גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יכולנו לעצור את ההתפשטות הרבה יותר מוקדם. הזהרתי מראש"

"ניבאתי אחד לאחד את מה שקורה היום, ואמרתי שחייבים להתכונן, אבל משרד הבריאות עצר את הבדיקות מסיבה לא ברורה", אומרת ל'ליידי גלובס' פרופ’ גילי רגב, האחראית האפידמיולוגית במתחם הקורונה בשיבא ● הרופאות שמובילות את המלחמה בנגיף הקורונה בישראל 

גילי רגב / צילום: איליה מלניקוב, גלובס
גילי רגב / צילום: איליה מלניקוב, גלובס

לאורך ההיסטוריה האנושית קמו נביאי זעם שהתריעו מפני קטסטרופות, מישעיהו וירמיהו בתנ"ך, דרך ישעיהו ליבוביץ’, ועד קרייג המילטון-פרקר, שניבא את פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי ועליית טראמפ. שלא בטובתה, הצטרפה פרופ’ גילי רגב, מנהלת היחידה למניעת זיהומים בשיבא, לרשימת חוזי העתידות, כשהייתה בין היחידים בארץ שניבאו את הכאוס שתיצור התפרצות הקורונה, אם לא ייערכו אליה כראוי. רק שקברניטי משרד הבריאות לא לקחו מספיק ברצינות את דבריה.

הרופאות שמובילות את המלחמה בנגיף הקורונה בישראל
■ פרופ' גילי רגב: "יכולנו לעצור את התפשטות הקורונה הרבה יותר מוקדם. הזהרתי מראש"
■ 
פרופ' גליה רהב: "הבעיה שלנו תהיה להחליט את מי להנשים ואת מי לא"

על המגפה היא שמעה בהרווארד, כשלימדה קורס עם פרופ’ מארק ליפשיץ, המנטור שלה ומי שנחשב עכשיו לאורים ולתומים של וירוס הקורונה. ההתפרצות בסין נדמתה להם בהתחלה כאירוע נקודתי, בר הכלה, אבל רחוק, עד לאפיזודה שהדליקה אצלה את כל הסירנות.

"באמצע ינואר הייתה סדנה של 30 איש בגרמניה והשתתפה בה סינית. כשהיא חזרה הביתה היא לא הרגישה טוב, והתברר שחלתה בקורונה", אומרת רגב, שמשמשת כיועצת-על בבתי חולים בארץ בנוסף לעבודתה כאחראית אפידמיולוגית במתחם המבודד בתל השומר. "בסוף ינואר התגלה ששישה גרמנים נדבקו בקורונה, ומיד ניבאתי אחד לאחד את מה שקורה היום. ידעתי שאנחנו עומדים בפני מגפה שלא הכרנו. פגשתי בחניה את סיגל סדצקי ממשרד הבריאות, ואמרתי לה, ‘חייבים להתכונן למשהו אחר’".

איך הבנת שיש כאן קטסטרופה ממשמשת?
"בסארס היה ברור שאדם מידבק כשעולה החום, ואז אפשר היה לשלוט ולעצור את המגפה. פה הבנתי מיד שאם יש אנשים ללא סימפטומים שמדביקים, מדובר במשהו שיתפשט במהירות שיא. הגרמנים עשו בשכל ובדקו מיד את כל מי שבא במגע עם הסינית ושמו אותם בבידוד. הבדיקות היו אלמנט קריטי בטיפול בהתפרצות, ואנחנו רואים שבגרמניה המספרים שונים מאלה שבאיטליה או ספרד".

אצלנו לא הצטיידו בבדיקות.
"לא היו כמעט בכלל בדיקות בהתחלה, ועד היום אין מספיק. זה מעניין, כי במפגש ההוא עם סיגל ראיתי שהיא מבינה על מה אני מדברת ומבינה את הצורך בהצטיידות בבדיקות, אבל במשרד הבריאות עצרו את זה משום מה".

את אומרת שיכולנו לעצור את התפשטות הקורונה בשלב הרבה יותר מוקדם.
"כן, הזהרתי. אבל זה לא הזמן לבדיעבד. הסברתי אז מיד את הדברים לקרייס ולגליה רהב, הם קלטו על מה אני מדברת והתחילו לפעול במהירות, כי כבר היה לנו הניסיון הבינלאומי מהסארס. יש לא מעט אנשים שגילו באיחור גדול את גודל האירוע, ולצערי איבדנו זמן יקר".

"הקורונה תכה בנו בגלים נוספים"

היא נולדה בארה"ב, לאמא יועצת חינוכית ואבא שעשה דוקטורט באוניברסיטת ברקלי. משם חזרו לרמת אביב. כשהייתה בכיתה ג’ טסו לשם שוב לשלוש שנים, וכששבו לישראל התיישבו בעומר. היא שירתה ביחידת עילית של חיל המודיעין, ומיד אחרי השחרור התחילה ללמוד רפואה. "בשנה הרביעית עשיתי הפסקה והלכתי למכון ויצמן, למחקר בנוירוביולוגיה בנושא זיכרון, כי חשבתי לעסוק במחקר, אבל מהר מאוד התגעגעתי לריח הקקי של הילדים, לטיפול, רציתי קודם כל להיות רופאה".

היא עברה לתל אביב, עשתה את הסטאז’ בתל השומר ונישאה למיכאל יוחאי. לפני ההתמחות עוד הספיקה לקפוץ להודו, ולקחה חלק במאבק במגפת הדבר, ובעקבות ההתנסות ההיא הפכה לרופאת מטיילים.

"במסגרת המחקר טסנו לארה"ב לארבע שנים בבוסטון. עבדתי עם פרופ’ ליפשיץ והתחלנו ללמד את הקורס לעמידות לאנטיביוטיקה פעם בשנתיים. כשחזרנו לארץ הציעו לי בשיבא מסגרת של טיפול מחקר בחלק הקליני תחת פרופ’ גליה רהב".

בינואר 2017 התבקשה להקים את המחלקה למניעת זיהומים בבית החולים.

"כשהתחלתי לעבוד, אמרו לי שיש חיידק אלים שמסתובב ולא הצליחו למגר אותו, גם אחרי שהצוות הגביר את שטיפות הידיים וההיגיינה. עשינו תחקיר עם הצוות של חדר מיון, והבנו שהמקור חייב להיות קשור למים. בסופו של דבר גילינו שמקורו בסיפונים של הכיורים. אנחנו בעיצומו של תהליך עם חברת ברזים, שנפסק בגלל הקורונה".
רגב עבדה כתף מול כתף עם יהודה קטורזה, המכונה ‘יהודה הקוסם’, סמנכ"ל הלוגיסטיקה שהקים את מתחם המבודדים, כדי לאפשר את העבודה השוטפת בבית החולים עצמו, ללא חשש מהפצת הווירוס.

"מערכת הבריאות הוזנחה במשך שנים והחקירות בנושא עוד יגיעו. בסינגפור, אחרי הסארס, הקימו בתי חולים ייחודיים, שחצי מבנה הוא בתת לחץ, מה שמונע הפצת זיהומים, מתוך הבנה שעלולות להיות עוד מגפות כאלה. לנו יש חמישה מתחמים, שזה מעט מדי, ושוב, מעט מדי בדיקות, מעט מדי ניטור, כי בידוד לא יכול לעבוד לבד. הסארס היה פרומו מצומצם, ויחסית הוכחד מהר, הקורונה תכה בנו בעוד גלים נוספים שיבואו, וצריך להתכונן אליהם".

עד שימצאו חיסון.
"וזה יקרה עוד שנה או שנה וחצי".

ומה יקרה ביום שאחרי הקורונה?
"אנשים ישנו הרגלים. חצי מהעבודה של האחיות שלי, שניסו להסביר כמה ההיגיינה חשובה, נעשתה כבר. מצד שני, הטבע האנושי הוא לחבק ולנשק ונחזור לזה, אין לי ספק. סגר של חודשיים-שלושה הוא ארוך מדי, והציבור לא יוכל לעמוד בו. ההמלצה שלי היא סגר לתקופה קצרה, שיאט את ההתפשטות של הנגיף, ואז צריך לראות איך חוזרים לשגרה, כי הנזק הכלכלי הוא בלתי נסבל".

מישהו מסביבת רה"מ מתייעץ איתך?
"בעקיפין".

חבל, כי את מאוד נחרצת.
"למדתי להיות יותר נחרצת עם השנים, הנבואות שלי מתגשמות".

עוד כתבות

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בבורסה: ת"א 35 מעל 3,500 נקודות; ארית צנחה בכ-20%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.1% וננעל בשיא חדש, ומדד ת"א 90 איבד 1.1% ● מדד הבנייה נפל ב-1.8% ● ארית תעשיות צנחה אחר שהודיעה שמתכננת להנפיק את החברה הבת ● מחירי הנפט עולים על רקע דשדוש המגעים לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וגם: המניה הקטנה בתחום ה-AI שמכה את השוק, עם עלייה של 180% מתחילת השנה

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"

הבניין בגבעתיים / צילום: L&D GROUP

תוך 3 חודשים בלבד ולפני קבלת היתר בנייה: שלוש דירות נמכרו בבניין המיועד לפינוי־בינוי בגבעתיים

בניין בשכונת בורוכוב בגבעתיים נבנה בשנות ה־70, והדיירים בו חתמו על הסכם פינוי־בינוי, אך עדיין רחוקים מהיתר ● שתיים מהדירות נקנו ע"י משקיעים, ואחת ע"י משפרי דיור ● נעמה יסקרוביץ, סוכנת נדל"ן מחברת L&D GROUP: "אנשים מחפשים אלטרנטיבה לת"א"

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים

במסגרת שורת הבעלים בחברה הגרמנית נמנות קטאר החזקות, זרוע של רשות ההשקעות הקטארית, וגם קרן העושר הסעודית ● בוועד העובדים של צים מתנגדים לעסקה בחריפות וקוראים למדינה למנוע את המהלך

ארסוף. חסידות גור מחזיקה קרקעות באזורים אטרקטיביים במיוחד / צילום: איל יצהר

"אנא, תהיו כאיש אחד בלב אחד": כששר אוצר ניסה למנוע את ביטול מס רכוש

הניסיונות להחזיר לחיינו את מס רכוש על קרקעות פנויות, מזכירים את קריאתו של יעקב נאמן לתקן את העיוות ● אלא שבמקום מס שפוגע בקבוצות לחץ ברורות, בממשלה מעדיפים גזרות על כולם

סכום שיא שעבר ליורשים המיליארדרים / צילום: Shutterstock

"משימור הון להעצמת הדור הבא": הטרנד החדש של המיליארדרים

מנהלת ההון הגלובלית, UBS, פרסמה היום (ה') את דוח המיליארדרים שלה לשנת 2025, שמצביע על עלייה של 8.8% במספר האולטרה-עשירים בעולם ● מלבד אלו שיצרו את הונם בעצמם, 91 יורשים הפכו למיליארדרים כאשר ירשו סכום שיא של 297.8 מיליארד דולר ● ומה קורה בישראל?

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר האוצר מציג את תקציב 2026: "יהיה מס על בנקים. הוא יהיה קבוע וגדול"

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: צילום מסך יוטיוב

תקציב הפרסום של יד2 עובר למקאן תל אביב

בשמונה השנים האחרונות טופל תקציב יד2 בראובני-פרידן, והחל מ-2026 הוא יעבור למשרד פרסום חדש ● השבוע נמכרה פלטפורמת היד השנייה לקרן אייפקס העולמית תמורת 3.1 מיליארד שקל

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

בריאות, טכנולוגיה ושווקים מתעוררים: ההמלצות של ענקית קרנות הסל מוול סטריט

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

פיוש גויאל / צילום: לע''מ

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע במשק באוקטובר: 13,620 שקל. ומה קורה בהייטק?

לפי הלמ"ס, מדובר בעלייה של 2.9% לעומת אוקטובר 2024 ● קצב האינפלציה באוקטובר 2025 עמד על 2.5%, כך שגם ריאלית מדובר בעלייה קלה לעומת החודש המקביל בשנה שעברה

חוזרים הביתה / צילום: Shutterstock

לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון

רס"ל רן גואילי הוא החלל החטוף האחרון שנותר ברצועת עזה ● חוסל יאסר אבו שבאב, מנהיג המיליציה העזתית ששיתף פעולה עם ישראל ● אחרי התרעת הפינוי: חיל האוויר החל לתקוף מטרות של חיזבאללה בדרום לבנון ● צה"ל מאשר: חוסלו מג"ד מזרח רפיח, סגנו ומפקד פלוגה בחמאס ● המתווך טוען: חמאס מוכן להתפרק מנשקו ● עדכונים שוטפים

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

מבעלי השליטה ועד לתגובת המניה: ההצעה לרכישת צים שנחשפה בגלובס מסעירה את המשקיעים

בענף הספנות הבינלאומית מפנים תשומת לב רבה להתפתחויות בנוגע להתעניינות הרחבה של ענקיות הספנות בצים, שהרי עסקאות בסדר גודל שכזה לא מדוברות באופן שגרתי בתחום המסורתי ● כל זה מתרחש בעת שבהשפעת הזינוקים האחרונים במניה, שווי החברה הנוכחי עומד על כ־2.46 מיליארד דולר ● יו"ר ועד העובדים: "רכישת צים ע"י הפג לויד, שנשלטת בידי קטאר וסעודיה, היא סכנה ישירה לביטחון המדינה"

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף