ערן יעקב / צילום: יונתן בלום
מרגע פרסום תוכנית הסיוע של הממשלה, נשמעת ביקורת חריפה של ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים נגד התוכנית, ובעיקר נגד הפיצוי שנקבע ותנאיו. במקביל עלו גם הרבה מאוד סימני שאלה של העסקים עצמם, ששואלים ברשתות החברתיות ובקבוצות הווטסאפ "מה זה אומר תכל'ס?", "כמה כסף נקבל מהמדינה?" או "מתי נקבל את 6,000 שקל שמבטיחים לנו?"
אז נקדים ונאכזב עם הנתון הבא: נכון לתוכנית הנוכחית, אף אחד לא באמת יקבל 6,000 שקל פיצוי, לא בערכי נטו לפחות. הסיבה היא שעל פי המתווה שנקבע כרגע, הפיצוי כפוף לתשלום מס הכנסה וביטוח לאומי שיכולים להגיע ל-50% מהסכום. דבר שני, הרבה לפני שנוגסים את נתח המס מעוגת הפיצוי, לא כל העסקים יגיעו מראש לרף הפיצוי הגבוה, 6,000 שקל, ורבים מהם יהיו זכאים ל-3,000 שקל (שמהם יירד המס); ואחרים אף לא יהיו זכאים לפיצוי כלל.
נתחיל מנטל המס והביטוח הלאומי. בעל עסק ייאלץ לשלם מס וביטוח לאומי על פי מדרגות המס שחלות עליו, והחיוב עלול להגיע ל-50% מהסכום. כלומר, העסקים נאלצים להחזיר למדינה 30%-50% מהפיצוי. ניקח למשל דוגמה של עסק ששיעור מס ההכנסה שלו עומד על 25% והביטוח הלאומי עומד על 17.83% (מעל 60% מהשכר הממוצע במשק) - המדינה תנגוס בפיצוי שלו יותר מ-40%. אז המדינה נותנת כמה מיליארדים, אבל מקבלת חזרה חלק משמעותי מהכסף.
ל"גלובס" נודע כי הבקשה לחייב את המענק במס מגיעה דווקא מאגף התקציבים באוצר ולא מרשות המסים. ברשות המסים נשמעות קריאות שונות לשנות את המצב, ועלתה אף הצעה לנהוג במענק כפי שנוהגים במס הכנסה שלילי, להתקין תקנות דומות בנוגע לפיצוי וכך המענק לא יהיה כפוף למס. זאת, בדומה אגב למדינות רבות בעולם שבהן המענק פטור ממס הכנסה ומביטוח לאומי. נכון להרגע לא השתכנעו באגף התקציבים, והפיצוי כפוף למס ולביטוח לאומי, מה שיוצר מצב אבסורדי מעט שבו המדינה מפצה, אך מקבלת בחזרה בין 40% ל-50% מהכסף שהעבירה לעסקים.
ומי לא זכאי לפיצוי? הראשונים הם בעלי העסקים הצעירים, מתחת לגיל 28. למה? לא ברור. אפליית הגיל של התנאי הזה זועקת לשמים, אבל כך נקבע. הבאים בתור לצאת הם התאים המשפחתיים שמכניסים יחד מעל 340 אלף שקל בשנה. לדוגמה: קוסמטיקאית עצמאית שמרוויחה עשרת אלפים ברוטו בחודש נכנסת לתקרת הפיצוי, אך אם בן זוגה מרוויח 20 אלף שקל ברוטו בחודש - היא יוצאת מהזכאות, מאחר ששניהם יחד מרוויחים 360 אלף שקל בשנה. לא מדובר בתא משפחתי עשיר, ובמקרים רבים מדובר בשני עצמאים שהעסק שלהם נסגר לחלוטין בעקבות המשבר והכנסותיהם אפסיות, ובכל זאת - הם אינם זכאים לפיצוי. הלכה למעשה תנאי הסף הזה מוציא הרבה מאוד תאים משפחתיים מגדרי הפיצוי.
כמובן שאי-אפשר גם להתעלם מהמדרגות היורדות של הפיצוי, שבעקבותיהן רבים מהעסקים הקורסים כעת זכאים לפיצוי מופחת. תקרת ההכנסות לזכאות עומדת אמנם על 240 אלף שקל לשנה, אך מ-192 אלף שקל ומעלה המענק יורד בהדרגה עד ל-3,000 שקלים בלבד, כך שמי שהכנסתו 20-19 אלף שקל בחודש בורטו, זכאי לפיצוי של 3,000 שקל. ונזכיר שעל סכום זה הוא גם משלם מס הכנסה וביטוח לאומי.
אחרונים חביבים הם בעלי העסקים החדשים, אלה שפתחו את עסקיהם ב-2019, שאינם זכאים לפיצוי כלל. על פי התוכנית הפיצוי ניתן לעסקים שנפתחו ב-2018, ונכון להיום כל העסקים החדשים נמצאים מחוץ לתמונה.
הדבר האחרון שכדאי להביא בחשבון כשמחשבים את הפיצוי הוא שגם אם כבר פתחת עסק ב-2018, חישוב ההכנסות של העסק נעשה על פי הרווח ב-2018: אם העסק היה בחיתוליו באותה שנה, והכניס מעט, וב־2019 עשה קפיצת מדרגה וההכנסות גדלו משמעותית, הפיצוי עדיין נגזר מההכנסות הנמוכות יותר ב־2018, ואז מן הסתם הוא יהיה נמוך יחסית.