גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ענף האופנה במוות קליני, מאיפה יגיע הכסף למלאי החורף?"

קמעונאיות האופנה קורסות תחת המשבר ● החנויות נסגרו, ואין כמעט הכנסות מולן אפשר לרכוש סחורה עתידית לעונת החורף הבאה ● הקרנות של המדינה רחוקות מלסייע לחברות שזקוקות להלוואות מיידיות

הראל ויזל, פוקס; שחר תורג'מן, בריל; רביב ברוקמאייר, גולף; וגבי רוטר, קסטרו / צילום: דימה טליאנסקי, איל יצהר וענבל מרמרי
הראל ויזל, פוקס; שחר תורג'מן, בריל; רביב ברוקמאייר, גולף; וגבי רוטר, קסטרו / צילום: דימה טליאנסקי, איל יצהר וענבל מרמרי

גם אם משבר הקורונה ייעלם תוך חודש, בהתאם לתחזיות הכי אופטימיות, מבחינת רשתות האופנה הוא יהיה נוכח ומשפיע עמוק אל תוך החורף הבא, לכל הפחות. עצירת הפעילות במשק בחודש האחרון בשל התפרצות וירוס הקורונה היכתה במיוחד את רשתות האופנה, שנאלצו לסגור את החנויות, להוציא את העובדים לחל"ת ולוותר על מכירות הסיילים לחורף הנוכחי, כשהן תוקעות עמוק במחסנים את הסחורה לקיץ הקרוב, שהן כבר קנו ושילמו עליה.

בנוסף, בשנים רגילות, בימים אלה של האביב רשתות האופנה כבר נמצאות עמוק בתוך הליכי רכישת הקולקציה לחורף הבא. השנה, באופן לא צפוי הן ממש לא שם. רשתות האופנה לא קונות סחורה לחורף הבא לא בגלל המצב בעולם ואצל היצרנים בחו"ל, אלא בגלל שהמשבר הנוכחי ערער את יסודות המודל הקבוע שלהן.

החברות כבר שילמו עבור הסחורה לקיץ הקרוב, אבל מכירות אין כרגע וגם לא יהיו. הרשתות אף נתקעו עם סחורה לחורף שעבר, שאותה עדיין לא הספיקו למכור.

מציאות זו מאתגרת את התזרים של החברות, שלא קיבלו ולא צפויות לקבל את התזרים החיובי שהן רגילות לקבל ממכירות לציבור הרחב. מנגד, אף אחד לא ייתן להן את סחורת החורף הבא ללא תשלום. השתלשלות אירועים זו מצריכה את רשתות האופנה, כמו אנשים פרטיים, עסקים וחברות בשלל תחומים במשק, לנצל קווי אשראי קיימים או לקחת הלוואות על-מנת שיוכלו להמשיך את העסק בין עונות השנה.

עם הקושי הזה נדרשות כעת להתמודד רשתות האופנה, ובהן גם קבוצות האופנה הציבוריות הגדולות שמעסיקות אלפי עובדים, ובראשן קסטרו, פוקס, גולף, המשביר לצרכן ובריל.

כך, בדוחותיה השנתיים ל-2019 שפורסמו השבוע מגלה קסטרו, כי היא מתמודדת בדיוק עם המציאות הזו: "מרבית המלאי שיועד להימכר בעונת הקיץ כבר נמצא בידי הקבוצה, אולם לאור הדממת הפעילות ואי-הוודאות בדבר מועד החזרה לשגרת פעילות, אין באפשרות הקבוצה להעריך בעת הנוכחית האם ניתן יהיה להנזיל מלאי זה ובאילו מחירי מכירה". בכך מציינת קסטרו חשש כי הסחורה שרכשה לעונה הקרובה לא תימכר במחירים בהם תכננה למכור אותם - או בכלל.

קסטרו ממשיכה ומפרטת כי היא "פועלת להיערך להזמנת מלאים לעונת החורף, מתוך תקווה כי בעונת החורף, תשוב פעילותה המסחרית לסדרה, ככל הניתן".

עלויות מימון מתייקרות

כמו כן כותבת קסטרו כי "הצפי במשק כי משבר הקורונה עלול גם ליצור הגבלות בשוק האשראי וכן להגביל זמינות אשראי, ודאי שבהיקפים מהותיים, ולייקר עלויות מימון. בשלב זה לא ניתן להעריך באופן מלא וודאי את מלוא ההשלכות על תוצאות הפעילות".

בהקשר זה נציין כי בקבוצה סירבו להתייחס לשאלת "גלובס" אם היא לקחה הלוואה מאז פרוץ משבר הקורונה. גבי רוטר, מנכ"ל משותף ומבעלי קסטרו אף הצהיר כי השקת קולקציית אביב-קיץ 2020 החדשה של הסטודיו לאופנה החדש של קסטרו שתוכננה למרץ נדחתה לאור המצב.

אבל האתגרים הללו לא ייחודיים לקסטרו. שחר תורג'מן, יו"ר קבוצת האופנה הציבורית בריל, שעומדת מאחורי מותגים פופלריים כמו גלי, טימברלנד ונאוטיקה, אמר ל"גלובס" כי "הקושי העיקרי בהתנהלות כיום טמון בעיתוי ויותר מזה בפערי העיתוי".

למה הוא מתכוון? לדברי תורג'מן, "ההלוואות שהמדינה מציעה כעת לעסקים באמצעות הבנקים עשויות לקחת חודש או חודשיים, כשבינתיים רשתות האופנה נותרו ללא תזרים כדי לרכוש מלאים שאמורים להתבצע בימים אלה ממש, בחודשים מרץ-אפריל, על-מנת שייצרו אותה ותגיע לארץ ביולי-אוגוסט, כדי שתוכל להישלח לחנויות באוגוסט-ספטמבר.

אלא שבלי מכירות, טוען תורג'מן, לא ניתן יהיה להיערך קדימה, מה שיעמיק את המשבר.

עוד מסביר תורג'מן, "כל עסק נשען על התזרים כדי שיוכל לחיות. הסחורה שהוא מוכר ביומיום משרתת אותו כדי לשלם לספקים ולרכוש סחורה עתידית. התזרים הזה אמור לשרת את הזמנות החורף העתידיות. אבל, הקיץ הזה ברובו אבוד: יש לנו סחורה שתקועה בחנויות ובמחסנים. גם אם בעוד חודש יפתחו בהדרגה את הקניונים, לציבור יהיה קל יותר ללכת למרכזים פתוחים וחנויות רחוב. במקביל, כוח הקנייה של האזרחים נחלש על רקע המשבר.

"המכה השנייה היא זה שלא מכרנו את הקולקציות הנוכחיות שלנו, מה משאיר אותנו בלי תזרים, כשבלי תזרים נתקשה להזמין סחורה לחורף ולהתחייב עליה. צריך קורס נביאים כדי להעריך עכשיו כמה סחורה צריך להזמין לחורף. כשרשת אופנה לא מתנהלת נכון עם מלאים בנקודות האלה, מלאי זה משהו שיכול לגרור אותה שאולה".

הסחורה נערמת במחסן

מדובר בבעיה רוחבית, בהיקף גבוה. בענף מעריכים כי עלות המלאי לרשתות האופנה מדי שנה עומדת על כ-7 מיליארד שקל, כאשר מתוך מלאי זה, סך שמוערך ב-3-4 מיליארד שקל כבר נרכש, אבל הסחורה עדיין שוכבת במחסנים - לא נמכרה וגם לא צפויה להימכר בקרוב.

תורג'מן מציין בהקשר זה כי "הראל ויזל (בעל השליטה ומנכ"ל פוקס - ש.מ) קנה 900 מיליון שקל סחורה לקיץ והיא שוכבת כאבן שאין לה הופכין בחנויות ובמחסנים. זה אירוע תזרימי, וזו החברה הכי חזקה במשק בתחום שלה".

עוד הוא מדגיש כי "המחסנים הלוגיסטיים נשענים על ההנחה שהמחסן מתרוקן מסחורת הקיץ, וסחורת החורף מגיעה. הגודל של המחסן לא יכול להכין שתי קולקציות".

על כן מתריע תורג'מן: "יש פה מגה-אירוע - אם אני לא אקנה סחורה מבעוד מועד, איך אצליח לשקם את הקבוצה שלי? סיוע בעוד שלושה חודשים מהממשלה זה יהיה כוסות רוח למת. גם אם נפתח חנויות באוגוסט, לא תהיה לנו סחורה למכור. זה מעגל הרס.

" כולם מדברים על היום שאחרי, אבל בלי כסף עכשיו לא נגיע אליו. אנחנו מניחים הנחת עבודה סמויה שמכירות הקיץ כבר הלכו לאיבוד, ולכן מבקשים מהמדינה ומהבנקים שיתנו לנו את הלוואות האלה מיידית. אנחנו לא יכול להתמודד עם סטייה של 100% מהצפי למכירות, זה מוות קליני. גם כשיפרסמו את התקנות נקבל את הכסף בעוד חודש-וחצי חודשיים וזה יהיה אסון".

לחץ מספקים בחו"ל

גם רביב ברוקמאייר, מנכ"ל קבוצת גולף הציבורית שעל רקע המשבר יישמה את ההקלה של רשות לניירות ערך ודחתה את פרסום דוחותיה השנתיים, טוען שהמצב בפועל חמור עוד יותר ממה שנראה. לדבריו, "מעבר למצוקה שנובעת מהעובדה ששילמנו את מלאי הקיץ וכבר התחלנו לרכוש את מלאי החורף לחורף הבא ושאנו גם אמורים להתחייב על סכומים שכרגע אין לנו הכנסות נגדם, הרי שגם הספקים שמעבר לים נמצאים במצב משברי, שבגללו הם בעצמם מגדילים כרגע את הבקשות למקדמות שעלינו לשלם בגין סחורה עתידית. ככל שחולף הזמן, מצבנו נעשה מורכב יותר ולכן צריך להיות ברור שיש הבדל בין תעשיית האופנה לבין תעשיות אחרות, ובשל כך יש לאפשר להן סיוע מיידי מהמדינה".

בתוך כך, היום התנהל דיון בוועדת הכנסת המיוחדת בנושא הקורונה, שבה השתתף הראל ויזל, מנכ"ל ובעלי השליטה בקבוצת פוקס. בדיון שעסק בנושא השלכות התוכנית הכלכלית של האוצר על ענף הקמעונאות, אמר ויזל כי "עסקים לא מצליחים לקבל הלוואה מהקרן להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה. זה לא מתואם עם הבנקים ולא קיים מולם הסדר. רק עכשיו הבנקים מתחילים ללמוד את זה".

בדבריו התייחס ויזל לקרן הלוואות בערבות המדינה שהקים האוצר ושהיקפה עומד לפי שעה על 4 מיליארד שקל ושנועדה לסייע לחברות בגודל קטן ובינוני. עד כה הוגשו לקרן אלפי בקשות להלוואה אולם על-פי הפרסומים אושרו הלוואות רק לעשרות בודדות של בקשות.

עוד כתבות

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים