום: יח''צ כיל

יצואני הדשנים חוששים: עד כמה אירופה תכיר במס הפחמן הישראלי?

ישראל הקדימה וקבעה מס פחמן לקראת כניסתו לתוקף של מס חדש שיחול על סחורות מיובאות באירופה לפי הפליטות שנוצרו בייצורן ● אך האיחוד טרם הכריע אם יכיר במס המקומי, ויצואני הדשנים עלולים לשלם פעמיים

מתוך קמפיין מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך

שבוע שלישי ברציפות: שגיא דקל חן מוביל את מזרחי טפחות למקום הראשון בזכירות

הפרסומת האהובה ביותר שייכת לביטוח 9, וחברות הביטוח תופסות מחצית מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות השבועי של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר השבוע שייכת לפלטפורמת הסטרימינג free TV והקמפיין בכיכובו של ארז טל

ירידת מחירים בענף הרכב/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי צילום: יוסי כהן

מצ'רי ועד סקודה וטסלה: ענף הרכב מציג ירידת מחירים חריגה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● ענף הרכב הישראלי מתחיל את 2026 עם ירידה במחירי המחירון הרשמיים של דגמים חדשים רבים ● זאת, בניגוד למגמה הרווחת זה שנים ● משערי המטבע והלחץ הרגולטורי ועד לצונאמי התקינה הסיני: אלו הכוחות שהשפיעו על היבואנים

פרופ' דפנה קולר / צילום: Scott R. Kline for insitro

פרופ' דפנה קולר, מחלוצות ה־AI: במערכות החינוך ממשיכים ללמד עובדות במקום איך לפתור בעיות

לפני 15 שנה כמעט עשתה פרופ' דפנה קולר מהפכה בגישה ללימודים כשהקימה את קורסרה, ועכשיו היא פועלת במרץ לקידום המהפכה הבאה - שינוי עולם התרופות מהיסוד, בעזרת בינה מלאכותית ● השבוע רכשה אינסיטרו, החברה שהקימה, סטארט־אפ ישראלי כדי לסייע לה במשימה ● בראיון בלעדי לגלובס היא מסבירה למה היא נלהבת כל כך מ־AI ומגלה איזו יכולת הכי חשובה כדי לשרוד בעולם העבודה העתידי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בתל אביב; נובה זינקה במעל 8%, ארית תעשיות ירדה בכ-3%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.9% ● הדוח הרבעוני של TSMC הקפיץ את מניות השבבים ● החשש מהסלמה מול איראן לא הפריע אתמול לבורסה לכבוש שיאים חדשים ● היום יפורסם מדד המחירים לצרכן, הצפי - עלייה קלה ● על רקע צפירת ההרגעה של טראמפ - מחירי הנפט יורדים הבוקר

חוק מס רכוש המחודש / צילום: Shutterstock

התיקון סותר את תכליתו המוצהרת: כשלים מהותיים בחוק מס רכוש המחודש

אף שהכוונה העומדת בבסיס החקיקה ראויה, ניתוח מעמיק של נוסח החוק המוצע חושף כשלים מהותיים העלולים לייצר עיוותים, ולהכביד שלא לצורך על ציבור רחב של בעלי קרקעות