מטוסי לופטהנזה בשדה התעופה בפרנקפורט. טיסות רבות בוטלו בשל משבר הקורונה / צילום: Michael Probst, AP
ארגון התעופה העולמי (יאט"א): ענף התעופה יחזור לפעילות מלאה רק ברבעון הרביעי של 2021. הארגון העריך כי ההפסד המצטבר של חברות התעופה בעקבות משבר הקורונה יגיע לפחות ל-252 מיליארד דולר. המיתון הכלכלי העולמי לא יאפשר לתעשייה לתהאושש בקצב שיחוו תעשיות אחרות. ביאט"א מודאגים מיכולת החברות לשרוד את התקופה. במסיבת עיתונאים וירטואלית שכינס מנכ"ל הארגון אלכסדר דה ז'וניאק והכלכלן הראשי של יאט"א בריאן פירס הביעו השניים דאגה מתזרים המזומנים שהולך ואוזל בקרב מרבית חברות התעופה כשהם צופים שחברות קטנות או בינוניות לא ישרדו את המשבר.
יתרה מכך הדגיש פירס כי גם כשרוב הציים של חברות התעופה מקורקעים, יש רכיב הוצאות קבועות שמכביד על החברות, הוא העריך כי מדובר ב-49% מעוגת ההוצאות של החברות כשתשלומים אלה כוללים בין השאר החזרי מימון, הוצאות אדמיניסטרטיביות ותשלום שכר לעובדים. מנגד החברות הפחיתו 51% מההוצאות המשתנות שלהן כפועל יוצא של עוצר הטיסות "אי-אפשר לאפס את ההוצאות. אנחנו מעריכים כי ברבעון השני של 2020 חברות יצטרכו להוציא היקף של 61 מיליארד דולר, מתוך זה אנחנו מעריכים שהחברות מחזיקות ב-35 מיליארד דולר כסף של טיסות שהנוסעים שילמו עליהן".
לאור זאת קוראים ביאט"א לציבור לקבל בהבנה מדיניות שנוקטות עוד ועוד חברות והיא של הענקת שובר עתידי למימוש במקום החזר כספי. לפי דה ז'וניאק, "ממשלות כמו קולומביה, קנדה והולנד הבינו שזה משהו שצריך להיות מעוגן בחוק. מהצרכנים אנחנו מצפים לגלות הבנה כשהכסף הזה יכול להיות שאלת ההישרדות של חברות התעופה. אני משוכנע שזה יוצר אי-נוחות בקרב הנוסעים, אבל זה עניין של להיות או לחדול".
נציין כי גם בישראל מנסה משרד התחבורה לשנות זמנית את חוק התעופה ולבוא לקראת החברות שנקלעו לקטסטרופה. החוק מבקש לקבוע כי החזר כספי יינתן בתוך 90 ימים במקום בתוך 21 ימים וכי תשונה ההגדרה של טיסה מבוטלת שעל-פיה זכאי הנוסע להחזר. בשלב זה טרם הוסכם על נוסח בין משרדי הממשלה ולכן לפי חוק החברות חייבות להשיב כסף לצרכנים על טיסות שבוטלו מיוזמת החברות.
הטסת המטען יכולה לסייע?
בימים אלה עיקר התנועה האווירית היא של מטוסי מטען (קרגו). חברות תעופה משתמשות גם במטוסי נוסעים להטסת מטען אלא שביאט"א לא תולים תקווה בסגמנט הזה כקרש הצלה. בימים כתיקונם עבור רוב החברות הקרגו תופס נפח של עד 10% בפעילות.
הטסות המטען בימים אלה כוללות בעיקר הטסה של ציוד רפואי ותרופות. "בחודשים הללו הקרגו מבצע עבודה חשובה אבל ככל שהמיתון הכלכלי יעמיק ויכביד גם על צרכנים וגם על חברות מסחריות, סגמנט הטסות המטען יפחת", אמר פירס.
נושא שעליו התעכבו מנהלי יאט"א התייחס לחשיבות של סיוע ממשלתי לחברות תעופה. "לחצי מהחברות עשוי להיגמר הכסף והן יהיו בסכנת קיום. מה שיכול להציל אותם זה מחירי הדלק הנמוכים אבל בעיקר סיוע ממשלתי". רק מעט מחברות התעופה אינן ממונפות ובעלות תזרים מזומנים גדול - ואגב בעיקר מדובר בחברות לואו קוסט שמוכיחות שהניהול הרזה ביום יום פועל לטובתן, כך למשל רינאייר ואיזי ג'ט שרוב הציים שלהם נמצאים בבעלות ולא בליסינג או במימון.
לעומתן החלק הארי של חברות התעופה נושא על גבו התחייבויות גבוהות והן תלויות בממשלות. "ממשלות צריכות להבין שחברות תעופה יהיו פקטור משמעותי ביציאה מהמשבר", אמר פירס. "החברות מחברות בין ערים לצרכים מסחריים. ממשלות שלא יתמכו בחברות עשויות להישאר בלי חברות תעופה".
דה ז'וניאק התייחס לאפשרות של הכנסת משקיע או קונה לחברות ואמר כי "אני מעריך שעד לסוף 2020 אין משקיע שירצה לקנות חברת תעופה או להשיק חברה חדשה או לקנות חברה מיד שנייה. אין עניין מצד משקיעים בענף הזה. גם אם חברות נמצאות על המדף - לא יהיה מי שיקנה אותן. קונסולידציה יכולה להקל על חברות ולהוריד את היקף ההוצאות אבל זה מוקדם מדי".
לפי יאט"א מנגנון הסיוע הממשלתי יכול לכלול אפשרות של הלאמה כפי שעשתה ממשלת איטליה עם חברת אליטליה או של רכישת מניות חלקית. "היו ממשלות מהירות שהבינו שהסיוע חייב להינתן בהקדם כמו המדינות הנורדיות, יש ממשלות שפעלו לאט יותר - למשל באירופה אבל יותר ויותר מבינות שהסיוע שלהן הוא חובה. בדובאי פורסם שהממשלה תזרים כסף לחברת התעופה אמירייטס וממשלות רבות נקטו מדיניות דומה. הן מבינות שהתרומה של תעופה למדינות לא רק בהיבט התיירות - היא קריטית", אמר פירס. "באירופה אחרי הענן הוולקני כשהתעופה פסקה היה מחסור בירקות בין מדינות, ברור שהתעופה היא חלק משרשרת האספקה והיא חלק מהותי בהחלמה הכלכלית של מדינות ביום שאחרי המשבר. ככל שחולף הזמן תזרים המזומנים של החברות לא יאפשר להן להמשיך להתקיים. יש מחנק תזרימי ואת זה הממשלות חייבות לשחרר".
ומה בישראל? עד כה תוכנית הסיוע של הממשלה לא כוללת כל התייחסות קונקרטית לענף התעופה. בשלב מוקדם יותר בדיונים דובר על סיוע של כמיליארד שקל לתעשייה, הלוואה בערבות מדינה של 25 מיליון דולר לישראייר ולארקיע והלוואה של כ-200 מיליון דולר לאל על אלא שעד כה הסכומים הללו לא ניתנו. במשרד האוצר מדגישים כי תוכנית הסיוע לעסקים גדולים אינה כוללת את הענף, וכי מול חברות התעופה מתנהל שיח נפרד.
אל על שבה והציגה למשרד האוצר תוכנית התייעלות במטרה להוכיח שהחברה תהיה מסוגלת להחזיר את הכסף למדינה, תוכנית זו עברה עוד חידודים וכיווצים מבחינת אל על אלא שלפי גורמים המעורבים בדיונים - התוכנית אינה מספקת ועל החברה להעמיק את ההתייעלות שלה. באוצר לוקחים בחשבון שאל על וכמוה ארקיע נכנסו למשבר הזה בעמדת נחיתות כלכלית כאשר אל על עצמה ממונפת בעסקות מימון בהיקף של מיליארדי דולרים על צי מטוסי הדרימליינר והיא נדרשה להתייעלות עוד לפני המשבר. שלוש החברות לא מפעילות כלל טיסות מסחריות למעט טיסות חילוץ של ישראלים וטיסות מטען. ארקיע ואל על הוציאו כמעט את כל העובדים לחל"ת, ועבור אל על בעיקר שאלת הזמן בכל הנוגע לסיוע הכלכלי היא קריטית להמשך קיומה.
לשאלה מדוע יאט"א מתעקשת להמשיך לגבות כסף מסוכני הנסיעות שנקלעו בעצמם לקשיים לנוכח העובדה שהחברות מחזיקות בסכום של 35 מיליארד דולר כאמור ככספים ששולמו להן עבור טיסות מבוטלות השיב דה ז'וניאק "כולם בשרשרת מנסים לשמור על המזומנים שלהם שהולכים ואוזלים. לכולם יש הוצאות בלי הכנסות. שמירה על העברת הכספים בצינור המקובל (כלומר דרך BSP מסלקת התשלומים של יאט"א, המשמשת כצינור להעברת כספים בין הסוכנים ובין חברות התעופה) תוכל להגן על חברות התעופה מפני פשיטות רגל. אנחנו מבקשים שהנוסעים יקבלו בהבנה קבלת שובר עתידי במקום החזר כספי ומבקשים מהסוכנים להמשיך לפעול כמקובל. אנחנו יודעים שיש סוכנים שנקלעו לקשיים וכל מקרה נבחן לגופו. אנחנו יודעים שכולם סובלים ומשתדלים לשמור את המערכת שתעבוד גם אם נדרשת פשרה בין כל הגורמים בשרשרת".
היום שאחרי מבחינת יאט"א עוד רחוק והוא תלוי מאוד במדיניות של ממשלות להסיר את מחסומי הגבולות ולבטל את האיסור לטוס.
"זה המפתח לחזרה לפעילות של חברות התעופה, זה חייב להיות מסודר ומעוגן בהסכמים בילטרליים אחרת לא נוכל לחזות מתי המשבר הזה ייגמר. אנחנו מניחים שבשלושה החודשים הקרובים התעופה תפעל בסגר מוחלט ושהחזרה תהיה הדרגתית", אמר פירס "יש גם תרחיש שהווירוס ידעך ויחזור. כרגע רק ברבעון הרביעי של 2021 אנחנו מעריכים חזרה לפעילות מלאה, אבל יודעים שזה יכול להיות גם אחרי זה. בסין אנחנו רואים התאוששות מאוד איטית שלמעשה משקפת עקומה שטוחה של ביקוש לטיסות וגם זה אינדיקטור ליכולת ההתאוששות של הענף".