רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי
האם קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה שהמדינה הוציאה לדרך בעקבות משבר הקורונה, שפגע תזרימית במספר גדול מאוד של עסקים וחברות, עולה על הדרך הנכונה? אגף החשכ"ל במשרד האוצר שינה את כללי קרן ההלוואות בערבות המדינה לנפגעי הקורונה' לאחר שהתברר כי המתווה המקורי, שכלל שני גופי בדיקה מתאמים חיצוניים, הוביל לצוואר בקבוק עד כדי כך שלפי נתונים שפורסמו אתמול בבוקר מתוך 3,444 בקשות שהוגשו אושרו בבנקים 25 בקשות בלבד. ואולם, גם השינויים שנועדו להפחית בירוקרטיה בקרן החדשה לא בהכרח מספיקים לדברי גורמים במערכת הבנקאית שעדיין משמיעים ביקורת.
בין היתר, חוששים במערכת הבנקאית כי המנגנון החדש ייצור לחץ על הבנקים שייאלצו לסרב לבקשות רבות בשל קיצור ניכר של לוח הזמנים הקצר הרבה יותר מדי, שקבע האוצר. על פי הערכות יש כ-3,700 פניות של חברות בעלות מחזור שנתי של עד 400 מיליון שקל - מעסקים קטנים ועד לעסקים בינוניים פלוס. על פי אותן הערכות, נכון להיום בבוקר, מתוכן אושרו 40 חברות בכל המערכת.
"הקרן היא קרן טובה אשר תיתן מענה לעסקים טובים, שלולא משבר הקורונה לא היו נקלעים לבעיות, כאשר בשל הערבות המובנית בקרן, המערכת הבנקאית תיתן במסגרתה אשראי בריבית יותר טובה מהריבית בשוק", אומר גורם בכיר במערכת הבנקאית. עם זאת, הוא מיד מסייג ואומר כי "הורדת הגופים המתאמים, שאינה דבר שלילי לכשעצמו, יוצרת בעיה, בגלל שבמקביל האוצר הורה על קיצור התקופה למתן מענה לבנקים ל-5 ימים מיום הפנייה, וזה בעייתי מאוד".
לדברי אותו גורם, קודם לשינוי האמור, שעליו הודיע אגף החשכ"ל בדיון בוועדת הכספים, "היה למערכת הבנקאית 9 ימים לקבל החלטה, לאחר 5 ימים של גופי הבדיקה המתאמים, כשבקרן הראשונה מ-2016 היה בכלל מדובר על שבועיים לבנקים ועוד 5 ימים למכון בדיקה המתאם החיצוני. לכן, הקיצור בתקופה לבחינת הבקשה והחלטה לגביה, וכל זה כשהבנקים בעומס גבוה מאוד כי הם עובדים לא במתכונת מלאה, בעייתי מאוד. אך לא רק זאת, החשכ"ל קבע שהימים למתן החלטה ייספרו ממועד הפניה הראשונית ולא ממועד מתן המסמכים כדין ובמלואם וזה לא הגיוני", אומר אותו גורם, ובכך מעלה את התהייה האם המנגנון נבנה לא נכון ויעביר את האחריות לבנקים, שיהיו אלה אשר יגידו לא לחברות רבות.
אותו גורם מפרט כי "ישנה עוד בעיה: הבנקים יכולים לתת מענה בזמן קצר ללקוחות קיימים שלהם, אבל לא ללקוחות של בנקים אחרים. האוצר לא מוכן להקל בנקודה זו".
דבר זה מלמד כי במערכת הבנקאית חוששים משיעור דחיות גבוה מדי. עם זאת, במערכת הבנקאית חושבים כי אם לוח הזמנים יקוצר אך ורק לגבי לקוחות קיימים בכל אחד מהבנקים, ביחד עם הכנסת כל הבנקים המסחריים לקרן - זה ייתן מענה לקשיים של הבנקים ובוודאי שלחברות שיפנו לקרן.
יש עוד בעיה שלא יודעים כיצד להתמודד איתה והיא המגבלה שהאוצר מחיל על הבנקים להשתמש בכספי ההלוואה שניתנים בערבות המדינה לחברות ישמשו לשיפור מצב הלקוח בחשבון האישי מול הבנק. אבל, הגם שהצדק לזה מצד האוצר ברור ומבוסס, הרי שזה יוצר בעיה לבנקים, שעלולים להיקלע לקשיים בטיפול באשראי ה"רגיל" של הלקוח מולם במקרה של קשיים.