מפלצת החובות הגלובלית / אילוסטרציה: שאטרסטוק
כולנו כבר עדים לכך שעקב התפרצות נגיף הקורונה, ניצבים היום המשק הישראלי והגלובלי בפני משבר כלכלי חמור. אחד הנעלמים הגדולים במשבר הוא משך הזמן הצפוי לשיתוק הפעילות הכלכלית. המגפה גרמה לפגיעה קריטית במרבית הענפים במשק - החל מתעופה ותיירות, עבור בסקטור הפיננסי, חיפושי נפט וגז, נדל"ן ובנייה, רשתות וחנויות מוצרי הצריכה (למעט מזון ודברים בסיסיים לבית), ענפי השירותים המקצועיים - ועד חינוך והשכלה גבוהה, ספורט, תרבות ופנאי ועוד. עסקים רבים ניצבים בפני סכנה של מיתון, אובדן ערך ואובדן תזרים, על סף קריסה, ואף בפני סיכון להמשך קיומם כעסק חי.
המשבר הכלכלי הנוכחי מזכיר במידה מסוימת את המשבר הפיננסי העולמי שפרץ ב-2008, אשר הכה בזמנו בעוצמה ברחבי העולם. עם זאת, קיימים הבדלים אחדים בין שני המשברים. ראשית, משבר 2008 נבע בסופו של דבר ממעשה ידי אדם. עסקאות ושווקים פיננסיים ספקולטיביים הובילו להתפוצצות ולקריסת הבורסות, וההשקעות השונות נחשפו כחלולות וכנעדרות ממשות כלכלית. לעומת זאת, משבר הקורונה ב-2020 הוא פשוט כוח עליון - מגפה בריאותית.
שנית, בישראל - משבר 2008 פגע לרעה בראש ובראשונה בסקטור הפיננסי ובענף הנדל"ן, ובעיקר בחברות הישראליות שהשקיעו ופיתחו נדל"ן באירופה ובצפון אמריקה. מנגד, משבר קורונה 2020 הכה, מכה ועוד עלול להכות בענפים רבים ובמספר חברות גדול בהרבה. הפעם כבר נפגעו, ועוד עלולות להיפגע חברות קטנות כגדולות, אלה הפועלות במשק המקומי ואלה הפועלות במישור הגלובלי.
להבדלים האמורים בין "משבר 2008" ל"משבר 2020" יש השלכות ישירות גם באשר לשאלת המימון הממשלתי לסקטור העסקי. בעקבות משבר 2008 החליטה הממשלה (שר האוצר דאז יובל שטייניץ) באופן מושכל כי המדינה לא תזרים כספים לחברות שנקלעו למשברי חוב, וכי יהיה עליהן להתמודד עם המשבר שלהן מול נושיהן בכוחות עצמן. לעומת זאת, ההיקף והעומק של המשבר הנוכחי והיותו תוצאה של כוח עליון, יחייבו מעורבות ממשלתית במגוון דרכים - מתן חבילות סיוע כספיות לעסקים, בדרך של קרנות מימון וערבויות וגם בדרך של הקלות מס.
יחד עם זאת, דווקא בשל רוחב ההתפרסות של המשבר הכלכלי ועומק פגיעתו, מתעורר ספק רב אם אכן הסיוע הממשלתי יסדיר את כל חובות החברות ויפצה את הנושים במלואם. לפיכך, על החברות ונושיהן כולם - נושים פיננסיים, ספקים, עובדים ולקוחות - להפנים כי הם ייאלצו ויידרשו ליטול חלק בהתמודדות עם משברי החובות של החברות. הנטל מונח על כתפי כולם. עוד מובן שאי-תשלום חובות מצד חברה לנושים שלה, בנסיבות של משבר כלל-משקי, מחריף בשרשור גם את הקושי הכלכלי של הנושים.
השאלה היא - מהי אפוא הדרך המתאימה להתמודדות אפקטיבית עם משברי החוב הנובעים מהתפרצות הקורונה?
המשבר מוליך למחסור באמצעי מימון זמינים מצד הסקטור הפיננסי, לשוק של מוכרים בלבד ולמימוש נכסים במחירי מינימום. יתרה מזאת: גל של מימושים יעצים עוד יותר את הנחתת השווי של הנכסים. בנסיבות אלה, פניות לצעדי אכיפה, מימושי נכסים, כינוסים או פירוקים יפגעו אנושות בחברות ובעסקיהן ויקבעו הפסדים ניכרים, וזאת בלי שהדבר יניב תועלת רבה לנושים. הנושים יתקשו להשיג את פירעון חובותיהם באמצעות מימושים נרחבים.
בעת שבה מימושי נכסים אינם צפויים להניב ערך רב לנושים, טוב יעשו כל הצדדים אם יתעשתו, ינשמו עמוק ויפעלו יחד בדרך מושכלת. כל הצדדים עשויים לצאת בסופו של דבר נשכרים מניהול משא-ומתן ענייני בין החברה לנושיה השונים ויגיעו לגיבוש הסדרי חוב אשר יתפרסו על פני זמן, עד שהמשק יתאושש ממשבר הקורונה.
פריסות תשלומים (תוך מיצוע בין תשלומים צנועים והכרחיים בעת הקרובה לשם ייצוב החברות והנושים לבין תשלומים נדחים לטווח רחוק), וכן המרות חוב להון עצמי תוך הפחתת המינוף של החברות, עשויות להתברר כדרך העדיפה לצלוח את משבר 2020. זאת, לתועלת כל השחקנים במשק - החברות, הנושים ועוד.
הכותב הוא פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, ויועץ בכיר במשרד עורכי הדין גרוס (GKH) לתחום קשיים פיננסיים. לשעבר הכונס הרשמי של מדינת ישראל