גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החלטה תקדימית בעליון צפויה לצנן את שוק הקרקעות החקלאיות הספקולטיביות

קניתם קרקע בציפייה ששוויה יעלה בחדות לאחר אישור תוכנית בנייה, אלא שהתוכנית דווקא הורידה את ערכה? החלטה תקדימית בעליון בנוגע לקרקעות בהרצליה ובחדרה קובעת כי חישוב הפיצוי לבעלים לא יכלול את מרכיב הפוטנציאל במחיר ששילמתם

קרקע חקלאית / צילום: גיל ארבל
קרקע חקלאית / צילום: גיל ארבל

פסק דין תקדימי שניתן אתמול (ד') בבית המשפט העליון, בהרכב מורחב של חמישה שופטים, מוחק למעשה את רכיב הפוטנציאל משווי מקרקעין, ככל שמדובר בפיצויים על תוכנית פוגעת.

המשמעות: כששמאים יחשבו את הפיצויים המגיעים לבעלי מקרקעין, בעיקר ספקולטיביים, הם יצטרכו להתעלם משווי השוק שלהם ערב אישור התוכנית, ולקבוע ערכים תאורטיים נמוכים בהרבה.

התוצאה: הפיצויים שבעלי הקרקע יקבלו יהיו נמוכים ביותר. המשמעות: הגדלת הסיכון הכלכלי של משקיעים ספקולנטיים ובעלי קרקעות חקלאיות במרכז הארץ, ששוויין התנפח בשנים האחרונות עקב ציפיות להפשרתן לבנייה.

חמשת השופטים - עוזי פוגלמן, יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ ועופר גרוסקופף - דנו בשלוש בקשות ערעור שהגישו מאות בעלי קרקע וועדות מקומיות על פסקי דין של בתי משפט מחוזיים. שתי בקשות היו קשורות לשתי התוכניות של הפארק העירוני בהרצליה, שנמצא בסמוך לקניון שבעת הכוכבים, המכונה "פארק הבאסה". בקשה שלישית לערעור הייתה בנוגע לתוכנית המתאר לכביש מספר 9, המקשר בין כביש 4 מדרום לחדרה למחלף באקה ג'ת בכביש 6 ובעתיד אמור להתחבר גם עם כביש 2. בהרצליה הקרקעות היו חקלאיות, והן הוסבו לשטחים ציבוריים פתוחים; ואילו השטח לאורך תוואי כביש 9 היה חקלאי אף הוא, והתוכנית הפכה אותו לייעוד של דרך.

בשלושת המקרים, ערכי הקרקעות עלו מאוד בשנים שלפני אישורי התוכניות, עקב ציפיות של בעליהן ושל משקיעים שהן יופשרו בעתיד ושוויין יזנק במאות אחוזים.

כשבעלי הקרקעות ניצלו את סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה והגישו תביעות פיצוי בגין פגיעה בשווי הקרקעות שלהם, עיקר המחלוקת שלהם עם הוועדות לתכנון ולבנייה היה אופן חישוב הפיצוי: בעלי הקרקעות רצו לחשב את שוויין לפני שנפגעו, קרי, לפי שווי השוק. מנגד, ועדות התכנון ובתי המשפט, וגם היועץ המשפטי לממשלה טענו כי חלק גדול משווי השוק של הקרקעות כלל רכיב ספקולטיבי של פוטנציאל שהיה גלום באותן קרקעות, ועל רכיב זה אין לפצות את בעלי הקרקעות, שכן לא היה לו על מה להסתמך, אלא רק על הציפיות שלהם.

לעמדתם, צריך לנכות משווי השוק את ערך הפוטנציאל, וכך לחשב את הפיצויים המגיעים לבעלי הקרקעות. לפי שיטת חישוב זו, גובה הפיצויים שיקבלו בעלי הנכסים יהיה נמוך משמעותית משיטת החישוב של שווי השוק.

השופטת דפנה ברק-ארז, שכתבה את פסק הדין של דעת הרוב, מיקדה את עמדתה בשתי שאלות: הראשונה - האם ניתן בכלל להגיש תביעה לפי סעיף 197 במצב שבו הפגיעה של התוכנית החדשה היא בפוטנציאל תכנוני שהיה קיים למקרקעין, ערב אישור התוכנית החדשה? השאלה השנייה - האם יש מקום להביא בחשבון פוטנציאל תכנוני בעת חישוב שווי הקרקע שנפגעה, ואם כן, באיזה אופן? ובאיזו מידה ניתן להתחשב בערכי השוק של המקרקעין, בטרם אושרה התוכנית הפוגעת?

על השאלה הראשונה ענתה השופטת ברק-ארז כי תביעת פיצוי בגלל פוטנציאל שנגוז צריכה להיות במצב שבו הפגיעה קונקרטית, ולא במצבים שבהם השוק מושפע מהליכי תכנון כלליים או מהנחות והערכות ספקולטיביות של משקיעים. השופטת קבעה כי תנאי מינימלי לפגיעה כזו הוא שעל המקרקעין המדובר הייתה תוכנית מופקדת, שהייתה אמורה להשביח אותם. התנאי השני שהציבה השופטת היה שהפגיעה תהיה "קרובה לוודאי", כדבריה. במצב זה מוטל על התובע להראות כי אישורה של התוכנית היה כמעט בנקודת האל-חזור שלה, ושהוודאות לאישורה הייתה גבוהה ביותר.

התשובה לשאלה השנייה פסלה למעשה את שיטת "שווי השוק" או "שיטת ההשוואה" הנהוגה כיום ברוב פסיקות בתי המשפט, כשיטה הנכונה להעריך את שווי הקרקעות, במצב של תשלומי פיצויים. ברק-ארז כתבה כי עליית ערך מקרקעין בגלל פוטנציאל, עשויה להיות תוצאה של גורמים רבים, למשל קידומה של תוכנית קונקרטית, אבל גם ציפיות והערכות כלליות יותר, למשל מיקום המקרקעין וטיבם, הצהרות של גורמים שונים באשר לעתיד הקרקעות ועוד.

השופטת כתבה עוד כי התחשבות בשווי שוק שנקבע ממניעים סובייקטיביים וציפיות, עלול להרתיע רשויות תכנון מפעולות תכנוניות, שעלולות להביא לתשלום כבד של פיצויים.

לאור זאת קבעה ברק-ארז כי "בעת הערכת שווים של מקרקעין שנפגעו על-ידי תוכנית יש מקום להתחשב ברכיב של פוטנציאל תכנוני, תוך שרטוט גבולות ברורים לכך. השיקול שעניינו הימנעות מהרתעת יתר של רשויות התכנון מחייב אותנו לוודא כי הפיצויים שיינתנו לבעלי זכויות במקרקעין שנפגעו יהיו מבוססים על פעולות תכנוניות קונקרטיות... ככלל, הערכת שוויים של מקרקעין צריכה להתבסס על עקרונות אובייקטיביים, ולא על מחיר סובייקטיבי שאדם פלוני מוכן לשלם בעבור נכס".

ובמילים אחרות: תשלום פיצויים בגין פגיעה בפוטנציאל הגלום במקרקעין הפך לעניין תאורטי בעיקרו. למעשה, פסקה השופטת, שאליה הצטרפו גם השופטים פוגלמן, עמית ומינץ, פיצויים בגין פגיעה במקרקעין לא יכללו את רכיב הפוטנציאל הגלום במקרקעין, אלא במקרים נדירים ביותר ויוצאי דופן.

השופט עופר גרוסקופף חלק עליהם. לדבריו, בשלושת המקרים שהובאו לדיון מדובר בקרקעות חקלאיות שנמצאות במרכז הארץ, אשר שוויין משקף ציפיות כלליות של הציבור לכך שבעתיד ייתכנו בהן שימושים אחרים. לשיטתו, זו הסיבה שאין להפריד את הפוטנציאל התכנוני מכלל שוויין של הקרקעות, ויש לצמצם את ההכרעה בסוגיה לשאלה כיצד יש להעריך את הפיצויים בגין פגיעה תכנונית בקרקעות הללו.

לשיטתו של גרוסקופף, שיטת שווי השוק עובדת ותקפה גם לחישובי פיצויים על תוכנית פוגעת, ויש להעריך את הפגיעה שחלה בקרקעות, באמצעות אומדני השווי של הקרקעות במצב של לפני אישור התוכנית ואחריה. כך היה נהוג בעבר, ואין הצדקה ומקום לשנות את הנוהל הזה.

"ציפיות השוק אינן עשויות מקשה אחת, אלא בנויות על רצף: ככל שהציפייה מעוגנת בתוכנית קונקרטית יותר וקרובה לוודאי - כך גם הערך הכלכלי שמיוחס לציפייה זו עולה. משכך, פרשנות המבקשת להתעלם כליל מאותו מנעד מביאה לעיוות של המציאות הכלכלית הנדל"נית", כתב גרוסקופף בעמדת המיעוט. "המענה לחשש מפני תשלום מופרז איננו מעוגן במציאות, שהרי הסיכוי להתממשות הציפייה, כמו גם הסיכון הגלום בה, מתומחר בהתאם לטיבה של הציפייה".

עוד הזהיר גרוסקופף כי דווקא השיטה שאימצו רוב השופטים, לפיה יש לנכות באופן מלאכותי את שווי הפוטנציאל משווי השוק, היא הבעייתית, שכן היא מכניסה חוסר ודאות לתחום ומהווה פתח למניפולציות וריבוי התדיינויות.

השופט גרוסקופף גם סבר כי לא ברור כלל שבאימוץ שיטת שווי השוק לקביעת פיצויים תהיה הרתעת יתר של רשויות התכנון, וגם אם כן - הדרך לפתור אותה אינה באמצעות פגיעה בבעלי הקרקעות.

עו"ד אילנה בראף שניר שיצגה את הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הרצליה, מסבירה, כי: "פסק הדין קובע הלכה בסוגיה שהעסיקה את השמאים המכריעים, וועדות הערר ובתי המשפט במשך כ 3 עשורים. ועדות הערר תמכו למעשה ברוב המקרים בעמדות הוועדות המקומיות, ואילו בבתי המשפט היו פסקי דין סותרים.

"פסק הדין קובע הלכה ברורה וחד משמעית: מי שקונה קרקע חקלאית לחסכון או השקעה ומצפה להפשרה, וברבות הימים הקרקע משנה ייעודה לקרקע ציבורית, לא יקבל פיצוי בגובה המחיר בשוק, שמבטא גם את הפוטנציאל והתקוות של השוק להפשרת הקרקע, אלא רק בגובה ערכם האוביקטיבי כקרקע חקלאית. ומזווית אחרת לא פחות חשובה: הקופה הציבורית לא תישא בעלות שיברם של חלומות שהיא לא גרמה ליצירתם והקופה לא מהווה פוליסת ביטוח כנגד אכזבות אלה".

ואילו עוה"ד גד טיכו ואורית אלמוזלינו-רייז, ממשרד כספי ושות' אשר ייצגו חלק מהמערערים באחד מהתיקים, הגיבו, כי "מדובר בהחלטה תקדימית שמוקדם להעריך את השלכותיה, ובכל מקרה בעניין הלקוחות שיוצגו על ידינו העניין הוחזר לועדת הערר וייתכן שניתן יהיה לקבל פיצוי מכוח סעיף 197, דבר שיפחית מעצמת הפגיעה לבעלי הקרקעות. אנו כמובן נפעל מול ועדת הערר לצורך מיצוי זכויות בעלי הקרקעות".

עוד כתבות

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

"הרבעון החזק ביותר בתולדות למונייד": המניה מזנקת אחרי הדוחות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ●אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"שבועיים" גורליים: האם טראמפ ישתמש באותו טריק פעמיים?

סנאטור המקורב לטראמפ: "ההחלטה בנוגע לאיראן כבר התקבלה" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● ראש ממשלת פולין: על אזרחינו באיראן לעזוב במיידי - ייתכן שבעוד כמה שעות הם לא יוכלו לצאת ● בשיא המתיחות: המפגינים באיראן מרימים ראש ● ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● עדכונים שוטפים

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין