גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הניסויים חדשים, התרופות ישנות: כל מה שצריך לדעת על הסיכוי למצוא חיסון לקורונה

הניסוי הגדול של ארגון הבריאות העולמי • התרופה שהציתה קרב מילולי בין אנשי הביוטק לאנשי הטכנולוגיה • והמוצר הרוסי שנכנס לאירופה באופן לא חוקי • "גלובס" עושה סדר בתרופות, בחיסונים ובבדיקות שעומדים כעת למבחן

תרופות Chloroquine phosphate  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
תרופות Chloroquine phosphate / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

לפני כשלושה שבועות, פרסמנו כאן את רשימת חברות התרופות שעובדות על חיסונים ותרופות לנגיף Covid-19, המכונה קורונה. שלושה שבועות הם הרף עין בעולם פיתוח התרופות. משלב הגילוי עד שלב אישור השיווק עשויות לחלוף גם 20-25 שנה כאשר מדובר בפיתוח של תרופה קלאסית. תהליך ההכנה לניסוי לבדו אורך כמה חודשים טובים. הניסוי עצמו יכול לארוך שנתיים. ניתוח התוצאות שלו עשוי לדרוש כמה חודשים נוספים. אבל במלחמה בקורונה, אין לנו זמן. תרופות שכבר פותחו למחלות אחרות עם מאפיינים דומים מוכנסות מיד לטיפול ניסיוני, והתוצאות מפורסמות בבהילות, כמעט ללא תהליכי ניתוח. תרופות חדשות וחיסונים בפיתוח נכנסים לניסויים במסלול המזורז. ואין מחסור בנבדקים - עשרות אלפי חולים בעולם כבר נמצאים במצב מסכן חיים, ורופאיהם מוכנים לנסות הכול.

עם התפשטות הווירוס בעולם, כבר הולך ומסתמן שנקיטת צעדים של ריחוק חברתי לניהול המגפה לא יובילו לסופה בעתיד הנראה לעין. הם רק יעזרו לדחות את שיא הגל עד לשלב שבו יגיעו החיסונים או התרופות היעילות באמת. עיני כל העולם נשואות אל החיסונים והתרופות הללו, הפעם לא רק כי הם יצילו חיים, אלא גם כי הם יצילו את הכלכלה ואת חופש התנועה של כולנו. לכן התהליכים מואצים, ובתוך שלושה שבועות אכן יש חידושים.

1. 4 תרופות בניסוי "ראש בראש"

ארגון הבריאות העולמי הודיע בסוף השבוע האחרון על גיוס החולה הראשון לניסוי "ראש בראש" של ארבע תרופות מבטיחות לקורונה ולבחינת שילובים ביניהן. מטרת הניסוי הזה היא למנוע מצב שבו כל חברה עושה ניסוי ומנתחת את הנתונים בשיטותיה שלה, כך שיהיה בלתי אפשרי להבין איזו תרופה היא הכי טובה באמת. כמו כן, ניסוי משולב יכול לאפשר בחינה של קומבינציות של תרופות, והוא ירכז את המאמצים הדרושים להגיע לחולים ולרופאים ולתקשר איתם במהלך הניסוי.
שמו של הניסוי הוא Solidarity. ישתתפו בו אלפי חולים מעשרות מדינות. הוא תוכנן כך שיהיה פשוט ביותר לביצוע ולתיעוד, כדי שגם בתי חולים הכורעים תחת עול הטיפול בחולי הקורונה יוכלו להשתתף.

רמדסיביר
מפתחת: חברת גיליאד
התוויה במקור: נבחנה לטיפול באבולה אך לא הגיעה לבסוף לשוק

אף שהתרופה הזאת לא השיגה בעבר תוצאות שאיפשרו להמשיך בפיתוחה, ניכר שיש לה פעילות אנטי-ויראלית ולכן היא מתאימה להיבדק גם למחלת הקורונה. לא רק זאת, התרופה הראתה בניסויי מעבדה פעילות נגד הווירוסים SARS ו-MERS, שהם קרובי משפחה של Covid-19. וירוסים אלה מצוידים, כמו הקורונה, במנגנון הגנה אוטומטי על הגנום של הווירוס, שעוקף תרופות אנטי-ויראליות אחרות.

התרופה כבר נמצאת בשימוש כטיפול חמלה בכמה בתי חולים בישראל, ונבחנת בניסוי קליני קלאסי רחב היקף של חברת גיליאד בסין, שתוצאותיו צפויות להתקבל באפריל. הניסויים כוללים חולים במצב קשה וחולים במצב קל יותר, מתוך הנחה שבאחרונים התרופה תפעל טוב יותר.

כרגע התרופה ניתנת בעירוי, דבר שעשוי לסבך את הטיפול אם יתברר שצריך לתת אותה כבר כשנמצאים במצב קל כדי להשיג תוצאה משמעותית. מאחר שבדרך כלל חולים אלה מחלימים בלאו הכי, יידרש איסוף של מידע מחולים רבים כדי להראות שהתרופה מונעת הידרדרות באופן מובהק.

כלורוקווין והידרוקסיכלורוקווין (HCQ)
התוויה במקור: טיפול במלריה

אלה התרופות שעוררו את התלהבותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בשבוע שעבר. במסיבת עיתונאים ובציוץ בטוויטר, הוא קרא להתחיל להשתמש בתרופות הללו במהירות וטען שהוא מעריץ גדול שלהן. הקהילה המדעית זהירה יותר, ובכלל זה גם היועץ המוביל של טראמפ לנושא Covid-19, אנתוני פאוסי.

ההתלהבות של טראמפ הייתה לאור ניסוי שבו נצפתה הצלחה לטיפול בהידרוקסיכלורוקווין בשילוב עם תרופה אנטיביוטית (Azithromycin), אלא שהניסוי היה במספר זעום של חולים, ומדעני התחום מסכימים שאי-אפשר לדעת עדיין אם התרופה מועילה.

בינתיים, ניסוי נוסף ב-HCQ לבדה, שנערך בסין, לא הראה הבדל בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת, אך הוא לא בדק את השילוב עם AZT, ובכמה מדדים שלא הוגדרו מראש כמדדים העיקריים של הניסוי דווקא נמצאה תועלת. אז גם במקרה הזה התוצאות אינן חד-משמעיות.

יש המעריכים שיידרשו 900 חולים בניסוי כדי להגיע לתוצאה משמעותית, ולכן יש צורך בניסוייים כמו זה שארגון הבריאות העולמי הכריז עליו. עד כה לא הוכחה פעילות אנטי-ויראלית של HCQ בבני אדם, אלא רק במעבדה. למרות זאת, אישר ה-FDA את השימוש בתרופה כטיפול חירום בקורונה.

הניסוי כבר הספיק להצית ויכוח בין אנשי הון הסיכון של תעשיית הביומד ואנשי הון הסיכון של תעשיית הטכנולוגיה. גם בשגרה, אנשי הטכנולוגיה מאשימים את אנשי הביוטק שהם מקובעים בשיטות ניסוי לא רלוונטיות ואילו אנשי הביוטק מאשימים חזרה שהראשונים לא מבינים מדע. הפעם היה זה קית' רבויס, שותף בקרן הון הסיכון של פיטר ת'יל, מאנשי עמק הסיליקון שהחליטו להיכנס לתחום הרפואי, שטען כי הראיות לטובת המוצר מוצקות וכי המדענים מדברים רק מתוך דעות קדומות על טראמפ.
הטענה הזאת הולידה חילופי מהלומות מילוליות בטוויטר בין זאק ויינברג מקרן הביומד Flatiron Health לרבויס. ויינברג הסביר את מגבלות הניסוי, ורבויס ענה שניסויים מבוקרים הם "רעיון ממש נורא".

ויינברג השיב שרבויס "מטומטם ויהיר", וזה החזיר שוויינברג קנאי וחסר ביטחון, וחוסר הפרגון שלו לתרופה "הורג אנשים". ואז רבויס חסם את ויינברג, כך שלא נדע לעולם מה ויינברג היה עונה לו. בכל זאת, ניסויים קליניים מבוקרים הם עדיין קונצנזוס מדעי בכל הנוגע לבדיקת תרופות. חברות הטכנולוגיה אמנם מפתחות מודלים חדשים שעשויים להחליף אותם בעתיד, אבל זה עוד לא קרה.

קלטרה
החברה המייצרת: Abbvie
התוויה במקור: מדובר בקוקטייל המורכב מהתרופות Lopinavir
ו-Rithonavir שנועדו לטיפול באיידס

התרופה הראתה פעילות נגד הנגיף SARS במעבדה וכמה רופאים דיווחו על חולים שטופלו בתרופה והחלימו. אלא שחולים רבים מחלימים גם בלעדיה, כך שקשה להסיק מכך מסקנות.

התרופה עוררה עניין לאחרונה כאשר ישראל החליטה בצעד תקדימי להזמין גרסה גנרית שלה מהודו, אף שהפטנט עליה בארץ לא פג. היצרנית הודיעה מיד כי היא מוותרת על הפטנט בהקשר הזה.

באינטראקציה הזאת נעלמה עובדה אחת: התרופה נכשלה בניסוי קליני ב-Covid-19. אז מה היא עושה בניסוי של ארגון הבריאות העולמי? גם במקרה הזה, ניסויים נותנים מידע חדש, אבל לא תמיד מספקים תשובה חד-משמעית, בעיקר אם התוצאות שליליות. ארגון הבריאות העולמי חושש שאולי בניסוי הסיני, שנערך ב-199 חולים, התרופה ניתנה מאוחר מכדי לעזור, ואולי מתן מוקדם יותר יניב תוצאות שונות.

קלטרה עם אינטרפרון בטא
החברה המייצרת: Abbvie
התוויה במקור: אינטרפרון בטא משמשת בטיפול בטרשת נפוצה

אינטרפרון בטא נחשבת תרופה שמעכבת את התגובה של מערכת החיסון בדרך כלל. המחשבה בניסוי הנוכחי היא שהתרופה תוכל אולי לטפל בפעילות לא מבוקרת ומוגזמת של מערכת החיסון בשלבים הקשים ביותר שלה.

2. המוצר שמחכה במחסנים ביפן

Favipiravir) Avigan)
החברה המפתחת: פוג'יפילם
התוויה במקור: תרופה לשפעת פנדמית, שאושרה לשימוש ביפן

בארגון הבריאות העולמי אמרו שייתכנו שינויים בניסוי. כך, תרופות שיימצאו במהירות כלא יעילות יוסרו ממנו כדי לאפשר לבחון תרופות אחרות.

אפשרות אחת כזאת היא תרופה שפותחה על ידי חברת פוג'יפילם נגד שפעת פנדמית ואושרה לשימוש ביפן. היא כנראה נמצאת שם במחסנים בציפייה למגפת שפעת, אך היא מעולם לא הגיעה לשוק.

בניסויים שנערכו בקרב כ-340 חולים באזורים ווהאן ושנזן שבסין, נמצא כי התרופה מקצרת כמעט בחצי את הזמן בין איתור הווירוס לתוצאה שלילית בבדיקה (מ-11 יום ל-4 ימים, בחולים שמצבם היה גרוע מספיק כדי להצדיק טיפול תרופתי ניסיוני). במקביל, צילומי חזה הראו שיפור במצב הריאות ב-91% מהחולים שנטלו את התרופה, לעומת 62% בקרב אלה שלא טופלו בה. סין כבר אישרה את השימוש בתרופה בחולי קורונה, וניסויים נערכים ביפן, איטליה ותאילנד. באינדונזיה נרכשה כמות גדולה של המוצר, בציפייה לתוצאות ניסויי המדינות האחרות.

בחלק מהניסויים ייבדק המוצר של פוג'י יחד עם התרופה Actemra (Tocilizumab) של חברת רוש, במקור תרופה לסרטן ולדלקת מפרקים. מה הקשר? גם הפעם מדובר בתרופה שיכולה להפחית את פעילות מערכת החיסון המשתוללת בשלבים האחרונים של המחלה. המחיר הוא תופעות לוואי חמורות, אך נסבלות כשהמטרה היא להציל חיים, וכאשר ההערכה היא שהטיפול יהיה קצר טווח, רק כדי להכניס את המערכת לשליטה. בנוסף לניסויים בקוקטייל עם Avigan, תיבחן Actemra גם לבדה בניסוי שאושר בסוף השבוע על ידי ה-FDA. תרופה נוספת מאותה משפחה, Kevzara של סאנופי וריג'נרון, תיכנס בקרוב לניסוי גדול בקורונה.

3. המתחרה הרוסית שזולגת לאירופה

■ Arbidol3
החברה המייצרת: Pharmastandard הרוסית
התוויה במקור: משמשת ברוסיה ובסין לטיפול בשפעת

אף שהבסיס המדעי לטיפול בשפעת באמצעות התרופה הזאת נחשב לא מוצק (ולכן גם התרופה לא אושרה לשימוש במדינות אחרות), מדענים סינים סבורים שיכול להיות לה תפקיד בתוך קוקטייל של תרופות אנטי-ויראליות נוספות. תנועה לא חוקית של המוצר למדינות אירופה כבר החלה, באמצעות סוחרים מקוונים, ולעתים חולים לוקחים אותו לעתים על דעת עצמם. למעשה, כך קרה גם עם HCQ - חולים בארה"ב ניסו ליטול את התרופה על דעת עצמם, וחלקם נטלו בטעות חומר לניקוי אקווריומים בשם דומה. אדם אחד אפילו נפטר כתוצאה מכך.

הטעות הזאת כנראה לא תחזור, אבל בכל מקרה רופאים מזהירים מתופעות הלוואי של רוב התרופות המופיעות ברשימה זו, שהן מיותרות אם התרופה לא עובדת או אם אינה נחוצה בסיכוי הסביר שהמחלה תעבור מעצמה.

נוסף על תרופות המוסטות מטיפול במחלה אחת לאחרת, קיימות תרופות רבות נוספות בקנה, המפותחות במיוחד לטיפול בקורונה, אולם יידרש להן זמן ארוך בהרבה ולגבי רובן אין עדיין מידע על תוצאות בבני אדם.

עשרות חברות במרוץ לחיסון

בעוד שתרופות יכולות לסייע בניהול המגפה, חיסונים יכולים להחזיר לנו את השגרה. אלא שלרוב לא ניתן להסיט חיסון ממחלה אחת לאחרת, למעט אולי מקרה אחד - חיסון נגד שחפת בשם BCG. שניתן כיום ל-130 מיליון תינוקות בשנה ברחבי העולם. מה הקשר לקורונה? מחקרים קודמים בבני אדם רמזו שהחיסון הזה משפר את פעילות מערכת החיסון לא רק נגד שחפת. התזה הזאת תיבחן כעת, כאשר 4,000 רופאים אוסטרלים יקבלו את החיסון. מחקר נוסף הראה שיש מתאם בין מדינות שבהן ניתן החיסון לשחפת לבין שיעור מתים נמוך יותר, אך הוא אינו מעיד על סיבתיות.

36 חברות מפתחות חיסונים ייעודיים לקורונה, וביניהן מכון מיג"ל הישראלי, שמסב חיסון שפותח במקור לבעלי חיים. כמה חיסונים כבר הגיעו לשלב הניסויים בבני אדם, והמתקדם ביניהם הוא זה של חברת מודרנה. הוא נכנס לניסויים קליניים ומתנדבים אמיצים ראשונים כבר קיבלו אותו, אף שאינם חולים. אם החיסון יעבוד, הם יוכלו להסתובב בעולם ללא חשש. 

מחכים לפריצת הדרך האמיתית בבדיקות

מספר רב של חברות מפתחות בדיקות לנוכחות וירוס הקורונה - בדיקות מהירות, בדיקות ביתיות, מכשירים שיכולים לעבד כמות גדולה של דגימות בבת אחת ובדיקות שעשויות לזהות כמויות קטנות מאוד של הווירוס כדי לאתר חולים ללא תסמינים עדיין. זיהוי ובידוד מוקדם של חולים הוא אחת הדרכים היעילות לשלוט במחלה ולהחזיר את העולם לתפקוד עוד לפני שיש לנו תרופה או חיסון.

אולם פריצת הדרך המבוקשת, שכנראה תהיה אפשרית בטווח של כמה חודשים, היא בדיקה מהימנה לנוכחות נוגדנים לווירוס. כך ניתן יהיה לאתר את כל מי שחלה
ב-Covid-19, ואולי אפילו לא ידע שהוא חולה. כך גם יהיה אפשר להבין טוב בהרבה את דפוסי ההדבקה, לשחרר אנשים שיש להם נוגדנים, וגם לאמוד את משך הזמן שבו הנוגדנים קיימים והאדם מחוסן מפני הדבקה חוזרת.

הבדיקות הקיימות שעושות זאת נחשבות לא אמינות מספיק. הן פחות מתאימות לאבחון מחלה פעילה, כי הנוגדנים מופיעים רק אחרי שכבר אפשר לאתר את הווירוס באופן ישיר. 

עוד כתבות

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא