גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הווירולוג שמציע: כך אפשר להחזיר את בתי הספר

פרופ' כריסטיאן דרוסטן, וירולוג שמייעץ לקאנצלרית אנגלה מרקל, מדבר על היום שאחרי המגפה: "מעל להכול חייבים למצוא פתרון ללימודים בבתי הספר" ● קורונה – אסטרטגיית יציאה, מדור חדש

כריסטיאן דרוסטן / צילום: AXEL SCHMIDT, רויטרס
כריסטיאן דרוסטן / צילום: AXEL SCHMIDT, רויטרס

גם בגרמניה תוהים כלי התקשורת והציבור כולו מהי אסטרטגיית היציאה של המדינה ממשבר הקורונה. על רקע הסימנים המעודדים יחסית לגבי התחלואה (ראו גרף משמאל), עוסקים המומחים בשלב הנוכחי בהשערות לגבי המצב הרפואי במדינה וכיצד ייראו החיים ביום שאחרי הסגר.

בעוד הקאנצלרית אנגלה מרקל אמרה בפודקאסט השבועי שלה בסוף השבוע כי גרמניה "מחכה לרגע שבו שיעור הכפלת המקרים יעמוד על 10 ימים, במקום חמישה ימים כפי שהוא עכשיו", הבהירו במהירות גורמים בממשלה כי זה אינו קריטריון יחיד, וכי אין עדיין הערכה לגבי הסרת ההגבלות על החיים הפרטיים והציבוריים בגרמניה.

הווירולוג פרופ' כריסטיאן דרוסטן מהמרכז הרפואי שאריטה בברלין ניסה להעריך בראיון כיצד גרמניה - ואולי גם מדינות אחרות - יוכלו להתמודד עם "מצב חירום ממושך" מבלי להמשיך ולהורות על סגר, שכולל את ביטול הלימודים, סגירת עסקים לא חיוניים וביטול מגע בין אנשים.

פרופ' דרוסטן הוא אחד מהיועצים הבכירים של הממשלה הפדרלית בנושא, ונפגש עם הקאנצלרית מספר פעמים במשבר הנוכחי. גם הוא אמר בראיון לשבועון "די צייט" כי מוקדם מדי להורות על צעדים כאלה, וכי בכל מקרה מדובר בהחלטות פוליטיות ולא רפואיות. עם זאת, לדבריו אחרי חג הפסחא יהיה מספיק מידע כדי לדעת אם גרמניה "צועדת בכיוון הנכון".

"ככל הנראה לא נמשיך בכל הצעדים שאנחנו מיישמים עכשיו", אמר הפרופסור הגרמני, "נהיה חייבים, ואפשר יהיה, להתאים אותם. אבל בשלב הראשוני ועד השבוע שאחרי חג הפסחא (המצוין השנה ב-12 באפריל) - נצטרך לעקוב מקרוב אחרי מספר המקרים".

"מעל להכול", אמר פרופ' דרוסטן, "חייבים למצוא פתרון ללימודים בבתי הספר. אני חושב שזה בסדר להפסיד סמסטר או אפילו שנה שלמה באוניברסיטאות, אבל להפסקת הלימודים בבתי הספר לתקופה ארוכה יש השלכות חמורות מדי, אפילו כלכליות. נהיה חייבים למצוא לזה פתרון". הוא מציע בראיון "להקטין את המגע בין הילדים" בבתי הספר. "אולי אפשר להגדיר שחלק מהכיתות ישתמשו במסדרון אחד והיתר בשני, נבטל את ההפסקות הגדולות, אולי אפילו את הקטנות, ולא יהיו חדרים משותפים. בצורה הזו, נוכל להקטין את הקבוצות בבתי הספר".

בנוסף, הציע דרוסטן להשתמש ביכולות הבדיקה הענפות של גרמניה כדי לבדוק באופן קבוע ומקיף אוכלוסיות בסיכון. "אולי אפילו כדאי לבדוק נכדים אם הם חולים או חלו בקורונה לפני שהם הולכים לבקר את סבא וסבתא, כדי לוודא שלא ידביקו אותם", אמר. לדבריו, מדיניות נוספת שיכולה לסייע לצאת מהמשבר ולסיים את צעדי הסגר ההדוקים היא "לבדוק באופן קבוע את הקשישים ומי שסובלים ממחלות רקע, ולתת להם עדיפות באשפוז בבתי חולים".

הוא הוסיף כי מי שנמצאים בסיכון יצטרכו בכל מקרה להישאר ולעבוד מהבית למשך תקופה ארוכה מיתר המשק, אך אולי אפשר להקל עליהם, "כמו באמצעות שירותי נסיעות בטוחים מקורונה, או אספקת מצרכים על ידי מתנדבים".

כמו רופאים אחרים, גם הוא ממתין ליציאתם לשוק של בדיקות אנטיגנים שיוכלו לגלות אם מישהו כבר נדבק, חלה והחלים. "אחד הרעיונות הצוברים תאוצה (אותו הזכיר גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, א"א) הוא לאפשר לאנשים לצאת לעבודה על סמך תוצאות בדיקות אלה", אמר.

חברות שונות השיקו בדיקות אלה בימים האחרונים, ובאוקספורד שבבריטניה מתנהלת בימים אלה בדיקה של הדיוק שלהן ורגישותן. ממשלות שונות, כמו ממשלת הולנד וגם גרמניה, מתכננות לבדוק באופן אקראי דגימות דם מבנקי הדם ואולי גם מהאוכלוסייה שתיקרא לעשות זאת, במטרה לראות מה שיעור הנדבקים והמחלימים האמיתי באוכלוסייה, שאינו תלוי סימפטומים.

"אפשר לבצע מחקרים גדולים, פעם אחת בקיץ ופעם נוספת באוקטובר. באופן אידאלי זה אמור להתבצע יחד עם בנקי דם, שכבר יש להם דגימות מאוחסנות", הסביר פרופ' דרוסטן, "המטרה תהיה לגבש הערכה מהימנה לכל קבוצת גיל בנוגע לשיעור של המחלימים מהמחלה שיש להם נוגדנים בדם נגד קורונה". "אם נצליח להעריך את הרמות הללו", אמר, "נוכל לדעת אם הגענו כבר לרמה של 60% או 70% מהאוכלוסייה, שזהו ככל הנראה השיעור המקסימלי מהאוכלוסייה שצפוי להידבק".

עוד כתבות

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד