גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הווירולוג שמציע: כך אפשר להחזיר את בתי הספר

פרופ' כריסטיאן דרוסטן, וירולוג שמייעץ לקאנצלרית אנגלה מרקל, מדבר על היום שאחרי המגפה: "מעל להכול חייבים למצוא פתרון ללימודים בבתי הספר" ● קורונה – אסטרטגיית יציאה, מדור חדש

כריסטיאן דרוסטן / צילום: AXEL SCHMIDT, רויטרס
כריסטיאן דרוסטן / צילום: AXEL SCHMIDT, רויטרס

גם בגרמניה תוהים כלי התקשורת והציבור כולו מהי אסטרטגיית היציאה של המדינה ממשבר הקורונה. על רקע הסימנים המעודדים יחסית לגבי התחלואה (ראו גרף משמאל), עוסקים המומחים בשלב הנוכחי בהשערות לגבי המצב הרפואי במדינה וכיצד ייראו החיים ביום שאחרי הסגר.

בעוד הקאנצלרית אנגלה מרקל אמרה בפודקאסט השבועי שלה בסוף השבוע כי גרמניה "מחכה לרגע שבו שיעור הכפלת המקרים יעמוד על 10 ימים, במקום חמישה ימים כפי שהוא עכשיו", הבהירו במהירות גורמים בממשלה כי זה אינו קריטריון יחיד, וכי אין עדיין הערכה לגבי הסרת ההגבלות על החיים הפרטיים והציבוריים בגרמניה.

הווירולוג פרופ' כריסטיאן דרוסטן מהמרכז הרפואי שאריטה בברלין ניסה להעריך בראיון כיצד גרמניה - ואולי גם מדינות אחרות - יוכלו להתמודד עם "מצב חירום ממושך" מבלי להמשיך ולהורות על סגר, שכולל את ביטול הלימודים, סגירת עסקים לא חיוניים וביטול מגע בין אנשים.

פרופ' דרוסטן הוא אחד מהיועצים הבכירים של הממשלה הפדרלית בנושא, ונפגש עם הקאנצלרית מספר פעמים במשבר הנוכחי. גם הוא אמר בראיון לשבועון "די צייט" כי מוקדם מדי להורות על צעדים כאלה, וכי בכל מקרה מדובר בהחלטות פוליטיות ולא רפואיות. עם זאת, לדבריו אחרי חג הפסחא יהיה מספיק מידע כדי לדעת אם גרמניה "צועדת בכיוון הנכון".

"ככל הנראה לא נמשיך בכל הצעדים שאנחנו מיישמים עכשיו", אמר הפרופסור הגרמני, "נהיה חייבים, ואפשר יהיה, להתאים אותם. אבל בשלב הראשוני ועד השבוע שאחרי חג הפסחא (המצוין השנה ב-12 באפריל) - נצטרך לעקוב מקרוב אחרי מספר המקרים".

"מעל להכול", אמר פרופ' דרוסטן, "חייבים למצוא פתרון ללימודים בבתי הספר. אני חושב שזה בסדר להפסיד סמסטר או אפילו שנה שלמה באוניברסיטאות, אבל להפסקת הלימודים בבתי הספר לתקופה ארוכה יש השלכות חמורות מדי, אפילו כלכליות. נהיה חייבים למצוא לזה פתרון". הוא מציע בראיון "להקטין את המגע בין הילדים" בבתי הספר. "אולי אפשר להגדיר שחלק מהכיתות ישתמשו במסדרון אחד והיתר בשני, נבטל את ההפסקות הגדולות, אולי אפילו את הקטנות, ולא יהיו חדרים משותפים. בצורה הזו, נוכל להקטין את הקבוצות בבתי הספר".

בנוסף, הציע דרוסטן להשתמש ביכולות הבדיקה הענפות של גרמניה כדי לבדוק באופן קבוע ומקיף אוכלוסיות בסיכון. "אולי אפילו כדאי לבדוק נכדים אם הם חולים או חלו בקורונה לפני שהם הולכים לבקר את סבא וסבתא, כדי לוודא שלא ידביקו אותם", אמר. לדבריו, מדיניות נוספת שיכולה לסייע לצאת מהמשבר ולסיים את צעדי הסגר ההדוקים היא "לבדוק באופן קבוע את הקשישים ומי שסובלים ממחלות רקע, ולתת להם עדיפות באשפוז בבתי חולים".

הוא הוסיף כי מי שנמצאים בסיכון יצטרכו בכל מקרה להישאר ולעבוד מהבית למשך תקופה ארוכה מיתר המשק, אך אולי אפשר להקל עליהם, "כמו באמצעות שירותי נסיעות בטוחים מקורונה, או אספקת מצרכים על ידי מתנדבים".

כמו רופאים אחרים, גם הוא ממתין ליציאתם לשוק של בדיקות אנטיגנים שיוכלו לגלות אם מישהו כבר נדבק, חלה והחלים. "אחד הרעיונות הצוברים תאוצה (אותו הזכיר גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, א"א) הוא לאפשר לאנשים לצאת לעבודה על סמך תוצאות בדיקות אלה", אמר.

חברות שונות השיקו בדיקות אלה בימים האחרונים, ובאוקספורד שבבריטניה מתנהלת בימים אלה בדיקה של הדיוק שלהן ורגישותן. ממשלות שונות, כמו ממשלת הולנד וגם גרמניה, מתכננות לבדוק באופן אקראי דגימות דם מבנקי הדם ואולי גם מהאוכלוסייה שתיקרא לעשות זאת, במטרה לראות מה שיעור הנדבקים והמחלימים האמיתי באוכלוסייה, שאינו תלוי סימפטומים.

"אפשר לבצע מחקרים גדולים, פעם אחת בקיץ ופעם נוספת באוקטובר. באופן אידאלי זה אמור להתבצע יחד עם בנקי דם, שכבר יש להם דגימות מאוחסנות", הסביר פרופ' דרוסטן, "המטרה תהיה לגבש הערכה מהימנה לכל קבוצת גיל בנוגע לשיעור של המחלימים מהמחלה שיש להם נוגדנים בדם נגד קורונה". "אם נצליח להעריך את הרמות הללו", אמר, "נוכל לדעת אם הגענו כבר לרמה של 60% או 70% מהאוכלוסייה, שזהו ככל הנראה השיעור המקסימלי מהאוכלוסייה שצפוי להידבק".

עוד כתבות

בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין / צילום: רוני שיצר

67% עברו את בחינות לשכת עורכי הדין בפעם הראשונה. מי האוניברסיטה המובילה?

בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין הסתיימו עם ממוצע הצלחה של כ-52.3% בקרב הניגשים ● המכללה למנהל התמקמה במקום גבוה ומאיפה המתמחים בעלי הסיכויים הטובים ביותר להצלחה?

סמי סגול, בעל השליטה לשעבר בכתר / צילום: יח''צ

ההכנסה הפסיבית של התעשיין הוותיק: מאחורי האקזיט הנדל"ני של סמי סגול

כמו משפחת ורטהיימר לפניו, גם סגול שמר בידיו נכסי נדל"ן פרטיים, המושכרים לפעילות התעשייתית שמכר שנים קודם לכן ● כעת הוא מוכר אותם ביותר מחצי מיליארד שקל לוילאר

פייסבוק / צילום: Shutterstock

הונאות ההשקעה ברשת עולות מדרגה - זו ההודעה המחשידה

נוכלים פתחו פרופילים מזויפים בפייסבוק ובמסנג'ר והתחזו לכתב שוק ההון ולמגיש פודקאסט "כסף בקיר" של גלובס, בניסיון לקדם קבוצות השקעה פיקטיביות ● בתגובה ראשונית לפניית העיתון, קבעה מטא כי אין הפרה של כללי הקהילה

בניין ידיעות אחרונות בראשון לציון / צילום: כדיה לוי

הקיצוצים במערכות החדשות: פיטורים בידיעות אחרונות, 46 פורשים מרצון ב-i24NEWS

בידיעות אחרונות עוברים לשלב השני בהסכם שנחתם לפני כשנה וחצי ומתכוונים לקצץ כ-18 עובדים ● 46 עובדים ב-i24NEWS החליטו לפרוש מרצון לאחר שבערוץ הודיעו על החלפת הבעלים ● האירועים האחרונים מעידים: שינויים עמוקים עוברים על שוק התקשורת בישראל

הפגנת תמיכה במחאה האיראנית במדריד / צילום: Reuters

המעורבות של מאסק והגיבוי הטורקי המפתיע: הגורמים שעשויים להכריע לאן תלך המחאה באיראן

עם 52% אינפלציה, יותר מ-2,000 נרצחים וניתוק מוחלט של התקשורת, משטר האייתוללות נלחם על חייו ● בזמן שטראמפ מאיים לתקוף ומאסק מסייע בהפצת התמונות בעולם, אנקרה מתייצבת במפתיע לצד חמינאי ● האם הפעם זה ייגמר אחרת מגל המחאה הקודם?

בודקים את המיתוס. ילידי אמריקה / צילום: איור: ספריית הקונגרס, ויקיפדיה

אמריקה הייתה שלווה עד בוא האדם הלבן? המציאות הייתה יותר מורכבת

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: לפי הוליווד, העולם החדש הושחת ע"י אירופה, אלא שגם לפניה לא הכל התנהל בהרמוניה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

הנתונים שמצפים להם בישראל ובארה"ב, ומה צפוי מחר במניות הדואליות?

שבוע המסחר החדש שנפתח מחר יושפע מהמתיחות הגיאו-פוליטית ברחבי העולם, מונצואלה ועד איראן ● המניות הביטחוניות בלטו בעליות בשבוע החלף, והמדד קפץ במעל 11% בת"א ● מדדי המחירים לצרכן יעמדו במוקד בישראל ובארה"ב ● אלביט ונובה צפויות לחזור עם פערי ארביטראז' חיוביים, ומה יקרה לטבע? ● וגם: המדדים המובילים בוול סטריט • כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר 

חפשו את הנציג האנושי / צילום: AI

החברה הזאת פיטרה 700 עובדים והחליפה אותם בבוטים. ואז החזירה את כולם

חברות רבות עוברות לאייש מוקדי שירות בבוטים, מחליפות את הנציגים האנושיים וגם גורמות ללקוחות ללא מעט תסכול ● יש מי שהחזירו את הגלגל לאחור ואת הנציגים האנושיים, ואחרים דווקא מתהדרים באחוזי פניות גבוהים שנסגרים בדיגיטל ● האם זו הצלחה או שרבים מהלקוחות נותרים חסרי מענה? ● גלובס יצא לבדוק לאן הולכת המהפכה, מה אנחנו מרוויחים ממנה ואם עוד אפשר לסגת לאחור

שר המשפטים יריב לוין וח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים דווקא כן מגביר ודאות

תיקון חוק החוזים אינו מושלם, אך הביקורת עליו מתעלמת מהתמונה המלאה ● הוא אומנם לא מבטל את שיקול-הדעת של השופטים, אך עושה סדר בריבוי הגישות שלהם לפרשנות, מגביל עמימות ומאפשר לצדדים לדעת מראש כיצד חוזיהם ייבחנו

הבנקאי האפל שהלבין הון לצפון קוריאה / צילום: ap, Vladimir Smirnov ,Gavriil Grigorov

כיצד סייע לכאורה בנקאי חמקמק לזרימת הכסף הלא חוקי אל צפון קוריאה

ה- FBI מציע פרס של 7 מיליון דולר עבור תפיסתו של סים היון סופ. עבודתו, על פי גורמים אמריקאים, חיונית למשטרו של קים ג'ונג און

גבי ויסמן, יורם זלינגר, אורן הולצמן / צילום: נובה, ולנס סמיקונדקטור, יח''צ

חברת השבבים הישראלית שזינקה בכ-60% ביום אחד בוול סטריט

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך סוף השבוע ● חברת השבבים הישראלית ולנס קפצה בכ-60% ביום שישי, ייתכן שבעקבות ציוץ שהצביע על פרסום שגוי לגביה באחד האתרים הכלכליים ● נובה עלתה לשיא כל הזמנים ● ואודיטי טק ירדה לשפל של מעל שנה, אך האנליסטים חיוביים לגביה

התותח הישראלי החדש שיודע להתמודד עם האיום האיראני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מגזין אמריקאי טוען שהתותח החדש של אלביט יכול לתת מענה לטילים מאיראן, האם המחאה באיראן יכולה להפיל את המשטר, וישראל וחמאס בדרך לעימות נוסף • כותרות העיתונים בעולם

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

חד קרן חדש בסייבר: טורק מגייסת לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר

חברת הסייבר מתל אביב מגייסת 140 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר בהובלת קרן ההון סיכון האמריקאית מרלין ונצ'רס

יואל חשין / צילום: גולי כהן

משקיע האימפקט על ההתעשרות: "אבא הראה לי את חשבון הבנק ושאל - כתוב פה 5 או 50 מיליון?"

"אני עושה פעמיים ביום אמבטיות קרח, שוכב במים קפואים חמש-עשר דקות ברציפות. זה קור שהופך לכאב, אבל מחדש תאים ולא מאפשר להיות בדיכאון" ● שיחה קצרה עם יואל חשין, יו"ר ומייסד קרן ההון סיכון 2B.VC

צורי דבוש / צילום: מורג ביטון

הצטרפות בדקה ה־90 ועתירה לביהמ"ש: המרוץ על התאחדות התעשיינים

בסוף החודש יתקיימו הבחירות להתאחדות התעשיינים - ומניצחון בטוח של מתמודד יחיד הפכו לעימות משפטי עם העתירה לשינוי שיטת ההצבעה ● ברקע: המאבק בממשלה על היטל ההיצף

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

פירצה בגדר: כל אחד יכול לפתוח קרן גידור, ועשרות מיליארדים מתנהלים ללא פיקוח

קרנות הגידור בישראל מושכות בשנים האחרונות עוד ועוד משקיעים, למרות דמי הניהול הגבוהים והיעדר השקיפות של פעילותן ● כך קורה שאפיק ההשקעה המתוחכם, שקורץ למיליונרים, מנהל כבר יותר מ-70 מיליארד שקל ללא פיקוח של הרגולטור ● רשות ני"ע: "הקרנות רשאיות לפעול במסגרת הפטורים שקבע המחוקק"

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' טובה רוזנבלום / צילום: שרון רוזנבלום

החוקרת שמצהירה: זה הדבר הכי מסוכן שאנחנו עושים על ההגה

שיחה עם פרופ' טובה רוזנבלום, ראש המכון לחקר הגורם האנושי בתאונות דרכים באוניברסיטת בר־אילן ● על הסיבות שהידרדרנו לתחתית הרשימה בעולם והדבר הכי מסוכן שאנחנו עושים על ההגה

עמי לוטבק / צילום: עומר הכהן

מול יקב בנימינה: מייסד WIZ השלים רכישת מגרשים ב־28 מיליון שקל, כולל ההשבחה

לגלובס נודע כי בעסקה המרכזית, שבה רכש עמי לוטבק מחצית ממגרש שפוצל ואושרה בו תוכנית ל־4 קוטג'ים, התחייב הרוכש לשלם גם את היטל ההשבחה שחל על המוכר ● בסך הכול רכשו לוטבק ואשתו רות שני מגרשים צמודים שעליהם שלושה בתים, במסגרת שלוש עסקאות שנמשכו יותר משנתיים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אברך תבע מזונות מאשתו בגלל משכורת נמוכה. מה קבע ביהמ"ש?

אברך טען כי הוא מרוויח 1,100 שקל בחודש, ולכן אשתו צריכה לשלם לו מזונות - ביהמ"ש העריך את הכנסתו ב־50 אלף שקל ● חברת תיווך הציגה נכס לרוכשת, והיא פנתה לבסוף למתווכת אחרת בקשר לאותה הדירה. מי זכאי לדמי התיווך? ● ובג"ץ החמיר את התנאים להוכחת זכאות לקרקע לבנייה ביישוב מגורים ● 3 פסקי דין בשבוע

קוטג' עם 7 חדרים בקריית גת

תושב חוץ קנה בית בקריית גת במחיר גבוה במיוחד

קוטג' בעל 7 חדרים בשכונת כרמי גת בקריית גת נרכש תמורת 5.18 מיליון שקל ● זוהי העסקה השנייה בגובהה בעיר, ולגלובס נודע כי הרוכש הוא תושב חוץ מארה"ב ● "יש ביקושים לצמודי קרקע בקריית גת, אבל בני המקום לא משלמים מחירים בסדרי גודל כאלה"