שלמה רז, עמיחי שי / צילום: תמר מצפי, גלובס
שכרם של בכירים לשעבר במשרד מבקר המדינה גדל משמעותית סמוך למועד שבו סיים המבקר הקודם, השופט יוסף שפירא, את תפקידו, והוחלף במתניהו אנגלמן. לפי המידע שהגיע לידי "גלובס", שכרו של אחד מהבכירים, עמיחי שי, שהיה היועץ לענייני שחיתות של שפירא, לא רק גדל אלא הוא קיבל בנוסף כ-600 אלף שקל רטרואקטיבית. דובר מבקר המדינה הקודם, שלמה רז, פרש לאחרונה לגמלאות עם שתי דרגות מעל דרגת המקסימום של התפקיד שאותו מילא. בכך גדל שכרו של רז בלפחות 15 אלף שקל לחודש תוך שנים ספורות לסכום שמוערך בכ-50 אלף שקל.
שי ורז מזוהים אולי יותר מכל עם תקופת שפירא. פעמים רבות הניפו השניים בראיונות לתקשורת את דגל המלחמה בשחיתות והמינהל התקין. על רקע זה התנהלותם גורמת תחושת אי נוחות רבה. חשוב להדגיש, עליות השכר של שני הבכירים נעשו בהתאם לסמכותו של מבקר המדינה על0פי חוק. אולם ממי שאחראים על המינהל התקין מצופה כי ינהגו אחרת ולא ילחצו לשנות את תנאי שכרם, לרבות רטרואקטיבית, אף אם הדבר חוקי.
קיפוח בתנאים
ניצב (בדימוס) עמיחי שי, לשעבר ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל, התקבל על-ידי מבקר המדינה הקודם שפירא לכהן כיועץ המבקר לתפקידים מיוחדים, עם כניסתו של שפירא לתפקידו ב-2012. שי כיהן במשרת אמון כממונה על האגף לתפקידים מיוחדים, האחראי מטעם המבקר על תחום הטיפול בשחיתות ציבורית ושלטון החוק. ביולי 2019, עם כניסתו לתפקיד של המבקר הנוכחי מתניהו אנגלמן, סיים שי את תפקידו.
"גלובס" חושף כי שכרו של שי גדל דרמטית סמוך לפרישתו, יחד עם שכרם של שישה בכירים נוספים. לא רק ששכרו של שי גדל כאמור, אלא הוא אף קיבל רטרואקטיבית למעלה מ-600 אלף שקל. ההתנהלות של שי ושפירא שהיה שותף מלא למהלך, חושפת ליקוי מאורות בנוגע לאנשים שהיו בחוד החנית של המאבק בשחיתות ציבורית.
בשנת 2016 פנו שורת בכירים במוסד ביקורת המדינה בראשות שי לגורמים הרלוונטיים במשרד, בטענה כי תנאי שכרם מקופחים בהשוואה ליתר עובדי מוסד ביקורת המדינה. זאת בשל העובדה כי אינם זוכים לתוספת תמ"ה ("תוספת מבקר המדינה") הניתנת לכל עובדי הביקורת של המשרד העומדת על 130% משכר הבסיס של העובדים. לטענת שי, הגיעה לו התוספת האמורה, כיוון שאף הוא עוסק בביקורת, ולכן יש להחיל את התמ"ה אף עליו ועל חבריו הבכירים המועסקים בדרך של משרת אמון. לא רק זאת, אלא ששי דרש את התוספת רטרואקטיבית ממועד כניסתו לתפקיד ב-2012.
חוות-דעת שלילית
במשך כשנה וחצי ניסה שי לקדם את תוספת השכר עבורו בצינורות משרדי המבקר בתיאום עם המבקר שפירא; אלא שהמהלך נתקל בקושי מצד מבקר הפנים של המשרד, שכתב דוח שלילי מאוד על המהלך, וטען כי יש בכך פגיעה באמון הציבור. זאת, מאחר שתנאי השכר היו ידועים מלכתחילה לאותם עובדי משרות אמון ועל דעתם וכן הם חתמו על חוזי העסקתם. עוד טען מבקר הפנים כי שדרוג תנאי העסקתם יהיה בעל השלכה כלכלית רוחבית כבדה, כיוון שכל עובדי משרות האמון במשרדי הממשלה יבקשו את התוספת בהסתמכם על התקדים. עוד טען מבקר הפנים כי עובדים המועסקים בדרך של משרות אמון, זוכים להטבה שיתר עובדי המשרד לא מקבלים, בכך שהם התקבלו לעבודה ללא התמודדות במכרז.
בשיחה עם "גלובס" טען שי כי כלל לא ידוע לו על קיומו של של דוח מבקר פנים בעניין. לאחר חוות-הדעת השלילית וקשיים נוספים בהם נתקל שי, הוא סירב להתייאש מלקבל תוספת שכר ושלף פתרון יצירתי נוסף - הוא טען בפני שפירא כי כאשר נכנס לתפקידו, הבטיח לו שפירא את דרגת השכר הגבוהה ביותר הקיימת למשרות אמון, אולם להפתעתו, לאחר חמש שנים בתפקידו, הוא גילה כי אינו מקבל את דרגת השכר הגבוהה ביותר.
נציין כי טרם כניסתו לתפקידו במשרד המבקר, כיהן שי במשך שנים כראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל והיה האחראי הבכיר ביותר על משכורתם של 30 אלף שוטרים. לאור זאת, יש להעלות תהייה על טענתו שהובטחה לו הדרגה האמורה, ושהוא גילה את הפער בשכרו לעומת המובטח רק לאחר חמש שנות העסקה.
נציין עוד כי שי היה מקורבו ואיש אמונו של המבקר שפירא, והיה ביניהם קשר אישי ויומיומי קרוב. בדצמבר 2018 פורסם כי שפירא מנסה לקדם את מועמדותו של שי לתפקיד המפכ"ל במקום רוני אלשיך, עוד ניסה שפירא לקדמו למנהל נציבות תלונות הציבור. לפני כניסתו לתפקיד יועץ המבקר, התמודד שי על תפקיד נציב שירות המדינה.
שפירא מסכים
שפירא נענה לדרישתו של שי ודרגתו הועלתה. בדיקת "גלובס" שהתבססה על מסמך נתוני שכר הבכירים במשרד מבקר המדינה לשנת 2018 מעלה כי שי אף קיבל תוספת רטרואקטיבית מ-2012, שהצטברה ליותר מ-120 אלף שקל.
אלא שדעתו של שי לא נחה בתוספת נאה זו, והוא המשיך לקדם את בקשתו המקורית לקבל את תוספת התמ"ה. לאחר שהבין כי הגיע לדרך ללא מוצא בעקבות הדוח השלילי של מבקר הפנים, החליט שי לשנות כיוון. שי ושני בכירים נוספים - דודי נהיר שכיהן כיועץ בכיר של שפירא ומתן גוטמן, שכיהן כראש המטה של מנכ"ל משרד המבקר - פנו למבקר המדינה בבקשה שיכנס ועדת שכר עליונה מיוחדת ובלתי תלויה על-מנת שתדון בבקשתם.
שפירא נענה לבקשתם, ומינה ועדה בראשות השופט בדימוס עוני חבש. במרץ 2019 קיבלה הוועדה את בקשתם ושינתה את מודל העסקתם למודל שבו הם מקבלים תוספת תמ"ה בסך 130%. הוועדה שללה את בקשתם לקבל את התוספת רטרואקטיבית מיום כניסתם למשרד, אולם אישרה את התוספת מיום הגשת הבקשה ב-2016. מנתונים שהגיעו ל"גלובס" עולה כי בדרך זו קיבל שי החזרים בסך 450 אלף שקל. לדברי חבש, דוח ביקורת הפנים לא הובא לעיונם של חברי הוועדה בטרם קיבלה את החלטתה, והם לא ידעו כי מדובר למעשה ב-"PLAN B", לאחר שנתקלו במחסום של מבקר הפנים.
בשיחה עם "גלובס" טען שי כי מגיעה לו תוספת השכר, כיוון שגם עובדי הביקורת המועסקים בדרך של משרת אמון מחויבים בצינון של שנתיים מעבודה בגוף מבוקר, ובשל כך פרנסתו נפגעת. אולם ל"גלובס" נודע כי סמוך למועד פרישתו, ביקש שי כי מבקר המדינה יאשר לו לעבוד בגוף מבוקר. בכך למעשה ביקש שי ליהנות מ"ארבעת העולמות" גם יחד. ראשית, התקבל לתפקיד היוקרתי ללא מכרז; שנית, בכך שקיבל לאחר חמש שנות העסקה העלאה בדרגה של משרת האמון רטרואקטיבית על-ידי המבקר שפירא; שלישית בכך שקיבל תוספת תמ"ה על-ידי ועדת השכר העליונה, כולל 450 אלף שקל רטרואקטיבית; ורביעית בכך שביקש לבטל את חובת הצינון של עובדי הביקורת במוסד מבקר המדינה.
שתי דרגות לדובר
דוגמה נוספת להתנהלות הכלכלית בתקופת המבקר שפירא, נמצאת, כאמור, בתנאי שכרו של דובר משרד מבקר המדינה לשעבר, שלמה רז. בסוף 2007 נכנס רז לתפקידו כדובר המשרד בדרגה 43, כאשר טווח הדרגות לתפקיד עומד על 43-44. חרף זאת, רז פרש לאחרונה לגמלאות בדרגת שכר 46, שתי דרגות מעל דרגת המקסימום של התפקיד. בכך גדל שכרו של רז ב-15 אלף שקל עד 20 אלף שקל לחודש תוך מספר שנים לסכום שמוערך בכ-50 אלף שקל.
כיצד גדל השכר? שפירא העניק לרז ב-2016 דרגת שכר אישית ובכך הועלו תנאי שכרו לדרגה 45. עם פרישתו, קיבל רז העלאה בדרגה נוספת, לדרגה 46. ב-2013, בעודו עומד על דרגה 44, קיבל רז שכר חודשי של 36 אלף שקל. ב-2017 שכרו החודשי האמיר ביותר מ-10,000 שקל בהשוואה ל-2013.
כדי לסבר את האוזן, שכר של מנכ"ל משרד ממשלתי עומד על 39 אלף שקל. הדבר אף מפליא עוד יותר, לאור העובדה כי לדובר משרד מבקר המדינה אין ולו עובד אחד הכפוף לו. חרף זאת רז קיבל תנאי שכר של מנהל אגף ביקורת המדינה. על גבי שכר זה קיבל את השדרוגים האמורים.
בדומה לשי, גם לרז היה קשר אישי קרוב עם שפירא. גורמים במשרד מבקר המדינה סיפרו כי רז היה "כל יכול" במשרד לאורך השנים.
נציין כי פניות "גלובס" למשרד מבקר המדינה לקבלת הנתונים נענו בשלילה. לאחר הגשת בקשת חופש המידע, משרד המבקר ביקש ארכה לצורך הטיפול בבקשה. לאחר למעלה מחודשיים, מסרה האחראית על חופש המידע במשרד המבקר כי לאור התנגדות עמיחי שי, דודי נהיר ומתן גוטמן למסירת החומרים, ולאור עמדת היועמ"ש כי יש במסירתם פגיעה בפרטיות - אין באפשרות מבקר המדינה להעביר כל מידע ומסמך בנדון.
החלטה דומה ניתנה בעניין שלמה רז.
"כלל הסכמי השכר במשרד נעשים כדין"
ממשרד מבקר המדינה נמסר: "משרד מבקר המדינה פועל בהתאם לחוק חופש המידע ולפסיקה הרלוונטית בנושא. מעבר לכך, מצנעת הפרט, המשרד אינו מתייחס לשאלות בעניינם של מי מעובדי המשרד בהווה או בעבר.
"מיותר לציין כי כלל הסכמי השכר במשרד מבקר המדינה נעשים כדין ובהתאם לכללי הדירוג והדרגה המקובלים במשרד מבקר המדינה".
שלמה רז, לשעבר דובר מבקר המדינה, מסר בתגובה: "ב-31.10.19 סיימתי כהונה ממושכת בת 12 שנים ו-3 חודשים בתפקיד דובר משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ויצאתי לגמלאות כדין. לא אני קבעתי את דרגות השכר שלי. יש לפנות בנושא לסמנכ"ל מינהל של משרד מבקר המדינה".
עמיחי שי, לשעבר היועץ לענייני שחיתות של המבקר, מסר בתגובה: "מועלות על-ידך טענות מהן עולה פגיעה ממשית בפרטיותי ובשמי הטוב. לצערי, בעת הנוכחית איני יכול להשיב כדבעי על טענותיך ולהציג לך את המסמכים הנדרשים. בהתאם להנחיות משרד הבריאות ותקנות שעת החירום אני מצוי בהסגר בביתי, ובנוסף משרד המבקר מצוי בחופשה ואין ביכולתי לבקש מהמשרד מסמכים משמעותיים וקריטיים הדרושים לתגובתי, כגון התכתבויות הנוגעות לסמנכ"ל למינהל לשעבר ועוד ועוד.
"על כן, בצוק העיתים איני יכול למצות את זכות התגובה שלי בעת הזו. מכאן שאבקש כמובן את המובן מאליו - שכל פרסום שכאמור עלול לפגוע בי ובשמי הטוב, יידחה עד אשר אוכל להשיב לטענות לגופם בגיבוי מסמכים הדרושים לי. ככל שאין בכוונתך לנהוג כך, אתה נדרש לצטט את מלוא תגובתי ככתבה וכלשונה".
יצוין כי "גלובס" פנה לשי לקבלת תגובתו יומיים לפני פרסום הכתבה (ב-30.3).