גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החלטה תקדימית בעליון צפויה לצנן את שוק הקרקעות החקלאיות הספקולטיביות

קניתם קרקע בציפייה ששוויה יעלה בחדות לאחר אישור תוכנית בנייה, אלא שהתוכנית דווקא הורידה את ערכה? החלטה תקדימית בעליון בנוגע לקרקעות בהרצליה ובחדרה קובעת כי חישוב הפיצוי לבעלים לא יכלול את מרכיב הפוטנציאל במחיר ששילמתם

קרקע חקלאית / צילום: גיל ארבל
קרקע חקלאית / צילום: גיל ארבל

פסק דין תקדימי שניתן אתמול (ד') בבית המשפט העליון, בהרכב מורחב של חמישה שופטים, מוחק למעשה את רכיב הפוטנציאל משווי מקרקעין, ככל שמדובר בפיצויים על תוכנית פוגעת.

המשמעות: כששמאים יחשבו את הפיצויים המגיעים לבעלי מקרקעין, בעיקר ספקולטיביים, הם יצטרכו להתעלם משווי השוק שלהם ערב אישור התוכנית, ולקבוע ערכים תאורטיים נמוכים בהרבה.

התוצאה: הפיצויים שבעלי הקרקע יקבלו יהיו נמוכים ביותר. המשמעות: הגדלת הסיכון הכלכלי של משקיעים ספקולנטיים ובעלי קרקעות חקלאיות במרכז הארץ, ששוויין התנפח בשנים האחרונות עקב ציפיות להפשרתן לבנייה.

חמשת השופטים - עוזי פוגלמן, יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ ועופר גרוסקופף - דנו בשלוש בקשות ערעור שהגישו מאות בעלי קרקע וועדות מקומיות על פסקי דין של בתי משפט מחוזיים. שתי בקשות היו קשורות לשתי התוכניות של הפארק העירוני בהרצליה, שנמצא בסמוך לקניון שבעת הכוכבים, המכונה "פארק הבאסה". בקשה שלישית לערעור הייתה בנוגע לתוכנית המתאר לכביש מספר 9, המקשר בין כביש 4 מדרום לחדרה למחלף באקה ג'ת בכביש 6 ובעתיד אמור להתחבר גם עם כביש 2. בהרצליה הקרקעות היו חקלאיות, והן הוסבו לשטחים ציבוריים פתוחים; ואילו השטח לאורך תוואי כביש 9 היה חקלאי אף הוא, והתוכנית הפכה אותו לייעוד של דרך.

בשלושת המקרים, ערכי הקרקעות עלו מאוד בשנים שלפני אישורי התוכניות, עקב ציפיות של בעליהן ושל משקיעים שהן יופשרו בעתיד ושוויין יזנק במאות אחוזים.

כשבעלי הקרקעות ניצלו את סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה והגישו תביעות פיצוי בגין פגיעה בשווי הקרקעות שלהם, עיקר המחלוקת שלהם עם הוועדות לתכנון ולבנייה היה אופן חישוב הפיצוי: בעלי הקרקעות רצו לחשב את שוויין לפני שנפגעו, קרי, לפי שווי השוק. מנגד, ועדות התכנון ובתי המשפט, וגם היועץ המשפטי לממשלה טענו כי חלק גדול משווי השוק של הקרקעות כלל רכיב ספקולטיבי של פוטנציאל שהיה גלום באותן קרקעות, ועל רכיב זה אין לפצות את בעלי הקרקעות, שכן לא היה לו על מה להסתמך, אלא רק על הציפיות שלהם.

לעמדתם, צריך לנכות משווי השוק את ערך הפוטנציאל, וכך לחשב את הפיצויים המגיעים לבעלי הקרקעות. לפי שיטת חישוב זו, גובה הפיצויים שיקבלו בעלי הנכסים יהיה נמוך משמעותית משיטת החישוב של שווי השוק.

השופטת דפנה ברק-ארז, שכתבה את פסק הדין של דעת הרוב, מיקדה את עמדתה בשתי שאלות: הראשונה - האם ניתן בכלל להגיש תביעה לפי סעיף 197 במצב שבו הפגיעה של התוכנית החדשה היא בפוטנציאל תכנוני שהיה קיים למקרקעין, ערב אישור התוכנית החדשה? השאלה השנייה - האם יש מקום להביא בחשבון פוטנציאל תכנוני בעת חישוב שווי הקרקע שנפגעה, ואם כן, באיזה אופן? ובאיזו מידה ניתן להתחשב בערכי השוק של המקרקעין, בטרם אושרה התוכנית הפוגעת?

על השאלה הראשונה ענתה השופטת ברק-ארז כי תביעת פיצוי בגלל פוטנציאל שנגוז צריכה להיות במצב שבו הפגיעה קונקרטית, ולא במצבים שבהם השוק מושפע מהליכי תכנון כלליים או מהנחות והערכות ספקולטיביות של משקיעים. השופטת קבעה כי תנאי מינימלי לפגיעה כזו הוא שעל המקרקעין המדובר הייתה תוכנית מופקדת, שהייתה אמורה להשביח אותם. התנאי השני שהציבה השופטת היה שהפגיעה תהיה "קרובה לוודאי", כדבריה. במצב זה מוטל על התובע להראות כי אישורה של התוכנית היה כמעט בנקודת האל-חזור שלה, ושהוודאות לאישורה הייתה גבוהה ביותר.

התשובה לשאלה השנייה פסלה למעשה את שיטת "שווי השוק" או "שיטת ההשוואה" הנהוגה כיום ברוב פסיקות בתי המשפט, כשיטה הנכונה להעריך את שווי הקרקעות, במצב של תשלומי פיצויים. ברק-ארז כתבה כי עליית ערך מקרקעין בגלל פוטנציאל, עשויה להיות תוצאה של גורמים רבים, למשל קידומה של תוכנית קונקרטית, אבל גם ציפיות והערכות כלליות יותר, למשל מיקום המקרקעין וטיבם, הצהרות של גורמים שונים באשר לעתיד הקרקעות ועוד.

השופטת כתבה עוד כי התחשבות בשווי שוק שנקבע ממניעים סובייקטיביים וציפיות, עלול להרתיע רשויות תכנון מפעולות תכנוניות, שעלולות להביא לתשלום כבד של פיצויים.

לאור זאת קבעה ברק-ארז כי "בעת הערכת שווים של מקרקעין שנפגעו על-ידי תוכנית יש מקום להתחשב ברכיב של פוטנציאל תכנוני, תוך שרטוט גבולות ברורים לכך. השיקול שעניינו הימנעות מהרתעת יתר של רשויות התכנון מחייב אותנו לוודא כי הפיצויים שיינתנו לבעלי זכויות במקרקעין שנפגעו יהיו מבוססים על פעולות תכנוניות קונקרטיות... ככלל, הערכת שוויים של מקרקעין צריכה להתבסס על עקרונות אובייקטיביים, ולא על מחיר סובייקטיבי שאדם פלוני מוכן לשלם בעבור נכס".

ובמילים אחרות: תשלום פיצויים בגין פגיעה בפוטנציאל הגלום במקרקעין הפך לעניין תאורטי בעיקרו. למעשה, פסקה השופטת, שאליה הצטרפו גם השופטים פוגלמן, עמית ומינץ, פיצויים בגין פגיעה במקרקעין לא יכללו את רכיב הפוטנציאל הגלום במקרקעין, אלא במקרים נדירים ביותר ויוצאי דופן.

השופט עופר גרוסקופף חלק עליהם. לדבריו, בשלושת המקרים שהובאו לדיון מדובר בקרקעות חקלאיות שנמצאות במרכז הארץ, אשר שוויין משקף ציפיות כלליות של הציבור לכך שבעתיד ייתכנו בהן שימושים אחרים. לשיטתו, זו הסיבה שאין להפריד את הפוטנציאל התכנוני מכלל שוויין של הקרקעות, ויש לצמצם את ההכרעה בסוגיה לשאלה כיצד יש להעריך את הפיצויים בגין פגיעה תכנונית בקרקעות הללו.

לשיטתו של גרוסקופף, שיטת שווי השוק עובדת ותקפה גם לחישובי פיצויים על תוכנית פוגעת, ויש להעריך את הפגיעה שחלה בקרקעות, באמצעות אומדני השווי של הקרקעות במצב של לפני אישור התוכנית ואחריה. כך היה נהוג בעבר, ואין הצדקה ומקום לשנות את הנוהל הזה.

"ציפיות השוק אינן עשויות מקשה אחת, אלא בנויות על רצף: ככל שהציפייה מעוגנת בתוכנית קונקרטית יותר וקרובה לוודאי - כך גם הערך הכלכלי שמיוחס לציפייה זו עולה. משכך, פרשנות המבקשת להתעלם כליל מאותו מנעד מביאה לעיוות של המציאות הכלכלית הנדל"נית", כתב גרוסקופף בעמדת המיעוט. "המענה לחשש מפני תשלום מופרז איננו מעוגן במציאות, שהרי הסיכוי להתממשות הציפייה, כמו גם הסיכון הגלום בה, מתומחר בהתאם לטיבה של הציפייה".

עוד הזהיר גרוסקופף כי דווקא השיטה שאימצו רוב השופטים, לפיה יש לנכות באופן מלאכותי את שווי הפוטנציאל משווי השוק, היא הבעייתית, שכן היא מכניסה חוסר ודאות לתחום ומהווה פתח למניפולציות וריבוי התדיינויות.

השופט גרוסקופף גם סבר כי לא ברור כלל שבאימוץ שיטת שווי השוק לקביעת פיצויים תהיה הרתעת יתר של רשויות התכנון, וגם אם כן - הדרך לפתור אותה אינה באמצעות פגיעה בבעלי הקרקעות.

עו"ד אילנה בראף שניר שיצגה את הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הרצליה, מסבירה, כי: "פסק הדין קובע הלכה בסוגיה שהעסיקה את השמאים המכריעים, וועדות הערר ובתי המשפט במשך כ 3 עשורים. ועדות הערר תמכו למעשה ברוב המקרים בעמדות הוועדות המקומיות, ואילו בבתי המשפט היו פסקי דין סותרים.

"פסק הדין קובע הלכה ברורה וחד משמעית: מי שקונה קרקע חקלאית לחסכון או השקעה ומצפה להפשרה, וברבות הימים הקרקע משנה ייעודה לקרקע ציבורית, לא יקבל פיצוי בגובה המחיר בשוק, שמבטא גם את הפוטנציאל והתקוות של השוק להפשרת הקרקע, אלא רק בגובה ערכם האוביקטיבי כקרקע חקלאית. ומזווית אחרת לא פחות חשובה: הקופה הציבורית לא תישא בעלות שיברם של חלומות שהיא לא גרמה ליצירתם והקופה לא מהווה פוליסת ביטוח כנגד אכזבות אלה".

ואילו עוה"ד גד טיכו ואורית אלמוזלינו-רייז, ממשרד כספי ושות' אשר ייצגו חלק מהמערערים באחד מהתיקים, הגיבו, כי "מדובר בהחלטה תקדימית שמוקדם להעריך את השלכותיה, ובכל מקרה בעניין הלקוחות שיוצגו על ידינו העניין הוחזר לועדת הערר וייתכן שניתן יהיה לקבל פיצוי מכוח סעיף 197, דבר שיפחית מעצמת הפגיעה לבעלי הקרקעות. אנו כמובן נפעל מול ועדת הערר לצורך מיצוי זכויות בעלי הקרקעות".

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל מהשבוע הבא ● "KLM תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ותבחן מחדש את ההחלטה בהתאם לנסיבות" ● בשלב זה אייר פראנס, השייכת לאותה קבוצת תעופה, ממשיכה לפעול כרגיל

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שמפילים את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס מפילים את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שיורד במעל 2% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה ע"י ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, חברת התעופה אל על הרוויחה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ־2024 ● הבונוס לכל טייס בחברה: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה?

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים