בנימין נתניהו, משה בר סימן טוב ויעקב ליצמן במסיבת עיתונאים על ההיערכות לקורונה / צילום: יח"צ
מספר ארגונים חברתיים, בהובלת עמותת 'צדק פיננסי', פנו ליו"ר הוועדה למאבק בקורונה, ח"כ עופר שלח (יש עתיד) וביקשו ממנו לכנס ישיבת ועדה בנושא שקיפות המידע במסגרת המאבק במגפה. אחד מהאלמנטים המרכזיים בהתמודדות עם התפשטות הנגיף, הוא הפצת מידע בעל מהימנות גדולה והסברה נרחבת לציבור של פרטי התפשטות המחלה. התפקוד של הציבור הישראלי מושתת בתקופה זו על הצורך להסתמך בפרטי מידע מדויקים.
הארגונים, טוענים שההתמודדות עם הנגיף מחייבת מתן משקל ראוי לצורך בשקיפות. "נציין כי במדינות רבות, כולל אלו הנאבקות בהצלחה במיגור הנגיף (כגון דרום קוריאה, סינגפור וטייוואן), עקרון השקיפות הוא נר מנחה בפני קובעי המדיניות. הקפדה על שקיפות מרבית היא הכרחית ומטרתה יצירת אמון המבטיח שיתוף פעולה אזרחי עם הוראות הממשלה", נכתב במכתבם של הארגונים 'הסדנא לידע ציבורי', 'הצלחה', התנועה לחופש המידע, קואליצית שקיפות, שקיפות בינ"ל, שקוף, משנה, 'אנו' ו'צדק פיננסי'. "ככל שהצעדים הננקטים על ידי הממשלה, פוגעים בזכויות יסוד של ציבור רחב יותר (כגון חופש התנועה, זכות הקניין והזכות לפרטיות), הצורך בשקיפות הכרחי".
בקואליצית הארגונים חושבים שיש לשפר את אופן פרסום הנתונים אשר על בסיסם מתקבלות ההחלטות ואת אופן פרסום החלטות הממשלה. בנוסף, יש צורך בפרסום מידע באשר לפיקוח, בקרה ויישום של הנחיות הממשלה, ואף לשים דגש על תצורת פרסום הנתונים, כך שגופים נוספים יוכלו להשתמש בהם (קוד פתוח או מסמכי שיתוף להבדיל מקבצים סגורים).
"מהי התוכנית ארוכת הטווח של הממשלה, על פי התרחישים השונים. אלו יעדים נקבעו על ידי הממשלה להשגה, ומה הן ההשלכות במקום הממשלה אינה משיגה את היעד. יש לכלול פרמטרים מדידים ובכלל זה קצב הגידול של החולים, חולים במצב מסוים, הבראה, אחוז החולים באשפוז ביתי לעומת בתי מלון וכו'", נכתב במכתב. "למען הסר ספק אין באמור כדי לדרוש מהממשלה לפרסם מידע שאינו מצוי בידה, אלא לפרסם מידע שממילא קיים ומצוי בפני מקבלי ההחלטות".
כך למשל, היום (ג') הועבר מידע מטבלת מספרי החולים בערים השונות בישראל באופן בלעדי לאחד מכלי התקשורת, במקום שהמידע ימסר באופן אחיד באמצעות גורם רשמי של משרד הבריאות ויפורסם במקביל בידי כל כלי התקשורת. מדובר בטבלאות מידע הנאספות על ידי משרד הבריאות, אך באופן טבעי, הן שייכות לציבור הרחב. למרות זאת, מישהו במשרד הבריאות מצא לנכון לתעדף את אחד מכלי התקשורת ובכך לעכב בשעות ארוכות את העלאת המידע באופן גרפי נהיר בשאר כלי התקשורת, על אף שמדובר במידע קריטי כדי להבין איך להתמודד עם הנגיף באיזורים שונים במדינה.
ארגון העיתונאים מחה בפני מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן-טוב על ההתנהלות מול כלי התקשורת במסירת המידע. "אנחנו רוצים להפנות את תשומת ליבך למה שמסתמן כצומת בתפקוד נמוך במערך הטיפול במשבר הקורונה במשרד הבריאות - דוברות משרד הבריאות", נכתב בפניה.
כתבי הבריאות, הפועלים תחת תא כתבי הבריאות ציינו (במכתב נוסף ששלחו) כי הם מתקשים לקבל ממשרד הבריאות ומדוברות המשרד נתונים, תדרוכים, מענה ותמונת מצב בזמן אמת. "עיתונאים רבים מתלוננים על חוסר מענה, עיכובים לא סבירים בתגובה, חוסר מנגנון של עדכונים, אפליה ומידור- ובכלל זה, גם בנתונים שנאספים ומתעדכנים במשרד הבריאות עצמו. לא מדובר בגחמה של עיתונאים, הם משרתי ציבור מן המעלה הראשונה ואי אפשר להפריז בחשיבות עבודתם בימים אלה של משבר בריאותי", כתבה ענת סרגוסטי, אחראית חופש העיתונות בארגון העיתונאים.
לדבריה, "דוברות משרד הבריאות היא חולייה חשובה בשרשרת אספקת המידע. אין כמעט דרך אפקטיבית אחרת להעביר הודעות לכלל הציבור בזמן אמיתי מאשר באמצעות כלי תקשורת ההמונים".