גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גילי רגב / צילום: איליה מלניקוב, גלובס

לאורך ההיסטוריה האנושית קמו נביאי זעם שהתריעו מפני קטסטרופות, מישעיהו וירמיהו בתנ"ך, דרך ישעיהו ליבוביץ’, ועד קרייג המילטון-פרקר, שניבא את פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי ועליית טראמפ. שלא בטובתה, הצטרפה פרופ’ גילי רגב, מנהלת היחידה למניעת זיהומים בשיבא, לרשימת חוזי העתידות, כשהייתה בין היחידים בארץ שניבאו את הכאוס שתיצור התפרצות הקורונה, אם לא ייערכו אליה כראוי. רק שקברניטי משרד הבריאות לא לקחו מספיק ברצינות את דבריה.

הרופאות שמובילות את המלחמה בנגיף הקורונה בישראל
■ פרופ' גילי רגב: "יכולנו לעצור את התפשטות הקורונה הרבה יותר מוקדם. הזהרתי מראש"
■ פרופ' גליה רהב: "הבעיה שלנו תהיה להחליט את מי להנשים ואת מי לא"

על המגפה היא שמעה בהרווארד, כשלימדה קורס עם פרופ’ מארק ליפשיץ, המנטור שלה ומי שנחשב עכשיו לאורים ולתומים של וירוס הקורונה. ההתפרצות בסין נדמתה להם בהתחלה כאירוע נקודתי, בר הכלה, אבל רחוק, עד לאפיזודה שהדליקה אצלה את כל הסירנות.

"באמצע ינואר הייתה סדנה של 30 איש בגרמניה והשתתפה בה סינית. כשהיא חזרה הביתה היא לא הרגישה טוב, והתברר שחלתה בקורונה", אומרת רגב, שמשמשת כיועצת-על בבתי חולים בארץ בנוסף לעבודתה כאחראית אפידמיולוגית במתחם המבודד בתל השומר. "בסוף ינואר התגלה ששישה גרמנים נדבקו בקורונה, ומיד ניבאתי אחד לאחד את מה שקורה היום. ידעתי שאנחנו עומדים בפני מגפה שלא הכרנו. פגשתי בחניה את סיגל סדצקי ממשרד הבריאות, ואמרתי לה, ‘חייבים להתכונן למשהו אחר’".

איך הבנת שיש כאן קטסטרופה ממשמשת?
"בסארס היה ברור שאדם מידבק כשעולה החום, ואז אפשר היה לשלוט ולעצור את המגפה. פה הבנתי מיד שאם יש אנשים ללא סימפטומים שמדביקים, מדובר במשהו שיתפשט במהירות שיא. הגרמנים עשו בשכל ובדקו מיד את כל מי שבא במגע עם הסינית ושמו אותם בבידוד. הבדיקות היו אלמנט קריטי בטיפול בהתפרצות, ואנחנו רואים שבגרמניה המספרים שונים מאלה שבאיטליה או ספרד".

אצלנו לא הצטיידו בבדיקות.
"לא היו כמעט בכלל בדיקות בהתחלה, ועד היום אין מספיק. זה מעניין, כי במפגש ההוא עם סיגל ראיתי שהיא מבינה על מה אני מדברת ומבינה את הצורך בהצטיידות בבדיקות, אבל במשרד הבריאות עצרו את זה משום מה".

את אומרת שיכולנו לעצור את התפשטות הקורונה בשלב הרבה יותר מוקדם.
"כן, הזהרתי. אבל זה לא הזמן לבדיעבד. הסברתי אז מיד את הדברים לקרייס ולגליה רהב, הם קלטו על מה אני מדברת והתחילו לפעול במהירות, כי כבר היה לנו הניסיון הבינלאומי מהסארס. יש לא מעט אנשים שגילו באיחור גדול את גודל האירוע, ולצערי איבדנו זמן יקר".

"הקורונה תכה בנו בגלים נוספים"

היא נולדה בארה"ב, לאמא יועצת חינוכית ואבא שעשה דוקטורט באוניברסיטת ברקלי. משם חזרו לרמת אביב. כשהייתה בכיתה ג’ טסו לשם שוב לשלוש שנים, וכששבו לישראל התיישבו בעומר. היא שירתה ביחידת עילית של חיל המודיעין, ומיד אחרי השחרור התחילה ללמוד רפואה. "בשנה הרביעית עשיתי הפסקה והלכתי למכון ויצמן, למחקר בנוירוביולוגיה בנושא זיכרון, כי חשבתי לעסוק במחקר, אבל מהר מאוד התגעגעתי לריח הקקי של הילדים, לטיפול, רציתי קודם כל להיות רופאה".

היא עברה לתל אביב, עשתה את הסטאז’ בתל השומר ונישאה למיכאל יוחאי. לפני ההתמחות עוד הספיקה לקפוץ להודו, ולקחה חלק במאבק במגפת הדבר, ובעקבות ההתנסות ההיא הפכה לרופאת מטיילים.

"במסגרת המחקר טסנו לארה"ב לארבע שנים בבוסטון. עבדתי עם פרופ’ ליפשיץ והתחלנו ללמד את הקורס לעמידות לאנטיביוטיקה פעם בשנתיים. כשחזרנו לארץ הציעו לי בשיבא מסגרת של טיפול מחקר בחלק הקליני תחת פרופ’ גליה רהב".

בינואר 2017 התבקשה להקים את המחלקה למניעת זיהומים בבית החולים.

"כשהתחלתי לעבוד, אמרו לי שיש חיידק אלים שמסתובב ולא הצליחו למגר אותו, גם אחרי שהצוות הגביר את שטיפות הידיים וההיגיינה. עשינו תחקיר עם הצוות של חדר מיון, והבנו שהמקור חייב להיות קשור למים. בסופו של דבר גילינו שמקורו בסיפונים של הכיורים. אנחנו בעיצומו של תהליך עם חברת ברזים, שנפסק בגלל הקורונה".
רגב עבדה כתף מול כתף עם יהודה קטורזה, המכונה ‘יהודה הקוסם’, סמנכ"ל הלוגיסטיקה שהקים את מתחם המבודדים, כדי לאפשר את העבודה השוטפת בבית החולים עצמו, ללא חשש מהפצת הווירוס.

"מערכת הבריאות הוזנחה במשך שנים והחקירות בנושא עוד יגיעו. בסינגפור, אחרי הסארס, הקימו בתי חולים ייחודיים, שחצי מבנה הוא בתת לחץ, מה שמונע הפצת זיהומים, מתוך הבנה שעלולות להיות עוד מגפות כאלה. לנו יש חמישה מתחמים, שזה מעט מדי, ושוב, מעט מדי בדיקות, מעט מדי ניטור, כי בידוד לא יכול לעבוד לבד. הסארס היה פרומו מצומצם, ויחסית הוכחד מהר, הקורונה תכה בנו בעוד גלים נוספים שיבואו, וצריך להתכונן אליהם".

עד שימצאו חיסון.
"וזה יקרה עוד שנה או שנה וחצי".

ומה יקרה ביום שאחרי הקורונה?
"אנשים ישנו הרגלים. חצי מהעבודה של האחיות שלי, שניסו להסביר כמה ההיגיינה חשובה, נעשתה כבר. מצד שני, הטבע האנושי הוא לחבק ולנשק ונחזור לזה, אין לי ספק. סגר של חודשיים-שלושה הוא ארוך מדי, והציבור לא יוכל לעמוד בו. ההמלצה שלי היא סגר לתקופה קצרה, שיאט את ההתפשטות של הנגיף, ואז צריך לראות איך חוזרים לשגרה, כי הנזק הכלכלי הוא בלתי נסבל".

מישהו מסביבת רה"מ מתייעץ איתך?
"בעקיפין".

חבל, כי את מאוד נחרצת.
"למדתי להיות יותר נחרצת עם השנים, הנבואות שלי מתגשמות".